ידועים דברי הפוסקים [ולא נמנם כי רבים הם], שאחר ברכת התורה אומרים מקרא משנה וגמרא הם: פסוקי ברכת כהנים, משנת אלו דברים שאין להם שיעור, ואלו דברים שאדם וכו'.
נפשי בשאלתי אחר שראיתי שרבים מצוטטים שהטעם שבחרו בג' אלו דווקא הם כי אין בהם מחלוקת, היכן מקור הדברים [בסידור המפורש כתב שהוא מהמנהיג ולא מצאתיו], ושמא יש לכך טעם אחר.
אני מחפש מקורות או טעמים קדומים אחרים, ולא טעמים מבני דורנו.