סעודת לויתן וזיז רק לשומרי בריתו של אברהם

[חד ברנש]

האם מצאנו במקורות הדגשה, שבסעודת לויתן וזיז שדי שלעתיד לבוא ישתתפו רק אלו שקיימו "בריתו של אברהם אבינו", היינו, ברית מילה?
ניתן קצת להבין כן מתנחומא, ויקרא, ח. אבל זה לא מוכרח.
אודה למקור ברור יותר.

[דרומי]

הלשון בכמה מקורות על הסעודה היא "סעודה שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים לעתיד לבוא".

והנה מבואר בזוהר שכל מי ששומר ברית נקרא צדיק.

[דמשק]

האם מצאנו במקורות הדגשה, שבסעודת לויתן וזיז שדי שלעתיד לבוא ישתתפו רק אלו שקיימו "בריתו של אברהם אבינו", היינו, ברית מילה?
ניתן קצת להבין כן מתנחומא, ויקרא, ח. אבל זה לא מוכרח.
אודה למקור ברור יותר.

המדרש הוא גם בפרקי דר"א פרק י ועי' בביאור הרד"ל אות נו.

[חד ברנש]

תודה רבה,

דרומי,
אכן, אבל זה לא מספיק עבורי..

דמשק,
תנחומא קדום לפרקי ר"א, ולכן העדפתי לציין אליו.
ראיתי את דברי הרד"ל ושמחתי, אבל זהו דיוקו שלו ואני מחפש מקור קדום יותר.

[בחפשי כותב]

האם מצאנו במקורות הדגשה, שבסעודת לויתן וזיז שדי שלעתיד לבוא ישתתפו רק אלו שקיימו "בריתו של אברהם אבינו", היינו, ברית מילה?
ניתן קצת להבין כן מתנחומא, ויקרא, ח. אבל זה לא מוכרח.
אודה למקור ברור יותר.

ראה בירושלמי מסכת מגילה (פ"א הי"א) "מייכלתי את מן לויתן לעלמא דאתי וכו', אזל וגזר", ובפירוש 'יפה מראה' שם (בסוף דבריו), ועיי"ש מה שהביא מתנא דבי אליהו.

[חד ברנש]

יישר כוח!!
זהו מקור חשוב לעניין. אבל לכאורה משם משמע להיפך, שההשתתפות בסעודת הצדיקים לעת"ל היא גם לאחד שאינו נימול, כמו גוי כשר.
עדיין לא הצלחתי לאתר את הקטע ב'יפה מראה' שציינת אליו.

[בחפשי כותב]

יישר כוח!!
זהו מקור חשוב לעניין. אבל לכאורה משם משמע להיפך, שההשתתפות בסעודת הצדיקים לעת"ל היא גם לאחד שאינו נימול, כמו גוי כשר.
עדיין לא הצלחתי לאתר את הקטע ב'יפה מראה' שציינת אליו.

זה לשון היפה מראה:
"שהודיעו שאינו יכול להאכילו משה הפסח, אילו היה קרבן פסח בימיו, ומן לויתן את מייכל לי וכו'. אבל לפירוש זה פליג רבי אדתני דבי אליהו דאיתא התם: פעם אחת מצאני זקן אחד, אמר: רבי, יש אומות העולם לימות המשיח וכו'. אמר לי: רבי, תאמר הואיל והן באין לימות המשיח יהו באין לעולם הבא. אמרתי לו: וכל ערל לא יאכל בו, והרי הדברים קל וחומר, ומה אם הפסח שהוא דבר קל אמר הכתוב וכל ערל לא יאכל בו, עולם הבא שכולו קודש קדשים על אחת כמה וכמה. ועוד קשה, מאי כיון דשמע כן 'אזל וגזר', והלא לפי דברי רבי לא היה צריך לימול, ואי משום אכילת פסח, הא לא הוה פסח בימיו וכו'. ולכן היותר נכון, דמה שאמר לו רבי, אין רצונו לומר אם יתגייר, וקאמר ליה סתמא אין, לחדודיה אם יקשה עליו מקל וחומר דפסח אם יבין דבעודו ערל קאמר, וכשאמר לו מן אימר פיסחא וכו' אמר לו מה נעביד וכו', כלומר שפיר מותבת דהתם כל ערל לא יאכל בו וכל שכן בלויתן, ואנא נמי לכשתמול קאמינא להאכילך".
אמנם ליתר המפרשים בירושלמי שם, הדברים כפשוטם, שגם מי שלא נימול יזכה לאכול מהלויתן. ולפי"ז אכן נחלקו הירושלמי ותנא דבי אליהו.

[חד ברנש]

יישר כוחך!