ראיתי לפני מספר חודשים (לצערי לא רשמתי לי את המקור) באיזה ספר שגם על שגיאות בקריאת התורה נדרשת תשובה, ולא רק לש״ץ שקורא בקול אלא גם לעולה שקורא בלחש, הוא צריך להסדיר את עלייתו כדי שיוכל לקרוא בלחש בלא טעויות, ועל השגיאות שלו צריך להתוודות (גם אם אינן משנות את המשמעות).
ניסיתי למצוא שוב את זה אבל לא הצלחתי. מצאתי בכף החיים (סי׳ קמב אות א) כתב "כמה צריך להשתדל הש"ץ ללמוד הפרשה בטוב כדי לקרות הנקודות והטעמים כהוגן, וכן העולה שקורא עם הש"ץ בלחש צריך ליזהר ג"כ לקרות כהוגן". אבל לא הזכיר את עניין התשובה שנדרשת על זה.
חשבתי שאולי ראיתי את זה בספר חיים (פלאג'י) או בחמדת ימים, אבל לא הצלחתי לאתר את זה שם.
האם מישהו מכיר את המקור או יוכל לאתר באוצר החכמה יותר טוב ממני?
תודה רבה לעוזרים