פורום אוצר החכמה

הופיע עתה בהוצאת אהבת שלום ספרו של מהר"ם די לונזאנו, 'דרך חיים'.

ספר דרך חיים נדפס לראשונה בקושטא של"ג, ושוב כאצבע הרביעית מיד עני של החיבור הכולל 'שתי ידות' ונציה שע"ח.
ספר דרך חיים בלול במוסרים ותוכחות, עם חידושי הלכות בנושאים שונים ומגוונים. (מההיגוי הראוי לקר"ש ועד מחלוקת הרמב"ם והרשב"א במצות הלדקת נרות שבמקדש). חידושיו ההלכתים מצוטטים ע"י גדולי הפוסקים, כהשל"ה, הכנה"ג שלמי ציבור ועוד. ותוכחותיו התחבבו ונקבעו בספרי יראים (חמדת ימים ועוד, עד אחרון הגדיל הרב חיד"א ז"ל).

בין שתי המהדורות, ישנם שינויים קלים רובם בשל אימת הצנזור, אך מלבדם ישנו קטע רחב מאד, שנדפס רק במהדורה הראשונה, ואילו במהדורה השניה נשמט, אבל המחבר רומז עליו וכותב 'כמו שביארתי בדפוס הראשון'.

עתה כאמור הופיע הספר במהדורה חדשה ומפוארת וכמה מעלות טובות כפולות ומכופלות בה, מלבד הטובה הגדולה שבהדפסת הספר אחר ששנים הרבה לא היה בהישג יד.

וכמה וכמה מעלות נאמרו במהדורה החדשה.

א. הספר הוגה לפי דפו"ר ודפוס שני.
ב. לפני העורכים עמד טופס שתי ידות (מספרי הראש"ל ר"י נסים) כשהוא מוגה ע"י מחברו הרמד"ל, ובו עשרות תיקונים לדרך חיים'
ג. בסוף החיבור נדפסה כל אותה השמטה, בה דברים חריפים על חכמים שעסקו בפילסופיה וכשלונם. ההשמטה באה בשלימותה, למעט השמטת תיבות בודדות וחריפות. (במקום ההשמטה בא סימן כזה ---)
ד. הערות בשולי הגליון בהם נזכרו לטובה חכמים וחיבורים שנו"נ בדברי רמד"ל, וכן הוספות והשלמות לדברי רמד"ל הבאים לעיתים בקיצור ובהעלם.
ה. מבוא גדול לתולדות מהרמד"ל, ורישום כל חיבוריו שבדפוס ובכתבי יד, לרבות גליונותיו שבשולי ספרים המצויים בבתי העקד ובידי אנשים פרטיים.
ו. ועל כולנה הדפסה מפוארת, פנימי וחיצון של הספר. כי טוב למאכל, תאווה לעינים ונחמד להשכיל.

לדברי המהדירים, ספר זה הינו הראשון בסדרת כתבי רמד"ל שיראו אור במתכונת מושלמת זו, ולואי חפץ ד' בידם יצלח.

איש_ספר כתב:ה ואילו במהדורה השניה נשמט, אבל המחבר רומז עליו וכותב 'כמו שביארתי בדפוס הראשון'.

סוף הקטע בגנות הפילסופיה, בחיתומו (בעמוד השני) רומז המחבר לתוספת שיש בספרו במהדורה הראשונה בלבד:

וכאן דיון מענין מתוך הספר, על דברי רבא בתלמוד שיש להפריד בקר"ש בין הדבקים, ומנה בינהם גם הַכָּנָף פְּתִיל.
וקשה, שכיון שהפ"א של הכנף היא רפויה, ושל פתיל דגושה, לעולם לא יתחברו:

ישר כחכם הרב איש ספר, למדתי הרבה בספרו ומעולם תמהתי שעוד לא הודפס זה כמה מאות שנים מחדש, מתי יהי' להשיג אצלינו בארה"ב?

בראנסוויל כתב:ישר כחכם הרב איש ספר, למדתי הרבה בספרו ומעולם תמהתי שעוד לא הודפס זה כמה מאות שנים מחדש, מתי יהי' להשיג אצלינו בארה"ב?

תודה הרב בראנסוויל. הספר הודפס מחדש סמוך למלחמה ע"י ר' מאיר וונדר (קרוב של?) בראשו מבוא חושב מאד לתולדות מהרמד"ל ובסופו הערות חשובות של הגרד"ב צוקרמן.
גם שתי ידות מהדות ונציה צוצם לפני כשלושים שנה. אבל צדקת שזמן זמנים טובא אין הספר מצוי, וגם היתה חסרה מאד מהדורה מתוקנת ומושלמת.

בצילום הראשון כאן: viewtopic.php?f=7&t=7613&view=unread#p67474
הערה 30, כותב הכותב, שמספרי ר' יצחק אלבלג לא נדפס מאומה.
וטעות הדבר, שכבר לפני כארבעים שנה נדפס ספרו 'תקון הדעות' (ירושלים תשלג).

- - -

ועוד: רע עלי המעשה, שהפחיתו משמותיהם של אותם פילוסופיים את התואר המינימאלי ביותר: "ר'". זאת בשעה שהם היו שומרי תורה ומצוות, וכל חטאם היה - הפילוסופיה שלהם.

