היכן הוא כותב, שהאדם נברא באופן שצריך להתייגע על צרכיו ומאכליו, ואינם באים לו מן המוכן, כדי שעל ידי התעסקותו יוכל לקיים ולהיזהר בענינים השייכים באכילה כמו בשר וחלב ושאר עניני כשרות, וענינים הקשורים לעבודת השדה, וכן במשא ומתן באמונה וזהירות מגניבה וגזילה, וכדומה.
משהו בסגנון הזה.
תודה מראש למשיבים