◆ חיפוש מקור ◆

מצפה לישועת השם

בברכת יוצר דשחרית מזכירים קדושה, יש בפוסקים על כך שבברכות קרי"ש במעריב אין מזכירים קדושה?
לגבי עצם קדשוה במעריב, היינו בחזרת שמו"ע או בקדושא דסידרא, יש ע"ז כלבו ועוד, אבל בזה לא מצאתי לע"ע שום מקום, היש מי שיוכל להחכימני בדבר?

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ד' דצמבר 26, 2018 10:33 am

תבורך!
מי"ש.

עזריאל ברגר

מצפה לישועת השם כתב:אי מי מחו"ר יודע מקום שנידון בפוסקים, על סמיכות ברכת המאורות בברכות קרי"ש, מה השייכות ביניהם?
ייש"כ.

בתניא פמ"ט "ובזה יובן טוב טעם ודעת לתקנת חכמים שתקנו ברכות ק"ש שתים לפני' כו' דלכאורה אין להם שייכות כלל עם קריאת שמע כמ"ש הרשב"א ושאר פוסקים, ולמה קראו אותן ברכות ק"ש ולמה תקנו אותם לפני' דווקא...", עכלה"ק.

ובהגהת צ"צ מציין להרשב"א הובא בב"י סי' נט, וזלה"ק: "וכן מצאתי להרשב"א שכתב בתשובה הקורא ק"ש בלא ברכותי' יצא דברכות אינן מעכבות. ומיהו מסתברא שחוזר ואומר ברכות בפני עצמן בלא ק"ש ואע"פ שברכות לפני קריאתה נתקנו לאו ברכות של ק"ש הן כדי שתאמר האיך יברך .. [דברכת המצות מברך עליהן רק עובר לעשייתן], שהרי אינו מברך אקב"ו לקרות את שמע ולפיכך אע"פ שיצא ידי קריאה ידי ברכות לא יצא וחוזר וקורא ברכות בפ"ע", עכלה"ק.

ומראה מקום אני לך.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ד' דצמבר 26, 2018 11:13 am

שמעתי שכתוב באיזה מקום שרש"י פירש מסכת חולין ראשונה לפני שאר המסכתות?

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ד' דצמבר 26, 2018 11:31 am

י. אברהם כתב:שמעתי שכתוב באיזה מקום שרש"י פירש מסכת חולין ראשונה לפני שאר המסכתות?

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ד' דצמבר 26, 2018 11:34 am

יישר כח

משלי שועלים

האם יש מקור לכך שכל התורה רמוזה בלמוד בבלי, או לפחות שניתן להוציא כל דין באשר הוא מן הגמרא?
על המשנה והתורה ידוע, השאלה היא על הבבלי , (או/וגם הירושלמי)

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ד' דצמבר 26, 2018 3:02 pm

ישראליק כתב:
דרופתקי דאורייתא כתב:1. היכן במדרש איתא המשל שיש לאדם ג' אהובים, הראשון אהובו יותר מכולם השני פחות יותר והשלישי פחות יותר, וכשנצרך למשפט אהובו האמיתי לא בא, והשני עד הפתח בא, והשלישי נכנס ועזר לו. והנמשל לגבי עוה"ז, אדם אוהב כסף, וזה לא בא איתו כלל לעוה"ב. והשני זה מכריו בעוה"ז, בני ביתוף שבאים עד הפתח, עד הקבר. והשלישי זה תורה מצות ומעש"ט, שזה בא לפניו למשפט.

זהו מדרש; נמצא בפרקי דרבי אליעזר פרק לד

בביאור הרד"ל על פרקי דרבי אליעזר שם (ס"ק ל"ו) הוסיף עוד לציין לילקוט שמעוני ישעיה רמז תצ"ד וילקו"ש תהלים רמז תתל"ד, וכד הקמח ומנורת המאור עיי"ש.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 190&hilite
כמו כן המדרש הזה הובא כמה פעמים באלשיך על הנ"ך.

חיימקה · הודעהעל ידי **חיימקה** » ד' דצמבר 26, 2018 9:05 pm

viewtopic.php?p=512819#p512627

אגב דברים אלו - זכורני שקראתי פעם שספרים שהביא הח"ח הם בעלי "תעודת כשרות" ולא הביא מספרים מפוקפקים.
ידוע למישהו?

מחולת המחנים

היכן נמצא בחז"ל וזוה"ק או בראשונים שחנוך ואליהו השלימו את עבודתם בעולם הזה ולכן נלקחו מן העולם.

