◆ חיפוש מקור ◆

[סגי נהור]

כבר עדיף לנדב אוצר החכמה.

מסתבר שהכוונה שידע דוקא את מה שלמדו בש"ס זה שתרם, ואם לא למדו בכל הדפים לא ידע אלא מה שלמדו. ולפי זה במנדב אוצה"ח לא ידע אלא את מה שלמדו בו. ועל הרוב, כבר עדיף ש"ס...

[מה שנכון נכון]

עצה טובה לפותחים אשכולות בפורום: לא להזכיר בשום פנים את המלה "מקור" בהודעה הפותחת וכ"ש שלא בכותרת!
אזכורה גורם להעברת כל האשכול לאשכול המרכזי של "חיפוש מקור", וכך נאבדים ענינים חשובים שראויים לקבוע מקום לעצמם לא פחות משאר אשכולות, טרחת המשיבים הולכת לטמיון, והאשכול המרכזי הופך למערבולת ענינים ברצוא ושוב.
כבר הוער על מנהג זה לעיל, אך לשוא.
על אותו משקל אפשר לפתוח אשכולות מרכזיים "תירוצי קושיות", "בירורי הלכות", "ספורי מעשיות" ולהעביר לשם את רוב אשכולות הפורום.
והנלענ"ד כתבתי.

[ההוא דאמר]

ידועה סגולת האין עוד מלבדו של הנפש החיים [שער ג' פי"ב].
אולם כעת ראיתי בספר חי באמונה ח"ב, של הפה מפיק מרגליות, רבי י. ישראל לוגאסי שליט"א, כי מצא מקור קדום לזה מדברי הרמב"ם במורה נבוכים.
בעניותי לא מצאתי בהפנייה מאומה. אולי מישהו יוכל להאיר את עיני בדבר חשוב זה, איה מקום משכן כבודו של הרמב"ם הלזה.
ואני מעתיק מהחי באמונה, וְעַתָּה נְבָאֵר נְחִיצוּת עִקָּר זֶה הַמּוֹעִיל מִבְּחִינָה סְגֻלִּית, וְהִיא הַסְּגֻלָּה הַיְדוּעָה בְּשֵׁם סְגֻלַּת "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ".

מְקוֹר הַדְּבָרִים בְּסֵפֶר "מוֹרֵה נְבוֹכִים" (פנ"א, א) שֶׁל הָרַמְבַּ"ם הַמַּאֲרִיךְ לְבָאֵר אֶת עִנְיַן הַסְּגֻלָּה הַנִּפְלָאָה וְהַבְּדוּקָה הַנִּזְכֶּרֶת שֶׁהוֹכִיחָה לְאֵין סְפוֹר בְּדִיקוֹת וְנִסְיוֹנוֹת שֶׁחָווּ בְּנֵי אָדָם אֶת אֲמִתּוּתָהּ, וְאַף רָאִיתִי שֶׁנֶּעֱרַךְ סֵפֶר בְּנוֹשֵׂא זֶה וּבוֹ עֵדֻיּוֹת רַבּוֹת מֵעֻבְדּוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם הַמְסַפְּרִים שֶׁנּוֹשְׁעוּ בִּסְגֻלָּה גְּדוֹלָה וּבְדוּקָה זוֹ - סְגֻלַּת "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ"!

[פלגינן]

עי' היטב ח"ג פנ"א: "והנה נגלה אלי עיון נפלא מאד... כי כפי שיעור שכל כל בעל שכל תהיה ההשגחה בו, והאיש השלם בהשגתו אשר לא יסור שכלו מהשם תמיד, תהיה ההשגחה בו תמיד... ומפני זה יראה לי כי כל מי שתמצאהו רעה מרעות העולם מן הנביאים או מן החסידים השלמים, לא מצאהו הרע ההוא רק בעת השכחה ההיא... ועם הפנות מחשבת האדם והשיגו הש"י בדרכים האמתיים ושמחתו במה שהשיג, אי אפשר שיקרה אז לאיש ההוא מן ממיני הרעות, כי הוא עם השם והשם עמו, אבל בהסיב מחשבתו מהשם, אשר הוא אז נבדל מהשם, השם נבדל ממנו, והוא אז מזומן לכל רע שאפשר שימצאהו...".
מומלץ לעיין בכל אריכות דבריו.

