פורום אוצר החכמה

בזמננו, לדוגמה, נהוג לומר "בתיאבון" או "לשובע". מהיכן המקור לכך?

מצאתי רשימה מעניינת לאיחולי הברכה והנימוס של התימנים: http://www.temani.net/http/mnagim/halacot/eislreho.htm

אם ירוכזו לכאן איחולי הנימוס והברכה בחז"ל, ראשונים, ואחרונים, עדות, מנהגים, יהיה זה לתועלת רבה.

בנוגע לאיחולי התימנים, כמה וכמה פרטים מעניינים מפוזרים בספרו של הרב יוסף קאפח, הליכות תימן (אינו באוצר, לצערי).

ראה גם ספר חסידים (מרגליות), אמצע סימן יח:
"שאלת שלום של חכמים. השואל אומר צפרא דמרי טב, והמשיב אומר צפרא דמרא טב ואריך לעולם. המשיב כופל השלום".

חכם באשי, נשמח אם תעלה את המקור מספרו של הרב קאפח - לכשתמצאהו. ותודה על המקור השני. (אגב, שמעתי שהמקור לצפרא דמארי טב נזכר כבר בספרו של רש"י או דבי רש"י.

אני מקוה שכאם גם ימצא המקור למנהג לומר "מזל טוב" ותחילת תקופתו. זה מעניין.
וגם מה נהוג לאחל בחנוכה.

חביבי,
אין לי את ספרו של הרב קאפח בפידיאף, ולא אוכל להעלותו, ובמיוחד, שהאיחולים מפוזרים, כל איחול בפרק הנועד לו (איחולים בשעת הסעודה, מועדים שנים, שמחות שונות לפי מעגל החיים). צריך לדפדף בספר כדי להקיף את כל האיחולים השונים.

ובנוגע לברכת 'מזל טוב',
דן בכך ר"מ בר-אילן בספרו 'אסטרולוגיה ומדעים אחרים בין יהודי ארץ ישראל' (ספר מעניין ביותר לעצמו), בפרק הראשון (לזכרוני, ממש בעמודים הראשונים).

בנוגע ל'צפרא טבא',
אכן זה נמצא בספר האורֶה, דבי רש"י, ח"א, סי' ד (בחסות פרוייקט השו"ת; ומדוע שלא תעשה שם חיפוש [כזה: #צפרא [-4:4] (#טב*/#טבא) ] ותמצא מקורות נוספים).

ועוד רגע אדבר: ישנו ספר ששמו 'שאילת שלום', ולזכרוני הוא מצוי באוצר.

חכם באשי כתב:חביבי,

ועוד רגע אדבר: ישנו ספר ששמו 'שאילת שלום', ולזכרוני הוא מצוי באוצר.

מהרב בן דוד, ספר מקיף מאוד.

חכם באשי אלופינו, מנין לך שספר האורה ניקודו בסגול? הרי לשם כך ניקדת כה, להוציא מליבנו שמא חשבנו שהוא נקוד בקמץ. האם כוונת המילה היא הוראה?

ישבב הסופר כתב:חכם באשי אלופינו, מנין לך שספר האורה ניקודו בסגול? הרי לשם כך ניקדת כה, להוציא מליבנו שמא חשבנו שהוא נקוד בקמץ. האם כוונת המילה היא הוראה?

מלשון אורה תאנים - מלקט.
ראה ספר האשכול מהדורת אלבק, במבוא.

נוטר הכרמים כתב:

חכם באשי כתב:חביבי,

ועוד רגע אדבר: ישנו ספר ששמו 'שאילת שלום', ולזכרוני הוא מצוי באוצר.

מהרב בן דוד, ספר מקיף מאוד.

האם הכוונה על הרב שילה בן דוד מרמות שחיבר ספר עב כרס בנושא של ברכת שלום?

באשי,אני לא מחפש ביטוי ספציפי, אני רוצה שיהיה לכולנו תמונה של איחולי הברכה והנימוס מזמן חז"ל, הראשונים, האחרונים ועד האחרונים.

הבנתי שאינך מחפש ביטוי ספציפי, אך כשאתה 'עולה' על איזה ביטוי 'תריץ' אותו במנועי החיפוש השונים, וממילא תמצא ביטויים נוספים.
הנה, לדוגמא, חיפשתי את צפרא טבא, כהצעתי דלעיל, ומצאתי את הפיסקא הבאה:
של"ה מסכת סוכה פרק נר מצוה ד"ה סא

סא. בפרק קמא דברכות (ו ב): אמר רב חלבו אמר רב הונא, כל הרגיל ליתן שלום לחבירו, ויום אחד לא נתן, עובר משום 'בקש שלום ורדפהו' (תהלים לד, טו), ואם נתן לו שלום, ולא החזיר לו שלום, נקרא גזלן, שנאמר (ישעיה ג, יד) 'ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם'*. על כן יהא רגיל האדם תמיד לומר לחבירו: צפרא טבא, או בטוב תלין, או אסותא, או רפואה שלמה, וכיוצא בזה. ואמרינן נמי התם פרק היה קורא (ברכות יז א): מרגלא בפומיה דאביי, לעולם יהא ערום ביראה ובמענה רך משיב חימה, ומרבה שלום עם אחיו ועם קרוביו [ועם כל אדם], ואפילו עם גוי בשוק.

הנה לך שניים או שלושה איחולים חדשים,
ועכשיו חפש בבקשה אותם, במנועי החיפוש, ותגיע יותר. וכן הלאה.
זאת למרות, שמאמר/ספר משובח מעולם-מעולם לא יכול להתבסס על חיפושים בלבד, מוצלחים ככל שיהיו, אלא גם על ידע אישי.

- - - -

בנוגע ל'אסותא', מקורו בברכות, סוף פרק שמיני, וגם בפרקי דר"א.

ראה במאמרו של אבנר לוי, 'ברכות, איחולים ודברי נימוסין בלאדינו של יהודי איזמיר בשנות ה-70', ספונות, סדרה חדשה, ספר א (טז), עמ' 353 ואילך.
(אילו יכלו להעלות קובץ גדול לפורום הייתי מעלה אותו)

זכורני כי בזמנו הוציא הרב רצאבי שליט"א לחתונת בנו כמזכרת רשימה מכובדת של אמרות שפר המוקבלים אצל התימנים. אינה נמצאת כרגע תחת ידי. אולי ניתן להשיגה במכון 'פעולת צדיק'. ביטוי אחד זכור לי משם, למסתפר אומרים 'ישפר גיזך', ומה הוא משיב איני זוכר. יש שם דברים מענינים.

שי אבי דוד כתב:זכורני כי בזמנו הוציא הרב רצאבי שליט"א לחתונת בנו כמזכרת רשימה מכובדת של אמרות שפר המוקבלים אצל התימנים. אינה נמצאת כרגע תחת ידי. אולי ניתן להשיגה במכון 'פעולת צדיק'. ביטוי אחד זכור לי משם, למסתפר אומרים 'ישפר גיזך', ומה הוא משיב איני זוכר. יש שם דברים מענינים.

לו היית מעיין בהודעתי הראשונה היית רואה קישור לרשימה זו:

הפוגש חבירו אחרי שגילח את ראשו אומר "שפר גזך", וחברו משיב: "גזך ישפר".

למחפש 'איחולי הנימוס והברכה', עי' בקובץ המצורף

חכם באשי כתב:ראה גם ספר חסידים (מרגליות), אמצע סימן יח:
"שאלת שלום של חכמים. השואל אומר צפרא דמרי טב, והמשיב אומר צפרא דמרא טב ואריך לעולם. המשיב כופל השלום".

וכן היה גם המנהג שעל גוט שבת או גוט וואך משיבים ומוסיפים גם גוט יאהר, ושמעתי שר' חיים זונענפעלד לא היה מוסיף תוספת זו במוצאי שבת הסמוך לר"ה שהרי להגיד שנה טובה עכשיו הוא פחות ימים מאשר שבוע טוב וא"כ לא הוסיף אלא גרע.

הנהגתו של ר"ח זוננפלד תמוהה לכאורה, שהרי במנחה של ערב ראש השנה אומרים 'ברך עלינו את השנה הזאת', כשלא נשאר מה'שנה הזאת' אלא מספר שעות!
וכבר בספרי מוסר הוכיחו מכך, שאפשר לתקן בכמה שעות את כל השנה. אם כי, שבאמת הסיבה היחידה שאומרים כך כי זו מטבע הברכה, ולא תיקנו נוסח מיוחד עבור ערב ראש השנה.

עיין כאן ותרווה רוב נחת:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142006&

חכם באשי כתב:הנהגתו של ר"ח זוננפלד תמוהה לכאורה, שהרי במנחה של ערב ראש השנה אומרים 'ברך עלינו את השנה הזאת', כשלא נשאר מה'שנה הזאת' אלא מספר שעות!
וכבר בספרי מוסר הוכיחו מכך, שאפשר לתקן בכמה שעות את כל השנה. אם כי, שבאמת הסיבה היחידה שאומרים כך כי זו מטבע הברכה, ולא תיקנו נוסח מיוחד עבור ערב ראש השנה.

לא הבנתי קושייתך, הוא לא טען שאין מה לברך לכמה שעות, רק הטענה היתה שבכל שבוע הפותח מברך לשבעה ימים והעונה משיב לו גם ברכה ליותר ימים אבל כאן כיוון שעונהו בשבוע טוב וברכו לשבעה ימים מה יש לו להוסיף ולברכו גם לכמה ימים.
ואם מצד מטבע ברכה כ"ש שכאן יש מקום לסברתו.

אבל בכלל אפשר לדון אם כשאומר גוט יאהר פירושו השנה הזאת בדווקא, (ועוד תלוי העניין אי סברינן כתיקונו של האדרת שבברכת החודש כמובא בלוח וכולי)