פייגאלך במלווה מלכה?

[בר ששת]

אף על פי שמנהג כמה חסידים הוא, אבקש את היידענים דכאן אולי ידע מישהו את פתרונו:

אחד מן הפיוטים המושרים בסעודתא דדוד מלכא משיחא, הוא הפייט המיוסד ע"פ סדר האלפא ביתא: "אדיר איום ונורא". כל קהילה זמר משלה.

בכמה וכמה מקומות מקובל לשורר שירים שפתיחתם במילים מלשון אשכנז, שפשרם ממש לא ידוע.
השיר היותר מוכר, מספר בנוכח מדבר כי : "פעם ביער הלכתי קולות של צפרים שמעתי וגו'...".

האם יידע אחד החכמים, כלום מקור יש לאותו ניגון?! מסורת קדושה, או שמא הנהגת הבדחנים באחת מדינות מזרח אירופה?.

ברוח הימים נסיים במילות השיר: פדה עמך מעזים צאנך מיד גוזזים, השם עושה חזיזים ... קרב קץ נחמה וגו'.

א גוט וואך.

[זחלץ_קליח]

http://benyehuda.org/regelson/tfilat_hazipporim.html

[מור]

http://benyehuda.org/regelson/tfilat_hazipporim.html

חסום לרימון - אתרוג. תן תקציר.

[חכם באשי]

מדוע רק תקציר. קח הכל:

אברהם רגלסון.pdf

(133.13 KiB) הורד 510 פעמים

[גלילי]

http://benyehuda.org/regelson/tfilat_hazipporim.html

מדוע רק תקציר. קח הכל:

אברהם רגלסון.pdf

לענ"ד זו הגזמה לומר כך על חסידים ששרים בדביקות במלוה מלכה....

[בר ששת]

לענ"ד זו הגזמה לומר כך על חסידים ששרים בדביקות במלוה מלכה....

לדעתו של גלילי זו גוזמה, לומר 'כך' על חסדים דבקים. אלא שלא פורש בדבריו, מה לדעתו הגוזמה? האיזכור של חנ"ב? או שמא עצם העיסוק בהם ב'על המשמר'?

לא ראיתי דיבור בגנותם של החסידים. שהרי גם רגלסון - אגב לא מלומד, כי אם סופר ילדים ומתרגם - מודה ולא משמו, כי אין זה שיר עם, כי אם שיר מלומדים. הוא אפילו מוצא מקור קדום יותר.

ניתן לומר שלא עלתה בידם להתחקות אחר המקור הקדום אשר ממנו שאבו החסידים את השראתם. (ואגב, ידוע למישהו על חסידים ששוררו כך?!).

[בר ששת]

זה כמה שנים שנותר האשכול בצ"ע. והנה עתה הרחיב לנו ידידנו אלי שטרן בנוטריקון שהו"ל לחג הפסח (גליון 20) ובו אריכות דברים ודקומנטים על השיר והשתלשלותו. נפלא מאוד. עיינו שם ומצאו.