◆ חיפוש מקור ◆

[דרופתקי דאורייתא]

יותר משהאדם אוהב את עצמו הקב"ה אוהב אותו - ידוע המקור? (ח"ח?!)

[דרופתקי דאורייתא]

אמר לו הקב"ה לדוד, דוד, רצונך עולם הבא? חכה לייסורים! (מדרש?) ידוע מקור?

[שברי לוחות]

יותר משהאדם אוהב את עצמו הקב"ה אוהב אותו - ידוע המקור? (ח"ח?!)

הגריח"ס כותב שהמקור הוא בחפץ חיים שמירת הלשון

[שברי לוחות]

אמר לו הקב"ה לדוד, דוד, רצונך עולם הבא? חכה לייסורים! (מדרש?) ידוע מקור?

שוחר טוב, תהלים טז

[דרופתקי דאורייתא]

בשם הגר"א - אילולי הייסורים לא היה לאדם פתחון פה בבי"ד של מעלה.

[בקרו טלה]

יותר משהאדם אוהב את עצמו הקב"ה אוהב אותו - ידוע המקור? (ח"ח?!)

הגריח"ס כותב שהמקור הוא בחפץ חיים שמירת הלשון

שמירת הלשון ח"א - שער הזכירה - פרק ב
וְהִנֵּה מִכָּל זֶה נוּכַל לְהָבִין אֶת גֹּדֶל הַשִֹּנְאָה, שֶׁיֵּשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמְסַפֵּר הַזֶּה, דִּכְמוֹ שֶׁהָאָב אַף שֶׁהוּא מַכֶּה לִבְנוֹ וּמֻכְרָח לְמַלְּאוֹת רְצוֹן הַמְסַפֵּר לוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא מֵבִין שֶׁהַדָּבָר אֱמֶת, מִכָּל מָקוֹם נִתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ עֲבוּר זֶה שִׂנְאָה גְּדוֹלָה עַל הַמְסַפֵּר, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ בּוֹ כִּי אֵינֶנּוּ מְכַוֵּן בְּסִפּוּרוֹ לְתוֹעֶלֶת בְּנוֹ רַק לְקַנְתֵּר עָלָיו, כֵּן הַדָּבָר יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּעִנְיָן זֶה, כַּיָּדוּעַ דְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב לָאָדָם, יוֹתֵר מִשֶּׁהָאָדָם אוֹהֵב אֶת עַצְמוֹ וְרוֹצֶה רַק בְּטוֹבָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁלֹּא יְדַבְּרוּ עֲלֵיהֶם דֵּלָטוֹרְיָא כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל עַל הַפָּסוּק (יְשַׁעְיָה ו' ו'), "וּבְיָדוֹ רִצְפָּה", שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָךְ, רְצֹץ פֶּה שֶׁאָמַר דֵּלָטוֹרְיָא עַל בָּנַי, וְהַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע גּוֹרֵם הִפּוּךְ כָּל זֶה, עַל כֵּן הוּא נִתְעָב מְאֹד בְּעֵינֵי ה' יִתְבָּרַךְ.

[שברי לוחות]

בשם הגר"א - אילולי הייסורים לא היה לאדם פתחון פה בבי"ד של מעלה.

יש עובדא ידועה מתלמיד הגר"א שחלה כאשר שמע שהגר"א אמר שכל העונשים הם כפשוטו וכו', עד שאמר לו שהיסורים מורידים מהעונשים

[דרופתקי דאורייתא]

בשם הגר"א - אילולי הייסורים לא היה לאדם פתחון פה בבי"ד של מעלה.

יש עובדא ידועה מתלמיד הגר"א שחלה כאשר שמע שהגר"א אמר שכל העונשים הם כפשוטו וכו', עד שאמר לו שהיסורים מורידים מהעונשים

והיכן מקור העובדא?

[שברי לוחות]

בשם הגר"א - אילולי הייסורים לא היה לאדם פתחון פה בבי"ד של מעלה.

