ראיתי כמה מביאים בשם הרב קוק את הפיסקא הבאה
"כל המעשים הטובים שהאדם עושה, והם מביאים טובה לו ולעולם כולו, עיקר הטוב שבהם הוא מפני שהאדם עצמו נעשה על ידם טוב. והטוב הזה, העצמי, הוא הפועל את כל הטובה, המתפשטת בהתגלותה ע''י המעשים הטובים. ובזמן שהידיעה הזאת מתבררת לאדם, מיד הוא עומד על הרז הפנימי של כל המעשים וכל המצוות, כל חד וחד לפום דרגיה"
מה מקורה?
תודה רבה מראש, אמיר