◆ חיפוש מקור ◆

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ב' ספטמבר 23, 2019 8:27 pm

אולי זה?

עין. אמר רב סעדיה, לא נוכל לפרש זה הפסוק כמשמעו. כי אם אדם הכה עין חבירו, וסרה שלישית אור עיניו, איך יתכן שיוכה מכה כזאת בלי תוספת ומגרעת. אולי יחשיך אור עינו כלו. ויותר קשה הכויה והפצע והחבורה, כי אם היו במקום מסוכן אולי ימות, ואין הדעת סובלת. אמר לו בן זוטא, והלא כתוב במקום אחר, כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו (ויקרא כד, כ). והגאון השיב לו, יש לנו בי"ת תחת על. והנה טעמו כן ינתן עליו עונש. ובן זוטא השיב לו: כאשר עשה כן יעשה לו (שם שם, יט). והגאון השיב, הנה שמשון אמר: כאשר עשו לי כן עשיתי להם (שופ' טו, יא), ושמשון לא לקח נשותיהם ונתנם לאחרים, רק גמולם השיב להם. ובן זוטא השיב, אם היה המכה עני מה יהיה עונשו. והגאון השיב, אם עור יעור עין פקח מה יעשה לו. כי העני יתכן שיעשיר וישלם, רק העור לא יוכל לשלם לעולם. והכלל לא נוכל לפרש על דרך מצות התורה פירוש שלם, אם לא נסמוך על דברי חז"ל. כי כאשר קבלנו התורה מן האבות. כן קבלנו תורה שבעל פה, אין הפרש ביניהם (ראב"ע הארוך, שמות כא, כד).

עושה חדשות

האם והיכן כ' היעב"ץ שאין איסור צעב"ח בבהמה טמאה.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ב' ספטמבר 23, 2019 11:18 pm

עיין שאילת יעב"ץ א, סי' יז, קי

עושה חדשות

: רבי ירוחם ממיר - פרשת בא.png (15.94 KiB) נצפה 14098 פעמים

היכן מסופר כך?

בברכה המשולשת

חלמישצור כתב:אולי זה?
עין. אמר רב סעדיה, לא נוכל לפרש זה הפסוק כמשמעו. כי אם אדם הכה עין חבירו, וסרה שלישית אור עיניו, איך יתכן שיוכה מכה כזאת בלי תוספת ומגרעת. אולי יחשיך אור עינו כלו. ויותר קשה הכויה והפצע והחבורה, כי אם היו במקום מסוכן אולי ימות, ואין הדעת סובלת. אמר לו בן זוטא, והלא כתוב במקום אחר, כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו (ויקרא כד, כ). והגאון השיב לו, יש לנו בי"ת תחת על. והנה טעמו כן ינתן עליו עונש. ובן זוטא השיב לו: כאשר עשה כן יעשה לו (שם שם, יט). והגאון השיב, הנה שמשון אמר: כאשר עשו לי כן עשיתי להם (שופ' טו, יא), ושמשון לא לקח נשותיהם ונתנם לאחרים, רק גמולם השיב להם. ובן זוטא השיב, אם היה המכה עני מה יהיה עונשו. והגאון השיב, אם עור יעור עין פקח מה יעשה לו. כי העני יתכן שיעשיר וישלם, רק העור לא יוכל לשלם לעולם. והכלל לא נוכל לפרש על דרך מצות התורה פירוש שלם, אם לא נסמוך על דברי חז"ל. כי כאשר קבלנו התורה מן האבות. כן קבלנו תורה שבעל פה, אין הפרש ביניהם (ראב"ע הארוך, שמות כא, כד).

תודה רבה.
גם אני הקטן זכרתי שזה נזכר אצל ראב"ע, אבל חשבתי שאולי יש מפורש בכתבי רס"ג עצמו.

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ה' ספטמבר 26, 2019 10:51 am

עושה חדשות כתב:

רבי ירוחם ממיר - פרשת בא.png (15.94 KiB) נצפה 14041 פעמים

היכן מסופר כך?

אולי הכוונה לבעל "ישמח משה", שכך מספרים עליו, ראה בתחילת "ישמח משה" בתולדותיו "תהלה למשה" עמ' ל"ג
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?156164&pageid=P0031

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ה' ספטמבר 26, 2019 11:08 am

אני מחפש היכן נזכר בחז"ל "כאלו לא עברו בו מים מעולם", בענין קריעת ים סוף, קריעת נהר הירדן, או בהקשר אחר.

מצאתי לשונות דומים בילקוט מעם לועז בהקשר לקריעת ים סוף (ראה ילקוט מעם לועז, שמות א' פרשת בשלח ט"ו א' - נסי קריעת ים סוף, עמ' של"ג, הנס התשיעי, "כאילו היה ... שלא היה מעולם שום מים שם"), ובהקשר לקריעת נהר הירדן (ראה ילקוט מעם לועז יהושע ג' ט"ז עמ' נ"ח "כאילו לא היו בו מים מעולם", וכן שם יהושע ה' א' עמ' ע"ג "כאילו לא עבר בהם מים מעולם"), אבל לא מצאתי שמציין שם מקור בחז"ל על המילים האלו.

