הודעהעל ידי ארזי ביתר » א' דצמבר 06, 2020 1:30 pm
זה מה שכתבתי בענין זה, עבור מאן דהוא:
מלאה הארץ קנינך
תחילת פרשת ויצא עוסקת ביציאת יעקב מבאר שבע כאשר נס על נפשו מפני עשו אחיו. כאשר בא יעקב אל הר המוריה וילן שם, "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עלים וירדים בו" (בראשית כח, יב).
יעקב אבינו לא אבה לעלות השמימה
לכאורה יש להתבונן בעומק הענין, מאחר שראה יעקב בחלומו סולם שראשו מגיע השמימה, למה זה לא עלה בו השמימה להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו.
התכלית לעבוד בהאי עלמא
נקדים יסוד נפלא ביותר, אשר רבה נחיצותו לחיי האיש הישראלי בהאי עלמא. מחובת האדם בהאי עלמא לידע שבכל פניות שהוא פונה ובכל מקרה המתרחש עמו, יש בו דרך לקנות קנינים רוחניים נפלאים ולעבוד את ה' באמת ובתמים, אף אם אין נראה לעין שיש דרך לקשר בין המקרה לבין עבודת הבורא.
מלאה הארץ קנינך
כדברים האלו דיבר בקדשו המגיד המגדול ממעזריטש זיע"א. דוד המלך ע"ה בשירתו אודות פלאי הבריאה (תהלים קד, כד) אמר "מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך". ואמר המגיד שהרמז הטמון בתיבות 'מלאה הארץ קנינך' הוא, שהארץ מלאה בדרכים לקנות את ה'. והיינו שכל הענינים הארציים והגשמיים שעוברים על האדם במשך ימי חייו, מלאים בדרכי קנין לקנות את הבורא ית"ש ולהתקרב אליו.
בכל דרכיך דעהו
והן הן הדברים הרמוזים במאמר שלמה המלך (משלי ג, ו) "בכל דרכיך דעהו", וכמו דאיתא בצוואת מרנא הבעל שם טוב הקדוש, "בכל דרכיך דעהו, זהו כלל גדול, דעהו לשון חיבור הה' בוי"ו, בכל מעשיו אפילו בדברים גשמיים שעושה". וכמאמר הרה"ק בעל דגל מחנה אפרים (משפטים, ד"ה ואל אצילי), "וידוע בכל דרכיך דעהו, והיינו לדבק ולקשר עצמו אל הקב"ה בכל ענינים שעושה".
מענטשליך הייליג
הרה"ק בעל שפת אמת ללמדנו בא עד כמה שגבה מעלת העבודה בזאת הדרך, וז"ל (משפטים תרל"ב), "בשם הרב הקדוש ז"ל מקאצק על פסוק ואנשי קודש תהיון', להיות שמירת הקדושה במעשה אנוש ותחבולותיו . פירוש שאין מחסור לה' יתברך מלאכי עליון שרפים וחיות הקודש, רק שמתאוה לקדושת אנשים, ולכן המשיך נצוצי קדושה גם בעולם הזה וכו'".
פן נמות
עוד מרגניתא טובה מצינו בענין הנכבד הלז, בספה"ק תורת אבות (סלאנים, לחג השבועות). "הרה"ק מקאברין זיע"א הרעיש מאוד בשולחנו הק' על מאמר הכתוב 'דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות' (שמות כ, טז). מה היה הפחד שלהם שימותו במדרגה כל כך גבוהה מכלות הנפש לה', הלא זהו התכלית שאיש יהודי משתוקק שיזכה להגיע לזה. ומיד נתעלף עד שהיו מוכרחים לקחת אותו לחדרו.
ואחר כך בסעודה שאחריה השיב על זה, שיש לה' יתברך הרבה מלאכים ושרפים שעל ידי שאומרים פעם אחת שירה לפניו יתברך, יוצא בזה כל הכח והחיות שבהם עד שמתבטלים במציאות וכו'. ובכל זאת רצונו יתברך היה בבריאת עולם הזה, שתתגלה מלכותו גם בעולם השפל על ידי העבדות של עם ישראל. ומזה יראו בני ישראל, פן נמות ולא יוכלו לקיים עוד המצוות בעולם הזה, ואין זה רצונו יתברך כי כלום חסר לו מלאכים ושרפים שעובדים אותו בבחינה זו".
אין שמחה אלא בבשר
וכך היו ממליצים צדיקים בלשון חכמים (פסחים קט.) 'אין שמחה אלא בבשר', מלאכים ושרפים יש לו להקב"ה די והותר בשמים. אך הנחת רוח והשמחה הגדולה לעילא, היא בעבודת בשר ודם, עם כל הנסיונות שיש בה.
עליון וחשוק
וכן כתב האוה"ח הק' (אור החיים במדבר טז, כב), "השיר והשבח העולה מהנשמות אשר הם בעולם הזה, אשר הם תוך הבשר והוא מונעם מהכיר ה', והם מתעצמים לאהוב ה' ולשבחו ולהודות למאמרו, זה עליון וחשוק אצל הבורא למעלה מהכל".
מהאי טעמא לא אבה יעקב לעלות השמימה
ומעתה נבוא לבאר אל נכון למה לא עלה יעקב בסולם השמימה. דודאי דבר זה היה ידוע וברור ליעקב אבינו עצמו גם כן, שעיקר העבודה הנכבדה ביותר בעיני הקב"ה, הוא עבודת היהודי בתוך עניני העולם הזה הגשמיים, ואם כן מה לו לעלות בסולם השמימה, אם יש לו באפשרות לעבוד את ה' בדרך עילאית יותר - בתוך עניני עולם הזה .
הלימוד לחיי המעשה
וממוצא הדברים נמצאנו למדים מוסר השכל נכבד ביותר לחיי העולם הזה. שבכל דרכינו עלינו לידע את ה', ומלאה הארץ קנינך. ומה נפלא כאשר האדם יודע ומבין שעבודתו בהאי עלמא מתוך כל הנסיונות הקשים שעוברים עליו בעולם השפל הזה, הרי דייקא העבודה הזאת היא הנכבדה ביותר בעיני בוראנו ית"ש.