[דרומי]

אני מחפש חומר על המספר 13.

שמעתי פעם שיש גויים שמחשיבים מספר זה כמספר שלילי - אשמח לכל תוספת מידע בענין (להעשרה בלבד...), וכמובן העיקר הוא מידע חיובי על מספר זה לפי מקורותינו.

[קאצ'קלה]

האמונה הטפלה שמספר 13 מביא מזל רע נקרא טריסקאידקפוביה.
השוטים הללו מדלגים את המספר 13, והדברים ידועים.

חומר ממקורות חז"ל על מספר 13 יש למצוא במכלול המאמרים והפתגמים אצל 'שלש עשרה' ואצל 'שלשה עשר'.

[ושא_נס]

כתב ר' משה גינז במאמרו בקובץ המאסף שנה רביעית כרך ב' [ירושלם תרנ"ט] חוברת יו'ד סימן ק: "כמבואר באבות דרבי נתן ריש פרק ב' בזה הלשון: הרי הוא אומר [איש איש] אל כל שאר בשרו לא תקרבו וכו', מכאן אמרו וכו' לא ילך אדם אחר האשה בשוק וכו'. נאמר כאן לא תקרבו ונאמר להלן לא תקרב, לדבר המביא לידי (כיעור) [עבירה] לא תקרב, עיין שם (ובמקום אחר ביארתי ס"ה [אולי צ"ל: "ב"ה"?] לעניות דעתי המאמר דשם על נכון, אשר הוא תמוה מאד כפי סידור הלשון)... ובאבות דרבי נתן (רה"ב) [ריש פרק ב'] כתב בטעמא דמילתא מפני טענת הבריות, עיין שם. וביארתי במקום אחר דלא פליגי...".
אחזיק טובה מרובה למי שימצא היכן הוא ה"מקום אחר" שרמז אליו הרב הנ"ל.
יישר כוח

[נותן טעם]

אם מישהו יכול לעזור לי למצוא מקור למה שרגילים להביא בשם חז"ל "בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל, ובזכותן עתידים להיגאל"!
אודה מאוד למי שיעזור לי בכך ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו.

[החושב]

כפי הנראה זו היא הכלאה של שני מאמרים "בזכות נשים צדקניות נגאלו", "בניסן נגאלו ובניסן עתידם להגאל".

[דמשק]

יל"ש רות סוף רמז תר"ו

[קאצ'קלה]

זכור לי הסגנון שראשי הקהילות (או הפרנסים וכדומה) הם הם שהחליטו איזה פיוט לומר ואיזה לדלג, אם להאריך או לקצר.
האם מישהו יכול להראות לי את המקור ולהשיב אבדתי?

[משה שריפי]

איפה נמצא המדרש שחשדו בדוד המלך שהוא ממזר?

[לייטנר]

ילקוט המכירי תהילים קיח כב

[קאצ'קלה]

איפה נמצא המדרש שחשדו בדוד המלך שהוא ממזר?

מקורות רבים תמצא ב'אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא' עמ' 245-239.

[משה שריפי]

איפה נמצא המדרש שחשדו בדוד המלך שהוא ממזר?

מקורות רבים תמצא ב'אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא' עמ' 245-239.

לא מכיר את הספר, תן לי מקור אחד חשוב.

[משה שריפי]

ילקוט המכירי תהילים קיח כב

תודה, אין משהו יותר קלאסי?

[קאצ'קלה]

ישי ושפחתו, ראה כאן

[משה שריפי]

ישי ושפחתו, ראה כאן

תודה, אני רואה שכבר העירו שם על כך שהמדרש לא נמצא במקור קדום יותר.
אגב, ילקוט המכירי נכתב ע"י ר' מכיר ב"ר אבא מרי בשנת ה"א ק- קנ, זה ממש סוף תקופת הראשונים.
השבילי אמונה זה של ר' מאיר אלדבי נכדו של הרא"ש, קצת לפניו.
אגב שמעתי שזה הטעם שכופלים בהלל את הפסוקים שאומרים בסוף "אודך כי עניתני" "אבן מאסו הבונים" וכו', בגלל שאלו הפסוקים אמרום דוד ומשפחתו כשהתברר יחוסו, ומעודי תמהתי מה הקשר?

