◆ חיפוש מקור ◆

דמשק · הודעהעל ידי **דמשק** » ד' נובמבר 22, 2017 9:57 pm

שיטת הרמב"ם דמילה שלא בזמנה דוחה יו"ט שני וכתב הש"ך סי' רסו סק"ח וכתב רמב"ם וסייעתו שם דהוא הדין כל שאר הדברים שאינם דוחין שבת דוחין את יום טוב שני דגליות

הידוע היכן כתב כן הרמב"ם, ולאיזה שאר דברים כוונתו?

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ה' נובמבר 23, 2017 12:43 am

מישהו יודע מקור מדוייק ברש"י?

משהו דומה לזה?

אודה מאד למסייעים?

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ו' נובמבר 24, 2017 2:05 pm

כתב הרבי מראדזין זצ"ל: "ואפילו רבי טרפון שהיה חבירו של רבי עקיבא מצינו שקרא אותו בשמו, במסכת זבחים... קידושין ס"ו ב', תורת כהנים ויקרא פרשה ב' ברייתא י'".
בתו"כ מצאתי דבורא דנדבה פרשה ד פיסקא ה: "אמר לו רבי טרפון עקיבא עד מתי...".
האם הציון שלו פשוט משובש והכונה כנ"ל? או שיש איזה דפוס בו התוכן הנ"ל מצוי בפרשה ב ברייתא יו'ד?
במ"א הוא השתמש בת"כ עם עזרת כהנים, וגם שם זה לא כמו שהוא תפס "פ"ב ברייתא יו'ד".
ציונו אינו מכוון גם עם הנדפס עם מלבי"ם (התורה והמצוה דפו"ר שנת כת"ר, וגם מהדורת ווארשא עם התורה).
תודה רבה

אותה אבקש

דמשק כתב:שיטת הרמב"ם דמילה שלא בזמנה דוחה יו"ט שני וכתב הש"ך סי' רסו סק"ח וכתב רמב"ם וסייעתו שם דהוא הדין כל שאר הדברים שאינם דוחין שבת דוחין את יום טוב שני דגליות

הידוע היכן כתב כן הרמב"ם, ולאיזה שאר דברים כוונתו?

לא עיינתי אך מקופיא נראה שכוונתו להרמב"ם הלכות מילה פט"ו ה"א ו"כל שאר הדברים" הכוונה לאופן המובא שם [הוציא ראשו ביה"ש] וכיוצ"ב.

הבטחתי · הודעהעל ידי **הבטחתי** » ד' נובמבר 29, 2017 5:43 am

כתב הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשנה, גבי הנביא המתנבא בשם ה' - בחלק השני.

וכמו שמנע ישעיה מלהביא המים מבית לחומה

למה כונתו? ראיתי הרבה שציינו לישעיה כב, ט. אך אין ציון זה נכון כפי שיראה כל אשר יעיין שם.

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ד' נובמבר 29, 2017 7:14 am

הבטחתי כתב:כתב הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשנה, גבי הנביא המתנבא בשם ה' - בחלק השני.
וכמו שמנע ישעיה מלהביא המים מבית לחומה

למה כונתו? ראיתי הרבה שציינו לישעיה כב, ט. אך אין ציון זה נכון כפי שיראה כל אשר יעיין שם.

זה לי זמן רב שאני תמה מהו מקורו של הרמב"ם, והיאך פירש הוא ז"ל את המקרא בישעיהו שם.

ישראל אליהו

אני מחפש מקור למנהג שנהגו בני תימן לקרוא/ללמוד נ"ך בשבת בצהרים.
תודה לעוזרים.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ד' נובמבר 29, 2017 11:59 am

קאצ'קלה כתב:
הבטחתי כתב:כתב הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשנה, גבי הנביא המתנבא בשם ה' - בחלק השני.
וכמו שמנע ישעיה מלהביא המים מבית לחומה

למה כונתו? ראיתי הרבה שציינו לישעיה כב, ט. אך אין ציון זה נכון כפי שיראה כל אשר יעיין שם.

זה לי זמן רב שאני תמה מהו מקורו של הרמב"ם, והיאך פירש הוא ז"ל את המקרא בישעיהו שם.