בתודה מראש לעונים.

מצפה לישועת השם

עזריאל ברגר כתב:
מצפה לישועת השם כתב:אי מי מחו"ר יודע מקום שנידון בפוסקים, על סמיכות ברכת המאורות בברכות קרי"ש, מה השייכות ביניהם?
ייש"כ.

בתניא פמ"ט "ובזה יובן טוב טעם ודעת לתקנת חכמים שתקנו ברכות ק"ש שתים לפני' כו' דלכאורה אין להם שייכות כלל עם קריאת שמע כמ"ש הרשב"א ושאר פוסקים, ולמה קראו אותן ברכות ק"ש ולמה תקנו אותם לפני' דווקא...", עכלה"ק.

ובהגהת צ"צ מציין להרשב"א הובא בב"י סי' נט, וזלה"ק: "וכן מצאתי להרשב"א שכתב בתשובה הקורא ק"ש בלא ברכותי' יצא דברכות אינן מעכבות. ומיהו מסתברא שחוזר ואומר ברכות בפני עצמן בלא ק"ש ואע"פ שברכות לפני קריאתה נתקנו לאו ברכות של ק"ש הן כדי שתאמר האיך יברך .. [דברכת המצות מברך עליהן רק עובר לעשייתן], שהרי אינו מברך אקב"ו לקרות את שמע ולפיכך אע"פ שיצא ידי קריאה ידי ברכות לא יצא וחוזר וקורא ברכות בפ"ע", עכלה"ק.

ומראה מקום אני לך.

יישר כח גדול!

זקני דרום · הודעהעל ידי **זקני דרום** » ה' דצמבר 27, 2018 1:44 am

מה ידוע בנושא
יש מילתא דתמיהא בנושא.

הבטחתי · הודעהעל ידי **הבטחתי** » ה' דצמבר 27, 2018 2:10 pm

כתב הפרשת דרכים דרוש ה' קרוב לראשיתו, על קיצור שנות השעבוד מארבע מאות למאתים ועשר, וז"ל:

עוד אמרו תירוץ אחר דמה שנתרבו ישראל שלא כדרך הטבע כדכתיב ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאד השלים החשבון של ת' שנה כלומר כשיעור העבודה שהיו ראוים לעשות בת' שנה עשו בזמן מועט מחמת רבוי האנשים.

מי הם אלו שאמרו תירוץ זה?

עץ תמר · הודעהעל ידי **עץ תמר** » ה' דצמבר 27, 2018 8:42 pm

ידוע הר"ת ואלה שמות וחייב אדם לקרוא הפרשה שנים וכו'.

וצ"ב אמאי רמזו זאת דוקא בחומש שמות?

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ה' דצמבר 27, 2018 10:42 pm

הבטחתי כתב:כתב הפרשת דרכים דרוש ה' קרוב לראשיתו, על קיצור שנות השעבוד מארבע מאות למאתים ועשר, וז"ל:
עוד אמרו תירוץ אחר דמה שנתרבו ישראל שלא כדרך הטבע כדכתיב ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאד השלים החשבון של ת' שנה כלומר כשיעור העבודה שהיו ראוים לעשות בת' שנה עשו בזמן מועט מחמת רבוי האנשים.
מי הם אלו שאמרו תירוץ זה?

ראה קובץ "זרע יעקב" (כולל סקווירא) גליון ל"ב עמ' תרמ"ז והלאה שהאריך בזה. [כמדומה שהכותב שם עדיין לא מצא מקור בספר קדום].

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ה' דצמבר 27, 2018 10:50 pm

דרופתקי דאורייתא כתב:בשל"ה (פרשת תולדות בפרק תורה אור סוף אות כג) וז"ל:
והנה ראה בעיניך הגלות הזה נקרא על שם אדום, אף על פי שיש מלכיות גדולות מלכות ישמעאל ועוד הרבה וכולם נכללים בשם גלות אדום. והרמב"ן האריך בזה בפרשת בלק.

חיפשתי ברמב"ן פרשת בלק ולא מצאתי, האם ידוע למאן דהו היכן כתב כן הרמב"ן?

כנראה השמטת הצנזורה. נדפס ברמב"ן מהדורת מוסד הרב קוק (שעוועל) עמ' שא-שג.
(הרמב"ן הזה נזכר עוד פעם במקום אחר בשל"ה, בפרשת שמיני אות ו', ושם במהדורת "של"ה השלם" ציינו לרמב"ן שעוועל).
אולי איזה בעל חסד יעלה את העמודים האלו לכאן.

