מקור נשמות ישראל (מראה מקום)

[שפה ברורה]

אני מחפש מראה מקום או בספרי הזוהר או בס\כתבי האר"י, ששורש ומקור נשמות ישראל הוא מהארץ העליונה./ ארץ החיים, בחפשי בספרים ראיתי הרבה מביאים אותו לדבר פשוט, אמנם אני צריך מראה מקום
ייש"כ

[עתניאל בן קנז]

אני מחפש מראה מקום או בספרי הזוהר או בס\כתבי האר"י, ששורש ומקור נשמות ישראל הוא מהארץ העליונה./ ארץ החיים, בחפשי בספרים ראיתי הרבה מביאים אותו לדבר פשוט, אמנם אני צריך מראה מקום
ייש"כ

פשוט תתחיל ללמוד את הזוהר מהתחלה...:)

(ראה בהקדמת הזוהר א:).



[מקור הפירוש המובא בסוגרים שם, שארץ החיים הוא עולם הנשמות, הוא מהאר"י הק' בשער מאמרי רשב"י על זוהר זה].

[ספרים וועלט]

איפה מקור הראשון שנשמות ישראל הם חלק אלוק ממעל?
והאם כולם קבלו משפט נועז כזה?

[יאיר]

איפה מקור הראשון שנשמות ישראל הם חלק אלוק ממעל?
והאם כולם קבלו משפט נועז כזה?

אני יודע על מה שהובא בהקשר "מאן דנפח מתוכיה נפח" (כמשל כמו אדם שמנפח בלון והאויר יצא ממנו לתוכו כך הקב"ה "ויפח באפיו נשמת חיים"), דא עקא שאינו מצוי בספר הזהר שבידינו, אך הובא בספרים קדומים; בעמק המלך קכז, ג: "אמרו חז"ל כל הנופח מעצמו הוא נופח" ובהקדמה לשפע טל: "ידוע כל הנופח מעצמותו הוא נופח". ועיין גם בשער הגמול להרמב"ן.

ובאיוב לא ב : "ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים".

מקור: תניא חלק א ב
http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7 ... ite_note-2

[יאיר]

וא"ת אם כך מדוע רק נשמות ישראל ולא כולם?

הרב משה מרקוביץ

ברוקלין, ניו יורק

בתניא ריש פ"ב: "ונפש השנית בישראל היא חלק אלוקה ממעל ממש כמ"ש ויפח באפיו נשמת חיים ואתה נפחת בי וכמ"ש בזהר מאן דנפח מתוכי' נפח".

והעירני חכם אחד, דלכאורה מה ראי' היא זו מן הכתוב באדם הראשון "ויפח באפיו נשמת חיים", והרי בפשטות קאי זה על הנפש החיונית שניתנה באדם הראשון, ועוד זאת, דאם כן מנא לן שזהו דוקא בישראל, והרי כל האומות גם כן הם בניו של אדם הראשון.

והנה בפשטות אפשר לומר, דמפורש בכתבי האריז"ל שנשמת אדם הראשון כללה בתוכה את כל נשמות ישראל, ואם כן, אין כוונת רבינו הזקן להביא ראי' מכתוב זה שנשמות ישראל הם חלק אלוקה ממעל ממש, אלא הכוונה היא לבאר משל גשמי על אופן התייחסות הנפש האלקית להקב"ה, שהיא כמו דבר שאדם נופח דמאן דנפח מתוכי' נפח. [ואם כן יהי' פירוש "כמו שכתוב" לא בתור ראי' לדבר אלא בתור פירוש הדבר, ועל דרך מ"ש רבינו בהגדה של פסח שלו בענין נוסח ההגדה "ואת ענינו זו פרישות דרך ארץ כמו שכתוב . . ואת עמלנו אלה הבנים כמו שכתוב" וכיו"ב, שאין הכוונה ב"כמו שכתוב" להביא ראי' ש"אלה הבנים" וכיו"ב].

ומה שהקשה מדוע נמשך ענין זה רק לישראל, הנה באמת זה שהנשמה עוברת מאב לבן אינו דבר הכרחי וטבעי, ורק אברהם אבינו מזכות עבודתו זכה להמשיך לבניו בחירו נשמה קדושה, אבל אין זה דבר טבעי, ובמילא זה שאדם הראשון היתה בו נפש אלקית, אינו מכריח שגם בבניו היתה נפש אלקית.

[איש גלילי]

יעויין בכוזרי שמסביר שהענין המיוחד באדם שהיה יציר כפיו של השי"ת והיה נביא, כח זה עבר רק לבנו שת ולא לשאר בניו, וכן הלאה משת לבנו אנוש, וכך לכל הדורות המוזכרים בתורה עד יעקב, ואילו כל שאר הבנים היו כקליפה לפרי, ומיעקב ובניו חל דבר זה על ציבור, ובזה משתנים בני ישראל משאר המדברים עד שהם נחשבים כמין חמישי (דומם צומח חי מדבר וישראל). ולכאורה מעין זה אמרו חז"ל "אתם קרויים אדם ואין הגויים קרויים אדם".
ולפי זה נראה פשוט דה"ה לגבי מאן דנפח מתוכיה נפח שהענין שייך רק אצל בני ישראל.