התרגום של הר"י שילת הוא 'וכמו שהזהיר ישעיה מלהכניס את המים לפנים מן החומה', והכוונה שאסר עליהם לבנות חומה ובריכה עליונה כך שירושלים תכיל בתוכה את בריכת המים התחתונה. זה לשון הכתוב שם, 'ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו, ותקבצו את מי הברכה התחתונה. ואת בתי ירושלם ספרתם, ותתצו הבתים לבצר החומה. ומקוה עשיתם בין החֹמֹתים למי הברכה הישנה (התחתונה, אותם קיבצו, כלומר משכו את מימיה אל תוך תחום החומה החדשה), ולא הבטתם את עֹשיה, ויֹצרה מרחוק לא ראיתם' (ואגב עיינו הל' יסוה"ת, ט, ב, 'בנו חומה או אל תבנוה').

ספרא · הודעהעל ידי **ספרא** » ד' נובמבר 29, 2017 3:53 pm

חלמישצור כתב:התרגום של הר"י שילת הוא 'וכמו שהזהיר ישעיה מלהכניס את המים לפנים מן החומה', והכוונה שאסר עליהם לבנות חומה ובריכה עליונה כך שירושלים תכיל בתוכה את בריכת המים התחתונה. זה לשון הכתוב שם, 'ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו, ותקבצו את מי הברכה התחתונה. ואת בתי ירושלם ספרתם, ותתצו הבתים לבצר החומה. ומקוה עשיתם בין החֹמֹתים למי הברכה הישנה (התחתונה, אותם קיבצו, כלומר משכו את מימיה אל תוך תחום החומה החדשה), ולא הבטתם את עֹשיה, ויֹצרה מרחוק לא ראיתם' (ואגב עיינו הל' יסוה"ת, ט, ב, 'בנו חומה או אל תבנוה').

דבר מוזר הוא ביותר בעיניי, שכשהרמב"ם רוצה לתת דוגמה לנביא שמצווה בדבר הרשות, נזקק לפרשה זו, שצריכה פירוש אחר פירוש לדחוק שזו הכוונה בה. ועוד שלפי פשוטו של המקרא, אין שם ציווי אלא תוכחה. וכי חסרים דברים גלויים ומפורשים בדברי הנביאים לציווי הנביא בדבר הרשות?!

.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ד' נובמבר 29, 2017 4:24 pm

ספרא, לענ"ד לא מדובר רק בתוכחה שלאחר מעשה אלא קריאה לפעולה מיידית. שים לב שאחר שתיאר הנביא את גייסות עילם באדמת יהודה, הוא עובר לתאר מה עשו בירושלים: היטו את מקורות המים לתוך העיר ופצחו בסעודת שמחה וששון, 'אכֹל בשר ושתוֹת יין אכול ושתו כי מחר נמות', בעוד הנביא קורא 'לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק'. על כל זאת מסכם ישעיה: 'ונגלה באזנָי ה' צ-באות, אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון'. על איזה עון מדובר? אפשר לומר שהוא מכוון ליחס המזלזל של הירושלמים לעוונותיהם שהיטו כל אלה, אבל לדעתי, ואולי כך מפרש הרמב"ם, הכוונה היא למעשים הנזכרים שני פסוקים קודם: הטיית הבריכה והסעודה. הסעודה כבר נערכה ואין הנעשה אין להשיב (ואולי דיבר ממש בשעת מעשה, אך לא כך מפרש הרמב"ם). אם כן, בפירוש מזהיר הנביא מלהמשיך להטות את המים פנימה אל תוך העיר ולהניא בכך את העיר מלשוב בתשובה, שהרי אם ימשיכו המים לזרום לעיר ימשיכו האנשים בעוונותיהם, לא יחזרו בתשובה והמצור ימשיך 'עד תמותון'. רק אם יקשיבו לנביא יחושו במצור ובמצוק, בלי מי שתיה, יבינו שמצבם קשה, ישובו בתשובה ותהיה תקווה שלא ימותו (ונראה מלשון הכתוב שהנביא כבר ידע שלא ישמעו לו ולבסוף ימותו).

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ד' נובמבר 29, 2017 11:08 pm

ישראל אליהו כתב:אני מחפש מקור למנהג שנהגו בני תימן לקרוא/ללמוד נ"ך בשבת בצהרים.
תודה לעוזרים.

