◆ חיפוש מקור ◆

[יביי]

עמ' ק''ו עמודה ימנית למטה:
''דכל כמה שאדם בורח מחלק הרע בא לעומתו להקדושה''.

[מה שנכון נכון]

בכמה מקומות פירש הש"מ שכונתו לזוהר שבזכות ויברח משה מפני פרעה זכה לבאר שהיא במ"ח, ומלכות דקדושה.
ראה זוהר בראשית קנא, ב.

[חיים סגל]

אמרו שהמגיד הבטיח להר"י קארו ז"ל שידרוש בג"ע ז' ימים, כדכתיב משתה שבעת ימים בחצר גינת ביתן המלך

מקור?

[ההוא דאמר]

אמרו שהמגיד הבטיח להר"י קארו ז"ל שידרוש בג"ע ז' ימים, כדכתיב משתה שבעת ימים בחצר גינת ביתן המלך

מקור?

קול בוכים [להרב אברהם גלאנטי איכה ה, ב] ועיין במגיד מישרים [מהדורה חדשה] ע' ז'

[עינא דשפיר חזי]

בתפלת מוסף בר"ה ויו"כ בשעה שמאריך החזן בקדושה בתיבת אַיֵּה מקום כבודו ישאל א' מג' דברים אלו, או עושר מופלג לעבודתו, או בנים צדיקים וחסידים וחכמים, או השגת רוח הקודש.

כך הוא במחזורים, חלקם בשם נגיד ומצוה (לא מצאתיו שם),
מהו המקור הקדום לזה?

בהערות שם הם מציינים לשער הכוונות ופרי עץ חיים ומחברת הקודש, אני מצטט משער הכוונות (דף ק ע"א ולא ע"ב):

"גם זה מצאתי בתפילת המחזור של מורי וז"ל ביוה"כ (שימו לב שלא מוזכר כאן ר"ה) בשעה שהש"ץ אומר איה מקום כבודו ישאל א' מג' שאלות וכו'... ולא ידעתי אם זה כתבו מורי ז"ל בתחילת מיו אשר עדיין לא נכנס בפרדס החכמה אלא העתיק זה מספרים אחרים ולזה דעתי נוטה.

[ושא_נס]

בספר אור התורה לרבי הצמח צדק מליובאויטש זצ"ל פרשת כי תשא:

"והנה אמרו רבותינו ז"ל [אבות פ"ד מי"ז] יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא. ומבואר בכמה מקומות בתורה אור ובלקוטי תורה. ובמקום אחר [????????????????????] פי' כי מה שעתיד להנחיל לכל צדיק ש"י עולמות [עוקצין פ"ג מי"ב], שהן מחצה התחתון מתר"ך עמודי אור, אבל הבחינה העליונה שבכתר אי אפשר שיבוא בהתגלות, אבל בבחינת שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה הרי ממשיך גם מחצה העליון שבכתר. ועיין בתורה אור סוף ד"ה ובבואה לפני המלך [אסתר סימן ט דף קס ע"ג], ובלקוטי תורה בשיר השירים סוף ד"ה לסוסתי ברכבי [דף יב ע"ג]. ומכל זה יובן טעם למה שההנהגה בעולם הזה נקרא פני, ומתן שכרן של צדיקים נקרא אחורי. ועיין בגמרא פרק כ"ג דשבת דף קנ"א ע"ב בפירוש [קהלת יב א] והגיעו שנים אשר [תאמר] אין לי חפץ בהם - אלו ימות המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה כו'...".

היכן באו דבריו "במקום אחר"?

***
בספר בנין יהושע על אדר"נ סוף פרק לג:
"והנה ידוע שרוב טובה אין בני אדם יכולים לקבל, כמו (שמינית) [שמנונית] המאכלים וגודל חמימות וכדומה. וכדאיתא פרק חלק דף ק' [ע"ב]: כשם שנותן הקדוש ברוך הוא כח ברשעים לקבל פורענותם, כך נותן הקדוש ברוך הוא כח בצדיקים לקבל טובתן. ועל זה איתא בזוהר [????????????] שמברכין הצדיקים בכל יום בגן עדן ברוך הנותן ליעף כח על רוב הטובה שיכולין לקבל".

