מלאך המות לא שלט בישראל כל מ' שנה

[חד ברנש]

חד מקמאי כותב:

לא היה מלאך המות שולט בהם כל מ' שנה.

איה מקורו?
(לדבריו צריך לומר, לכאורה, שהמתים בכל שנה, אחרי חטא המרגלים, מתו שלא ע"י מלאך המות)
בפרקי רבי אליעזר, סוף פרק מא, מצאנו שאותו הדור נשתנה לטובה בכמה דברים, אך לא בעניין הנזכר: "כל אותו הדור ששמעו קולו של הקב"ה בהר סיני, זכו להיות כמלאכי השרת, לא ראו טיפת קרי בימיהם ולא משל[ו] בהם כל מיני כנים, ובמותם לא שלטה בהם רמה ותולעה".

[דרומי]

לכאורה נכון שהמתים מחמת גזירת המרגלים אינו בכח מלאך המוות אלא ענין מיוחד מהקב"ה.

לעצם הענין יש להעיר מדברי חז"ל במכות יב, ב (רש"י משפטים כא, יג) שמחנה לויה במדבר היה קולט את מי שהרג בשגגה, ומשמע שהיתה אז מציאות כזאת אם כי אינו מוכרח.

וראיתי מציינים בענין זה למקרא מפורש "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום" (ואתחנן ד, ד) ולפירוש אור החיים שם.

[הים הגדול]

ע"ז ה' א'
דתניא רבי יוסי אומר לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות שולט בהן שנאמר (תהלים פב, ו) אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם,חבלתם מעשיכם אכן כאדם תמותון.
ע"ש דקאי אעגל וצ"ע.

[חד ברנש]

זה ידוע. עי' דרשת חז"ל על "חרות על הלוחות", חירות מן מלאך המות וכו'.
אבל שם אחרי העגל נתבטלה מהם טובה זו.

[חד ברנש]

אולי באמת סומך על פרקי ר"א שהבאתי לעיל, שכן בעבודה זרה כ רע"ב אמרו, שמלאך המות ממית ע"י טיפה "ממנה מת, ממנה מסריח, ממנה פניו מוריקות", והבין הכותב, שמאותה טיפה גם באה התולעה (ואולי זהו "ממנה מסריח"), ומכאן, שלדברי פרקי ר"א, לא מתו ישראל שבאותו הדור ממלאך המות.
וכן ברש"י, ב"ב יז ע"א: "אין ראויה רמה לשלוט במי שנשוק משכינה, שהרי אין הרמה באה אלא מטפה מרה המטפטפת מסכינו של מלאך המות".

[סליחות]

דברי חד מקמאי הנ"ל לכאורה צע"ג מדברי ריש לקיש בב"ב טז.

[חד ברנש]

לדברי רש"י שהבאתי, דברי חד מקמאי הם-הם הנאמר בפרקי ר"א, דפליג על ריש לקיש.

[הים הגדול]

זה ידוע. עי' דרשת חז"ל על "חרות על הלוחות", חירות מן מלאך המות וכו'.
אבל שם אחרי העגל נתבטלה מהם טובה זו.

התכונתי להקשות, לא לתרץ.

[הים הגדול]

אולי באמת סומך על פרקי ר"א שהבאתי לעיל, שכן בעבודה זרה כ רע"ב אמרו, שמלאך המות ממית ע"י טיפה "ממנה מת, ממנה מסריח, ממנה פניו מוריקות", והבין הכותב, שמאותה טיפה גם באה התולעה (ואולי זהו "ממנה מסריח"), ומכאן, שלדברי פרקי ר"א, לא מתו ישראל שבאותו הדור ממלאך המות.
וכן ברש"י, ב"ב יז ע"א: "אין ראויה רמה לשלוט במי שנשוק משכינה, שהרי אין הרמה באה אלא מטפה מרה המטפטפת מסכינו של מלאך המות".

אי "ממנה מת" לאו דוקא, מה"ת ש"ממנה מסריח" דוקא ?

[עושה חדשות]

בפרקי רבי אליעזר, סוף פרק מא... "כל אותו הדור ששמעו קולו של הקב"ה בהר סיני, זכו להיות כמלאכי השרת, לא ראו טיפת קרי בימיהם ולא משל[ו] בהם כל מיני כנים, ובמותם לא שלטה בהם רמה ותולעה".

וכן ראיתי במחזור טורין:
ושימע שאר הדיברות למי זאת עולה. וקיבלו התורה באהב וחיבה וגילה.
ועיטרו בעדי אשר מאד נעלה. וכל ימיהם טיפת קרי בם לא משלה.
ואף במותם לא הותלעו להתקלקלה. אשרי הגוי אשר בחר האל לנחלה.