יש עובדא ידועה מתלמיד הגר"א שחלה כאשר שמע שהגר"א אמר שכל העונשים הם כפשוטו וכו', עד שאמר לו שהיסורים מורידים מהעונשים

והיכן מקור העובדא?

מובא בהגאון החסיד מווילנא עמ' קעד

[בקרו טלה]

מובא בהגאון החסיד מווילנא עמ' קעד

ייש"כ
בהערה 19 מציין לחומת הדת
שם עולם חלק א - פרק ג
וגם בדרך כלל אין לו לאדם להתמרמר כלל על ענין יסורין, וכדאיתא במדרש שיצחק אבינו [שהכיר את מדת הדין הקשה כמה נוראה הוא לעתיד לבא] תבע יסורין, אמר לו הקב"ה חייך דבר טוב אתה מבקש וממך אני מתחיל שנאמר ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות. ושמעתי מזקן איש אמונים, ששמע בעצמו מהרה"ג ר' יעקב משה ז"ל שאמר בשם זקנו הגר"א ז"ל שאלמלא היסורין לא מצאנו ידינו ורגלינו בזה העולם.

[דרופתקי דאורייתא]

המימרא הראשונה של רשב"י בש"ס היא בברכות ה סוע"א,

תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר, שלש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל, וכולן לא נתנן אלא על ידי יסורין. ואלו הן, תורה וארץ ישראל והעולם הבא.

וכך התקיים אצל רשב"י גופיה, עם כל מה שעבר אצל הרומאים כידוע.
מצינו שהעירו בזה?

[דרופתקי דאורייתא]

בשם הגר"א - אילולי הייסורים לא היה לאדם פתחון פה בבי"ד של מעלה.

יש עובדא ידועה מתלמיד הגר"א שחלה כאשר שמע שהגר"א אמר שכל העונשים הם כפשוטו וכו', עד שאמר לו שהיסורים מורידים מהעונשים

וכן הובא בשו"ת צי"א בפתיחה לחלק טו בשם הגר"א כהן חתנו של הח"ח בספר חסד לאברהם מאמר "צרי היגון" [אם מישהו יוכל להעלות הדברים]

[בקרו טלה]

וכן הובא בשו"ת צי"א בפתיחה לחלק טו בשם הגר"א כהן חתנו של הח"ח בספר חסד לאברהם מאמר "צרי היגון" [אם מישהו יוכל להעלות הדברים]

עי' בהערה

[שבענו מטובך]

המימרא הראשונה של רשב"י בש"ס היא בברכות ה סוע"א,

תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר, שלש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל, וכולן לא נתנן אלא על ידי יסורין. ואלו הן, תורה וארץ ישראל והעולם הבא.

וכך התקיים אצל רשב"י גופיה, עם כל מה שעבר אצל הרומאים כידוע.
מצינו שהעירו בזה?

הריא"ז מרגליות העיר במדות רשב"י (מאמר א, ביאור הקצר אות ב):

זהו לפלא, שמאמר הראשון בש"ס מרבי שמעון בן יוחאי שאמר שמתנת התורה ניתנה על ידי יסורים, לפי שהוא זכה לעיקר מעלת גדלות מדריגת התורה על ידי יסורי וצערי המערה.

[דרופתקי דאורייתא]

קי"ל בגמרא חולין נח. ועוד שכל בריה שאין לה עצם אינה מתקיימת י"ב חודש.
ומספרים (על ר' יצחק אלחנן?) ששאל כופר אחד שהוכח מדעית שיש "עלוקות" שחיות יותר מי"ב חודש, והראה לו בדברי חז"ל (בירושלמי!) ששאלו כך שהרי עלוקות חיות יותר מי"ב חודש אע"פ שאין להם עצם?! וחז"ל מתרצים שיש עצם בן קרניה.
חיפשתי ולא מצאתי דברי חז"ל הללו.