בזוהר לא מצאתי כן, ומעיקרא דנו כבר בזמנה של בכת הנותן ליעף כח.

ייש"כ רב למשיבים

[ישראליק]

אני מחפש מקור לסיפור המובא בשם המגיד ממזריץ זי"ע שהי' נוהג בכל מוצאי ראש השנה לומר לכל אחד מתלמידיו מה שהתפלל בראש השנה ואם פעל על מה שביקש.

תודה.

[עושה חדשות]

היכן כתוב מהאריז"ל על חשיבות ה"שמע-ישראל" בקדושה במוסף של שמיני עצרת. תודה למסייע.

[חיים סגל]

אמרו קדמונינו: כל אחד יש לו חלקו המיוחד שקבלה נפשו מהר סיני, ועליו להוציאו לאור....

[חיים סגל]

דעת הרמב"ם ז"ל שאחרי חיבור המשנה נתוספה בה דברים מאמרים נבחרים אחרי מות רבי

היכן הרמב"ם?

[חיים סגל]

מה מקור הדברים?

[דנני]

מה מקור הדברים?

אני ראיתי לאחרונה ב"יחי ראובן" דברים פר' האזינו עמ' תו

[חיים סגל]

אני צריך מקור קדום, ראיתי מציינים מעבר יבוק, אך לא מצאתי שם לע"ע

[עושה חדשות]

היכן כתוב מהאריז"ל על חשיבות ה"שמע-ישראל" בקדושה במוסף של שמיני עצרת. תודה למסייע.

זכור לי שכותב שזה תכלית כל עבודת מועדי תשרי וכו', או כעי"ז. מישהו מכיר?

[חיים סגל]

ראיתי מצוטט כך בשם מדרש, ולא הצלחתי למצוא, אשמח לעזרה

[ברקים רב]

ראיתי מצוטט כך בשם מדרש, ולא הצלחתי למצוא, אשמח לעזרה

במדב"ר כז יד

[חיים סגל]

ישר כח!
במדב"ר שבידי [ורשא] מסתיים בפרק כ"ג?

[ברקים רב]

צ"ל כא יד

[קול מבשר]

מחפש את המקור בכתבי הרב קוק בו הוא צופה שאנשי ה"דרמה" יהיו הראשונים שישובו לחיק היהדות ( משהו כעין זה)

[עינא דשפיר חזי]

צ"ל כא יד

גם שם לא נמצא.

[ברקים רב]

צ"ל כא יד

גם שם לא נמצא.

[עינא דשפיר חזי]

צ"ל כא יד

גם שם לא נמצא.

חשבתי שזה המקור לשמע ישראל בשמיני עצרת...

תודה בכל אופן.

[שייף נפיק]

כתב חד מקמאי:

כשראה הקב"ה שנברא[ו] העליונים בלא תולדה והתחתונים יצר בתולדה, אז היתה בעיניו מאד המלאכה חמודה

מישהו יודע את מקור הדברים?
הכי קרוב שמצאתי הוא בראשית רבה, ח יא, עמ' 65: "העליונים נבראו בצלם ובדמות ואינן פרים ורבים, והתחתונים [=בעלי החיים] פרים ורבים ולא נבראו בצלם ובדמות, אמר הקב"ה: הריני בוראו [=את אדם הראשון] בצלם ובדמות מן העליונים, פרה ורבה מן התחתונים".
אבל זה ממש לא כדבריו.

אולי יעזור לך דברי הרמב"ן באגרת הקודש פרק ב' - ואולי זה כוונת החד מקמאי, ועיי"ש שמביא הפסוק וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. ודוק. בשביל ציון בספרך (שאנו מחכים לו) מסתמא זה יעזור..

