ויגד משה לאהרן את כל דברי ה', התחיל משה אומר לו כל מה שאמר ליה הקדוש ברוך הוא היאך ילך והאיך יעשה האותות, כיון שהלכו השוו אצל הזקנים שנאמר וילך משה ואהרן ויאספו כל זקני ישראל,
לעולם הזקנים מעמידין את ישראל וכן הוא אומר וכל ישראל וזקניו ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון, אימתי ישראל עומדין כשיש להם זקנים, למה כשהיה ב"ה קיים היו נשאלין בזקנים שנאמר (דברים לב) שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך, שכל מי שנוטל עצה מן הזקנים - אינו נכשל, תדע לך כששלח בן הדד אצל מלך ישראל כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי הם ונשיך ובניך הטובים לי תתן (מלכים א כ), שלח לו מלך ישראל כדברך אדוני המלך לך אני וכל אשר לי, שלח לו פעם שניה כי אם כעת מחר אשלח את עבדי אליך וחפשו את ביתך ואת בתי עבדיך והיה כל מחמד עיניך ישיטו בידם ולקחו כל מה שתבע בראשונה אינו חמדה, בקש כסף וזהב והן חמדה שנא' (חגי ב) ובאו חמדת כל הגוים, בקש נשים והן חמדה שנאמר (יחזקאל כד) בן אדם הנני לוקח ממך את מחמד עיניך במגפה, בקש בנים והן חמדה שנאמר (הושע ט) והמתי מחמדי בטנם, הוי כל מה שתבע בראשונה חמדה, ומה הוא והיה כל מחמד עיניך, דבר שהוא חמדה מתוך חמדה ואיזו זו התורה שנאמר (תהלים יט) הנחמדים מזהב ומפז רב, כיון ששמע מלך ישראל כך אמר אין זו שלי הדבר הזה של זקנים, מיד ויקרא מלך ישראל לכל זקני הארץ ויאמר דעו נא וראו כי רעה זה מבקש כי שלח אלי לנשי ולבני ולכספי ולזהבי ולא מנעתי ממנו, ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם אל תשמע ולא תאבה (מלכים א כ), כיון ששמע לעצת הזקנים מיד ויצא מלך ישראל ויך את הסוס ואת הרכב והכה בארם מכה גדולה, הוי לעולם נמלכים בזקנים, וכן כתיב קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל (ויקרא ט),
א"ר עקיבא /למה/ נמשלו ישראל לעוף, מה עוף אינו פורח בלא כנפים, אף ישראל אינן יכולין לעמוד בלא זקנים,
גדול כח הזקנים אם זקנים הם חביבין לפני הקדוש ברוך הוא ואם נערים נטפלה בהן ילדות,
תני רשב"י בכמה מקומות שנינו שחלק הקדוש ברוך הוא כבוד לזקנים, בסנה, דכתיב לך ואספת את זקני ישראל וכתיב ושמעו לקולך ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים, בסיני דכתיב ואל משה אמר עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל (שמות כד), באהל מועד קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל, לעתיד לבא כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד (ישעיה כד),
רבי אבין אמר עתיד הקדוש ברוך הוא להעמיד את זקני ישראל כגורן והוא יושב בראש כלם כאב ב"ד ודנין את אוה"ע =אומות העולם= שנאמר ה' במשפט יבא עם זקני עמו ושריו (שם /ישעיהו/ ג) על זקני עמו ושריו אין כתיב כאן אלא עם זקני עמו ושריו יושב עמהן ודנין אומות העולם ומה אומר להם אתם בערתם הכרם אלו ישראל שנאמ' כי כרם ה' צבאות בית ישראל (שם /ישעיהו/ ה) גזלת העני בבתיכם, שנאמר כי ה' יסד ציון ובה יחסו עניי עמו (שם /ישעיהו/ יד) וכן דרך המלכים לישב עגולה כגורן ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלובשים בגדים בגורן (מלכים א כב) וכי בגורן ישבו אלא כדתנינן סנהדרין היו יושבין כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה ושני סופרי הדיינין יושבין לפניהן וכותבין דברי המחייבין ודברי המזכין אמר שלמה אני ראיתי יושב עמהן ודן בתוכה שנאמר נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ (משלי לא).