כהן · הודעהעל ידי **כהן** » ה' ספטמבר 26, 2019 2:11 pm

כתב בהקדמת הקצה"ח וז"ל היות וחידושי תורה מנימין דרישא דמלכא וכו' וקראתי שם החיבור קצה"ח על שם ענינו וגם כי חידו"ת מקווצותיו תלתלים כנזכר
הידוע מהיכן מקור הדברים ?

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ה' ספטמבר 26, 2019 3:15 pm

תורה מפוארת כתב:אין באוצר אגרות חזון איש, ע"כ שאלתי מה לשונו של החזון איש באגרתו בח"א נגד העוסקים מיד בתחילת לימודם בחקירות האחרונים לפני שביררו הסוגיא לעומקה? [הרב וואזנר מביא אותו]

(דרשות שבט הלוי תשס"ג)

מצורף בזה מתוך קובץ אגרות חזון איש חלק א', צילום של ד' האגרות הראשונות , שעוסקות בנושאים אלו.

קובץ אגרות חזון איש חלק א אגרות א-ד.pdf: (1.15 MiB) הורד 260 פעמים

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » ה' ספטמבר 26, 2019 4:56 pm

פרע"ח שער תקון חצות פ"ב

ובמ"א נראה כי הוא זיוג עליון של או"א אחר חצות, לכן הוא סתום ונעלם בלתי תפלה ע"י בני אדם. והרי לך ג' מקומות חלוקים, וכולם אמת. כי זו"נ שהם מזדוגים אחר חצות הם יעקב ולאה, אך רחל וז"א הם אינם מזדווגים, ואלו הם השומעים קול העוסקים בתורה אחר חצות לילה. גם קראוה בזוהר זווגא סתימאה דאו"א

היכן נמצא זה בזוהר
יש"כ

תורה מפוארת

פרנצויז כתב:
תורה מפוארת כתב:אין באוצר אגרות חזון איש, ע"כ שאלתי מה לשונו של החזון איש באגרתו בח"א נגד העוסקים מיד בתחילת לימודם בחקירות האחרונים לפני שביררו הסוגיא לעומקה? [הרב וואזנר מביא אותו]

(דרשות שבט הלוי תשס"ג)

מצורף בזה מתוך קובץ אגרות חזון איש חלק א', צילום של ד' האגרות הראשונות , שעוסקות בנושאים אלו.
קובץ אגרות חזון איש חלק א אגרות א-ד.pdf

מודה אני לפניך

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ה' ספטמבר 26, 2019 7:18 pm

בזוהר אידרא רבא

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » ה' ספטמבר 26, 2019 10:48 pm

שבע כתב:בזוהר אידרא רבא

אפשר בבקשה ציון יותר מדויק?
תזכה למצוות

חיים שאול · הודעהעל ידי **חיים שאול** » ש' ספטמבר 28, 2019 9:56 pm

פרנצויז כתב:
ישראל אליהו כתב:ראיתי בויקי ששלחו לרש"ש [רבי שלום שרעבי] שניקד את האות ד' בפתח.
האם ידוע המקור? בתודה

אני חסום לויקי,
אך ראיתי ב"המכלול" ערך רבי דוד אבודרהם https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7% ... 7%94%D7%9D
ומן הסתם הדברים דומים.
ונראה שיש כאן בלבול.
ראה בס' אבודרהם השלם (ירושלים תשכ"ג), בסופו, קונ' "דברי שלמה" מאת רבי שלמה אהרן ורטהימר זצ"ל, הכולל שינויי נוסחאות עפ"י כת"י אבודרהם שהיה באוצר הספרים של הרה"ק רבי שלום שרעבי זצ"ל. ובמבוא, "פתח דבר", עמ' שצ"ו, כתב על תולדות המחבר ומשפחתו, וכתב שנראה לנקד "אבו דרהם" עם פתח תחת אות ד', עיי"ש.
וכמובן אין לזה שום קשר לרש"ש, אלא היא השערה של המו"ל.

ולבירור בענין הניקוד, ראה קובץ ישורון כרך כ"ה עמ' מ"ג הערה 10 שבלועזית כתוב Abudarham. (וכן ניקד באוצר ישראל של אייזנשטיין ח"א עמ' 17).
וידוע שעד היום יש משפחות בשם אבודרהם, וכמדומה שבחוץ לארץ כותבים את שמם Abudarham.

בזכרוני שבמשפ׳ יוסף ומאזוז אומרים בד׳ פתוחה

חיים שאול

פרנצויז כתב:אני מחפש היכן נזכר בחז"ל "כאלו לא עברו בו מים מעולם", בענין קריעת ים סוף, קריעת נהר הירדן, או בהקשר אחר.