[ישראליק]

אני מחפש מקור לסיפור המובא בשם המגיד ממזריץ זי"ע שהי' נוהג בכל מוצאי ראש השנה לומר לכל אחד מתלמידיו מה שהתפלל בראש השנה ואם פעל על מה שביקש.

תודה.

העתקתי הסיפור כפי שמסופר היום... אבל רציתי לראות את המקור להסיפור.

המגיד ממזריטש היה עורך מידי מוצאי ראש השנה סעודה לתלמידיו. במהלכה היה אומר לכל אחד על מה התפלל ומה השיבו לו מהשמים.
באחת הפעמים ישב שם גם שואב המים של העיירה ושאל את המגיד: "כבוד הרב, מה אני ביקשתי בתפילה?"
"אתה כל-כך בכית בתפילה, כל-כך ביקשת ושאלת: 'בורא עולם! למה אני לא יכול לשבת בבית הכנסת עם ספר תהילים ולהיות יהודי כשר?'"
אמר לו שואב המים: "נכון כבוד הרב, זה בדיוק מה שביקשתי, על זה התפללתי ובכיתי".
המשיך שואב המים ושאל: "ומה אמרו בשמים על התפילה שלי?"
השיב לו המגיד: "הקב"ה והמלאכים צחקו עליך".
"צחקו עליי?" שאל שואב המים בפליאה, "מה כבר ביקשתי שבגללו הם צחקו עליי?" שאל.
השיב לו המגיד: "הקב"ה אמר: 'אם שואב המים רוצה לשבת כל היום בבית המדרש ולהיות מופשט מהעולם הזה, ללא בעיות פרנסה, ללא חובות, ללא בית ומשפחה, ללא שכר דירה וכל ענייני העולם הזה, אנו לא צריכים אותו בעולם הזה, יש לנו מספיק מלאכים כאלה כאן למעלה...'"
בורא עולם הביא אותנו לעולם הזה כדי לעשות לו נחת רוח בדיוק מהמקום בו אנו נמצאים עכשיו, מתוך הקושי והמאמץ בהם אנו נמצאים.
הוא רוצה שתהיה שואב מים, ו"תחטוף" פה פרק תהילים, שם צדקה, שתעבוד אותו ותקדש את שמו מהמקום שלך, מההוויה שלך.
לבורא עולם לא חסרים מלאכים, אם הוא היה צריך מלאכים לבטח הוא היה מעלה אותך לדרגת מלאך.

תודה להעוזרים.

[עינא דשפיר חזי]

איפה נמצא הנודע ביהודה ששאלו אותו סתירה מהרשב"א למהרש"ל, וענה הנוב"י "תמה אני עליך אטו גברא אגברא קא רמית, לבו של המהרש"ל כלב האריה וחולק על רבותינו הראשונים", (הלשון בערך).

[מה שנכון נכון]

איפה נמצא הנודע ביהודה ששאלו אותו סתירה מהרשב"א למהרש"ל, וענה הנוב"י "תמה אני עליך אטו גברא אגברא קא רמית, לבו של המהרש"ל כלב האריה וחולק על רבותינו הראשונים", (הלשון בערך).

מהדו"ת יו"ד סנ"ג.

מה שתמה על רש"ל ביש"ש ביבמות פרק ח' סי' ל"ד שפסק דלא מקרי דשיל"מ אלא א"כ הוא אסור עתה לכל ולאחר שעה מותר לכל אבל דבר שגם עתה אינו אסור לכל אינו נחשב דשיל"מ ובטל כשאר איסורים. ותמה מעלתו עליו ממה דקיי"ל בי"ד סימן ק"ב דהנודר מדבר מקרי דשיל"מ ולדברי רש"ל קשה והלא גם עתה אינו אסור כי אם להנודר ואמאי מקרי דשיל"מ. ואני תמה על מעלתו כמה הקשה על רש"ל מדברי פוסקים וגברא אגברא קא רמית ואפילו על גדולי הראשונים מצינו לרש"ל שחולק עליהם כי לבו כלב הארי. אבל למה לא הקשה עליו מהתלמוד כי הלא דין זה מפורש בגמרא דנדרים דף נ"ט ע"א דקונמות מקרי דשיל"מ. אבל באמת מסוגית הגמרא לא קשה על רש"ל...