דרופתקי דאורייתא

היכן המקור בחז"ל שפרעה היה מנוגע בצרעת והאליל שלו אמר לו לעשות אמבטיה מדם תינוקות ישראל?
הולך את חכמים יחכם - זה ההולך אצל חכם (חז"ל) - מה המקור?

צורבא מדרבנן

דרופתקי דאורייתא כתב:היכן המקור בחז"ל שפרעה היה מנוגע בצרעת והאליל שלו אמר לו לעשות אמבטיה מדם תינוקות ישראל?
הולך את חכמים יחכם - זה ההולך אצל חכם (חז"ל) - מה המקור?

ראה מדרש שכל טוב שמות (פרשת שמות פ"ב סכ"ג): וימת מלך מצרים ויאנחו. וכי מפני שמת נאנחו ויזעקו, אלא מלמד שנצטרע, וכה"א אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו (במדבר יב יב), ואומר בשנת מות המלך עוזיהו (ישעיה ו א), ועדיין איני יודע למה נאנחו וזעקו, אלא אמרו לו רופאי אליל אם רוחץ אתה בדם בכורי ישראל בכל יום, הרי אתה נאסף מצרעתך, והיה שוחטן ורוחץ בדמם, לפיכך ויאנחו בני ישראל: מן העבודה. שהיתה עליהם קודם לכן: ויזעקו. על שפיכת דם בכוריהם: ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה. מיד נגזר ליהרג כל בכורי מצרים בפעם אחת. ובספר אור זרוע ח"א סימן שנו, ומשנה ברורה סימן תעב סק"ט

ומ"ש והאליל שלו צ"ל רופאי אליל

בבלי77 · הודעהעל ידי **בבלי77** » ו' דצמבר 28, 2018 12:52 pm

צורבא מדרבנן כתב:
דרופתקי דאורייתא כתב:היכן המקור בחז"ל שפרעה היה מנוגע בצרעת והאליל שלו אמר לו לעשות אמבטיה מדם תינוקות ישראל?
הולך את חכמים יחכם - זה ההולך אצל חכם (חז"ל) - מה המקור?

ראה מדרש שכל טוב שמות (פרשת שמות פ"ב סכ"ג): וימת מלך מצרים ויאנחו. וכי מפני שמת נאנחו ויזעקו, אלא מלמד שנצטרע, וכה"א אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו (במדבר יב יב), ואומר בשנת מות המלך עוזיהו (ישעיה ו א), ועדיין איני יודע למה נאנחו וזעקו, אלא אמרו לו רופאי אליל אם רוחץ אתה בדם בכורי ישראל בכל יום, הרי אתה נאסף מצרעתך, והיה שוחטן ורוחץ בדמם, לפיכך ויאנחו בני ישראל: מן העבודה. שהיתה עליהם קודם לכן: ויזעקו. על שפיכת דם בכוריהם: ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה. מיד נגזר ליהרג כל בכורי מצרים בפעם אחת. ובספר אור זרוע ח"א סימן שנו, ומשנה ברורה סימן תעב סק"ט

ומ"ש והאליל שלו צ"ל רופאי אליל

במדרש שמות רבה פ"א סל"ד): וימת מלך מצרים שנצטרע והמצורע חשוב כמת שנאמר (במדבר יב) אל נא תהי כמת ואומר (ישעיה ו) בשנת מות המלך עוזיהו ויאנחו בני ישראל למה נתאנחו לפי שאמרו חרטומי מצרים אין לך רפואה אם לא נשחוט מקטני ישראל ק"נ בערב וק"נ בבקר ורחץ בדמיהם שתי פעמים ביום כיון ששמעו ישראל גזירה קשה התחילו מתאנחים וקוננים ואין ויזעקו אלא לשון קינה כדכתיב וכו', ובאריכות בתורה שלמה שם אות קפ.

דרופתקי דאורייתא

היכן המשנ"ב? אני לא מוצאו

צורבא מדרבנן

דרופתקי דאורייתא כתב:היכן המשנ"ב? אני לא מוצאו

בהודעה הקודמת כצ"ל ובט"ז סימן תע"ב סק"ט ובמשנה ברורה שם ס"ק ל"ח

דרופתקי דאורייתא

והאור זרוע היכן? ל"מ שם

ייש"כ על הכל

סיפרון · הודעהעל ידי **סיפרון** » ו' דצמבר 28, 2018 2:15 pm

מצפה לישועת השם כתב:אי מי מחו"ר יודע מקום שנידון בפוסקים, על סמיכות ברכת המאורות בברכות קרי"ש, מה השייכות ביניהם?
ייש"כ.

