פורום אוצר החכמה

אשמח למקורות על המנהג, מי הראשון שהתחיל בכך ועוד.

שמו"ר כ"ז א', א"א עקיבא לא כל העולם כדאי כיום שניתנה שה"ש לישראל, שכל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קדשים. רבי נתן אומר מלאכי השרת אמרוה.
ובמכילתא שירה א' איתא שאמרוה על הים.
ובזהר תרומה קמג. א"ר יוסי ששלמה אמרו ברוה"ק ביום שחנך את בית המקדש,
ברכות נז. הרואה שה"ש בחלום יצפה לחסידות ופרש"י שכולה יראת שמים וחיבת המקום בלב כל ישראל,
והרמב"ם בפ"י מהל' תשובה ה"ג כתב ששיר השירים כולו משל לאהבה תמידית ונצחית עם השי"ת.

איתא בזה"ק מדרש נעלם וירא צח: שכשחלה רבי אליעזר הגדול ערב שבת היה והושיב להורקנוס בנו והיה מגלה לו סודות התורה, בתוך כך נכנסו חכמי ישראל ורבי עקיבא עמהם וגם לי גילה מעשה מרכבה ואש הקיפה את שניהם, וילמדו בבהרת עזה ש' מאות הלכות פסוקות ורי"ו טעמים דשיר השירים, וגילה לו כי עמיקתא ורזין עילאין דשיר השירים והשביעו שלא ישתמש בהם, ע"כ. וכתב בספר הבהיר לרבי נחוניה בן הקנה שכל טעם שקדם פרץ לזרח בלידתו משום שראה הקב"ה שעתיד שלמה לצאת ממנו ויכתוב שה"ש. ובספר התמונה תמונה ג' המיוחס לרבי ישמעאל כה"ג כתב שהקב"ה אמרו בכל יום, וזמן אמירתו כתב ביסוד ושורש העבודה ש"ח פ"א שיש לאמרו קודם קבלת שבת וכ"כ הכה"ח ובא"ח ש"א לך לך כ"ג, אך אם הזמן מצומצם אחר מנחה יקראנה בעוד היום גדול, ויש למנהג זה עוד מקורות גדולים ונשגבים, ועי' שיבת ציון ש"ב מ"ג.
וכתב בספר כסא רחמים להגאון החיד"א פי"ב ה"ב שראה ראיה מהימנא בספר מעשה רקח להגאון החסיד מהר"א מקראקא ז"ל בריש מסכת שבת, שהפליא עצה שישני בנותן טעם לקריאת שיר השירים בשבת, ועל שיש קי"ז פסוקים בשיר השירים, עיין שם באורך. ואפשר דשיר השירים הוא לעורר את האהבה ויחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, ובשבת יש עילוי וזיווג עליון לכן קני לומר שיר היחוד, וזמניה הוא ערבית דברי דודים, וכל הקורא פסוק בזמנו זוכה למעלות, שאמרו רז"ל יכתוב ודבר דבר בעתו מה טוב עד"ה ודבר יחוד ע"ד ראוה מדברת בעת ו'מ'מ'ה ז"א טוב יסוד. ורמז שיר השירים אשר לשלמה [שה"ש א' א'] ס"ת גימטריא תמה, ור"ת לאשה. והיא מתרפקת על דודה [שם ח' ה'], אש'ר לשלמה, מלך שהשלום שלו. ועיקר שיר השירים על יציאת מצרים, גאולת ישראל ראשונה, ויש קי"ז פסוקים כנגד קי"ז שנים שהיו בגלות כמ"ש בסדר עולם, והפליא חסדיו עמנו מדלג על ההרי'ם [שם ב' ח'] שני דילוגים, מת' שהיתה הגזרה נעשו רד"ו, ומרד"ו נעשו קי"ז. וזה רמז קי"ז פסוקים, שהיו שתי הפסקות מת' רדו, ומרדו קי"ז וזהו פסוקים שנים. ואם ישראל שומרים שתי שבתות מיד נגאלים, ויציאת מצרים היתה התחלה לגאולה העתידה, במהרה בימינו אמן. לכן בשבת אומרים שיר השירים, דכאשר נזכה לשמור שבת נגאלים, אז ישיר ישראל שיר השירים ביציאת מצרים, ביתר שא'ת ויתר ע'ז במהרה בימינו אמן.

בספר מעשה רוקח להגה"ק רבי אלעזר רוקח זצוק"ל
כתב.

ולכך תיקנו הקדמונים לומר אותו בכל שבת

ומשום מה הרבה העתיקו אותו כאילו כתב לאומרו בערב שבת.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 35&hilite=
ואיני יודע מדוע חיפשו לזייף.

ובאמת בהרבה מקומות כתבו לאומרו בשבת קודש.
--
ולעצם העניין, עד כמה שידוע לי, הראשון שמזכיר את עניין שיר השירים בערב ש"ק הוא ר"ש אלקבץ זי"ע כאשר על הפסוק בשיר השירים לכה דודי נצא השדה יסד את הפיוט לכה דודי.

והפסוקים י.ע.ק.ב לאומרו בער"ש הוא מסידור הרמ"ק זי"ע

ויש לעיין בליקוטי מהרי"ח מש"כ בזה.

יישר כח למשיבים עד עתה, נקווה לעוד... הטעמים במעשה רוקח נפלאים עד מאד! (אם כי את השלישי כבר לא הבנתי לעומקו).

ברסלב כתב:והפסוקים י.ע.ק.ב לאומרו בער"ש הוא מסידור הרמ"ק זי"ע

ויש לעיין בליקוטי מהרי"ח מש"כ בזה.

איתא בזה"ק תרומה דף קמג: בההוא יומא שאמר שלמה המלך ע"ה שיר השירים קם יעקה שלימא ועאל בגינתא דעדן בחידו על דוכתיה, כדין ג"ע שארי לנגנא וכן אינון בוסמין דגנתא, מאן גרים שירתא דא ומאן אמרו לון, הוי אימא דא יעקב דאלמלא איהו לא על בג"ע לא אמר גנתא שירתא, עכ"ל. ובשיבת ציון להגרב"צ מוצפי ש"ב מ"ד כתב דזהו המקור לזה. ולכן י"ל ד' פסוקים: ישקני מנשיקות פיהו, עורי צפון ובואי תימן, קול דודי הנה, באתי לגני אחותי כלה, שהם בסימן יעק"ב.

מבקש חכמה כתב:יישר כח למשיבים עד עתה, נקווה לעוד... הטעמים במעשה רוקח נפלאים עד מאד! (אם כי את השלישי כבר לא הבנתי לעומקו).

הרב מבקש חכמה, דומני שאתה ממתין לחמדת הימים.
הא לך.

ועתה בנים שמעו לי בואו אחי בואו ריעי, חוסו על כבוד האחת אהובה להחזיק בידה ולהלבישה בגדי תפארתה ונבנתה העיר על תילה אשר כמה מהצער מגיע אליה בעת עלותה לאמר אוי כי בני יצאוני ואינם, נבוכים הם בארץ לא להם ואוי לבנים שגלו מעל שלחן אביהם, ואיך תהיה אם הבנים שמחה כל עוד שאין בניה סביב לשולחנה.
התאמצו והיו לבני חיל להקהיל קהילות מידי ערב שבת בשבתו לשם ולתפארת ולתהלה שתי שעות קודם הלילה בקריאת שיר השירים בקול עוז ותעצומות וסדר קבלת שבת באימה ביראה בשפה ברורה ובנעימה קדושה בכל כוונותיו, אולי יחנן ה' על שארית יוסף ויתעוררו הרחמים למעלה להוציא ממאסר נפשינו וה' כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על אויביו יתגבר, ואשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו אם השג נשיג צד מה לעורר את הרחמים ולעשות נחת ליוצרינו.

לא ראיתי מה שכתבו בעוז והדר בעניין, אך כפי שכבר כתבתי, בספרים שאני מצאתי, וכן הוא אצל תלמידי הבעש"ט זי"ע להקפיד לאומרו בליל שבת ולא בערב שבת.

ראה בילקוט מע"ל שיר השירים כו"כ טעמים.

מן הסתם יש חשיבות בשאלה מתי לומר שה"ש, עם זאת יש לזכור לא לעשות עיקר מדברים כאלו, הנה מכתב בן הנוע"א בשם אביו למי שראה בדברים אלו חשיבות עליונה, עד ששלח מכתב לנוע"א עצמו בשאלה זו ודומות לה.
לא הצלחתי למצא בגירסה הענתיקה שלי את המכתב המלא, אצטט ממי שמקצר בחלק השני:

מי חיבר את התפילה שנדפס בסידורים אחרי שה"ש?

מקורו בתיקוני שבת מלכתא (קראקא שע"ג) מיוחס האריז"ל הובא כמה פעמים במג"א:

ומי שהוא זריז יותר כי האיר ה' רוחו עליו, יקרא שיר השירים כולה מראשה לסופה, בערב שבת קודם קבלת שבת מלכתא בבגדי שבת, לעורר האהבה בין דודים דלעילא, ואם אין לו פנאי הולך חס ושלום חשכים ואין נוגה לו, על כל פנים יאמר ארבע פסוקים אלו משיר השירים, וסימנם יעקב, וזהו סוד (ישעיה נח יד) והאכלתיך נחלת יעקב אביך... ולעלות לרצון יאמר תפלה זו אחר שיר השירים בכוונה ברעותא דלבא, ואשרי לו ואשרי חלקו כי תפלה זו היא פחח פתוח להרבה פתחים סגורים למי שיש לו מוח בקדקדו, וזו היא, רבון כל העולמים וכו'.

אגב
בהסכמת הרב ברוך שרגא לספר שו"ת לב אהרן
מעיד מעשה
בקהל שנהגו לומר שיר השירים בע"ש,
ורצו לבטל זאת כדי שרב הקהילה יגיד ד"ת הנחוצים לקהל
ושאל את הגרב"צ אבא שאול או הגר"י צדקה ולא הסכימו להכריע בזה.

וכעת אינו תח"י, יעוי"ש

ובילקו"י סימן ע"ר (ע"מ מ"ח) כתב בשם מו"א מרן בהיפך מזה עיי"ש נימוקו.

וראיתי פעם שהגרח''ק אמר שאצל ע''מ יש פחות צרות מחמת שקורים שיר השירים.

דרופתקי דאורייתא כתב:אגב
בהסכמת הרב ברוך שרגא לספר שו"ת לב אהרן
מעיד מעשה
בקהל שנהגו לומר שיר השירים בע"ש,
ורצו לבטל זאת כדי שרב הקהילה יגיד ד"ת הנחוצים לקהל
ושאל את הגרב"צ אבא שאול או הגר"י צדקה ולא הסכימו להכריע בזה.

וכעת אינו תח"י, יעוי"ש

את הגרב"צ