[עתניאל בן קנז]

מתוך הערות לפרי צדיק עם מובאות והערות

בספרי המקובלים במקומות רבים (כגון האר"י הק' לקוטי תורה פ' בראשית, ועוד. הרמ"ק פרדס רימונים ריש שער לב, ועד), מכונה נשמת ישראל 'חלק אלוק ממעל' (מלשון הכתוב באיוב), שהוא כביכול כ'חלק' מהקב"ה.
[לשון השפע טל (הקדמה בן מאה שנה) "ידוע שהנשמות של אומה ישראלית הם חלק אלוה ממעל, אשר על זה רמז הפסוק 'כי חלק ה' עמו', ור"ל חלק ממש, כחלק שנחלק מאיזה דבר הוא שוה ודומה בעינו לאותו דבר שנחלק ממנו, ואין הבדל והפרש בינו ובין אותו דבר, רק שאותו דבר הוא הכל והכלל, שהוא יותר גדול מהחלק שנחלק ממנו, אבל בעצמותם הם דומים ושוים כמו כן אין הבדל והפרש בין הנשמה ובינו יתעלה ויתברך שמו רק שהוא יתעלה ויתברך הוא הכל הוא האור הכולל האור הגדול הבלתי סוף הבלתי תכלית והנשמה היא חלק אור וניצוץ שנחלק מאור הגדול ב"ה וברוך שמו"].
והנה ביאור ענין זה, הוא ענין עמוק, ואין לנו עסק בנסתרות. (ראה בספר 'נשמת שבתי הלוי', לבעל ה'שפע טל', שכולו מיוסד לבאר ענין זה). ואכמ"ל. ורבינו מבאר ענין זה, שהכוונה שכל נשמה מנשמת ישראל הוא חלק א' מאותיות התורה, "ואורייתא דא קודשא בריך הוא" (זוה"ק בראשית כד.), נמצא שהנשמה שהיא חלק מהתורה, היא כביכול חלק מקב"ה. [השווה לדברי השל"ה הק' (מסכת פסחים מצה עשירה, דרוש שלישי א, שעו) "... אחר כך סוד נשמות חלק אלוה ממעל, היוצאים מששים רבוא אותיות התורה"]. (ראה גם בתניא [לקוטי אמרים פ"ב] שמבאר ענין 'חלק אלוק ממעל', "... פי' כמו שהבן נמשך ממוח האב כך כביכול נשמת כל איש ישראל נמשכה ממחשבתו וחכמתו ית' דאיהו חכים ולא בחכמה ידיעא אלא הוא וחכמתו א' וכמ"ש הרמב"ם [והודו לו חכמי הקבלה...] שהוא המדע והוא היודע". [אמנם לפי דרכו של התניא שם פ"ד, התורה גבוהה הרבה מנשמת ישראל, עיי"ש]).

[עושה חדשות]

יעויין בכוזרי שמסביר שהענין המיוחד באדם שהיה יציר כפיו של השי"ת והיה נביא, כח זה עבר רק לבנו שת ולא לשאר בניו, וכן הלאה משת לבנו אנוש, וכך לכל הדורות המוזכרים בתורה עד יעקב, ואילו כל שאר הבנים היו כקליפה לפרי, ומיעקב ובניו חל דבר זה על ציבור, ובזה משתנים בני ישראל משאר המדברים עד שהם נחשבים כמין חמישי (דומם צומח חי מדבר וישראל). ולכאורה מעין זה אמרו חז"ל "אתם קרויים אדם ואין הגויים קרויים אדם".
ולפי זה נראה פשוט דה"ה לגבי מאן דנפח מתוכיה נפח שהענין שייך רק אצל בני ישראל.

מן הראוי לציין בזה ד' הראב"ד לגבי משכב זכור, דמשוי ליה לישראל ונכרי ב' מינים...

ראב''ד על התו''כ.png (30.97 KiB) נצפה 5276 פעמים

[זאב ערבות]

האם ידוע על מאמר שנכתב בנושא. מחקרי או תורני?

[שאראש-פאטאק]

האם ידוע על מאמר שנכתב בנושא. מחקרי או תורני?

נמצא באוצר ספר רוממות נשמת ישראל אפשר ימצא שם מראה מקום

[תרגימא]

האם ידוע על מאמר שנכתב בנושא. מחקרי או תורני?

94 (1).pdf

(1.36 MiB) הורד 317 פעמים

בעמוד 6

[ישראליק]

האם ידוע על מאמר שנכתב בנושא. מחקרי או תורני?

יש ספר בשם "שימו לב אל הנשמה", שחיבור לאחרונה מישהו ר' שלמה הכהן ווייס ני"ו, מיוחד על עניני הנשמה