[נוטר הכרמים]

בענין זה של '"לא ראו טיפת קרי בימיהם", מצינו דבר חידוש בחיד"א בשם חז"ל שבחטא העגל ראו קרי,

בב' מקומות בספר ראש דוד
בפרשת בא

ויתכן לפרש באופן אחר, ונקדים מאמרם ז"ל (מכילתא פ' יתרו) ואתם תהיה לי ממלכת כהנים מכאן ראוים היו ישראל לאכול בקדשים עד שלא עשו העגל משעשו העגל ניטל מהם וניתן לכהנים, ויראה במשז"ל בפרקי ר' אליעזר דאותו הדור ששמעו קול הקדוש ברוך הוא לא ראו קרי, אך מצינו שאז"ל דבעגל ראו קרי, ואמרו ז"ל בפ' ויעלו עולות שמי שלא יצא ממנו קרי ראוי להעלות עולות, וזה אפשר שהיה טעות קרח לחלוק על אהרן בעבור הכהונה באומרו כי כל העדה כלם קדושים ומדוע תתנשאו על קהל ה', ואמרו רז"ל (במ"ר פ' י"ח) כי כל העדה כלם קדושים כלם שמעו בסיני אנכי ולא יהיה לך, ולכאורה אין לו יחס אשר שמעו בסיני לזכות לכהונה, ועל פי האמור יתבאר ונקדים מה שפירשו כת הקודמין על פי מאמרי רז"ל האמורים כונת הכתוב ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי וכו' ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, דהכונה אם שמוע תשמעו בקולי דייקא שתזכו לשמוע קול ה', וגם ושמרתם את ברית"י שלא תראו קרי, ואתם תהיו לי ממלכת כהנים שתהיו ראוים לכהונה וגוי קדוש כמשז"ל (ברכות י' ב) איש אלהים קדוש מנא ידעה שלא ראתה קרי על סדינו עד כאן דבריהם ז"ל, וז"ש קרח כלם שמעו בסיני אנכי ולא יהיה לך כלומר השמע עם קול אלהים, וכל השומע קול ה' ראוי להיות כהן וא"כ כל העדה ראויים להיות כהנים, והוא לא ידע שהטעם הוא שאינו רואה קרי ובעגל ראו קרי כמ"ש רז"ל ולזה ניטל מעלה זו מהם, וכבר העיד העיד הוא יתברך ואמר אם שמע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי כאמור, ואפשר שזה טעם המשורר במקראיו דאחר מחלוקתו של קרח חזר לאחור במעשה העגל כמאמר הכתוב (תהלים ק"ו) תפתח ארץ ותבלע דתן וכו' יעשו עגל בחורב וכו', כיוון בזה דעל ידי מחלוקת קרח חוזר ונעור ענין העגל, דעד שלא עשו העגל היו ראוים כל ישראל להיות כהנים דשמעו קולו יתברך ולא היו רואים קרי, והן בעון העגל נעשו בעלי קריין כמשז"ל ונדחו מלהיות כהנים, והם רצו להיות כהנים במעלה שהיה להם קודם העגל ולכן נתעורר עליהם דין העגל,

ואילו בפרשת קרח כבר כותב להדיא שאינו יודע מקום המקור,

והנה ארז"ל שישראל כשעשו העגל נעשו בעלי קריין ואעפ"י דמלשון פרקי ר"א סוף פרק מ"א דקאמר אמר ר' פנחס כל אותו הדור ששמעו קולו של הקדוש ברוך הוא בהר סיני זכו להיות כמלאכי השרת לא ראו טיפת קרי בימיהם וכו' ע"ש, מ"מ בריא לי שראיתי מרז"ל דבעגל ראו קרי וכמש"ל פ' בא (וכעת לא ידעתי איזהו מקומן), והשתא לפי זה אפשר לומר דקרח היה מסתפק בפירוש הכתוב ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי אם פירוש בריתי הוא המילה או הפירוש הוא שלא יראה קרי,

.

[נוטר הכרמים]

בדיוק הבוקר נזדמן לי לראות מדרש ויקרא רבה פרשת מצורע יח, ד: לפיכך נתחייבו ישראל בזיבה ובצרעת, ורבנן אמרין מן העגל, יעו"ש, והובא גם בילקו"ש סי' תקסג.
ושמא לזה כוונת החיד"א.

האומנם בכלל הרעיון שלא ראו קרי מימיהם כלול גם ענין זיבות,
והרי החילוק מבואר, דמניעת ראיית קרי הוא מסממני קדושה,
וענין זיבות הוא חולי, כמבואר באין ספור מקומות.

[בן מיכאל]

חד מקמאי כותב:

לא היה מלאך המות שולט בהם כל מ' שנה.

איה מקורו?
(לדבריו צריך לומר, לכאורה, שהמתים בכל שנה, אחרי חטא המרגלים, מתו שלא ע"י מלאך המות)
בפרקי רבי אליעזר, סוף פרק מא, מצאנו שאותו הדור נשתנה לטובה בכמה דברים, אך לא בעניין הנזכר: "כל אותו הדור ששמעו קולו של הקב"ה בהר סיני, זכו להיות כמלאכי השרת, לא ראו טיפת קרי בימיהם ולא משל[ו] בהם כל מיני כנים, ובמותם לא שלטה בהם רמה ותולעה".

וראה עוד דברים רבה (וילנא) (פרשת כי תבוא) פרשה ז סימן יא ולא היו עושין מאכולת א"ל במיתתן לא נגעה בהן רמה בחייהן על אחת כמה וכמה, עי"ש כה"ע.