כך בהליכות תימן של הרב יוסף קאפח, עמ' 28:

: הליכות תימן עמ 28.png (3.59 MiB) נצפה 13022 פעמים

ואגב אציין להערת עורך (ישראל ישעיהו) מעניינת כמה עמודים להלן, עמ' 32 הע' 7, על דברי הרב קאפח ביחס לראש השנה, "במרבית בתי-הכנסת נהגו לקרוא תהלים לפני תפילת מנחה ובמקצת בתי-כנסת נהגו ללמוד תלמוד או רמב"ם כמו בשבתות ובימים טובים":

אמר העורך: ראוי לספר כאן מעשה שהיה: בבית הכנסת של הרב יחיא קאפח ז"ל למדו בימי ראש השנה לפני המנחה תלמוד, כבכל שבת; ואילו בבית הכנסת אלשיך קראו תהלים. פעם אחת נצרך מהר"י קאפח ז"ל בשעת הלימוד לספר כתב-יד המצוי בבית הכנסת אלשיך. הוא שלח את בעל ההערה הזו אל גבאי בית הכנסת אלשיך לבקש ממנו הספר הנחוץ, כפי שהיה נוהג לעשות בכל עת צורך. הגבאי נזף בשליח והחזיר פניו ריקם בהוסיפו "היום קוראים תהלים ואין לחדש חידושים ללמוד ביום זה גמרא". כששמע הרב קאפח את דברי התשובה מפי השליח הגיב בצער ואמר: "מונע בר יקבוהו לאום". בין כסא לעשור נפטר הגבאי באורח פתאומי וכל הציבור סברו וקיבלו שנתקיימה בו קללת הרב. והשווה סנהדרין צ' ב' "קללת ת"ח אפילו על חנם היא באה" - ייש"י".

ישראל אליהו

חלמישצור כתב:
ישראל אליהו כתב:אני מחפש מקור למנהג שנהגו בני תימן לקרוא/ללמוד נ"ך בשבת בצהרים.
תודה לעוזרים.

כך בהליכות תימן של הרב יוסף קאפח, עמ' 28:
הליכות תימן עמ 28.png

[size=85".

[/size][/quote]
איפה כתוב שלמדו נ"ך?

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ד' נובמבר 29, 2017 11:16 pm

הרב ישראל, לא אמרתי שהמנהג כדבריך אלא הפניתי אותך למקור, שאמנם מתאר כמעט רק את עולמה של צנעא אבל עדיין מקור היסטורי חשוב וייחודי הוא, ממנו אפשר ללמוד שאולי הנחתך מלכתחילה שגויה.

הבטחתי · הודעהעל ידי **הבטחתי** » ה' נובמבר 30, 2017 12:02 am

חלמישצור כתב:ספרא, לענ"ד לא מדובר רק בתוכחה שלאחר מעשה אלא קריאה לפעולה מיידית. שים לב שאחר שתיאר הנביא את גייסות עילם באדמת יהודה, הוא עובר לתאר מה עשו בירושלים: היטו את מקורות המים לתוך העיר ופצחו בסעודת שמחה וששון, 'אכֹל בשר ושתוֹת יין אכול ושתו כי מחר נמות', בעוד הנביא קורא 'לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק'. על כל זאת מסכם ישעיה: 'ונגלה באזנָי ה' צ-באות, אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון'. על איזה עון מדובר? אפשר לומר שהוא מכוון ליחס המזלזל של הירושלמים לעוונותיהם שהיטו כל אלה, אבל לדעתי, ואולי כך מפרש הרמב"ם, הכוונה היא למעשים הנזכרים שני פסוקים קודם: הטיית הבריכה והסעודה. הסעודה כבר נערכה ואין הנעשה אין להשיב (ואולי דיבר ממש בשעת מעשה, אך לא כך מפרש הרמב"ם). אם כן, בפירוש מזהיר הנביא מלהמשיך להטות את המים פנימה אל תוך העיר ולהניא בכך את העיר מלשוב בתשובה, שהרי אם ימשיכו המים לזרום לעיר ימשיכו האנשים בעוונותיהם, לא יחזרו בתשובה והמצור ימשיך 'עד תמותון'. רק אם יקשיבו לנביא יחושו במצור ובמצוק, בלי מי שתיה, יבינו שמצבם קשה, ישובו בתשובה ותהיה תקווה שלא ימותו (ונראה מלשון הכתוב שהנביא כבר ידע שלא ישמעו לו ולבסוף ימותו).