מצאתי לשונות דומים בילקוט מעם לועז בהקשר לקריעת ים סוף (ראה ילקוט מעם לועז, שמות א' פרשת בשלח ט"ו א' - נסי קריעת ים סוף, עמ' של"ג, הנס התשיעי, "כאילו היה ... שלא היה מעולם שום מים שם"), ובהקשר לקריעת נהר הירדן (ראה ילקוט מעם לועז יהושע ג' ט"ז עמ' נ"ח "כאילו לא היו בו מים מעולם", וכן שם יהושע ה' א' עמ' ע"ג "כאילו לא עבר בהם מים מעולם"), אבל לא מצאתי שמציין שם מקור בחז"ל על המילים האלו.

באוצר זה מופיע פעם א׳ בספר בן זמנינו

יוסף חיים אוהב ציון

ספרים וועלט כתב:מה המקור שאם מבשלים ביצים שמקפידים שתהיינה לכה"פ ג' ביצים, כך שאם יש באחת טיפת דם תהיה בטלה?

viewtopic.php?t=15348#p144155

שברי לוחות

היכן כותב הרמח"ל שילמד האדם קבלה כל היום?

סוקולקה · הודעהעל ידי **סוקולקה** » ד' אוקטובר 02, 2019 9:23 pm

פרנצויז כתב:אני מחפש היכן נזכר בחז"ל "כאלו לא עברו בו מים מעולם", בענין קריעת ים סוף, קריעת נהר הירדן, או בהקשר אחר.

מצאתי לשונות דומים בילקוט מעם לועז בהקשר לקריעת ים סוף (ראה ילקוט מעם לועז, שמות א' פרשת בשלח ט"ו א' - נסי קריעת ים סוף, עמ' של"ג, הנס התשיעי, "כאילו היה ... שלא היה מעולם שום מים שם"), ובהקשר לקריעת נהר הירדן (ראה ילקוט מעם לועז יהושע ג' ט"ז עמ' נ"ח "כאילו לא היו בו מים מעולם", וכן שם יהושע ה' א' עמ' ע"ג "כאילו לא עבר בהם מים מעולם"), אבל לא מצאתי שמציין שם מקור בחז"ל על המילים האלו.

נמצא אצל אברבנאל על ההגדה "כמה מעלות טובות..."

שמואל שלומוביץ

שברי לוחות כתב:היכן כותב הרמח"ל שילמד האדם קבלה כל היום?

ראה סו"ס דרך חכמה שעיקר העיון יהיה באלקיות, ועיי"ש שזה אינו אלא למי שיודע היטב כל התורה כולה.

וכמו שסידר סדר הלימוד המקדים בסו"ד שם :

ספר דרך חכמה
הנה מה שצריך כל הרוצה להיות חכם בישראל לדעת תחלה, הוא כ"ד הספרים עם ביאוריהם הראשיים. ואחרי זה י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם, עם כל ביאוריהם, כי הם דרכי התורה שבעל פה. אחר כך צריך שידע לימוד הש"ס עד שידע להבין כל הלכה שתהיה על בוריה, וידע דרכי המשא ומתן בקושיות ובתירוצים. וידע להבדיל בין תירוצי הדחיה ובין התירוצים האמתיים ובין הקושיות הנעשות להצעה לתירוץ, והקושיות החזקות והאמיתיות. ואחר שידע כל אלה ראוי שילמוד כל הש"ם מראשו לסופו, בהבנת לכל פשוטי הסוגיות על בוריין. אחרי כן צריך שילמוד ספר היד להרמב"ם מראשו לסופו עם מפרשיו, לדעת מוצא כל דין ודין. אחר כך ילמוד הש"ע ויראה כל דין שיש בו חלוק מדברי הרמב"ם, או נוסף עליהם יבקש מוצאו בבית יוסף ויבין טעמו ונימוקו. אחר כך ילמוד כל מדרשי הקדמונים עד תומם. עוד ילמוד מלאכת ההיגיון והמליצה והשיר עד שידע אותם, ויזהר ללמוד אותם מספרי המחברים שקצרו בהם. עוד ילמוד עיקרי ההנדסה התשבורת והתכונה הראשיים עד שידעם, ושאר החכמות והמלאכות מה שצריך לו ילמוד עד שידעם. ואז ישים עיקר כל עיונו באלקיות כל ימי חייו. ואולם אין צריך שילמוד כל הש"ם תחלה ואחר כך יתחיל בהרמב"ם ואחר כך המדרשים ואחר כך החכמות, אלא יחלק שעותיו ללימודים האלה וירבה תחלה באותם שכמותם יתר עד שיגמור אותם, ואחר שגמרם אז יוכל למעט בהם מרגילותו הראשון, רק שיקבע להם שעות לשלא ישכחם. והמלאכות והחכמות החיצוניות כשידעם יניחם, אך למען לא ישכחם יחזור עליהן בהפנותו אל בית המים. ויחלק שעותיו באופן שעיקר עיונו והשתדלותו יהיה באלקיות, ומכל שאר חלקי התורה לא יניח ידו, אלא ילמוד בהם דבר יום ביומו לחיבובה של תורה, וה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. בילא"ו:

שברי לוחות

שמואל שלומוביץ כתב:
שברי לוחות כתב:היכן כותב הרמח"ל שילמד האדם קבלה כל היום?