[ידידיה]

ישי ושפחתו, ראה כאן

תודה, אני רואה שכבר העירו שם על כך שהמדרש לא נמצא במקור קדום יותר.
אגב, ילקוט המכירי נכתב ע"י ר' מכיר ב"ר אבא מרי בשנת ה"א ק- קנ, זה ממש סוף תקופת הראשונים.
השבילי אמונה זה של ר' מאיר אלדבי נכדו של הרא"ש, קצת לפניו.
אגב שמעתי שזה הטעם שכופלים בהלל את הפסוקים שאומרים בסוף "אודך כי עניתני" "אבן מאסו הבונים" וכו', בגלל שאלו הפסוקים אמרום דוד ומשפחתו כשהתברר יחוסו, ומעודי תמהתי מה הקשר?

רשבם פסחים קיט ב
ולי נראה משום כבוד ישי ושמואל ודוד ואחיו שאמרוהו מאודך ולמטה

[משה שריפי]

ישי ושפחתו, ראה כאן

תודה, אני רואה שכבר העירו שם על כך שהמדרש לא נמצא במקור קדום יותר.
אגב, ילקוט המכירי נכתב ע"י ר' מכיר ב"ר אבא מרי בשנת ה"א ק- קנ, זה ממש סוף תקופת הראשונים.
השבילי אמונה זה של ר' מאיר אלדבי נכדו של הרא"ש, קצת לפניו.
אגב שמעתי שזה הטעם שכופלים בהלל את הפסוקים שאומרים בסוף "אודך כי עניתני" "אבן מאסו הבונים" וכו', בגלל שאלו הפסוקים אמרום דוד ומשפחתו כשהתברר יחוסו, ומעודי תמהתי מה הקשר?

רשבם פסחים קיט ב
ולי נראה משום כבוד ישי ושמואל ודוד ואחיו שאמרוהו מאודך ולמטה

מה הכוונה שכל פסוק שאמרו אנשים חשובים צריך לכפול אותם, אולי נכפול כל פסוק בקריאת התורה, וגם תפילה למשה איש האלקים, ובכלל כל ספר תהילים דוד אמרו, וכל ספר שמואל נכתב ע"י שמואל, מה מיוחד באלה?

[ידידיה]

עיין שם בגמרא ותמצא נחת

[עושה חדשות]

ראיתי פעם בתש' הרשב"א, בסידרה הזאת, משהו על ענין אכילת חמץ מיד לאחר הפסח.
אולי תכירו.

[עושה חדשות]

זכורני שמבואר ב'רבינו מנוח' באיזהו מקומן, שלפי גירסתו יש גמרא מפורשת בעד הנחת תפילין בחוה"מ.
אולי מוכר לכם, או שמא מוזכר בספר החדש.

[יבנה]

זכורני שמבואר ב'רבינו מנוח' באיזהו מקומן, שלפי גירסתו יש גמרא מפורשת בעד הנחת תפילין בחוה"מ.
אולי מוכר לכם, או שמא מוזכר בספר החדש.

הל' תפילין פ"ד ה"י.

[עינא דשפיר חזי]

האם יש מקור להטות את הראש לצד ימין ולצד שמאל באמירת "בחייכון וביומיכון" בקדיש?

[בקרו טלה]

האם יש מקור להטות את הראש לצד ימין ולצד שמאל באמירת "בחייכון וביומיכון" בקדיש?

[עושה חדשות]

ראיתי פעם בתש' הרשב"א, בסידרה הזאת, משהו על ענין אכילת חמץ מיד לאחר הפסח.
אולי תכירו.

מצאתי כעת, זה לא עד כדי כך.