אותי זה לא משכנע, ואם כבר, הייתי אולי אומר שמקורו מהמשנה בספחים שסתם מי גיחון ומשער שזה היה נגד נבואה וכד'.
אף אחד מן המפרשים לא מדבר על עוון זה כמו שפירש חלמישצור

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ה' נובמבר 30, 2017 6:48 pm

חכם פרובאנסלי בן המאה השלוש עשרה (כנראה) כותב:

כמו שראיתי בספר המעלות, סִפֵּר שם קצת מעלות נכבדות שהיו לאברהם אבינו, והם שנים עשר מעלות, ובבחרי הקצור לא רציתי להאריך בספור.

אני מכיר חיבור אחד בשם 'ספר המעלות', לרש"ט אבן פלקירה (מצוי באוצר), אך לא מצאתי את העניין שם.
האם ישנו 'ספר (ה)מעלות' אחר?

בבלי77 · הודעהעל ידי **בבלי77** » ג' דצמבר 05, 2017 3:16 pm

בספר יערות דבש דרוש ב' דף כה טור ב

ידוע מ"ש במדרש על יהודה, למוד אותו שבט לקבל גרים יהודה, שוע, ותמר, ובועז, רות, ושלמה, נעמה העמונית, ומהם יצא כל זרע בית דוד, וגואל האחרון אי"ה.

חפשתי ולא מצאתי מדרש זה. היודע ילמדני וישא ברכה.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ג' דצמבר 05, 2017 4:16 pm

הלשון 'למוד הוא השבט' ביחס ליהודה מובא בב"ר צד, ג, אלא ששם 'להיות שורף עבודה זרה'. אפשר שהוא ממדרש שאינו לפנינו, ולא תהיה זו הפעם הראשונה ביערות דבש (ועיין דובר צדק לרצ"ה מלובלין, וישב יעקב, ד"ה ולכך אמרו, 'כי מצד שני שבטים אלו [שמעון ולוי] נמשך קבלת הגרים בישראל'; ושפ"א, בראשית, וישלח, שנת תרס"א, ד"ה בפסוק גוי, 'בנימין שהוא סוף השבטים שאחיזת הגרים בסופן של ישראל').

טייטל · הודעהעל ידי **טייטל** » ד' דצמבר 06, 2017 8:29 pm

אקרא למחכימי המה ילמדוני היכן הוא המקור שרבינו תם (או אולי מובא על אדם אחר) היה אוחז חתיכות זהב בידו בשעת הלימוד לפי שזה היה מרחיב את דעתו להבין הלימוד יותר.
ייש"כ.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ד' דצמבר 06, 2017 8:33 pm

טייטל כתב:אקרא למחכימי המה ילמדוני היכן הוא המקור שרבינו תם (או אולי מובא על אדם אחר) היה אוחז חתיכות זהב בידו בשעת הלימוד לפי שזה היה מרחיב את דעתו להבין הלימוד יותר.
ייש"כ.

ספר מהרי"ל (מנהגים) ליקוטים
[פג] אמר שמעידין על ר"ת כשהיה רוצה ללמוד תמצית מהלכה חמורה היה נותן לפניו תל של זהובים לשמוח בהן ונתרחב לבו ולמד בכח.

טייטל · הודעהעל ידי **טייטל** » ד' דצמבר 06, 2017 8:42 pm

בקרו טלה כתב:
טייטל כתב:אקרא למחכימי המה ילמדוני היכן הוא המקור שרבינו תם (או אולי מובא על אדם אחר) היה אוחז חתיכות זהב בידו בשעת הלימוד לפי שזה היה מרחיב את דעתו להבין הלימוד יותר.
ייש"כ.

ספר מהרי"ל (מנהגים) ליקוטים
[פג] אמר שמעידין על ר"ת כשהיה רוצה ללמוד תמצית מהלכה חמורה היה נותן לפניו תל של זהובים לשמוח בהן ונתרחב לבו ולמד בכח.

