אילו היה משה מתפלל עוד תפלה אחת היה נכנס, מקור

[פרי_העץ]

במדרש רבה פרשת וזאת הברכה (פרשה יא,י) מובא שהתפלל תפלות כמנין תרי"ג ליכנס לא"י, ושגור בפי כל שאילו היה משה מתפלל עוד תפלה אחת היה נענה, וע"ז אמר לו הקב"ה רב לך, האם ידוע לזה מקור.

[היא שיחתי]

יש ווארט ידוע על נא
שאם אומרים כמה פעמים נא נענים (איני זוכר מספר הפעמים)
ואם היה אומר עוד פעם נא היה נכנס
ולכן אמר לו הקב"ה רב לך וכו'
(נא בגי' לך!)

ווארט זה הוא מהחיד"א ועוד

[נוטר הכרמים]

כמדומה שמדובר על פעמיים 'נא' כמו דכתיב א'ל נא רפא נא לה.

[הבונה]

יש כמה מביאים ממדרש (כמה מהם אפילו מציינים פרשה) ולא מצאתי מקורו, בפני יהושע ברכות לב. נראה שכותב שבספר דרשותיו באר כך מעצמו. אולם לכאורה ענין זה קדום יותר שבהק' בן המחבר לידי משה (ד' ראשון בשנת תעט בעוד הפנ"י בת"ק) הביא כן גם כן בשם מדרש ללא שציין מקורו.

[תולעת ספרים07]

ואני מעולם תמהתי מניין העניין הזה אלף פעם תהלים ארבעים פעם שיר השירים וכו - וכפי שהובא בטעמי המנהגים בשם רבי נחמן ע"ש.
והנה מכאן ראיה שיש דבר כזה שיש גזירה שאינה חולפת אלא אחר כך וכך תפילות וכפי שאמרו אצל ואתחנן...

ובאמת שזה פסוק מפורש קוה אל השם וכו' וקווה אל השם
ופירש שם רש"י שאם לא נענית פעם אחת חזור והתפלל שוב משמע מזה שיש עניין במספר התפילות
ורבינו הסטייפלער בחיי עולם מאריך בזה מאוד
וכתב שם שזהו הפשט המאריך בתפלתו אינה חוזרת ריקם
שחוזר על התפלה שוב ושוב
וכל זה כפי הרעיון שהחילותי בזה
שיש גזירות שמשום מה כדי לבטל אותם צריכים למספר כך וכך....

[עשוי לנחת]

ובאמת המגיד הג"ר מרדכי דרוק זצ"ל היה כל שנה חוזר על יסוד זה, שאף אדם אינו יודע כמה תפילות עוד נגזר עליו להתפלל על דבר פלוני, ולכן אסור לו להתיאש. ושמעתי מאחד מבניו מעשה שהיה שפעם בא אליו [לר' מרדכי] גערער חסיד וביקש ממנו שישמש כסנדק לבנו, וכמובן שר' מרדכי בענוותנותו סירב בתוקף באמרו לו שיתן לאדמו"ר שלו.
וסיפר לו החסיד שהרבה שנים לא היו לו ילדים, והוא ואשתו שפכו על זה דמעות בלי סוף, עד שיום אחד אמרו לעצמם שאולי כדאי להפסיק להתפלל, כי כ"כ הרבה התפללנו ולא נענינו, אולי באמת הקב"ה לא מעוניין לפקוד אותנו, ואין טעם להמשיך להתפלל.
וכמה ימים אח"כ הוא עבר ליד זכרון משה והחליט להכנס למנחה מעריב או משהו כזה, ושמע במקרה את רבי מרדכי דורש על ענין זה, שאולי יש עוד כמה תפילות כדי שהקב"ה יענה, ואכן אותו חסיד סיפר זאת לאשתו בשובו לביתו, ובגלל זה המשיכו להתפלל, עד שתוך שנה בערך נולד להם בן, ולכן החליט אותו החסיד לבקש מר' מרדכי שיהיה סנדק אצלו. [ואיני יודע מה היה בסוף, אך הרעיון שבסיפור חשוב מאוד.]

[תולעת ספרים07]

עשה לי טובה מהר רבי מרדכי דרוק המגיד שעור מהכותל אמר את זה על דעת עצמו או שהביא ראיה לזה - כי אני חשבתי שזה רעיון שלי וגם אני עומד להגיד את זה עוד מעט בשום מקום אנא ממך - האם רבי מרדכי אמר אז זה על דעת עצמו כי הייתי בדרך כלל בהדרנים שלו ולא שמעתיו אף פעם אומר אז זה....