חכם באשי כתב:בצילום הראשון כאן: viewtopic.php?f=7&t=7613&view=unread#p67474
הערה 30, כותב הכותב, שמספרי ר' יצחק אלבלג לא נדפס מאומה.
וטעות הדבר, שכבר לפני כארבעים שנה נדפס ספרו 'תקון הדעות' (ירושלים תשלג).

לשון הכותב: חיבוריו נותרו בכתב יד מלבד הערות שכתב לספרי פילסופים נכריים.
תיקון הדעות הוא תרגום חיבור של פילסוף ערבי שאלבלג הוסיף בו הערות שונות. לזה ועוד כוונו דברי הכותב, על הערות שכתב וכו'.
חיבוריו המקוריים של אלבלג נותרו כולם בכתב יד.
כך שצדק הכותב וטעה באשי שמיהר לשפוט לפי חיפוש אלקטרוני מן הסתם.

חכם באשי כתב:ועוד: רע עלי המעשה, שהפחיתו משמותיהם של אותם פילוסופיים את התואר המינימאלי ביותר: "ר'". זאת בשעה שהם היו שומרי תורה ומצוות, וכל חטאם היה - הפילוסופיה שלהם.

חכם באשי. מעשיו של מי רעים בעינך? של הרמד"ל? הלא הוא זה שמזכירם בלי תואר ר', וגם החסיד יעבץ למרות שלחלקם הדביק את התואר ר', הרי הפטיר עליהם שם רשעים ירקב !
(האם אבנר לא היה משומד?)

והנה מה שמצאתי בעיון קל על אלבלג שלדברי חכם באשי כל חטאו היה שהיה פילסוף.
מתוך אתר דעת

דעותיו החופשיות בפילוסופיה וביאוריו למקרא עוררו את התנגדות המתפלספים והרבנים ששפכו עליו חירופים וגידופים. אלבלג תרגם מספר הכוונות או דעות הפילוסופים לאבוחאמד אלגזלי, וקרא את תרגומו "תיקון הדעות". דרכו בתרגומו אינה דרך תרגום טכני, אלא פירוש, הוספת קושיות תשובות והוספת דברים.
ר' שם טוב בספר ה"אמונות" (שער א' פ"א ופ"ד ושער ו' פ"ח) קורא אותו מין ופושע.
ר"י אברבנאל בספרו "מפעלות אלהים" ו"ישועת משיחו" מכנהו רשע ואפיקורס.
ר' אברהם שלום בספרו "נוה שלום" (מאמר ב' ס' א') אומר כי הוא סכל, רע לב ורועה רוח (עי' קול יהודה לכוזרי מאמר ה' פי"ד).

בקיצור, חכמים באשים הזהרו בדבריכם.

חכם באשי כתב:ועוד: רע עלי המעשה, שהפחיתו משמותיהם של אותם פילוסופיים את התואר המינימאלי ביותר: "ר'". זאת בשעה שהם היו שומרי תורה ומצוות, וכל חטאם היה - הפילוסופיה שלהם.

[ואני להיפך אפלא: האמנם כתב ר"י אברבנאל ר' אבנר על משומד, ומנהו עם אותם 'שאר אנשים מבני ישראל מבני הנביאים'? או שמא תרי אבנר הוו.

בחיפוש ברשת מצאתי הפניה למאמר של ד"ר שלום צדיק שיחי', בשם 'האם ר' אבנר הוא אבנר מבורגוס?', קבלה כרך כא (תש"ע), עמ' 331- 348. היש יודע את האמור שם? האם הוא שייך לדברי אברבנאל אלו?]

עריכה - אחרי כותבי ראיתי כי הקדימני אי"ס להעיר ע"ז.

לפיכך אתפלא,
כיצד נכנסו ספריהם של 'הנרבוני' ו'צרצה' לתוך כרם ישראל - אוצר החכמה!!!
הזדרזו להשמיטם!!...

באשי היקר, במקום להתחכם, מכובד יותר להתנצל, אנחנו מבינים שזה לא ממש התחום שלך, ולכן שגית בדבריך, אבל בהתחשב בעושר ידיעותיך, לא נפגע שום דבר מכבודך.

מרחביה כתב:בחיפוש ברשת מצאתי הפניה למאמר של ד"ר שלום צדיק שיחי', בשם 'האם ר' אבנר הוא אבנר מבורגוס?', קבלה כרך כא (תש"ע), עמ' 331- 348. היש יודע את האמור שם? האם הוא שייך לדברי אברבנאל אלו?]

ש' צדיק דן אם המקובל ר' אבנ"ר (מרחביה, השמטת את הגרשיים!!) הוא המומר אבנר מבורגוס.
וודאי שלא ניתן לומר שר"י אברנבאל התכוון לר' אבנ"ר.
מסקנתו של ש' צדיק היא:

מסיבה זו אני חושב כי סביר יותר שחיו באותה עת בקסטיליה שני חכמים שענו לשם אבנר: האחד – פילוסוף עם נטיות אריסטוטליות, שהמיר את דתו בשנת 1321; והשני – מקובל שלא שרדו מתורתו אלא 26 ציטוטים בספר 'מאירת עיניים' לר' יצחק דמן עכו.

איש_ספר כתב:באשי היקר, במקום להתחכם, מכובד יותר להתנצל, אנחנו מבינים שזה לא ממש התחום שלך, ולכן שגית בדבריך, אבל בהתחשב בעושר ידיעותיך, לא נפגע שום דבר מכבודך.