תבורך ממרן דבשמיא וארעא

יבנה · הודעהעל ידי **יבנה** » ד' דצמבר 06, 2017 11:33 pm

ישראל אליהו כתב:אני מחפש מקור למנהג שנהגו בני תימן לקרוא/ללמוד נ"ך בשבת בצהרים.
תודה לעוזרים.

בשבת קטז: מבואר שאיסור קריאת נ"ך הוא דוקא בזמן בית המדרש אבל שלא בזמן בית המדרש קורין. ובנהרדעא פסקי סידרא בכתובים במנחתא דשבתא. ופירש"י בזמן בית המדרש, קודם אכילה היו דורשים. שלא בזמן בית המדרש, לאחר האכילה לא דרשו משום שכרות.

איטשע טבריאנער

אבקש סליחה אם אני קצת חורג ממנהג המקום.

היכן המקור בספרי חב"ד, הבטחת בעל התניא אודות השמחה בי"ט כסליו: "מי שישמח בשמחתי אוציאנו מן המיצר אל המרחב וכו'"?

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ה' דצמבר 07, 2017 4:33 am

טייטל כתב:
בקרו טלה כתב:
טייטל כתב:אקרא למחכימי המה ילמדוני היכן הוא המקור שרבינו תם (או אולי מובא על אדם אחר) היה אוחז חתיכות זהב בידו בשעת הלימוד לפי שזה היה מרחיב את דעתו להבין הלימוד יותר.
ייש"כ.

ספר מהרי"ל (מנהגים) ליקוטים
[פג] אמר שמעידין על ר"ת כשהיה רוצה ללמוד תמצית מהלכה חמורה היה נותן לפניו תל של זהובים לשמוח בהן ונתרחב לבו ולמד בכח.

תבורך ממרן דבשמיא וארעא

כבר העתיק זה הרב כנה"ג באיזה מקום, ואני מכיר זאת משם, ושמא הענין פורסם הרבה בזכות כנה"ג יותר מאשר ממהרי"ל עצמו?

שאלה נוספת: מה המקור המוקדם ביותר לכך שתיבת צבור ר"ת צדיקים בינויים ורשעים? כתבו על ענין זה משהו מקיף?

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ה' דצמבר 07, 2017 6:17 am

ושא_נס כתב:כבר העתיק זה הרב כנה"ג באיזה מקום.
שאלה נוספת: מה המקור המוקדם ביותר לכך שתיבת צבור ר"ת צדיקים בינויים ורשעים?

שכנה"ג סוף הלכות ת"ת.
ילקוט ראובני פרשת בראשית
[אות תשל]:
מטטרון הוא ש"ץ למעלה כי הוא כולל מן ג' ספרים צדיקים בינונים רשעים ר"ת צב"ר בגלי רזיא אדנ"י בגי' חז"ן והוא כולל כל מלאכי רחמים שהוא חנו"ך ומטטרו"ן חישבן דידהו מלאכי רחמים וע"כ נקרא ש"ץ כי צבור גי' רחמים על שאמר הקב"ה אין מואס בתפלתן של צבור: <סודי רזיא>:

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ה' דצמבר 07, 2017 6:21 am

ייש"כ.
ילקוט ראובני זה ידוע לי היטב, אלא שיש בו שיבוש במקור, ואינו בסודי רזיא (כמוכח מתוכו בנקל), אלא מקורו מספר ברכת טוב.
ואני מחפש המקור הקדום ביותר לזה.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ה' דצמבר 07, 2017 7:38 am

ושא_נס כתב:ילקוט ראובני זה ידוע לי היטב, אלא שיש בו שיבוש במקור, ואינו בסודי רזיא (כמוכח מתוכו בנקל), אלא מקורו מספר ברכת טוב.

אכן במהדו' וגשל החדשה צוין לברכת טוב וברוך שכיוונת

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ה' דצמבר 07, 2017 8:37 am

איטשע טבריאנער כתב:אבקש סליחה אם אני קצת חורג ממנהג המקום.
היכן המקור בספרי חב"ד, הבטחת בעל התניא אודות השמחה בי"ט כסליו: "מי שישמח בשמחתי אוציאנו מן המיצר אל המרחב וכו'"?

עי' ג' נוסחאות בספר השיחות תרצ"ט [להריי"צ עמ' 358 מעמודי הספר] מרשימות השומעים
אמנם עיין מה שהובא שם (עמ' 352) בשם רשימות הריי"ץ

ישראל אליהו

יבנה כתב:
ישראל אליהו כתב:אני מחפש מקור למנהג שנהגו בני תימן לקרוא/ללמוד נ"ך בשבת בצהרים.
תודה לעוזרים.

בשבת קטז: מבואר שאיסור קריאת נ"ך הוא דוקא בזמן בית המדרש אבל שלא בזמן בית המדרש קורין. ובנהרדעא פסקי סידרא בכתובים במנחתא דשבתא. ופירש"י בזמן בית המדרש, קודם אכילה היו דורשים. שלא בזמן בית המדרש, לאחר האכילה לא דרשו משום שכרות.

תודה רבה!
אכן, לא ניסחתי את שאלתי כראוי. אני מחפש מקור שיאמר שבני תימן נהגו כן.
אך אולי כמו שכתב לעיל הרב חלמישצור שאולי אין מנהג כזה.

טייטל · הודעהעל ידי **טייטל** » א' דצמבר 10, 2017 8:50 pm

איפה המקור למה שמסופר על גדול אחד או למדן אחד שראשו היה שקוע בלימוד כל כך עד שפעם באמצע תפלת שמונה עשרה עקר ממקומו מבלי משים וניגש לארון הספרים לקחת איזה ספר לעיין בו.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » א' דצמבר 10, 2017 9:26 pm

טייטל כתב:איפה המקור למה שמסופר על גדול אחד או למדן אחד שראשו היה שקוע בלימוד כל כך עד שפעם באמצע תפלת שמונה עשרה עקר ממקומו מבלי משים וניגש לארון הספרים לקחת איזה ספר לעיין בו.

באשכול אחר

היימישער כתב:א. הסיפור המקורי על ר' יהושע מנדל ארנברג הוא שהוא נגש לעמוד ואחר קדושה במקום להמשיך אתה קדוש הוא נגש לארון והוציא ספר משום שכך היה רגיל תמיד מרוב התמדתו

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ד' דצמבר 13, 2017 6:12 pm

אור החיים פ' שלח (במדבר פרק יד פסוק ט): "והנה לפניך מין בריה ששואפת רוח והיה לה למזון".
החיד"א מביא שיש עוף שניזון מהרוח.
יש לזה מקורות קדומים מן הסתם, היכן? מישהו כתב על זה משהו מסודר?
תודה רבה

איש הגבעה · הודעהעל ידי **איש הגבעה** » ש' דצמבר 16, 2017 6:39 pm

האם מישהו מכיר מקור לכך שיש מקומות שנהגו שלא לומר ברכי נפשי בראש חודש-

ראיתי מישהו שדן לגבי לדוד ה' וברכי נפשי מה קודם, והזכיר שם סברא שמכיון שיש שאינם אומרים ברכי נפשי ממילא הוי כאינו תדיר

בברכה המשולשת

גם לדוד ה', רבים לא אומרים

איש הגבעה · הודעהעל ידי **איש הגבעה** » א' דצמבר 17, 2017 10:19 am

אה"נ לדוד ה', הגר"א כתב שלא לאמרו, אבל ברכי נפשי אף החסידים שאומרים שיר של יום של כל יום, כולם אומרים גם ברכי נפשי-
אני מחפש מי שאומר של"א ברכי נפשי בר"ח?!

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ג' דצמבר 19, 2017 2:47 am

בספר כוכבי יצחק (שטרנהל): "שוב ראיתי בשדי חמד מערכת ארץ ישראל (אות ג') בשם ספר אבות הראש ח"ב (דף קי"א)... והשד"ח דחה דבריו. ועיין בזה בפאת השדה (אות ז') מה שעורר בזה... וכן ראיתי בהשמטות שעורר עוד בזה".
לאיזה השמטות נתכוין? יש בשד"ח השמטות נוספות ביחס ועל פאת השדה?

