הרמב"ם כלל בספרו יחד את 'הלכות גזילה ואבידה'.
וכתב המגיד משנה בהקדמתו לספר נזיקין (ברמב"ם פרנקל זה בא לפני התחלת הספר, וצע"ק) וז"ל:
"... נתבאר מה שהאדם מזיק ונהנה מהיזקו ועושה זה בפני הניזק והיא הגזילה,
וכלל רבינו האבידה עם זה לפי שהאבידה ענינה דומה לגזילה כמו שאזכיר שם".
ובכן, איפוא זה 'שם'?
ובעצם הענין, אם גזילה זה מה שעושה 'בפני הניזק' -
איך אבידה דומה לגזילה, שהיא ההיפך הגמור: הנאה מחפץ ללא כל ידיעה מצד בעליו?