הנה דברי הגרי"ח סופר שליט"א בשובי השולמית חלק י' סימן י', ליישב ענין זה

: 11.GIF (55.71 KiB) נצפה 12684 פעמים

: 22.GIF (66.92 KiB) נצפה 12684 פעמים

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ו' דצמבר 28, 2018 2:48 pm

כתב החיד"א בניצוצי אורות פרשת צו דף כז ע"ב אות ב: "יצ'ר גימטריא א'ש. רמ"ז".
הגהה זו מצויה בדפוס ליוורנו, ואינה בדפוס אמשטרדם תקל"ב לערך (האם קיים ברשת זוהר קושטא ח"ב וח"ג? ח"א מצוי באוצר).
היכן באו דברי הרמ"ז אלו?
יישר כוח

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ו' דצמבר 28, 2018 3:25 pm

ושא_נס כתב:כתב החיד"א בניצוצי אורות פרשת צו דף כז ע"ב אות ב: "יצ'ר גימטריא א'ש. רמ"ז".
הגהה זו מצויה בדפוס ליוורנו, ואינה בדפוס אמשטרדם תקל"ב לערך (האם קיים ברשת זוהר קושטא ח"ב וח"ג? ח"א מצוי באוצר).
היכן באו דברי הרמ"ז אלו? יישר כוח

אולי כדאי לבדוק בס' פירוש הרמ"ז לזוהר הקדוש (הוצאת קול בטחה)
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?143819&pageid=P0001
עצם חיבור "ניצוצי אורות" לא נתחבר ע"י מרן החיד"א, [ומדפיסי זוהר ווילנא שגו בזה], אלא ע"י המו"ל של זוהר ליוורנו, ורק ההגהות החתומות מאי"ן נכתבו על ידו, (ראה ס' אגרות והסכמות רבינו החיד"א, רשימת הספרים, עמ' קצ"ה הערה 56).

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ו' דצמבר 28, 2018 3:42 pm

פרנצויז כתב:
ושא_נס כתב:כתב החיד"א בניצוצי אורות פרשת צו דף כז ע"ב אות ב: "יצ'ר גימטריא א'ש. רמ"ז".
הגהה זו מצויה בדפוס ליוורנו, ואינה בדפוס אמשטרדם תקל"ב לערך (האם קיים ברשת זוהר קושטא ח"ב וח"ג? ח"א מצוי באוצר).
היכן באו דברי הרמ"ז אלו? יישר כוח

אולי כדאי לבדוק בס' פירוש הרמ"ז לזוהר הקדוש (הוצאת קול בטחה)
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0001
עצם חיבור "ניצוצי אורות" לא נתחבר ע"י מרן החיד"א, [ומדפיסי זוהר ווילנא שגו בזה], אלא ע"י המו"ל של זוהר ליוורנו, ורק ההגהות החתומות מאי"ן נכתבו על ידו, (ראה ס' אגרות והסכמות רבינו החיד"א, רשימת הספרים, עמ' קצ"ה הערה 56).

ייש"כ.
יש לתקן בדבריי דף כז ע"א ולא ע"ב.
בהגהה שם: "יצ"ר גי' אש. רמ"ז. (אח"י ותורה שהיא אש מבטלו. מאי"ן)".
כאמור התוכן "יצ"ר גי' אש. רמ"ז" אינו בדפוס אמשטרדם תקל"א (כעת בדקתי שנת ההדפסה בדיוק). ולא בדקתי לפי שעה מה קורה בדפוס קושטא תצ"ו לערך, ובס"ד אבדוק.
החיד"א הוסיף תוכן בסוגריים עגולים ביחס להגהת הרמ"ז.
מנין שאת הגהת הרמ"ז מדפיסי ליוורנו הם שקבעו, והחיד"א הוא זה שרק הוסיף על הגהתם? למה לא להגיד שהחיד"א הוא זה שכתב גם את דברי הרמ"ז והוסיף עליהם, והכל ממנו?
לפני מדפיסי ליוורנו או החיד"א, היה ביאור הרמ"ז לזוהר יותר ממה שיש בספר מקדש מלך? בנדון דידן לפו"ר הגימ' הנ"ל אינה בספר מקדש מלך.

ראיתי במהדורת קול בטחה, ושם אכן יש הגימ' הנ"ל ובהערה הביאו את דברי החיד"א. וחוששני שכל הקטע שם מקורו מההגהה בגליון הזוהר ליוורנו. אך שמא איפכא ובמהדורת קול בטחה נדפס מכ"י, וכ"י זה הוא שהיה גם לפני החיד"א או מדפיסי ליוורנו? יבואו הבקיאים ויאירו.

דרופתקי דאורייתא

האם ידוע למאן דהו מראי מקומות (בספרי הכללים וכיו"ב) בענין אי השו"ע משמיט את הטעמים שכתבו הרמב"ם/הטור?

מחצד חקלא · הודעהעל ידי **מחצד חקלא** » ב' דצמבר 31, 2018 1:02 am

ושא_נס כתב:מנין שאת הגהת הרמ"ז מדפיסי ליוורנו הם שקבעו, והחיד"א הוא זה שרק הוסיף על הגהתם? למה לא להגיד שהחיד"א הוא זה שכתב גם את דברי הרמ"ז והוסיף עליהם, והכל ממנו?
לפני מדפיסי ליוורנו או החיד"א, היה ביאור הרמ"ז לזוהר יותר ממה שיש בספר מקדש מלך? בנדון דידן לפו"ר הגימ' הנ"ל אינה בספר מקדש מלך.

יש הוכחות שהמו"לים בליוורנו העתיקו את דברי הרמ"ז, ולא הרב חיד"א.
ראה viewtopic.php?f=7&t=43758&p=513817#p513817
לפני מחברי ההגהות בליוורנו היה ביאור הרמ"ז בכת"י.

מצפה לישועת השם

סיפרון כתב:
מצפה לישועת השם כתב:אי מי מחו"ר יודע מקום שנידון בפוסקים, על סמיכות ברכת המאורות בברכות קרי"ש, מה השייכות ביניהם?
ייש"כ.

הנה דברי הגרי"ח סופר שליט"א בשובי השולמית חלק י' סימן י', ליישב ענין זה
11.GIF
22.GIF

יישר כוחך!

דרופתקי דאורייתא

בדרך כלל תמיד יצא שאחרי כל גזירה קשה - היה תקופה יותר טובה, כך תמיד בהסטוריה. האם ידוע אם העירו על כך כבר?

ארזי ביתר · הודעהעל ידי **ארזי ביתר** » ב' דצמבר 31, 2018 9:58 pm

דבר זה מופיע בכמה וכמה ספרים ממאות השנים האחרונות [מצאתי כעשרים תוצאות באוצר].

האם ישנו מקור קדום לכך?

נוטר הכרמים

viewtopic.php?f=7&t=26898&p=274619&hilit=%D7%93%D7%AA%D7%9F+%D7%95%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%9D#p274619

עץ תמר · הודעהעל ידי **עץ תמר** » ג' ינואר 01, 2019 6:02 pm

אשמח לקבל מקור שראיית תינוק גורמת שמחה?

שברי לוחות

האם יש מקור שרחל וויתרה מרצונה (ללאה, או כדי להתפלל על בניה) להיקבר במערת המכפלה?

עץ תמר · הודעהעל ידי **עץ תמר** » ד' ינואר 02, 2019 12:14 am

כמדומה בפירוש הרא"ש עה"ת

שברי לוחות

עץ תמר כתב:כמדומה בפירוש הרא"ש עה"ת

לא מצאתי

עץ תמר · הודעהעל ידי **עץ תמר** » ד' ינואר 02, 2019 12:32 am

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?5 ... =P0146.LST עיין אריכות בקישור.
ואשמח אם מי מהחברים יורידו.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ד' ינואר 02, 2019 2:09 am

עץ תמר כתב:http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?52611&pageid=P0146.LST עיין אריכות בקישור.
ואשמח אם מי מהחברים יורידו.

בית אהרן וישראל - קל

דרופתקי דאורייתא

בן כמה היה מרע"ה כשהתגלה אליו השי"ת בסנה?

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ד' ינואר 02, 2019 3:41 am

דרופתקי דאורייתא כתב:בן כמה היה מרע"ה כשהתגלה אליו השי"ת בסנה?

viewtopic.php?f=17&t=29553&p=307588#p308215

פורום אוצר החכמה

מי מחובר