זאב ערבות כתב:ויש דוגמאות אין ספור של אנשים ששאלו דעת תורה ולא הצליחו וכמובן התירוץ הפשוט הוא שיש איזה חסרון בשואל עצמו שמנעה ממנו את ההצלחה ולא בדעת תורה שקבל.
קמג - מעלת המקבל עצה מחכמי הדור
מעלת המקבל עצה מחכמי הדור, כי הוא המתקת הדינים. כי כשצריך לעצה, ואינו יודע איך לעשות, היא בחינת צמצום, כי נתצמצם שכלו ואינו יודע איך לעשות, והוא בחינת דינים כידוע. ועל ידי שהחכם נותן לו עצה, הוא מרחיב לו, ומאיר בו חכמתו. וזה בחינת חסדים, כי חסד הוא נהירו דחכמתא, כמו שכתוב בזהר הקדוש (לך לך דף צ"ד.): 'אל נהירו דחכמתא' וכתיב (תהלים נ"ב): "חסד אל כל היום":
גם כתיב (משלי י"א): "תשועה ברב יועץ", והצדיק נקרא רב, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (תענית ט): 'משה אידי דנפיש זכותה כרבים דמי'. גם אם מקבל עצת הצדיק, אף שאחר כך לא עלתה לו יפה מעצתו, אזי יודע שהיה רק מהשם יתברך. אך אם לא היה מקבל עצת הצדיק, היה אפשר שתגיע לו רעה בלי גזר דין של מעלה, רק שהוא בעצמו משך על עצמו, כמו שכתוב (משלי י"ט): "אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו". אך אם קבל עצת הצדיק, יודע שהוא רק על פי משפט שלמעלה:
(לשון רבנו, זכרונו לברכה):
חבר פורום אוצר החכמה כתב:ראה בספר בקדושתו של אהרן חלק א' עמוד שס"ג
אמר לו אחי כתוב בתורה ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא, ולכאורה קשה מהו כפל הלשון של הסתר אסתיר אלא שיש שתי מיני הסתרת פנים, יש הסתר פנים שאין מראים לצדיק מה שעתיד לקרות, ויש הסתר יותר גדול והוא הסתר בתוך הסתר, דהיינו שמראים לצדיק את ההפך דהיינו שהוא טוב, וזהו הנקרא הסתר בתוך הסתר. (כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מבעלזא שליט"א בשם דודו הרב הקדוש מבעלזא זי"ע)
חבר פורום אוצר החכמה כתב:כנראה הרב ז"ל שכח להוסיף שתלוי איזה צדיק ותלוי בנו וכו' וכו'...
עדיף להכיר שאנחנו לא יודעים ולא צריך לספק תשובות לכל השאלות
חבר פורום אוצר החכמה כתב:אחר שימת דברים מגונים בפי אחזור שוב אנחנו לא מבינים למה הצדיק משיב כך ולא כך מתי משיב מתי לא משיב מתי מתקיים דבריו מתי לא וכו' אנחנו לא יודעים כלום לכן אנחנו לא מפרשנים את הצדיקים מדעת עצמינו מה שכתוב כתוב
באמונתו כתב:ויאמינו בה' - ובמשה עבדו.
האמונה בה' צריכה להיות "אמונה תמימה", ללא התחכמות. כיו"ב אמונת חכמים, מחייבת אמונה תמימה, ללא התחכמות.
פולסברג כתב:[מיהו הראשון שפי' 'עשה לך רב' למילי דעלמא ולהדרכה ולא להוראה ולימוד?]
אהרן תאומים כתב:פולסברג כתב:[מיהו הראשון שפי' 'עשה לך רב' למילי דעלמא ולהדרכה ולא להוראה ולימוד?]