חכם אחד שיחיה כתב לי: "הרבה פעמים הכוונה לפאת השדי או לשיורי הפאה, אבל כאן כבר ציין לפאת השדי. וצ"ב. ועם שנראה רחוק אולי כיון להשמטות של אבות הראש בדקתם? ויותר רחוק אך בשדי חמד דפוס ראשון היו השמטות והן לא צולמו בדפוס חדש".
בהשמטות לאבות הראש אין מזה מאומה, ונראה שהרב כוכבי יצחק לא ראה דברי הרב אבות הראש בשרשם. ומעיקרא צריך לדעת באיזו מהדורה של שד"ח השתמש הרב כוכבי יצחק.
אודה מאד למי שיאיר בזה.

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ג' דצמבר 19, 2017 3:31 am

הבטחתי כתב:
חלמישצור כתב:ספרא, לענ"ד לא מדובר רק בתוכחה שלאחר מעשה אלא קריאה לפעולה מיידית. שים לב שאחר שתיאר הנביא את גייסות עילם באדמת יהודה, הוא עובר לתאר מה עשו בירושלים: היטו את מקורות המים לתוך העיר ופצחו בסעודת שמחה וששון, 'אכֹל בשר ושתוֹת יין אכול ושתו כי מחר נמות', בעוד הנביא קורא 'לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק'. על כל זאת מסכם ישעיה: 'ונגלה באזנָי ה' צ-באות, אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון'. על איזה עון מדובר? אפשר לומר שהוא מכוון ליחס המזלזל של הירושלמים לעוונותיהם שהיטו כל אלה, אבל לדעתי, ואולי כך מפרש הרמב"ם, הכוונה היא למעשים הנזכרים שני פסוקים קודם: הטיית הבריכה והסעודה. הסעודה כבר נערכה ואין הנעשה אין להשיב (ואולי דיבר ממש בשעת מעשה, אך לא כך מפרש הרמב"ם). אם כן, בפירוש מזהיר הנביא מלהמשיך להטות את המים פנימה אל תוך העיר ולהניא בכך את העיר מלשוב בתשובה, שהרי אם ימשיכו המים לזרום לעיר ימשיכו האנשים בעוונותיהם, לא יחזרו בתשובה והמצור ימשיך 'עד תמותון'. רק אם יקשיבו לנביא יחושו במצור ובמצוק, בלי מי שתיה, יבינו שמצבם קשה, ישובו בתשובה ותהיה תקווה שלא ימותו (ונראה מלשון הכתוב שהנביא כבר ידע שלא ישמעו לו ולבסוף ימותו).

אותי זה לא משכנע, ואם כבר, הייתי אולי אומר שמקורו מהמשנה בספחים שסתם מי גיחון ומשער שזה היה נגד נבואה וכד'.
אף אחד מן המפרשים לא מדבר על עוון זה כמו שפירש חלמישצור

באדר"נ נו"א פ"ב ענין סתימת גיחון נזכר כאחד מהדברים שהסכימה דעת חזקיהו לדעת המקום. ורבים מצאו בזה מקור לנוסח התפלה בהושענות.

אמיר כרמי · הודעהעל ידי **אמיר כרמי** » ג' דצמבר 19, 2017 5:55 am

זכורני שיש ראש שאומר שכשמובא בגמרא אמר רב פלוני אמג רב אלמוני הרי שגם פלוני מסכים לאלמוני(וממילא הווי רבים לעומת יחיד) חיפשתיו אבל לא מצאתיו
אשמח לעזרתכם בתודה מראש

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ד' דצמבר 20, 2017 1:04 pm

ילדים שהוריהם על ידם לא שולט בהם עיה"ר.
מקור ?

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ד' דצמבר 20, 2017 11:00 pm

ברוז כתב:ילדים שהוריהם על ידם לא שולט בהם עיה"ר.
מקור ?

אגרא דפרקא כד

מחולת המחנים

ראיתי מביאים בשם חז"ל "חנון ורחום - זה יוסף".

לע"ע מצאתי בצרור המור (בראשית מ"ד) "וארז"ל חנון ורחום וצדיק, זה יוסף הצדיק".

האם ידוע מקורו טהור בחז"ל?

בתודה מראש לעונים.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר