בקשת מקורות דחופה

[אורח לרגע]

בקשת מקורות דחופה:
א. מקוה מטהר בשעת עליה ממנו
ב. אסור לקדש האשה עד שיראנה - פירוש עד שיבדוק מידת יראתה
ג. עמו אנכי בצרה, אל תקרי בצרה אלא בציר"י, שבזמן החורבן יש רק שתי נקודות, ה' וישראל, ובזמן הבית יש שלש נקודות כסגו"ל, ה', ישראל והמקדש
תודה מראש למסייעים

[יצג]

על טבילה עי' כ"מ הלכות אבוה"ט פט"ו ה"ז. וראה במהדורת פרנקל שם מראי מקומות ע"ז.

[אורח לרגע]

יצג, תודה רבה. רק תיקון קל: פ"ו הט"ז. אכן מצאתי שם ובנסמן בפרנקל, וכן באנצ"פ ע' טבילה.

[אליחי]

אסור לקדש האשה עד שיראנה - פירוש עד שיבדוק מידת יראתה

בדיחה נאה

[זקן ששכח]

אסור לקדש האשה עד שיראנה - פירוש עד שיבדוק מידת יראתה

בדיחה נאה

יקירנו, הכלל נא את הבדיחה יחד עם הבדיחה על מסכת חנוכה, וד"ל.
האם אינך סבור שהכותב העתיק מספר מסויים, שמן הסתם כתבו אדם שידע פרק או שנים בתורה? ודוגמתי דלעיל לך אמורה, כי מתון מתון ד' מאה זוזי שויא.

[שמח תשמח]

זקן, אל נא באפך. מסתמא הוא ר"ל חידוד נאה.

[שומר מסורת]

בקשת מקורות דחופה:
א. מקוה מטהר בשעת עליה ממנו
,

עיין בספר שם ותרו"נ

[שומר מסורת]

בקשת מקורות דחופה:
ב. אסור לקדש האשה עד שיראנה - פירוש עד שיבדוק מידת יראתה

עיין שם ותרו"נ -
דא"ג ש"ש, אינך צריך לדון לכף זכות כל כסיל שמזלזל בכ"ד שבקדושה..

[אורח לרגע]

שומר מסורת, תודה רבה!

[אמרתי אחכמה]

בקשת מקורות דחופה:
ג. עמו אנכי בצרה, אל תקרי בצרה אלא בציר"י, שבזמן החורבן יש רק שתי נקודות, ה' וישראל, ובזמן הבית יש שלש נקודות כסגו"ל, ה', ישראל והמקדש.
תודה מראש למסייעים

מקור:
ספה"ק 'לקוטי שושנים' להגה"ק ר' שמשון מאוסטרופולי, עמ' טו, ד"ה עמו אנכי בצרה.

[אליחי]

דא"ג ש"ש, אינך צריך לדון לכף זכות כל כסיל שמזלזל בכ"ד שבקדושה..

היאך נהיה כל פירוש מעוות לדבר שבקדושה.
ואם חוץ משומר מסורת אף שומר אמת היית, לא היית מקבל כזה פירוש, ומה היית אומר אם כך היו מפרשים דבריך שלך.

[יאיר]

לא ברור לי אם יש כאן מחלוקת..הרי ברור לכולם שהפשט ל' ראייה ואילו "עד שיראנה" -מלשון יראה הוא פירוש ע"ד ההלצה/הרמז.
היש חולקים בדבר?

[גלילי]

לא ברור לי אם יש כאן מחלוקת..הרי ברור לכולם שהפשט ל' ראייה ואילו "עד שיראנה" -מלשון יראה הוא פירוש ע"ד ההלצה/הרמז.
היש חולקים בדבר?

החילוק הוא בהתבטאות,
יש בדרך הלצה, ויש בדיחה נאה...

[אליהוא]

אליחי. מפני מה בדיחה זו נאה בעיניך?

[אליחי]

אליחי. מפני מה בדיחה זו נאה בעיניך?

אמת שאינה נאה. אמנם נאה הוא לראות היאך מתעקשים לדחוף את עצמם אף לספר שהם כה לא מסתדרים אתו {ושמא היה ראוי לפתוח פורום "יחס ... לתלמוד"}.

[שומר מסורת]

דא"ג ש"ש, אינך צריך לדון לכף זכות כל כסיל שמזלזל בכ"ד שבקדושה..

היאך נהיה כל פירוש מעוות לדבר שבקדושה.
ואם חוץ משומר מסורת אף שומר אמת היית, לא היית מקבל כזה פירוש, ומה היית אומר אם כך היו מפרשים דבריך שלך.

קודם כל שמחתי שהבנת כוונתי, אבל אסביר יותר, כיון שהפירוש כאן הוא דבר חיובי כמובן, דאין ענין סתם בראיה אלא ראיה מעמיקה, ע"כ כאב ליבי לראותך מזלזל בזה, בפרט שמה ענין היה לך להוסיף שטות זו, סתם להכעיס ולזלזל, מילא אם היה מציג בתור שאלה ניחא, אבל חיפש מקור. ובפרט אחר שיש שפירשו כך את הספר חסידים, שאילו כנראה חתר המחפש,
ובפרט דהרי לולי שידעת שהכס"מ אומר שהטבילה מטהרת בעליה, היית ג"א בדיחה נאה!

[אורח לרגע]

לשומר המסורת.
אכן אני מצאתי דבר זה מובא בשם לקוטי שושנים למהר"ש מאוסטרופולי, וחפשתיו בספר זה הנמצא במאגר די בי אס, ולא מצאתיו. כעת בדקתי באוצר על פי הציון שלך וכמובן שמצאתי. בבדיקה מצאתי בדי בי אס לא הובא הספר בשלימותו. מוזר.
איך שיהיה, תודה רבה לך!

[אורח לרגע]

מצאתי את ה"ווארט" על "שיראנה" מובא בשם המנחת אלעזר, ללא רישום מקור מדויק.

[נלענד]

אורח לרגע כתב

בספר זה הנמצא במאגר די בי אס, ולא מצאתיו. כעת בדקתי באוצר על פי הציון שלך וכמובן שמצאתי. בבדיקה מצאתי בדי בי אס לא הובא הספר בשלימותו. מוזר.
איך שיהיה, תודה רבה לך!

בתולדות רבינו שמשון הנספח לניצוצי שמשון [לקט מאמרי הקדוש רבי שמשון, ע"י הג"ר אברהם יעקב באמבאך שליט"א, תשמ"א] עמ' לד: ילקוט חידושי אגדה מרבינו מפי השמועה, מביא הדרשן רבי משה... מטשודנוב... בספרו קהלת משה... לבוב תקנ"ג... מו"ל ליקוטי שושנים במונקאטש תרס"ב [היא המצולמת באוצר] צירפם לספרו.
אגב חבל שאין הניצוצי שמשון באוצר.

[אורח לרגע]

אורח לרגע כתב

בספר זה הנמצא במאגר די בי אס, ולא מצאתיו. כעת בדקתי באוצר על פי הציון שלך וכמובן שמצאתי. בבדיקה מצאתי בדי בי אס לא הובא הספר בשלימותו. מוזר.
איך שיהיה, תודה רבה לך!

בתולדות רבינו שמשון הנספח לניצוצי שמשון [לקט מאמרי הקדוש רבי שמשון, ע"י הג"ר אברהם יעקב באמבאך שליט"א, תשמ"א] עמ' לד: ילקוט חידושי אגדה מרבינו מפי השמועה, מביא הדרשן רבי משה... מטשודנוב... בספרו קהלת משה... לבוב תקנ"ג... מו"ל ליקוטי שושנים במונקאטש תרס"ב [היא המצולמת באוצר] צירפם לספרו.
אגב חבל שאין הניצוצי שמשון באוצר.

מוזר בעליל. אין שם שם הפסק, מעבר עמוד או כל סימן אחר העלול ללמד כי משני רועים ניתן הספר. ענין של זדון שלילי, או של "אם בקשת ליחנק התלה באילן גדול"?