עוד לפני הנאמר באבות, בתורה עצמה דבר אל בני ישראל ויסעו, משה רבינו ע"ה נתן את ההוראות כשהציבור שואל אותו מה לעשות כמדומני זה לא היה בדברי תורה.
פולסברג כתב:ממש אין לי כח להסביר למה זה לא עונה על שאלתי. ואתכם הסליחה.
פולסברג כתב:[מיהו הראשון שפי' 'עשה לך רב' למילי דעלמא ולהדרכה ולא להוראה ולימוד?]
ישראליק כתב:באמונתו כתב:ויאמינו בה' - ובמשה עבדו.
האמונה בה' צריכה להיות "אמונה תמימה", ללא התחכמות. כיו"ב אמונת חכמים, מחייבת אמונה תמימה, ללא התחכמות.
אכן, אבל בדר"כ היום כשאדם שואל איזה דבר מרבו והעצה לא עולה טוב, הוא מסתכל על כל המושג של שאלת רב כחוכא וטלולא, פחות או יותר, אבל אם יודעים שזה לא כ"כ פשוט, אלא כך נגזר מלמעלה וכו', זה מועיל שישאר עם אמונה בה' ובעבדיו
אהרן תאומים כתב:בשביל זה נאמר המדרש להוכיח שתמיד מצליח, ולא תלוי בשואל כלום, אלא שלדעת מה היא ההצלחה לא מחויב שהיא כפי עיני המסתכל!
אגב סיפור ששמעתי בליל שישי האחרון מפי ר' שח"ר שיחי' שסיפר על בת דודה של אביו, שהתגוררה בחיפה עד לפטירתה לפני כמה שנים, שכשאימא הייתה בהריון איתה כ 6 שנים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה וחורבן יהדות אירופה, הרופאים אמרו לאב שאין סיכוי שהאימא בת 35 (אם לשמונה) לשרוד את הלידה עקב חולשתה הגדולה ועל כן הם ממליצים להפלה, האב הלך לשאול את האמרי אמת זצוקלל"הה מה לעשות והרבי אמר לא לעשות כלום!!!! ואכן הילדה נולדה ביום שישי ובליל שבת האימא נסתלקה לבית עולמה, האבא היה שבר כלי, כי הנה הרופאים צדקו ואשת נעוריו נפטרה, בשבת נקרא שם הילדה חיה, ותוך תקופה האבא התאושש וכמובן הצדיק עליו את הדין והצדיק את תשובת רבו במילים "כנראה כך זה הה צריך לקרות", לאחר מכן התחתן שוב והספיק ללדת עוד שלשה ילדים, וכולם כולם כולל האבא ואשתו נרצחו ורק "חיה" הזו שרדה בניסים שלא יאמנו במשך תקופה חיה על עץ ביער, וגם שנתיים הוחבאה אצל משת"פ פולני עם הגרמנים שזיהה אותה בכיכר המוות מאחר שעבד עם אביה שהיה עשיר לפני המלחמה. היא היחידה הגיע לארץ אמנם לשמו"ץ אבל התחתנה והקימה בית עם בנים נכדים וכו', ואף שהם עדיין חילונים כל השנים מרן הבית ישראל היה מתעניין אצל אביו אם הוא מקפיד לבקרה כל פעם. "נסתרים דרכי ה' מה היא הצלחה!!!"
באמונתו כתב:פולסברג כתב:[מיהו הראשון שפי' 'עשה לך רב' למילי דעלמא ולהדרכה ולא להוראה ולימוד?]
וכי יש משהו בחיים, מילי דעלמא בעלמא, לא הוראה ולימוד?!
וכי יש שטח בעולם, בו אין לתורה מה לומר?!
באמונתו כתב:פולסברג כתב:[מיהו הראשון שפי' 'עשה לך רב' למילי דעלמא ולהדרכה ולא להוראה ולימוד?]
וכי יש משהו בחיים, מילי דעלמא בעלמא, לא הוראה ולימוד?!
וכי יש שטח בעולם, בו אין לתורה מה לומר?!
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 65 אורחים