ועוד ענינים אחרים נאסרו באותה התורה ונתנה תורה בסיני ונתחדשה לנו הלכה, וכל זה איננו חלוף ואין א' טועה בזה לשום אותו מהחלק החלופי. וזה מפני שלא אמר הוא ית' בנתינת אותה התורה שתמשך לכל העולם לא תשתנה, והרי זה בימי החול והשבת וימות השנה וחג הסכות וחג הפסח, שבימי החול ראוי להתעסק בישובו של עולם ונאות אצלו ית' והבטלה נתאבה, ובשבת נאסרה המלאכה והבטלה (והמלאכה) רצויה. וכן אכילת המצות בפסח, ואחר הפסח אסור להוסיף וראוי לאכול את החמץ. וכן הענין בסוכה וישיבת הבתים, ורבים זולת זה

[יהודה בן יעקב]

אשמח לקבל מקור על דברי המדרש בענין חטא אדה"ר, ודברי הצפנת פענח [איני יודע למי הכוונה]

[מה שנכון נכון]

אשמח לקבל מקור על דברי המדרש בענין חטא אדה"ר, ודברי הצפנת פענח [איני יודע למי הכוונה]

צפנת פענח. ואי"ז מדרש אלא מפרשים כיע"ש.

[יהודה בן יעקב]

אשמח לקבל מקור על דברי המדרש בענין חטא אדה"ר, ודברי הצפנת פענח [איני יודע למי הכוונה]

צפנת פענח. ואי"ז מדרש אלא מפרשים כיע"ש.

יישר כח רב.

[דמשק]

אשמח לקבל מקור על דברי המדרש בענין חטא אדה"ר, ודברי הצפנת פענח

עי' עוד בספר ברכת טוב ויקרא סוף דרוש א'. (לא בדקתי עתה אבל בזכרוני שהוא אביו של בעל מעשה טוביה)

[יהודה בן יעקב]

יישר כח, אכן אף הוא כותב כעין זה.

[ושא_נס]

כתב החכם ר' יעקב רייפמאנן בקובץ הכרמל שנה ראשונה חוברת 44 (תרכ"א) עמ' 357: "ובחדושי אגדות למהרש"א מגלה שם ד"ה שחכמתו של שלמה הוא כתוב עוד כי כל הדברים אשר צור מחצבתן הוא אך חכמה לבדה ולא רוח הקדש אינם בכלל דברים שבכתב, כי אם בכלל דברים שבעל פה אשר לא נתנו ליכתב [גיטין ס ב], וז"ל: מחכמתו של שלמה הוא - רצה לומר שחכמת התורה היא החכמה העצמית שנתנה ליכתב, אבל חכמת שלמה חכמת האדם היא, כעין דברים שבעל פה שלא נתנו ליכתב, ולא שייכא בין הכתובים וכו', עכ"ל. ובמקום אחר [?????????] אטיפה מלתי על דברי המהרש"א האלה, ואראה כי איסור כתיבת דברים שבעל פה איננו כי אם בחקים ובמצות ובמשפטים, אבל לא בחכמות ובמדעים ובעניני מחקר כאלה הכלולים בספר קהלת, ופה אין מקום לזה".
היכן הוא אותו מקום אחר?
דומני כי רוב כתיבותיו לא נדפסו, וגם אלו שנדפסו מפוזרים טובא.
יישר כוח

[יהודה בן יעקב]

.

[מבק]

האם מישהו מכיר ט"ז שמדבר על דין ניצוק בנטילת ידים לסעודה?

[הסיפריה התורנית]

מישהו יודע מהו המקור של ביטוי זה ומתי התחיל לראשונה

[גם זו לטובה]

הביאו בשם הגרש"א שאמר:

כתוב בספרי ר' חיים ויטאל תלמידו של האר"י הקדוש, כי החסד הכי חשוב שאדם יכול לעשות בעולם הינו חסד עם האשה".

[עזריאל ברגר]

שמעתי (מהרב יהושע שפירא) בסגנון דומה, שעיקר ואהבת לרעך כמוך הוא לגבי רעייתך.

ובגמרא דידן - פסוק זה הובא פעמים בודדות, כשכמה מתוכן הן על הקשר שבין איש לאשתו.

[250]

זכורני שכך מובא בחוברת הדרכה לחתנים של הרב וולבה ז"ל והביא כן בשם מהרח"ו, ובזמנו ניסתי לברר אצל הבקיאים בדברי מהרח"ו היכן הדברים ואין מי שידע. וצ"ע.

[עובדיה חן]

הדלקת נר לע"נ מה המקור הראשון לזה .