[אספקלריא]

היכן כתוב מהאריז"ל על חשיבות ה"שמע-ישראל" בקדושה במוסף של שמיני עצרת. תודה למסייע.

זכור לי שכותב שזה תכלית כל עבודת מועדי תשרי וכו', או כעי"ז. מישהו מכיר?

ראיתי משהו דומה בס' "דברי יצחק" (להג"ר יצחק כדורי) סי' י"ג עמ' קמ"ו, אך לא כתוב שם מקור מדוייק בשער הכונות.
באופן כללי נזכר בשער הכונות שסוף התיקון הוא בשמיני עצרת, אך לא מצאתי היכן כתוב שהנקודה היא "שמע ישראל" [או המילה "אחד"]. ראה שער הכונות ענין ר"ה דרוש א' דף צ' ע"ד, שם דרוש ו' אות ג' דף צ"ו טור ב' וטור ג', סוכות דרוש ג' דף ק"ד, שם דרוש ט' דף ק"ח טור ב'.
וראה עוד בספר "דברי שלום" (עפג'ין) סוף חלק י"ב, עמ' תקע"ו, אות ו', שמעתיק מסידור הרש"ש לכוין כוונה מיוחדת באמירת שמע ישראל במוסף שמיני עצרת, ומציין לסדור הרש"ש כת"י [= סדור נהר שלום כתב יד, נמצא באוצר החכמה] ח"ג עמ' 858.

[שברי לוחות]

א) הטוב והרע תלוי לפי מבט האדם, דהיינו שאין טוב אבסלוטי אלא הדבר תלוי בייחס האדם אל הדבר
אם נמצא דבר זה בספרי הקדמונים או האחרונים

ב) ה' נטע באדם מושג של הרגשים, כדי שעל ידי זה ידע להבחין במחשבה אם הוא מיצר הרע או מיצר טוב, כי דרגא דסט"א עצבון (לשון הגר"א) ואילו מצוה מביא לידי שמחה

[זסבה]

חכמים ונבונים ויודעים:

בשו"ת חכם צבי חלק ב' לפרשת ויגש:

יש במדרש כל מקום שכל זרע יעקב שם, אותו המקום הוא חשוב ארץ ישראל, כמו שקבלו ישראל את התורה במדבר והקריבו שם זבחים ועולות, אף שהמדבר הוא חוץ לארץ, דינו כהארץ בזמן שכל ישראל עליו.

היכן יש מדרש או רעיון זה. יש"כ

[מה שנכון נכון]

ראה של"ה ויחי תורה אור (אות יט):

אמנם אנכי תירצתי בענין אחר והיא זאת, הנה בכל מקום שהם ביחד כל זרע ישראל שם הוא אוירא דארץ ישראל, ושם מותר להקריב לה'. וכמו שעשו ישראל במדבר ארבעים שנה שהקימו את המשכן והקריבו קרבנות, ולא נקרא שחוטי חוץ חס ושלום אף על פי שלא היה ארץ ישראל, מכל מקום באותו פעם שהיו שם כל ישראל ביחד היה שם אוירא דארץ ישראל. נמצא יעקב ויוסף שמתו והיו מכונסים כל ישראל ביחד, היו מתים באויר ארץ ישראל. ואחר שיצאו ישראל ממצרים אז נסתלק משם אויר דארץ ישראל, ונשאר הארץ בטומאתה, על כן לא רצה להקבר שם. ומעלת ארץ ישראל היא אף על פי שאין מכונסים בה כל ישראל רק מקצת מהם, מכל מקום אויר ארץ ישראל הוא. על זה אמר יעקב ליוסף 'ושכבתי עם אבתי', ורמז לו הענין, כלומר, אל תחשוב שאני מת בארץ טמאה חס ושלום, רק שוכב עם אבותי שהם בארץ ישראל, כי עתה בכאן אוירא דארץ ישראל. והנה התירוץ הזה שכתבתי כמדומה לי שלמדתיו מתוך דברי הזהר במקום אחר, אבל איני יודע איה מקום כבודו. ואחר כתבי זה מצאתי קרוב לזה בזהר בסוף פרשה זו (ח"א דף ר"נ ע"ב) וזה לשונו: אמר רבי שמעון, תא חזי, דיעקב אף על גב דנפקת נשמתיה במצרים, לאו ברשות אחרא נפקת. מאי טעמא, כמה דאתמר דלא הוה מיומא דאתברי עלמא ערסא שלימתא כההוא ערסא דיעקב. בשעתא דהוה סליק מעלמא, ונשמתיה מיד אתקשר באתריה, והא אוקימנא עכ"ל. מבואר הענין שיעקב אבינו מת במקום קדוש...