[בקרו טלה]

קי"ל בגמרא חולין נח. ועוד שכל בריה שאין לה עצם אינה מתקיימת י"ב חודש.
ומספרים (על ר' יצחק אלחנן?) ששאל כופר אחד שהוכח מדעית שיש "עלוקות" שחיות יותר מי"ב חודש, והראה לו בדברי חז"ל (בירושלמי!) ששאלו כך שהרי עלוקות חיות יותר מי"ב חודש אע"פ שאין להם עצם?! וחז"ל מתרצים שיש עצם בן קרניה.
חיפשתי ולא מצאתי דברי חז"ל הללו.

[דרופתקי דאורייתא]

1. מדוע הקב"ה לא גילה לאברהם אבינו ע"ה ש"עבדום וענו אותם ארבע מאות שנה" זה ע"י מצרים? אלא סתמא קאמר ליה?

2. הצפיה לגאולה מקרבת את הגאולה (חפץ חיים)?

[בקרו טלה]

2. הצפיה לגאולה מקרבת את הגאולה (חפץ חיים)?

צפית לישועה - פרק ג
בו יבואר שהצפיה לישועה היא, גופא מקרבת הגאולה ומעלת לימוד ענייני הקודש והמקדש הלכה למעשה:
הנה בפרקים שעברו ביררנו מצד השכל שצריך האדם לצפות לישועת ה', ועתה נבאר החיוב ממאמרי חז"ל, דהלא אמרו בשבת (דף ל"א) ששואלין לו לאדם בשעת הדין צפית לישועה (והיינו כמו שאנו מתפללים בכל יום וקרנו תרום בישועתך). והקב"ה מתרעם על האדם כשאינו מחכה למלכותו, כדאיתא בפסיקתא (במאמר גילי) שאמר הקב"ה לצדיקים לא יפה עשיתם שחיבבתם לתורתי ולא חכיתם למלכותי, הרי אפילו שמצדיקים המחבבים את התורה דורשים מהם על הציפיה לישועה:
ודבר זה מקרב את הגאולה, כדאיתא בילקוט איכה (רמז תתקצז) בשעת חורבן הבית אמר יצחק אבינו לפני הקב"ה, רבש"ע שמא אין חזרה לבנים, והשיב הקב"ה אל תאמר כך, יש דור שהוא מצפה למלכותי, מיד הם נגאלים, שנאמר ויש תקוה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם, מכל זה נראה שרצון השי"ת שנכחה למלכותו בכל עת, (ונראה שזהו שאמרו חז"ל צפית לישועה, שלשון ציפיה הוא כמו הצופה שעומד במקום גבוה ומתכונן לראות איזה דבר חדש, כך צריך איש ישראל לחכות על מלכות שמים שתתגלה בקרוב):

עוד מביא החיד"א הרבה פעמים בספריו

ילקוט שמעוני תהלים - רמז תשלו
למנצח לדוד מזמור קוה קויתי ה' ויט אלי, זש"ה ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו, אין ביד ישראל אלא הקווי, כדאי הן לגאולה בשכר הקווי, וכן הוא אומר טוב ה' לקויו ואומר שובו לבצרון אסירי התקוה, שמא תאמר עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו תלמוד לומר קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' קויתם ולא נושעתם קוו ושובו וקוו, וא"ת עד מתי נקוה כתיב יחל ישראל אל ה' מעתה ועד עולם ואומר חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה' וכו'.

[דרופתקי דאורייתא]

קי"ל בגמרא חולין נח. ועוד שכל בריה שאין לה עצם אינה מתקיימת י"ב חודש.
ומספרים (על ר' יצחק אלחנן?) ששאל כופר אחד שהוכח מדעית שיש "עלוקות" שחיות יותר מי"ב חודש, והראה לו בדברי חז"ל (בירושלמי!) ששאלו כך שהרי עלוקות חיות יותר מי"ב חודש אע"פ שאין להם עצם?! וחז"ל מתרצים שיש עצם בן קרניה.
חיפשתי ולא מצאתי דברי חז"ל הללו.