ראה סו"ס דרך חכמה שעיקר העיון יהיה באלקיות, ועיי"ש שזה אינו אלא למי שיודע היטב כל התורה כולה.

וכמו שסידר סדר הלימוד המקדים בסו"ד שם :
ספר דרך חכמה
הנה מה שצריך כל הרוצה להיות חכם בישראל לדעת תחלה, הוא כ"ד הספרים עם ביאוריהם הראשיים. ואחרי זה י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם, עם כל ביאוריהם, כי הם דרכי התורה שבעל פה. אחר כך צריך שידע לימוד הש"ס עד שידע להבין כל הלכה שתהיה על בוריה, וידע דרכי המשא ומתן בקושיות ובתירוצים. וידע להבדיל בין תירוצי הדחיה ובין התירוצים האמתיים ובין הקושיות הנעשות להצעה לתירוץ, והקושיות החזקות והאמיתיות. ואחר שידע כל אלה ראוי שילמוד כל הש"ם מראשו לסופו, בהבנת לכל פשוטי הסוגיות על בוריין. אחרי כן צריך שילמוד ספר היד להרמב"ם מראשו לסופו עם מפרשיו, לדעת מוצא כל דין ודין. אחר כך ילמוד הש"ע ויראה כל דין שיש בו חלוק מדברי הרמב"ם, או נוסף עליהם יבקש מוצאו בבית יוסף ויבין טעמו ונימוקו. אחר כך ילמוד כל מדרשי הקדמונים עד תומם. עוד ילמוד מלאכת ההיגיון והמליצה והשיר עד שידע אותם, ויזהר ללמוד אותם מספרי המחברים שקצרו בהם. עוד ילמוד עיקרי ההנדסה התשבורת והתכונה הראשיים עד שידעם, ושאר החכמות והמלאכות מה שצריך לו ילמוד עד שידעם. ואז ישים עיקר כל עיונו באלקיות כל ימי חייו. ואולם אין צריך שילמוד כל הש"ם תחלה ואחר כך יתחיל בהרמב"ם ואחר כך המדרשים ואחר כך החכמות, אלא יחלק שעותיו ללימודים האלה וירבה תחלה באותם שכמותם יתר עד שיגמור אותם, ואחר שגמרם אז יוכל למעט בהם מרגילותו הראשון, רק שיקבע להם שעות לשלא ישכחם. והמלאכות והחכמות החיצוניות כשידעם יניחם, אך למען לא ישכחם יחזור עליהן בהפנותו אל בית המים. ויחלק שעותיו באופן שעיקר עיונו והשתדלותו יהיה באלקיות, ומכל שאר חלקי התורה לא יניח ידו, אלא ילמוד בהם דבר יום ביומו לחיבובה של תורה, וה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. בילא"ו:

יישר כח

דרופתקי דאורייתא

היכן מבואר שיש לקרוא ק"ש דייקא בציבור?
כמדומני שהמקור בזוהר (חדש?) ולע"ע אינני מוצא.
יש"כ מראש למסייעים.

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ה' אוקטובר 03, 2019 9:56 am

סוקולקה כתב:
פרנצויז כתב:אני מחפש היכן נזכר בחז"ל "כאלו לא עברו בו מים מעולם", בענין קריעת ים סוף, קריעת נהר הירדן, או בהקשר אחר.

נמצא אצל אברבנאל על ההגדה "כמה מעלות טובות..."

תודה רבה

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ה' אוקטובר 03, 2019 10:20 am

שמואל שלומוביץ כתב:
שברי לוחות כתב:היכן כותב הרמח"ל שילמד האדם קבלה כל היום?

ראה סו"ס דרך חכמה שעיקר העיון יהיה באלקיות, ועיי"ש שזה אינו אלא למי שיודע היטב כל התורה כולה.
וכמו שסידר סדר הלימוד המקדים בסו"ד שם :