[זסבה]

ישר כח

והנה התירוץ הזה שכתבתי כמדומה לי שלמדתיו מתוך דברי הזהר במקום אחר, 'אבל איני יודע איה מקום כבודו'

[לבי במערב]

קין הבן הראשון קראה לו אמו שם, כמו שמצינו בלאה ורחל, ולא מצינו בהבל שקראוהו אביו ואמו בשם. אולי לא היה חשוב בעיניהם מאומה, כי ידעו שלא יתקיים ולא יעשה פרי. ועל כן נקרא הבל, כי להבל דמה (תהלים קמד, ד) בהבל בא וגו' (קהלת ו, ד). לא כן קין, שהיה קנין חשוב בעיניהם, שהעמיד תולדות.

לפ"ד המעתיק, המקור הוא "מגדול מדורות קדומים".
מה מקור הדברים?

[מה שנכון נכון]

קין הבן הראשון קראה לו אמו שם, כמו שמצינו בלאה ורחל, ולא מצינו בהבל שקראוהו אביו ואמו בשם. אולי לא היה חשוב בעיניהם מאומה, כי ידעו שלא יתקיים ולא יעשה פרי. ועל כן נקרא הבל, כי להבל דמה (תהלים קמד, ד) בהבל בא וגו' (קהלת ו, ד). לא כן קין, שהיה קנין חשוב בעיניהם, שהעמיד תולדות.

לפ"ד המעתיק, המקור הוא "מגדול מדורות קדומים".
מה מקור הדברים?

היעב"ץ. ראה עץ חיים באבוב כרך כ' עמ' מט.

[פרנצויז]

קין הבן הראשון קראה לו אמו שם, כמו שמצינו בלאה ורחל, ולא מצינו בהבל שקראוהו אביו ואמו בשם. אולי לא היה חשוב בעיניהם מאומה, כי ידעו שלא יתקיים ולא יעשה פרי. ועל כן נקרא הבל, כי להבל דמה (תהלים קמד, ד) בהבל בא וגו' (קהלת ו, ד). לא כן קין, שהיה קנין חשוב בעיניהם, שהעמיד תולדות.

לפ"ד המעתיק, המקור הוא "מגדול מדורות קדומים".
מה מקור הדברים?

היעב"ץ. ראה עץ חיים באבוב כרך כ' עמ' מט.

ראה http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 85#p491185

[לבי במערב]

לפ"ד המעתיק, המקור הוא "מגדול מדורות קדומים".
מה מקור הדברים?

היעב"ץ. ראה עץ חיים באבוב כרך כ' עמ' מט.

יש"כ ות"ח ת"ח. אכן, "מה שנכון - נכון"...