יישר כח
המוזר הוא שאיש לא מביא את המקור בירושלמי שמהרי"א ספקטור הראה לו!

[שברי לוחות]

קי"ל בגמרא חולין נח. ועוד שכל בריה שאין לה עצם אינה מתקיימת י"ב חודש.
ומספרים (על ר' יצחק אלחנן?) ששאל כופר אחד שהוכח מדעית שיש "עלוקות" שחיות יותר מי"ב חודש, והראה לו בדברי חז"ל (בירושלמי!) ששאלו כך שהרי עלוקות חיות יותר מי"ב חודש אע"פ שאין להם עצם?! וחז"ל מתרצים שיש עצם בן קרניה.
חיפשתי ולא מצאתי דברי חז"ל הללו.

יישר כח
המוזר הוא שאיש לא מביא את המקור בירושלמי שמהרי"א ספקטור הראה לו!

עיין ירושלמי שבת פ"א ה"ג

[עץ תמר]

האם יש מקור למה דאמרי אינשי שבימות המשיח יהיו שינווים במזג האויר.
כגון חום גדול, ופתאום קור גדול?

[חרסון]

קה"ר פ"א:

תני בשם ר' נתן גלגל חמה יש לו נרתק, הדא הוא דכתיב (תהלים י"ט) 'לשמש שם אהל בהם', ובריכה של מים לפניו, ובשעה שהוא רוצה לצאת הוא משולהבת, והקב"ה מתיש כחו במים כדי שלא ישרוף את העולם, אבל לעתיד לבא הקב"ה מערטלו ומהשתקו ומנרתקו ומלהט אותו ברשעים, שנאמר (מלאכי ג') 'כי הנה היום בא בוער כתנור וגו''. ר' ינאי ור' ישמעאל תרויהון אמרין אין גיהנם לעתיד לבא, אלא שמש היא יוצאה צדיקים נהנין ממנה, מניין שנאמר (שם) 'וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה', ורשעים נדונין בה שנאמר (שם) 'ולהט אותם היום הבא'.

[כרמי שלי]

אשר דִבר הנביא (ישעי' כו, ל): וְהָיָ֤ה אוֹר־הַלְּבָנָה֙ כְּא֣וֹר הַחַמָּ֔ה וְא֤וֹר הַֽחַמָּה֙ יִֽהְיֶ֣ה שִׁבְעָתַ֔יִם כְּא֖וֹר שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים בְּי֗וֹם חֲבֹ֤שׁ יְהוָה֙ אֶת־שֶׁ֣בֶר עַמּ֔וֹ וּמַ֥חַץ מַכָּת֖וֹ יִרְפָּֽא: "רוב המפרשים פרשו פסוק זה לעתיד" (רד"ק על אתר).

וגמרא ערוכה בש"ס (נדרים ח, ב. ויעוי"ע ע"ז ג, סע"ב): . . ופליגא דרבי שמעון בן לקיש דאמר אין גיהנם לעולם הבא אלא הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה צדיקים מתרפאין בה ורשעים נידונין בה שנאמר וזרחה לכם יראי שמי שמש וגו' ולא עוד אלא שמתעדנין בה שנאמר ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק והרשעים נידונין בה שנאמר הנה יום בא בוער כתנור וגו':

ובב"ר פ"ו, ו: גלגל חמה יש לו נרתיק שנאמר (שם) לשמש שם אהל בהם ובריכה של מים לפניו בשעה שהוא יוצא הקדוש ב"ה מתיש כחו במים שלא יצא וישרוף את העולם אבל לע"ל הקב"ה מערטלו מנרתיקו ומלהט בו את הרשעים שנאמר (מלאכי ג) וליהט אותם היום הבא רבי ינאי ור"ש תרוייהון אמרין אין גיהנם אלא יום שהוא מלהט את הרשעים מה טעם (שם) הנה יום בא בוער כתנור וגו'.