אכן, התחכמתי... אבל עדיין, אני צריך להבין.
אם אכן, קביעתו של חכם מסויים, גדול ככל שיהיה, היא קובעת שפלוני היה אפיקורוס - הרי שיש להשמיט את ספרו מאוצר החכמה? לא?! (במיוחד, ש'מחמירים' גדולים אתם; הנה השמטתם את ספרו של ר' יהודה החסיד על התורה מסיבות דומות)
אלא מה, האמת היא, שכפי שרמד"ל ואחרים תקפו את ר"י אלבלג ואחרים כמותו וקבעו שהם אפיקורסים, היו אחרים שכן סמכו עליהם ולא הוציאו אותם מכלל ישראל. איזה חכמים אחרים? איני יודע. שכבר אמרת, אי"ס, שזה אינו 'ממש התחום שלך' (מה שנכון - נכון). אבל לדוגמא, שנים מהפילוסופים שתקפו אותם:
1. רלב"ג, זכה להרבה 'תוארים' אפיקורסיים, הרבה מאוד, בעיקר בעקבות ספרו 'מלחמות השם' (כך נדמה לי), אבל מאידך היו שלא הסכימו לקביעת האפיקרוסות שלו.
2. ר' יוסף כספי. גם הוא זכה, מסיבותיו שלו, להרבה הרבה תארי ביקורת חריפה. אבל אפילו גדול מבקריו, כמו ר"H אברבנאל, הביא ממנו אין ספור פעמים.

בקיצור: כל שברצוני לומר הוא: שני צדדים למטבע!

איש_ספר כתב:

חכם באשי כתב:בצילום הראשון כאן: viewtopic.php?f=7&t=7613&view=unread#p67474
הערה 30, כותב הכותב, שמספרי ר' יצחק אלבלג לא נדפס מאומה.
וטעות הדבר, שכבר לפני כארבעים שנה נדפס ספרו 'תקון הדעות' (ירושלים תשלג).

לשון הכותב: חיבוריו נותרו בכתב יד מלבד הערות שכתב לספרי פילסופים נכריים.
תיקון הדעות הוא תרגום חיבור של פילסוף ערבי שאלבלג הוסיף בו הערות שונות. לזה ועוד כוונו דברי הכותב, על הערות שכתב וכו'.
חיבוריו המקוריים של אלבלג נותרו כולם בכתב יד.
כך שצדק הכותב וטעה באשי שמיהר לשפוט לפי חיפוש אלקטרוני מן הסתם.

כנראה עלינו על מסלול התנגשות, וחבל.
אבל:
1. אכן, הנך איש ספר, אך לא בעל רוח הקודש. לא חיפשתי אלקטרונית (כנראה כוונתך למפעל הביבי', אבל שם נרשמו הספרים שנדפסו עד שנת תש"כ! וספר 'תקון הדעות' נדפס בתשל"ג). פשוט זכרתי את הספר שקראתי לפני למעלה מעשור (כן, פעם עסקתי בתחום הזה, קצת).
2. לאור ציטוטך דלעיל, מאתר 'דעת', שבספר 'תיקון הדעות' הוא לא בדיוק הערות אלא עריכה חדשה. נראה שדקדוקך בדברי המהדיר רחוק ביותר. במחילה.

ותאמין לי, בהערותי הראשונות (וגם האחרונות) לא באתי להתנגח ולהכפיש, כתבתי את מה שזכרתי ומה שעלה בקצות אצבעותי.

חכם באשי כתב:

איש_ספר כתב:באשי היקר, במקום להתחכם, מכובד יותר להתנצל, אנחנו מבינים שזה לא ממש התחום שלך, ולכן שגית בדבריך, אבל בהתחשב בעושר ידיעותיך, לא נפגע שום דבר מכבודך.

אכן, התחכמתי... אבל עדיין, אני צריך להבין.
אם אכן, קביעתו של חכם מסויים, גדול ככל שיהיה, היא קובעת שפלוני היה אפיקורוס - הרי שיש להשמיט את ספרו מאוצר החכמה? לא?! (במיוחד, ש'מחמירים' גדולים אתם; הנה השמטתם את ספרו של ר' יהודה החסיד על התורה מסיבות דומות)
אלא מה, האמת היא, שכפי שרמד"ל ואחרים תקפו את ר"י אלבלג ואחרים כמותו וקבעו שהם אפיקורסים, היו אחרים שכן סמכו עליהם ולא הוציאו אותם מכלל ישראל. איזה חכמים אחרים? איני יודע. שכבר אמרת, אי"ס, שזה אינו 'ממש התחום שלך' (מה שנכון - נכון). אבל לדוגמא, שנים מהפילוסופים שתקפו אותם:
1. רלב"ג, זכה להרבה 'תוארים' אפיקורסיים, הרבה מאוד, בעיקר בעקבות ספרו 'מלחמות השם' (כך נדמה לי), אבל מאידך היו שלא הסכימו לקביעת האפיקרוסות שלו.
2. ר' יוסף כספי. גם הוא זכה, מסיבותיו שלו, להרבה הרבה תארי ביקורת חריפה. אבל אפילו גדול מבקריו, כמו ר"H אברבנאל, הביא ממנו אין ספור פעמים.

בקיצור: כל שברצוני לומר הוא: שני צדדים למטבע!