[זסבה]

ראה של"ה ויחי תורה אור (אות יט):

אמנם אנכי תירצתי בענין אחר והיא זאת, הנה בכל מקום שהם ביחד כל זרע ישראל שם הוא אוירא דארץ ישראל, ושם מותר להקריב לה'. וכמו שעשו ישראל במדבר ארבעים שנה שהקימו את המשכן והקריבו קרבנות, ולא נקרא שחוטי חוץ חס ושלום אף על פי שלא היה ארץ ישראל, מכל מקום באותו פעם שהיו שם כל ישראל ביחד היה שם אוירא דארץ ישראל. נמצא יעקב ויוסף שמתו והיו מכונסים כל ישראל ביחד, היו מתים באויר ארץ ישראל. ואחר שיצאו ישראל ממצרים אז נסתלק משם אויר דארץ ישראל, ונשאר הארץ בטומאתה, על כן לא רצה להקבר שם. ומעלת ארץ ישראל היא אף על פי שאין מכונסים בה כל ישראל רק מקצת מהם, מכל מקום אויר ארץ ישראל הוא. על זה אמר יעקב ליוסף 'ושכבתי עם אבתי', ורמז לו הענין, כלומר, אל תחשוב שאני מת בארץ טמאה חס ושלום, רק שוכב עם אבותי שהם בארץ ישראל, כי עתה בכאן אוירא דארץ ישראל. והנה התירוץ הזה שכתבתי כמדומה לי שלמדתיו מתוך דברי הזהר במקום אחר, אבל איני יודע איה מקום כבודו. ואחר כתבי זה מצאתי קרוב לזה בזהר בסוף פרשה זו (ח"א דף ר"נ ע"ב) וזה לשונו: אמר רבי שמעון, תא חזי, דיעקב אף על גב דנפקת נשמתיה במצרים, לאו ברשות אחרא נפקת. מאי טעמא, כמה דאתמר דלא הוה מיומא דאתברי עלמא ערסא שלימתא כההוא ערסא דיעקב. בשעתא דהוה סליק מעלמא, ונשמתיה מיד אתקשר באתריה, והא אוקימנא עכ"ל. מבואר הענין שיעקב אבינו מת במקום קדוש...

בשל"ה הוצאת יד רמה - ציינו על מילים 'והנה התירוץ הזה שכתבתי כמדומה לי שלמדתיו מתוך דברי הזוהר במקום אחר אבל איני יודע איה מקום כבודו'
הערה קעג* - אולי כוונת רבינו למש"כ בזוהר ח"א דף רכ"ה ב - רכ"ו א.

נפלאתי, כי בקטע הקודם הביא השל"ה זוהר שציינו הם 'וכן התעוררו בזהר פרשה זו (ח"א רכ"ה ע"ב)' וכותב 'אבל עדין יש להקשות וכו'.

וכי נעלם ממגיה דברי השלה כמה שורות לפני זה. ?

[שברי לוחות]

הנני מבקש מקור ל:
א) הטוב והרע תלוי לפי מבט האדם, דהיינו שאין טוב אבסלוטי אלא הדבר תלוי בייחס האדם אל הדבר
אם נמצא דבר זה בספרי הקדמונים או האחרונים

ב) ה' נטע באדם מושג של הרגשים, כדי שעל ידי זה ידע להבחין במחשבה אם הוא מיצר הרע או מיצר טוב, כי דרגא דסט"א עצבון (לשון הגר"א) ואילו מצוה מביא לידי שמחה

[זסבה]

ע"ז י"ט ע"ב

אין טוב אלא תורה, שנאמר: כי לקח טוב נתתי לכם

[שברי לוחות]

תודה

כעת אני מבקש מקור לקביעה שהנשמה רואה הכל, לכן המחשבות הבאות מצד הנשמה הינן אמיתיות, משא"כ המחשבות הבאות מצד היצר והגוף שאינם רואים את מכלול התמונה ואין זה אלא דמיונות

[זסבה]

תודה

כעת אני מבקש מקור לקביעה שהנשמה רואה הכל, לכן המחשבות הבאות מצד הנשמה הינן אמיתיות, משא"כ המחשבות הבאות מצד היצר והגוף שאינם רואים את מכלול התמונה ואין זה אלא דמיונות

ליקוטי אמרים להרב האלוקי בעל התניא פרקים הראשונים בעיקר פרק יד