[עץ תמר]

מחילה מהחכמים, כל מה שהבאתם זה בימות המשיח עצמם,
שאלתי היא על עקבתא דמשיחא.

[ישראליק]

בשיח שרפי קודש (קוצק) מובא שיחה ארוכה בענין זה.

שיהי' חורף עם מזג אויר של קיץ, קיץ עם מזג אויר של חורף.

משהו כזה.

(אני כותב מזכרון ממה שראיתי לפני חמש עשרה שנה)

[בקרו טלה]

בשיח שרפי קודש (קוצק) מובא שיחה ארוכה בענין זה.

שיהי' חורף עם מזג אויר של קיץ, קיץ עם מזג אויר של חורף.

שיח שרפי קודש - גלות וגאוה
פעם הי' קיץ א' עצירת גשמים. ונכנסו לפניו שיתפלל על הגשמים אמר בזה"ל עס וועט זיין אזמן קודם ביאת הגואל. עס וועט זיין לומדים אן תורה. חסידים אן חסידות, נגידים אן געלד. זיממער אן היץ, ווינטער אן קעלט. עס וועט וואקססען אן רעגין.
(הר"ר בונים מפרשיסחא):

[עץ תמר]

מישהו יתרם לנו האידיש (קייט)

[כרמי שלי]

יהי' זמן קודם ביאת הגואל. יהיו לומדים ללא תורה, חסידים ללא חסידות, נגידים ללא כסף. קיץ ללא חום, חורף ללא קור. יצמח (איפוא) ללא גשם.

[חיים סגל]

למי מגדולי הדור הקודם מיוחסת אמירה זו?

[י. אברהם]

ר' גרשון לפידות

[דרופתקי דאורייתא]

המעשה הידוע עם הגר"א שאכל כמ"פ והקיא לפי שאחז"ל כל מה שיאמר לך בעה"ב עשה

[עץ תמר]

המעשה הידוע עם הגר"א שאכל כמ"פ והקיא לפי שאחז"ל כל מה שיאמר לך בעה"ב עשה

בהקדמת בני הגר"א לשו"ע

[אמריקנר]

האם יש מקור שהמציאות של פרה אדומה הוא נס

[איתן]

תגדיר על מה בדיוק אתה שואל: זה שקיימות פרות אדומות בתמימות או זה שיש כח לאפרה לטהר מטומאת מת.

[כדכד]

הכח לאפרה לא שייך לגדר נס
כך גזרה חכמתו יתברך

[כדכד]

...

[דרומי]

מתי לראשונה מופיע ביטוי זה אצל ראשונים או אחרונים?

והאם יש מי ששללו את השימוש העממי בביטוי זה?

[איתן]

הכח לאפרה לא שייך לגדר נס
כך גזרה חכמתו יתברך

כן, אני גם סובר כך. גם כתבתי מאמר על משמעות הטומאה:
viewtopic.php?t=25079#p462343

רק שיערתי שאולי השואל שאל לפי הצד שטומאה זה "מציאות".
אם כי מסתמא הוא אכן התכוון לנדירות הפרה. שבאופן פשוט כלל וכלל לא ניסית. כך גם זכורה לי המשמעות של גמרא בע"ז.

[כדכד]

איפה הגמרא?
בקדושין במעשה דמא בן נתינה "ונולדה לו פרה אדומה בעדרו" משמע שזה כן נס אך אולי הנס היה שדווקא אצלו נולדה ולא לעצם מציאותה

[איתן]

ע"ז כד. מובא "פטנט" של העברת כוס אדום וכו'. בלי לדון לעצם השיטה פעם זה היה נחשב שיטה טבעית. וגם לא נראה לי שמשהו אי פעם חשב שאפשר לצבוע ע"י שיטה הזאת לצבע לא טבעי. ולפי זה אח"כ תולים שדמיה יקרים בזה שתצי שערות פוסלות בה שהרי אפשר להשיגהה בקלות.
כרגע לא היה לי פנאי לעיין בפנים כדבעי. אני חושב שאפשר גם לפרש אחרת.