הכתיבה האחרונה שלך היא קרויה שיטת הרב צוריאל. היינו: כל שם שיש נגדו ערעורים, מיד שולפים את הרשימה הידועה: הרמב"ם, הרמח"ל, ר' יונתן איבשיץ, וכו' וכו'. וממילא אין מקום לשום דיון. בקיצור אתה עושה סלט, אומר למתוק מר ולמר מתוק.
אבל העיקר, בל נשכח הוא שכל הערתך היתה שלא ממין הענין.
כתבת

חכם באשי כתב:ועוד: רע עלי המעשה, שהפחיתו משמותיהם של אותם פילוסופיים את התואר המינימאלי ביותר: "ר'". זאת בשעה שהם היו שומרי תורה ומצוות, וכל חטאם היה - הפילוסופיה שלהם.

העירו לך: א. את השמטת תואר ר' עשו הרמד"ל אברבנאל והחסיד יעבץ. ב. ההגדרה על אותם אנשים שכל חטאם 'היא הפילסופיה שלהם', ילדותית ושגויה. ואתה במקום להתנצל מרבה דברים אשר בהם לא יחדל פשע. והיה זה שלום.
[את המידע על יצחק אלבלג קיבל הכותב מפרו' שורץ, עם כל הכבוד לדיוקים]

אי"ס,
בנוגע לסוף דבריך האחרונים, אכן שכחתי להתנצל.
אני לא עיינתי כ"כ בדברי רמד"ל עצמם (שהבאת את צילומם) אלא רק בדברי המהדיר בהערה 30, וכפי שכתבתי בהודעה הזו: viewtopic.php?f=7&t=7613&view=unread#p67482
ועם הרמד"ל (ומגינו אי"ס) הס"ר.

אי"ס,
אומר לך מה בדיוק הפריע לי בהשמטת ה-ר' משמותיהם של הפילוסופיים הנזכרים:
היום, תעשיית התוארים מצוייה באינפלציה נוראה. כל זב חוטם היודע להפוך דף גמרא זוכה לתואר 'הרב', ואם הוא יודע גם לקרוא אותיות רש"י הרי הוא 'הרה"ג'. כן אני קצת מגזים, אבל האינפלצייה הנזכרת מוכרת וידועה לכולם.
כיצד אנחנו, החיים בדור כזה, מסכימים להשמיט תואר קטנטן ודל - בסך הכל ר' - מאישים שהיו בעלי תורה ומדע. נכון הרמד"ל כתב נגדם מרורות וכינה אותם 'אפיקרוסים', והסכימו עמם אחרים, אבל כיצד אנחנו, כן אנחנו, מסכימים כל כך מהר לזה? ועוד בדורינו? ואם כי שאין זו קושיא גדולה על המהדיר בהערותיו, שכן הוא חייב להמשך אחר הספר אותו הוא מהדיר, אני תמה מדוע איש-ספר ממשיך להגן על ההשמטה גם במסגרת שמחוץ לספר?
בזמנו כבר כתבתי נגד השמטת התואר ר' מ-ר' שלמה בובר, ויבוא ר' יאיר וילנקק.

- - -

איני מכיר את שיטת הרב צוריאל (יפה מאוד שפירגנת לו 'הרב'!), אבל באמת, מדוע הוא אינו צודק? האם מישהו דן בגישתו באופן אובייקטיבי (אם בכלל ניתן לעשות זאת)?
ועוד שאלה אחת, קטנה: מה תאמר על אדם מדורינו שיקרא לרלב"ג: לוי בן גרשום בלא כל תואר כבוד?
הרי את הרלב"ג כינו אפיקורוס, ממש כך.

חכם באשי, אינך מכיר את הרב צוריאל, לכן אתה חושב שיש לו שיטה, (ולא הבנת את הבדיחה, ולכן כנראה גם התפלאת שאני מכנה אותו הרב!) השיטה הזו היא חכמה יוונית עתיקה שנקראת דעמוגגיא. ומטרתה למנוע דיון עניני לגופו של איש ודעותיו, בהפחדה שגם לרמב"ם היו מתנגדים שהוכח שטעו.

גם ממיעוט ידיעותי, אני מסתייג ומתנער מההשואה של הרלב"ג לאלבלג, אפילו אם שניהם כונו לעיתים בכינוי דומה. כי יש בינהם עוד כמה הבדלים. ההשואה הזו לצורך השגת מטרה מכל סוג שהיא, זו בדיוק תמצית הדמוגגיה.

העובדה שהיו גדולים שהיו לגביהם דעות חלוקות, לא בהכרח מלמדת, שמעתה ואילך כל מי שנמצא שכתבו עליו מה שכתבו, בודאי אחרים דרשוהו לשבח
לכן כל עוד אינך יודע אחרת, טובה היתה לך השתיקה, ובמקום גדולים (אברבנאל, חסיד יעבץ, ורמד"ל) אל תעמוד !
[ויש לך עוד חוב לפרוע, להודות בטעותך ובעיוות שבדבריך, כביכול כל (!) האישים הנזכרים, חטאם היחיד היה 'פילסופיה']

אם אי-התנצלותי וההודאה בטעות מצידי כה מפריעה לך, הרי אני מתנצל ומבקש מחילה, כפרה וסליחה!
אבל במחילה, יסביר נא לי מר, מה בדיוק ההבדל בין שיטותיו הפילוסופיות של הרלב"ג וזו של ר"י אלבלג?
לעיל הבאת על ר"י אלבלג את הדברים הבאים:

דעותיו החופשיות בפילוסופיה וביאוריו למקרא עוררו את התנגדות המתפלספים והרבנים ששפכו עליו חירופים וגידופים. אלבלג תרגם מספר הכוונות או דעות הפילוסופים לאבוחאמד אלגזלי, וקרא את תרגומו "תיקון הדעות". דרכו בתרגומו אינה דרך תרגום טכני, אלא פירוש, הוספת קושיות תשובות והוספת דברים.

גם אצל הרלב"ג מצאנו את אותם הדברים, לכאורה. כן, לכאורה, מכיון שאיני מכיר את התחום. אך אתה, המכיר כנראה את התחום, אנא ממך, תחכים אותי יותר.
תודה מראש.

תגיד באשי, מישהו פרץ לך לניק? זה מתחיל להביך כל ההתעקשות הזו. מה בדיוק אתה רוצה? אני כתבתי באיזה מקום שאני מבין משהו בפילסופיה? אני בכלל הבעתי איזו עמדה משלי? מה בכלל נקודת הדמיון בין הרלב"ג לאלבלג שממנה אתה פותח את הדיון? האם משום ששניהם היו פילסופים? האם משום שלשניהם היו מתנגדים? או אולי בגלל החרוז רלב"ג אלבלג?
באותה אנלוגיה אפשר לפתוח דיון, מה בין הרמב"ם (להבדיל בין וכו') לישעיהו לייבוביץ, מה בין הרמב"ם לבין דיויד הרטמן, הרי לשניהם יש מתנגדים, שניהם עסקו בפילסופיה, ומסתמא יש עוד כמה קוי דמיון.
בקיצור מה למען ה' אתה רוצה ? כתבו גדולים חקרי לב- שלפחות חלקם ידועים גם כגדולים בפילסופיה - מה שכתבו, בגנותם של כמה אישים. ואתה הקטן בלי שיש לך שום מושג, על אותם אישים, ממש כלום, דוחק עצמך לפנים מן המחיצה, ונכנס לדון מי ראוי לתואר ואיזה.
אולי כדאי לשים סוף לבזיון הזה?

שיהיה כך.
ולא, אף אחד לא פרץ לניק שלי...

ייש"כ למכון "אהבת שלום" על מהדורתם ולאי"ס על העדכון.
על ביקורתו של רמד"ל כנגד הפילוסופיה כבר כתב פרופ' יוסף הקר:
פולמוס כנגד הפילוסופיה באיסטנבול במאה השש-עשרה: עיונים בספר "דרך חיים" לר’ מנחם די לונזאנו, בתוך: מחקרים בקבלה, בפילוסופיה יהודית ובספרות המוסר וההגות [ס"י לתשבי, תשמ"ו] עמ' 507-536 . (בהערות שצולמו לעיל לא ראיתי אזכור, וחבל, כיון שמאמרו יכל רק להוסיף הבנה לדברי רמד"ל).
אכן בעבר בלבלו קצת בין שני אבנרים, בין היתר תהו אם אחד מהם היה תלמיד הרמב"ן [העיר על כך ר' חיים מיכל ב"אור החיים"].
אם יורשה לי להתערב בויכוח בין אי"ס לחכם באשי, הרי שיש להבחין בין כל מיני פולמוסים שאירעו בהיסטוריה ב"שידור חי", לבין הלקחים שאנו יכולים ללמוד כיום רטרואקטיבית.
צודק אי"ס שאין מה להתווכח עם דיעות חכמי ישראל שיצאו כנגד כל מיני חכמים על רקע גורמים שונים. כמובן שזו זכותם, ואף חובתם לפי מה שראו בדורם.
יחד עם זאת לענ"ד אין עלינו חובה לקבל כיום כל מקרה שכזה כתורה מסיני, ובחלק מהמקרים "חפותם" של אותם חכמי ישראל יכולה להתקבל, לפחות כיום, כשכבר אין חששות להשפעות מוטעות של תורתם [ומעמד תנועת החסידות - רק כמשל - יוכיח].

תודה רבה ציטרון. מאמרו של פרו' יוסף הקר, צוטט ונזכר בשמו במבוא הגדול.
----
בודאי שיש להבחין בין פולמוסים שונים, ובודאי שיש מקום לדעות שונות וחלוקות. אך זר היה בעיני הנסיון למתן את הדברים הקשים, רק באמירה מסוג של, 'יש הרבה אנשים שהיו להם מתנגדים'.

אז מי לסיכום הוא אבנר הנזכר אצל הר"י אברנבאל?

ראיתיו היום בחנות הספרים, ולא הספקתי לעיין בו כדבעי, רק עלעלתי מלמעלה במבוא המשובח של המהדיר הרב' בצלאל דבליצקי, כשיבוא לידי ארחיב יותר כפי מסת ידי.

בספר האמונות הוא באמת גם מתקיף את הרמב"ם ונגד האמונות יצא ספר השגות מהמרהר"ם אלשקאר (וכמדומני גם ספר חסד לאברהם )
לכאו' אין להביא ראיה ממקובלים על אפיקורסתם של מתפלספים וכן להיפך כיון ששיטותיהם שונות בפירוש מעשה בראשית ומעשה מרכבה ועוד

ההבדל החשוב ביותר בין רלב"ג לאחרים הוא שבומבירגי הדפיס אותו בתוך המקראות גדולות.

(יש עוד כמה הבדלים זניחים, אבל הם שייכים לתחום שאי"ס כינה אותו דמגוגיה).

יגל כתב:ההבדל החשוב ביותר בין רלב"ג לאחרים הוא שבומבירגי הדפיס אותו בתוך המקראות גדולות.

ודניאל בומבירגי היה נוצרי בן נוצרי!...
(אמנם בדפוסו עבדו הרבה יהודים, מהם תלמידי חכמים גדולים)

איש_ספר כתב: אז מי לסיכום הוא אבנר הנזכר אצל הר"י אברנבאל?

אבנר המומר. עי': viewtopic.php?f=7&t=7613&p=67654#p67544

ירושלמי כתב:ראיתיו היום בחנות הספרים, ולא הספקתי לעיין בו כדבעי, רק עלעלתי מלמעלה במבוא המשובח של המהדיר הרב' בצלאל דבליצקי, כשיבוא לידי ארחיב יותר כפי מסת ידי.

עדיין לא ראיתי את הספר ואת מבואו של המהדיר, אך ברצוני לברר, האם במבוא שם הוזכר או נידון ספרו של רמד"ל 'קיצור סדר התפילות' שהוציא לאור לאחרונה הרב יוסף אביב"י?

יגל כתב:ההבדל החשוב ביותר בין רלב"ג לאחרים הוא שבומבירגי הדפיס אותו בתוך המקראות גדולות.

מי הם האחרים?
האם כת"ר מכיר את הגותם של אלבלג, אלקונסטנטינטי, ואבנר (שזהותו אינה ברורה לנו) בכדי לומר שאין בינם לבין הרלב"ג ולא כלום?
האם העובדה שרלב"ג השמיע דעות 'חריגות', אומרת שאין חריגות מהן?

יתכן שהרלב"ג זכה ל'הכרה' משום שמלבד אותם דעות, הוכר כחכם גדול בשאר דברים ולא כן אחרים.

בקיצור יש להזהר מלהשוות בין אישים - כל זמן שהגותם אינה נהירה לנו - רק בשל העובדה שהיו להם מתנגדים. אחרת נוכל להכניס את הרמב"ם ושפינוזה הרמח"ל ואוקוסטה בסירה אחת.

חכם באשי כתב:עדיין לא ראיתי את הספר ואת מבואו של המהדיר, אך ברצוני לברר, האם במבוא שם הוזכר או נידון ספרו של רמד"ל 'קיצור סדר התפילות' שהוציא לאור לאחרונה הרב יוסף אביב"י?

קיצור סדר התפילות?

סליחה:
קיצור סדר האצילות.

קיצור סדר האצילות אינו חיבור של מהרמד"ל, אלא חיבור של ר' חיים ויטאל שמהרמד"ל העתיקו! (אולי הוסיף אי אלו הערות בגליון כמנהגו בכל העתקותיו)
בסוף המבוא נסקרו כמה כתבי יד מקבלת האר"י בהעתקת רמד"ל ובינהם גם כתב יד זה. בזמן כתיבת המבוא נודע לכותב על קיומו של כתב היד, אבל היה זה טרם העלתו לדפוס.

תודה רבה.

שמעתי ממי שמכונה לאחרונה "זקן המשגיחים" הרב דב יפה שליט"א על שיחה שהתנהלה בזמנו בינו לבין ראש הישיבה הג"ר אלי' מישקובסקי זצ"ל: מדוע אנו נוטים לקבל את דעותיו של הר"י הוטנר ואילו בפלוני (השם שמור עימי) בני תורה נוהגים לזלזל, הרי שניהם עיקר עיסוקם באגדה, מחשבה וכו' ? והשיב רה"י שהר"י הוטנר מוכר לנו מצעירותו גם כלמדן מובהק ואף אפשר להבחין בכך בחלק ההגות שלו. משא"כ פלוני. כמדומני שזה הקו שיש לחפש בהבדל בין הרלב"ג לאחרים שנזכרו לעיל. דמותו ומעמדו נקבעו מצד חלק ההלכה והפרשנות שלו, אח"כ אפשר להתווכח על אי אלו מדעותיו בתחום הפילוסופיה היהודית, לדחותן או לאמצן. כך הוא גם לגבי ר' חסדאי קרשקש למשל, שאף אותו תקף האברבנאל (ר' על שיטתו הידועה בבחירה, בפי' הרי"א למשנה באבות "הכל צפוי והרשות נתונה") וכבר כתב הרמב"ם (הקד' לסה"מ) על כאלו ש"אין להאשימם כי מחבריהם היו משוררים, לא רבנים" ובעניינים האלו, גדולי כל דור מורים מי לקרב ומי לרחק. ואף שניתן לפעמים בשעת הדחק הרוחני, לסמוך על דעות יחידים, כל זה בין אדם לעצמו, משא"כ ברשות הרבים התורנית.

ספרן כתב: כמדומני שזה הקו שיש לחפש בהבדל בין הרלב"ג לאחרים שנזכרו לעיל. דמותו ומעמדו נקבעו מצד חלק ההלכה והפרשנות שלו, אח"כ אפשר להתווכח על אי אלו מדעותיו בתחום הפילוסופיה היהודית, לדחותן או לאמצן. כך הוא גם לגבי ר' חסדאי קרשקש למשל,

מה ידוע לנו על הגותם ההלכתית או על "תלמודיותם" של רלב"ג וקרשקש?