[נלענד]

אורח לדגע כתב

מוזר בעליל. אין שם שם הפסק, מעבר עמוד או כל סימן אחר העלול ללמד כי משני רועים ניתן הספר. ענין של זדון שלילי, או של "אם בקשת ליחנק התלה באילן גדול"?

נכון!
אבל לבני דורנו קשה לדון את בני הדורות הקודמים.
יהודי כמו ר' משה נאמיס מו"ס במונקטש [המו"ל הנוכחי] ודומיו, מחפש להרויח כמה אג' על ידי ספרון שיוכל להפיץ בבתי כנסת ע"י רוכלים, שואל ת"ח או יודע ספר מה כדאי, הלה מגלה אזנו שיש תחת ידו ספר חשוב וקטן שמתאים למטרה זו, הולך לבית דפוס, לאחר כמה ימים בא לקבל את התוצרת החדשה, והמדפיס מסביר לו שנשאר נייר בגליון, וחבל עליו. חוזר לחפש אצל יודעי ספר ומציעים לו השלמה מהקהלת משה. הנ"ל לוקח את הקהלת משה ומביא לבית הדפוס. ואין לו מושג אפילו שאם יציין זאת על השער שהוסיף לספר ישביח מקחו. - הוא רוצה רק לראות את הספר מודפס שיוכל לשלוח 300 עותקים לחביריו ולכסות שבוע אוכל לילדיו.
ואתה דורש ממנו שינהג לפי כללי המו"ל דהיום. יציין מה חדש ומה ישן.

[אמרתי אחכמה]

לשומר המסורת.
אכן אני מצאתי דבר זה מובא בשם לקוטי שושנים למהר"ש מאוסטרופולי, וחפשתיו בספר זה הנמצא במאגר די בי אס, ולא מצאתיו. כעת בדקתי באוצר על פי הציון שלך וכמובן שמצאתי. בבדיקה מצאתי בדי בי אס לא הובא הספר בשלימותו. מוזר.
איך שיהיה, תודה רבה לך!

'אמרתי אחכמה' הוא זה שהביא את ה'לקוטי שושנים' עם הציון המדוייק.
חמרא לטבא וטיבותיה לשקייה...

[אורח לרגע]

אמרתי אחכמה. צודק. מחילה. אכן חמרא למרא וטיבותא רבתא לשקייה... עזרתני מאד.

[המעיין]

קודם כל שמחתי שהבנת כוונתי, אבל אסביר יותר, כיון שהפירוש כאן הוא דבר חיובי כמובן, דאין ענין סתם בראיה אלא ראיה מעמיקה, ע"כ כאב ליבי לראותך מזלזל בזה, בפרט שמה ענין היה לך להוסיף שטות זו, סתם להכעיס ולזלזל, מילא אם היה מציג בתור שאלה ניחא, אבל חיפש מקור. ובפרט אחר שיש שפירשו כך את הספר חסידים, שאילו כנראה חתר המחפש,
ובפרט דהרי לולי שידעת שהכס"מ אומר שהטבילה מטהרת בעליה, היית ג"א בדיחה נאה!

קראתי ולא הבנתי הספר דברי חיל שהובא כאן לא מפרש את דברי הגמרא שיראנה לשון יראה כי זה באמת עיוות הפשט אלא אומר להיפך שהגמרא שאמרה יראנה התכוונה וודאי לראייה והס"ח שאמר ישרה בעיניו כוונתו בהנהגה (אפשר להתווכח על הפשט בס"ח) אבל בגמרא זה לא הפשט אלא שיחה/מליצה/הלצה נאה או פחות נאה כל אחד לטעמו.

ובקשר לכס"מ אין לזה קשר בכלל לבדיחה נאה השאלה אם הטהרה במקווה היא בשעת הכניסה או בשעת היציאה לא מוכרעת מלשון חז"ל הפשוטה באופן שהכס"מ הוציא משהו מידי פשוטו ומה שייך זה לזה.

[אוצר החכמה]

אסור לקדש האשה עד שיראנה - פירוש עד שיבדוק מידת יראתה

בדיחה נאה

הנה מקור ה"בדיחה". (לא ממש אבל בערך).