[חד וחלק]

באמת המגיד הג"ר מרדכי דרוק זצ"ל היה כל שנה חוזר על יסוד זה, שאף אדם אינו יודע כמה תפילות עוד נגזר עליו להתפלל על דבר פלוני, ולכן אסור לו להתיאש.

יסוד ישן, ומהרב גולדווסר שמעתיו פעמים רבות, ראה למשל בספרו קדוש ונורא שמו, במאמר 'דברי חיזוק לתפילה בימים הנוראים'.

[מורה צדק]

אפשר לבדוק אצל הבנים שלו, הם עורכים כעת את כתביו ושיחותיו, בעיקר הבן שלו ר' ישראל דרוק, ראש ישיבת תפארת ישראל שבה היה מוסר ר' מרדכי שיחות.

[עשוי לנחת]

עשה לי טובה מהר רבי מרדכי דרוק המגיד שעור מהכותל אמר את זה על דעת עצמו או שהביא ראיה לזה - כי אני חשבתי שזה רעיון שלי וגם אני עומד להגיד את זה עוד מעט בשום מקום אנא ממך - האם רבי מרדכי אמר אז זה על דעת עצמו כי הייתי בדרך כלל בהדרנים שלו ולא שמעתיו אף פעם אומר אז זה....

ר' מרדכי לא היה מביא בד"כ מקורות לדבריו, ולפעמים היה אומר "הוא אומר" או "הרב אומר" [לפעמים אמר הרב הגדול והתכון לגריש"א], ולא זוכר אם זה שלו או לא, אך הסיפור ודאי היה איתו. [אגב, ממתי יש לך בעיה להגיד דברים בשם עצמך?? אז כאן שכבר חשבת על זה גם, עאכו"כ...]

יסוד ישן, ומהרב גולדווסר שמעתיו פעמים רבות, ראה למשל בספרו קדוש ונורא שמו, במאמר 'דברי חיזוק לתפילה בימים הנוראים'.

הצחקת אותי, אולי ר' מרדכי "לקח את זה" מהרב גולדווסר, כדאי שתבדוק קצת את הגילאים וכו'.

[חד וחלק]

עשה לי טובה מהר רבי מרדכי דרוק המגיד שעור מהכותל אמר את זה על דעת עצמו או שהביא ראיה לזה - כי אני חשבתי שזה רעיון שלי וגם אני עומד להגיד את זה עוד מעט בשום מקום אנא ממך - האם רבי מרדכי אמר אז זה על דעת עצמו כי הייתי בדרך כלל בהדרנים שלו ולא שמעתיו אף פעם אומר אז זה....

ר' מרדכי לא היה מביא בד"כ מקורות לדבריו, ולפעמים היה אומר "הוא אומר" או "הרב אומר" [לפעמים אמר הרב הגדול והתכון לגריש"א], ולא זוכר אם זה שלו או לא, אך הסיפור ודאי היה איתו.

יסוד ישן, ומהרב גולדווסר שמעתיו פעמים רבות, ראה למשל בספרו קדוש ונורא שמו, במאמר 'דברי חיזוק לתפילה בימים הנוראים'.

הצחקת אותי, אולי ר' מרדכי "לקח את זה" מהרב גולדווסר, כדאי שתבדוק קצת את הגילאים וכו'.

שמח לשמוע שאתה צוחק, אבל לא התכוונתי כלל ועיקר שזה יסוד של הרב גולדווסר. רק הבאתי דוגמא מי עוד משתמש בו.

[עשוי לנחת]

הפני יהושע בברכות לב. שכבר ציינו לו, מחשבן ששבתות לא נכלל בחשבון תפילותיו של משה רבינו, כיון שאסור לשאול צרכיו, ולכאו' בגמ' בסוטה ד' יד ע"א מבואר שמשה רבינו לא רצה להכנס לארץ בשביל לאכול מפריה אלא בשביל לקיים המצוות התלויות בה, ולכאו' לפי"ז זה בקשה רוחנית ולא שאלת צרכיו, ודברי הפנ"י צריכים לי ביאור.
ואגב דאיירינן בהא, אציין ששנים רבות אני מתקשה בנוסח דעל המחיה שהנחלת לאבותינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה, דלכאו' בנוסח הנ"ל מבואר דהתכלית הנרצית מארץ ישראל אינה לאכול מפריה, אלא לקיום מצוותיה, וא"כ מאי הוא דמשבחין לקוב"ה על שהנחלת לאכול מפריה?

[נוטר הכרמים]

ואגב דאיירינן בהא, אציין ששנים רבות אני מתקשה בנוסח דעל המחיה שהנחלת לאבותינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה, דלכאו' בנוסח הנ"ל מבואר דהתכלית הנרצית מארץ ישראל אינה לאכול מפריה, אלא לקיום מצוותיה, וא"כ מאי הוא דמשבחין לקוב"ה על שהנחלת לאכול מפריה?

שנים רבות אתה מתקשה?, ולא הובא לידיעתך שכבר בטור או"ח סי' רח בשם הסמ"ג לא גריס להני תיבות ולאכול מפריה מה"ט, וכל הנו"כ הן בטור והן בשו"ע האריכו בזה, ובספרי דרוש וחסידות, ראה בפרדס יוסף החדש כאן מה שליקט בזה.

[עשוי לנחת]

ואגב דאיירינן בהא, אציין ששנים רבות אני מתקשה בנוסח דעל המחיה שהנחלת לאבותינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה, דלכאו' בנוסח הנ"ל מבואר דהתכלית הנרצית מארץ ישראל אינה לאכול מפריה, אלא לקיום מצוותיה, וא"כ מאי הוא דמשבחין לקוב"ה על שהנחלת לאכול מפריה?

שנים רבות אתה מתקשה?, ולא הובא לידיעתך שכבר בטור או"ח סי' רח בשם הסמ"ג לא גריס להני תיבות ולאכול מפריה מה"ט, וכל הנו"כ הן בטור והן בשו"ע האריכו בזה, ובספרי דרוש וחסידות, ראה בפרדס יוסף החדש כאן מה שליקט בזה.

אכן ראיתי באמת את הטור אך תירוץ מניח את הדעת על הקושיא לפי גרסתנו לא שמעתי, ואדרבה אשמח לשמוע תירוץ המניח את הדעת

[נוטר הכרמים]

ראה עוד כאן viewtopic.php?f=19&t=5689#p47901
ולכאורה זה המקור ג"כ לחלק זה בנוסח הברכה.

[משיח בן יוסף]

במדרש רבה פרשת וזאת הברכה (פרשה יא,י) מובא שהתפלל תפלות כמנין תרי"ג ליכנס לא"י, ושגור בפי כל שאילו היה משה מתפלל עוד תפלה אחת היה נענה, וע"ז אמר לו הקב"ה רב לך, האם ידוע לזה מקור.

דייק http://www.otzar.org/crops/20032113817412708871.html

[יאיר]

[ ד"א, 252 פירושים על "ואתחנן" מבעל ה"מגלה עמוקות" http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?102305&&page=5 ].

[חוקר ודורש]

יש פשט ידוע שהקב"ה אמר למשה על תוסף דבר אלי שאם היה 516 תפילות היה מתקבל
ומשה רבינו היה נכנס לארץ ישראל.
מחפש מקור מחז"ל לזה! אני לא מצאתי.

[שואב מים]

פני יהושע מסכת ברכות דף לב עמוד ב
ממה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה אל תוסף דבר, וכל כך למה הרי הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של צדיקים, אלא על כרחך דהיינו מהאי טעמא גופא שאם מתפלל יותר אפשר שהיתה מתקבלת תפלתו והקב"ה לא רצה לבטל גזרתו.
עיי"ש שמבאר כך את דברי הגמ' שם.

[עושה חדשות]

אל תוסף וכו'

ראה עוד - viewtopic.php?t=5868#p50135

[פלתי]

ספר הגן ודרך משה בשם המדרש

[חוקר ודורש]

ספר הגן ודרך משה בשם המדרש

זהוא העניין אני מחפש את המדרש! היכן המקור לא ציטוט.

[פלתי]

את המדרש מסתמא לא תמצא, אך נראה שהמקור שהבאתי הוא המקור הקדום ביותר כפי הנראה.

[חוקר ודורש]

כפי הנראה לא מצאו מקום בחז"ל לעניין שתמיד תפלה יכולה לעזור.
העניין הוא כזה הייתי שמעתי מאדם גאון וצדיק שאמר,שאמנם אין תפלה שחוזרת ריקם
וכל תפילה יש לה השפעה אבל מאחר ויש יעוד ותיקון לאדם בעולם,יש מצב שאין תפלה עוזרת
זה כאילו מבקש להוולד מחדש,לדוגמא אדם שנגזר עליו שיהיה עני וכך יעבוד את ה כדוגמת האבן עזרא
לאחר כמות תפילות [אין לי מושג כמה] שרואה שזה לא משנה את העניין אז הוא צריך להבין שזה לא היעוד
שלו ועליו לבקש בדברים אחרים.
שאלתי אותו ממה שנאמר על משה רבינו על תוסף דבר אלי וכו וע"ז הוא ענה בחז"ל זה לא כתוב.
רק בפרשנים ודרוש מאוחר.

[עליך עיננו]

האם באמת אין לאימרה זאת שום מקןר?
כולם מביאים בשם המדרש בפשטות ולא מצאתי מקור קדום לכך..