איש_ספר כתב:

יגל כתב:ההבדל החשוב ביותר בין רלב"ג לאחרים הוא שבומבירגי הדפיס אותו בתוך המקראות גדולות.

מי הם האחרים?
האם כת"ר מכיר את הגותם של אלבלג, אלקונסטנטינטי, ואבנר (שזהותו אינה ברורה לנו) בכדי לומר שאין בינם לבין הרלב"ג ולא כלום?
האם העובדה שרלב"ג השמיע דעות 'חריגות', אומרת שאין חריגות מהן?

יתכן שהרלב"ג זכה ל'הכרה' משום שמלבד אותם דעות, הוכר כחכם גדול בשאר דברים ולא כן אחרים.

בקיצור יש להזהר מלהשוות בין אישים - כל זמן שהגותם אינה נהירה לנו - רק בשל העובדה שהיו להם מתנגדים. אחרת נוכל להכניס את הרמב"ם ושפינוזה הרמח"ל ואוקוסטה בסירה אחת.

יש מה לצפות להבהרת דבריך?

יגל כתב:

ספרן כתב: כמדומני שזה הקו שיש לחפש בהבדל בין הרלב"ג לאחרים שנזכרו לעיל. דמותו ומעמדו נקבעו מצד חלק ההלכה והפרשנות שלו, אח"כ אפשר להתווכח על אי אלו מדעותיו בתחום הפילוסופיה היהודית, לדחותן או לאמצן. כך הוא גם לגבי ר' חסדאי קרשקש למשל,

מה ידוע לנו על הגותם ההלכתית או על "תלמודיותם" של רלב"ג וקרשקש?

צא ולמד פירושו של רלב"ג לויקרא ותראה נפלאות.

----
ושוב, לא כדאי להסיט את הנקודה, ישנם דעות חריגות וישנם חריגות יותר, ישנם פילוספיים וישנם פילוספיים, יש מי שפירש דבר מה כמשל וישנו מי שפירש את המבול כמשל, שניהם השתמשו באותן שיטות ובאותם כלים, ועדין כולם לאו בחדא מחתא. ואילו קו הדמיון, שלשניהם התנגדו, ועל סמך זה לגזור איזה משוואה, הוא כ"כ מצחיק ומבוטל. עד שאני תמה על הצורך לחזור ולהראות את אפסיותו. ומשל למה הדבר דומה: פגעו באחד שהוגה יומם ולילה בספרי שפינוזה, שאלוהו היתכן? השיב, הלא גם לרמב"ם היו מתנגדים, והדברים ק"ו ומה רמב"ם שמתנגדיו היו חכמים גדולי הדור כרבינו יונה ועוד, בכ"ז הגותו התקדשה, שפינוזה שמתנגדיו היו פחותים ממתנגדי הרמב"ם עכו"כ שכשר וישר הוא. כך פחות או יותר נראה הדיון כאן.

עד שאתם מתנצחים על דברי המהדיר הנכבד, כלכו לכם אצל יפות, דברי הר"מ לונזאנו עצמו בהשמטה הנפלאה שחזרה למקומה במהדורה חדשה זו. וכך כתב בביקורתו על הרלב"ג:
"מי הקים כל אפסי החכמות כהרלב"ג [...], הוא כתב בענין ידיעת הש"י בפסוק ואם לא אדעה , דברים אשר כל שומעם תצלינה שתי אזניו. עליהם אמר ר"י אברבנאל במשנת הכל צפוי , ואומר לא אזכרהו ולא אדבר בשמו. עוד הוסיף האדון שנית ידו בפסוק שמש בגבעון דום להתרעם עליו, וז"ל: וספר כתב איש ריבי הרלב"ג, ראה דעתו בחדוש העולם שקדם לו חומר בלתי שומר תמונתו, ראה דבריו בנפש ובנבואה ובאותות ובמופתים, אסור לשמעם כל שכן להאמין בם, עכ"ל. וקראו איש ריבי כלומר בעל המלחמות".

"החכם ר' לוי ז"ל גם הוא היה חכם גדול בתלמוד ועשה פירוש נאה לתורה ולספרי הנביאים" (הריב"ש)

רח"ק היה מתלמידי הר"ן. הריב"ש היה עמו בידידות ופנה אליו בשאלות הלכתיות.

איש_ספר כתב:

איש_ספר כתב:

יגל כתב:ההבדל החשוב ביותר בין רלב"ג לאחרים הוא שבומבירגי הדפיס אותו בתוך המקראות גדולות.

מי הם האחרים?
האם כת"ר מכיר את הגותם של אלבלג, אלקונסטנטינטי, ואבנר (שזהותו אינה ברורה לנו) בכדי לומר שאין בינם לבין הרלב"ג ולא כלום?
האם העובדה שרלב"ג השמיע דעות 'חריגות', אומרת שאין חריגות מהן?

יתכן שהרלב"ג זכה ל'הכרה' משום שמלבד אותם דעות, הוכר כחכם גדול בשאר דברים ולא כן אחרים.

בקיצור יש להזהר מלהשוות בין אישים - כל זמן שהגותם אינה נהירה לנו - רק בשל העובדה שהיו להם מתנגדים. אחרת נוכל להכניס את הרמב"ם ושפינוזה הרמח"ל ואוקוסטה בסירה אחת.

יש מה לצפות להבהרת דבריך?

לתשומת לבך, מי שהעלה את הטענה שכונתה בפיך "שיטת צוריאל" לא הייתי אנוכי. כת"ר טען כי שיטה זו היא דמגוגית, ואין לי אלא לחתום על כך, אולם טרחתי לציין כי מלבד העובדה התמוהה שפירושו של רלב"ג זכה להכלל במהדורות המק"ג ולהכנס כך מהדלת הראשית לכל בתי שלומי אמוני ישראל, הרי שכל ההבדלים האחרים שייכים לתחום הדמגוגיה, ובעיקר ההבדל העצום והמהותי שעל רלב"ג סמכו שלומי אמוני ישראל את ידיהם בעודם מדירים מקרבם את אלבלג, או ההפרש כרחוק שמים וארץ בין רלב"ג שהיה גם חכם תלמודי ובין זולתו שאין לנו אודותיהם ידע על תלמודיותם. בלע"ז קוראים לזה אד-הומינם.

מורשת-דורות כתב:עד שאתם מתנצחים על דברי המהדיר הנכבד, כלכו לכם אצל יפות, דברי הר"מ לונזאנו עצמו בהשמטה הנפלאה שחזרה למקומה במהדורה חדשה זו. וכך כתב בביקורתו על הרלב"ג:
"מי הקים כל אפסי החכמות כהרלב"ג [...], הוא כתב בענין ידיעת הש"י בפסוק ואם לא אדעה , דברים אשר כל שומעם תצלינה שתי אזניו. עליהם אמר ר"י אברבנאל במשנת הכל צפוי , ואומר לא אזכרהו ולא אדבר בשמו. עוד הוסיף האדון שנית ידו בפסוק שמש בגבעון דום להתרעם עליו, וז"ל: וספר כתב איש ריבי הרלב"ג, ראה דעתו בחדוש העולם שקדם לו חומר בלתי שומר תמונתו, ראה דבריו בנפש ובנבואה ובאותות ובמופתים, אסור לשמעם כל שכן להאמין בם, עכ"ל. וקראו איש ריבי כלומר בעל המלחמות".

כנראה שאינך מכיר את נוסח דברי הרמד"ל במלואם, אחרת לא היית מביא דבריו לכאן...
----
יגל, הטיעון של על זה סמכו שלומי אמנו"י וע"ז לא, לא ממני יצא. כל שאמרתי, הוא שגם אם הרלב"ג הרחיק לכת, עדין יש מקום רחוק יותר. זה הכל ותל"מ.
ולשאלה שהתחדשה איך זכה רלב"ג למה שזכה למרות דעותיו החריגות, יפה תשובתו של הרב ספרן. ומי יודע תכלית סיבת מסובב כל הסיבות.

הרשו נא לי לסטות מנידונכם.
ראיתי את הספר ואכן נכבד ויפה מאוד.
ניכר העמל הרב שהושקע בו, ותשו"ח למו"ל.

ברצוני לשאול, אודות חיבורו של הרמד"ל ללבוש, והיו שראוהו וכינוהו "עדי זהב" (מצ"ש והחיד"א), ובתולדות "דרך החיים" הנ"ל הנדמ"ח לא צויין אם ידוע לנו עליו כיום,
אכן נעלם?

אגב, יש לי הערה בענין דברים מחיבורו על הלבוש, שיוחסו לו ככה"נ בטעות.
באליה רבה סימן ח' ס"ק ד':

ד. ונכון וכו'. כתב עדי זהב ומ"מ צריך לכסות ראשו מתחלת התפילה עד סופו. ולא כמו קצת אנשים שמברכין על הטלית וזורקין אותו מאחריהם ועליהן נאמר ואותי השלכת אחר גוויך. ע"כ. והב"ח כתב...

ומכאן ואילך בספרי האחרונים צוטט כל מאמר זה בשם "עדי זהב".
אלא שככה"נ לפני הא"ר לא עמדו כתבי המהר"ם, אלא העתיקם ממצת שמורים, כמו שמצאנו בכמה מקומות (וכן ניכר מנד"ד כדלהלן).
וז"ל מצת שמורים (דפו"ר דף כ"ג ע"ד):

...ולכן צריך להזהר ולדקדק לעטף בטלית גדול דווקא את הראש ולא כמו קצת אנשים שמברכים על הטלית וזורקין אותו באחוריהם ומעטפי' אחורים בלבד ועליהם נא' ואותי השלכת אחרי גיוך. ר"ל ואותי שהוא האות של הציצית השלכת אחרי גויך שאין אתם מעטפים הראש אלא הגוף בלבד. לאפוקי מה שכתב בטור סי' ח' בשם בעל עיטור... וכן כתב החכם מנחם די לוזאנו ז"ל בספר עדי זהב שצריך לכסות ראשו מתחלת התפלה עד סופה. וכן כתב הרמ"ע מפאנו...

הרי שבמקור הדברים במצ"ש לא נאמר בשם הרמד"ל אלא "שצריך לכסות... עד סופה", אבל ההמשך "ולא כמו... גוויך" אינם מדברי הרמד"ל אלא דברי מצת שמורים.