איתור מקור: לדון דיני נפשות דוקא כשעושין רצש"מ?

[כותב]

בספר לקוטי מוהר"ם (אות פ"ח) הביא בשם מדרש זוהר, כי שר של אדום נתן רשות לישראל שידונו דיני נפשות רק כשעושין רצונו של מקום,
אבל אם אין עושין רצונו של מקום מחויבים להחזיר המתנה, ואין להם רשות לדון דיני נפשות.

ראה כאן בתחלת העמוד (סוף שורה שניה:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?2 ... A8&page=48

אודה למי שיאתר דבר זה?

[כותב]

אני חוזר ומבקש למי שיכול לאתר מקור לזה, ואודה לו מאוד!

[מעיין]

זהר ח"ג קצב. והלאה (פ' בלק)

[כותב]

תודה.
בדקתי שם כמה דפים ועדיין לא מצאתי שידבר מענין לדון דיני נפשות. האם אתה יכול לצטט לי מלשון הזוהר שמדבר מזה?

[מעיין]

אין מפורש ממש בדברי הזוהר אבל המשמעות שם שכל האומות נתן דבר ועשיו נתן החרב וכו' וישמאל פרי' ורבי' יעיי"ש

ז"ל הזוהר שם באמצע
מאי שנא בסמא"ל כתיב וזרח, וברה"ב כתיב הופיע, אלא נטל בההוא נהירו דאפשיט מניה סמא"ל, חרב וקטולא לקטלא בדינא, ולקטלא כדקא יאות, הדא הוא דכתיב ואשר חרב גאותך, אף על גב דלא הוה דילך, ונטל בההוא ברכתא דאפשיט מניה רה"ב זעיר, כמאן דאופע זעיר, מברכתא דלהון, למעבד פריה ורביה, בגין כך הופיע מהר פארן, ולא כתיב וזרח

וכן הבין במגלה עמוקות סוף פ' ויחי

[כותב]

תודה רבה! יישר חילך לאורייתא!