ולפי זה, גם אם הרמח"ל סבר שבעקרון יש ללמוד קבלה כל היום, זה לא למעשה, כי צריך ללמוד כל הש"ס וכל הרמב"ם וכל השו"ע וכו', וגם אחרי שיודעים הכל, יש לקבוע זמן בכל יום לחזור על זה כדי לא לשכוח.
[וכנראה הרמח"ל בעצמו היה בקי עצום בגיל צעיר, כי בסדר היום שלו, הוא כותב שיש לו זמן קבוע לחזור הדינים כדי לא לשכוח, כמו שנזכר באגרותיו, ראה ס' ירים משה אגרת פ"ו. (בס' אגרות הרמח"ל ובני דורו הוא סי' קמ"ו)].
ובעיקר דעת הרמח"ל שיש ללמוד קבלה כל היום, צ"ע שבדברי האריז"ל ומהרח"ו מבואר שחייבים ללמוד גם שאר חלקי הפרד"ס, ראה בס' אהבת שלום (להגר"י הלל) מהדורת ירושלים תשס"ב עמ' של"א, שהשאיר בצ"ע את דברי הרמח"ל בס' ירים משה אגרות ס"ב וס"ג, ואגרת פ"ו, [בס' אגרות הרמח"ל ובני דורו הוא סי' פ"ח ופ"ט, וסי' קמ"ו], שלא משמע כן בכתבי האריז"ל ומהרח"ו. וכ"כ גם בספרו "פתח שער השמים" (ירושלים תשע"ו) עמ' מ"ד. וכ"כ בספרו שו"ת וישב הים ח"ג סי' ל"ב עמ' רנ"ג.

סוקולקה · הודעהעל ידי **סוקולקה** » ה' אוקטובר 03, 2019 10:50 am

דרופתקי דאורייתא כתב:היכן מבואר שיש לקרוא ק"ש דייקא בציבור?
כמדומני שהמקור בזוהר (חדש?) ולע"ע אינני מוצא.
יש"כ מראש למסייעים.

בעניין רמ"ח איבריו ?
נמצא בז"ח על מגילת רות

רבי בון, הוה אזיל יומא חד באורחא...
וכל האומר קריאת שמע שלא עם הצבור אינו משלים איבריו

דרופתקי דאורייתא

סוקולקה כתב:
דרופתקי דאורייתא כתב:היכן מבואר שיש לקרוא ק"ש דייקא בציבור?
כמדומני שהמקור בזוהר (חדש?) ולע"ע אינני מוצא.
יש"כ מראש למסייעים.

בעניין רמ"ח איבריו ?
נמצא בז"ח על מגילת רות
רבי בון, הוה אזיל יומא חד באורחא...
וכל האומר קריאת שמע שלא עם הצבור אינו משלים איבריו

יש"כ!

[ויש ענין אחר של ציבור בק"ש שמקבלים כולם עומ"ש כמבואר במדרש].

שמואל שלומוביץ

פרנצויז כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:
שברי לוחות כתב:היכן כותב הרמח"ל שילמד האדם קבלה כל היום?

ראה סו"ס דרך חכמה שעיקר העיון יהיה באלקיות, ועיי"ש שזה אינו אלא למי שיודע היטב כל התורה כולה.
וכמו שסידר סדר הלימוד המקדים בסו"ד שם :

ולפי זה, גם אם הרמח"ל סבר שבעקרון יש ללמוד קבלה כל היום, זה לא למעשה, כי צריך ללמוד כל הש"ס וכל הרמב"ם וכל השו"ע וכו', וגם אחרי שיודעים הכל, יש לקבוע זמן בכל יום לחזור על זה כדי לא לשכוח.
[וכנראה הרמח"ל בעצמו ידע היטב את כל התורה כולה בגיל צעיר, כי בסדר היום שלו, הוא כותב שיש לו זמן קבוע לחזור כדי לא לשכוח, כמו שנזכר באגרותיו, ראה ס' ירים משה אגרות ס"ב וס"ג, ואגרת פ"ו. (בס' אגרות הרמח"ל ובני דורו הוא סי' פ"ח ופ"ט, וסי' קמ"ו)].
ובעיקר דעת הרמח"ל שיש ללמוד קבלה כל היום, צ"ע שבדברי האריז"ל ומהרח"ו מבואר שחייבים ללמוד גם שאר חלקי הפרד"ס, ראה בס' אהבת שלום (להגר"י הלל) מהדורת ירושלים תשס"ב עמ' של"א, שהשאיר בצ"ע את דברי הרמח"ל באגרות הנ"ל, שלא משמע כן בכתבי האריז"ל ומהרח"ו. וכ"כ גם בספרו "פתח שער השמים" (ירושלים תשע"ו) עמ' מ"ד. וכ"כ בספרו שו"ת וישב הים ח"ג סי' ל"ב עמ' רנ"ג.

הצדק עמך,
ולגבי הקושיא לא הבנתי, לכאו' הדברים מיוסדים על הבנתו בהלכות ת"ת,

רמב"ם ת"ת א הלכה י
עד אימתי חייב ללמוד תורה עד יום מותו שנאמר ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך, וכל זמן שלא יעסוק בלימוד הוא שוכח.

הרי שחיוב הלימוד ליודע הוא שלא ישכח, וזה ציווה לקיים שיחזור תלמודו תמיד,
וכמו שמבואר שם בהמשך. לגבי דין ישלש שנותיו,

רמב"ם ת"ת א הלכה יב
אבל כשיגדיל בחכמה ולא יהא צריך לא ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי השמועה כדי שלא ישכח דבר מדברי דיני תורה ויפנה כל ימיו לגמרא בלבד לפי רוחב שיש בלבו ויישוב דעתו.

והפרד"ס הוא בכלל התלמוד ולפי רמח"ל מי שבידו לפי רוחב שכלו וישוב דעתו לעסוק בחלק התלמוד הזה, ולומד וחוזר על תלמודו כל יום שלא ישכח, שפיר דמי.
שהרי מקיים בזה והגית בו יומם ולילה.

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ה' אוקטובר 03, 2019 11:40 am

שמואל שלומוביץ כתב:ולגבי הקושיא לא הבנתי, לכאו' הדברים מיוסדים על הבנתו בהלכות ת"ת,
רמב"ם ת"ת א הלכה י
עד אימתי חייב ללמוד תורה עד יום מותו שנאמר ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך, וכל זמן שלא יעסוק בלימוד הוא שוכח.

הרי שחיוב הלימוד ליודע הוא שלא ישכח, וזה ציווה לקיים שיחזור תלמודו תמיד,
וכמו שמבואר שם בהמשך. לגבי דין ישלש שנותיו,
רמב"ם ת"ת א הלכה יב
אבל כשיגדיל בחכמה ולא יהא צריך לא ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי השמועה כדי שלא ישכח דבר מדברי דיני תורה ויפנה כל ימיו לגמרא בלבד לפי רוחב שיש בלבו ויישוב דעתו.

והפרד"ס הוא בכלל התלמוד ולפי רמח"ל מי שבידו לפי רוחב שכלו וישוב דעתו לעסוק בחלק התלמוד הזה, ולומד וחוזר על תלמודו כל יום שלא ישכח, שפיר דמי.
שהרי מקיים בזה והגית בו יומם ולילה.

יתכן שהקושיא היא, שהרמח"ל סובר שמבחינה עקרונית יש מקום ללמוד קבלה כל היום, אך מדברי האריז"ל משמע שגם מבחינה עקרונית אין ללמוד קבלה כל היום, [זאת אומרת גם לו יצוייר שאדם יודע כל התורה כולה ואינו שוכח כלום], כי סדר הלימוד הוא שצריך ללמוד גם זה וגם זה.
[וכמדומה שהגר"י הלל מביא שם שבספר אחד ביאר את מה שאמרו שימלא כריסו בש"ס ופוסקים ואח"כ ילמד קבלה, שזה לא רק חלוקה של שנות חיי האדם, שבשנים הראשונות ימלא כריסו וכו' ואח"כ בשנים הבאות ילמד קבלה, אלא גם בהמשך החיים יש חלוקה של השעות שבכל יום ויום שילמד גם ש"ס ופוסקים וגם קבלה].

שמואל שלומוביץ

פרנצויז כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:ולגבי הקושיא לא הבנתי, לכאו' הדברים מיוסדים על הבנתו בהלכות ת"ת,
רמב"ם ת"ת א הלכה י
עד אימתי חייב ללמוד תורה עד יום מותו שנאמר ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך, וכל זמן שלא יעסוק בלימוד הוא שוכח.

הרי שחיוב הלימוד ליודע הוא שלא ישכח, וזה ציווה לקיים שיחזור תלמודו תמיד,
וכמו שמבואר שם בהמשך. לגבי דין ישלש שנותיו,
רמב"ם ת"ת א הלכה יב
אבל כשיגדיל בחכמה ולא יהא צריך לא ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי השמועה כדי שלא ישכח דבר מדברי דיני תורה ויפנה כל ימיו לגמרא בלבד לפי רוחב שיש בלבו ויישוב דעתו.

והפרד"ס הוא בכלל התלמוד ולפי רמח"ל מי שבידו לפי רוחב שכלו וישוב דעתו לעסוק בחלק התלמוד הזה, ולומד וחוזר על תלמודו כל יום שלא ישכח, שפיר דמי.
שהרי מקיים בזה והגית בו יומם ולילה.

יתכן שהקושיא היא, שהרמח"ל סובר שמבחינה עקרונית יש מקום ללמוד קבלה כל היום, אך מדברי האריז"ל משמע שגם מבחינה עקרונית אין ללמוד קבלה כל היום, [זאת אומרת גם לו יצוייר שאדם יודע כל התורה כולה ואינו שוכח כלום], כי סדר הלימוד הוא שצריך ללמוד גם זה וגם זה.
[וכמדומה שהגר"י הלל מביא שם שבספר אחד ביאר את מה שאמרו שימלא כריסו בש"ס ופוסקים ואח"כ ילמד קבלה, שזה לא רק חלוקה של שנות חיי האדם, שבשנים הראשונות ימלא כריסו וכו' ואח"כ בשנים הבאות ילמד קבלה, אלא גם בהמשך החיים יש חלוקה של השעות שבכל יום ויום שילמד גם ש"ס ופוסקים וגם קבלה].

יל"ע בדברי האר"י,
אבל לא נראה לי שאפשר להקשות על רמח"ל אם הוא לומד באופן שלא ישכח כל התורה כולה, כיון שלמעלה מזה לכאו' אין חיוב ת"ת רק והגית,
ובוודאי דברי הרמח"ל שם מחודשים מאד שהוא מניח שכל התורה כולה אין ערך לימודה כלימוד באלוקיות אלא בערך של אמצעי שיש בו מצווה, עיי"ש.
אבל זה ענין אחר,
לגבי מילוי הכרס כל יום, בזכרוני שאלו דברי השל"ה בצוואתו לבניו ויל"ע,
אמנם נראה לי שהעיקר שם להתיר גם למי שלא סיים חוק לימודיו, ולא לחייב מעבר לחיוב מי שיודע כל התורה כולה שאינו צריך אלא לחזור על תלמודו שלא ישכח.
בכל מקרה לכשימצא מי שיודע כל התורה כולה... ודאי ידע להכריע שאלותיו בלעדי עצתי.

שמחו · הודעהעל ידי **שמחו** » ו' אוקטובר 04, 2019 10:08 am

לפני תפילות מוסף של ימים נוראים מובא במחזור 'קבלה מר"ת לומר ד' פסוקים' הנדפסים שם.
מה מקור קבלה זו?

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ו' אוקטובר 04, 2019 12:13 pm

שמחו כתב:לפני תפילות מוסף של ימים נוראים מובא במחזור 'קבלה מר"ת לומר ד' פסוקים' הנדפסים שם.
מה מקור קבלה זו?

כמו שכתבת 'קבלה מרבינו תם'
ועיין מט"א שכדי להסמיך הקדיש לפסוקים.

שמחו · הודעהעל ידי **שמחו** » ש' אוקטובר 05, 2019 9:38 pm

זה מצאתי בכתבי הגר"ש דבלצקי זצ"ל, אחר שכתב לומר 'לדוד מזמור' בעת הכנסת ס"ת ולא לחוש להפסק מצד התקיעות כיון שהוא מנהג קדום וקבוע, ומ"מ כותב שלא לומר פסוקים אלו, וכפה"נ לא החשיב אמירת פסוקים אלו למנהג קדום, ואינו ענין לרבנו תם.

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » א' אוקטובר 06, 2019 12:06 am

שמואל שלומוביץ כתב:ולגבי הקושיא לא הבנתי, ...

פרנצויז כתב:יתכן שהקושיא היא, שהרמח"ל סובר שמבחינה עקרונית יש מקום ללמוד קבלה כל היום, אך מדברי האריז"ל משמע שגם מבחינה עקרונית אין ללמוד קבלה כל היום, [זאת אומרת גם לו יצוייר שאדם יודע כל התורה כולה ואינו שוכח כלום], כי סדר הלימוד הוא שצריך ללמוד גם זה וגם זה.

שמואל שלומוביץ כתב:יל"ע בדברי האר"י,
אבל לא נראה לי שאפשר להקשות על רמח"ל אם הוא לומד באופן שלא ישכח כל התורה כולה, כיון שלמעלה מזה לכאו' אין חיוב ת"ת רק והגית,
ובוודאי דברי הרמח"ל שם מחודשים מאד שהוא מניח שכל התורה כולה אין ערך לימודה כלימוד באלוקיות אלא בערך של אמצעי שיש בו מצווה, עיי"ש.
אבל זה ענין אחר,

אחרי העיון, נראה שמה שכתבתי לעיל אינו כ"כ מדוייק.
הבאתי שבס' אהבת שלום (להגר"י הלל) מהדורת ירושלים תשס"ב עמ' של"א, [וכן בספרו "פתח שער השמים" (ירושלים תשע"ו) עמ' מ"ד, ובספרו שו"ת וישב הים ח"ג סי' ל"ב עמ' רנ"ג], השאיר בצ"ע את דברי הרמח"ל בס' ירים משה אגרות ס"ב וס"ג, ואגרת פ"ו, שלא משמע כן בכתבי האריז"ל ומהרח"ו.
אך המעיין שם יראה שהדברים לא נכתבו בלשון קושיא על הרמח"ל.
ויתכן שכוונתו רק לומר שלא התבררה לו היטב דעתו של הרמח"ל, האם היא מתאימה להסברים שהוכיח שם בדעת האריז"ל ומהרח"ו, עיי"ש.
[ויש להעיר קצת שהאגרות נכתבו ע"י הרמח"ל לאנשים מסויימים למטרות מסויימות, ומן הסתם א"א לדייק בהם כ"כ וללמוד מהם, ואינו דומה למה שאפשר לדייק מספריו].

אספקלריא

פרנצויז כתב:וכמדומה שהגר"י הלל מביא שם שבספר אחד ביאר את מה שאמרו שימלא כריסו בש"ס ופוסקים ואח"כ ילמד קבלה, שזה לא רק חלוקה של שנות חיי האדם, שבשנים הראשונות ימלא כריסו וכו' ואח"כ בשנים הבאות ילמד קבלה, אלא גם בהמשך החיים יש חלוקה של השעות שבכל יום ויום שילמד גם ש"ס ופוסקים וגם קבלה.

ראה דברים דומים קצת בספר "פאר יצחק" (בראוור) על מהרי"א מזידיטשוב, פרק כ"א אות ג', על דברי חז"ל (קידושין ל., ע"ז יט:) לעולם ישלש אדם שנותיו וכו'
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =78&hilite

אספקלריא

כהן כתב:כתב בהקדמת הקצה"ח וז"ל היות וחידושי תורה מנימין דרישא דמלכא וכו' וקראתי שם החיבור קצה"ח על שם ענינו וגם כי חידו"ת מקווצותיו תלתלים כנזכר
הידוע מהיכן מקור הדברים ?

ראה בספר "משכנות אפרים" (בורודיאנסקי) עמ"ס שבת, בהקדמה "בפתח השער", (ד"ה ובהקדמת ספר קצות החושן)
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?601002&p ... 0100200011

נוטר הכרמים

אני מחפש מקור לזה שיעקב אבינו זכה להיות רגל במרכבה ואיקונין שלו חקוק עליה בזכות היות מיטתו שלמה,
מצאתי כן במחברים, אבל אשמח למקור קדום.

יישר כח.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » א' אוקטובר 06, 2019 9:40 am

לבנון כתב:
שבע כתב:בזוהר אידרא רבא

אפשר בבקשה ציון יותר מדויק? תזכה למצוות

ר' שבע כנראה ציין מקור לשאלה של כהן, במה שנזכר בהקדמת הקצה"ח.
(וכנראה לא התכוון לציין מקור לשאלה שלך בענין הזהר הנזכר בפרע"ח שער תקון חצות פ"ב)

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » א' אוקטובר 06, 2019 4:17 pm

פרנצויז כתב:
סוקולקה כתב:
פרנצויז כתב:אני מחפש היכן נזכר בחז"ל "כאלו לא עברו בו מים מעולם", בענין קריעת ים סוף, קריעת נהר הירדן, או בהקשר אחר.

נמצא אצל אברבנאל על ההגדה "כמה מעלות טובות..."

תודה רבה

: הגדה של פסח זבח פסח אברבנאל ד'ה כמה מעלות טובות.jpg (79.93 KiB) נצפה 13627 פעמים

מבק · הודעהעל ידי **מבק** » ה' אוקטובר 10, 2019 12:20 pm

בספר לקט הקמח החדש (ח"ג סי' מז אות מו) מביא מה שידוע בשם החיד"א דאין אחר המנהג כלום לענין ברכה, האם מישהו יודע היכן החיד"א כתב כן?

דרופתקי דאורייתא

בספר אבי הישיבות (עמוד 381) בהערה, הובא 'מסורת' על שהגר"א בא בחלום הלילה לתלמידו הגר"ח, שהיה בצער גדול על שלשה מתלמידיו שנמשכו אחר ההשכלה, וכך אמר לו הגר"א "כי כאלה יהיו נזקי ההשכלה, ולא תעמוד לאף אחד זכות אבות רק בזכות התורה לבדה. כל מי שלמד תורה לשמה, וטעם ערבות התורה, יוכל להינצל". וע"ש שבאמת אחד משלשת התלמידים שהיה עוסק בתורה בישיבה, בסוף חזר בתשובה.

כמקור צויין לספר 'הגאון החסיד מווילנא' של ר"ב לנדוי, ולא צויין באיזה פרק או עמוד. חיפשתי גם דרך אוצר החכמה, ולא הצלחתי למצוא את הדברים שם. שמא אחד החכמים כאן יוכל למצוא הדברים שם ותע"ב.

או האם ידוע אולי מקור אחר למסורת זו בשם הגר"א?

[בעיקר הלשון של מי שלומד תורה לשמה "וטעם ערבות התורה" לפו"ר זה בגלל שא"א לטעום טעם תורה כ"א בלימוד לשמה. וכך כמדומה מבואר בהקמה הידועה של האג"ט. וצ"ע עוד בנפש החיים].

יש"כ גדול למסייעים

בקרו טלה

דרופתקי דאורייתא כתב:בספר אבי הישיבות (עמוד 381) בהערה, הובא 'מסורת' על שהגר"א בא בחלום הלילה לתלמידו הגר"ח, שהיה בצער גדול על שלשה מתלמידיו שנמשכו אחר ההשכלה, וכך אמר לו הגר"א "כי כאלה יהיו נזקי ההשכלה, ולא תעמוד לאף אחד זכות אבות רק בזכות התורה לבדה. כל מי שלמד תורה לשמה, וטעם ערבות התורה, יוכל להינצל". וע"ש שבאמת אחד משלשת התלמידים שהיה עוסק בתורה בישיבה, בסוף חזר בתשובה.

כמקור צויין לספר 'הגאון החסיד מווילנא' של ר"ב לנדוי, ולא צויין באיזה פרק או עמוד.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר