חיבוריו של הסמ"ע

[י.ש. ב]

האם הסמ"ע הוציא ספר על הש"ס?
ואם כן איך זה נקרא?

[בן תורה]

תעשה חיפוש באוצר לפי שם המחבר

[בן אליהו]

דרישה ופרישה הוא ספר על הש"ס ללא שום ספק

[י.ש. ב]

דרישה ופרישה הוא ספר על הש"ס ללא שום ספק

לא הבנתי.
אני מצאתי ציטוט בספר מסוים מהסמ"ע על ב"ק טו ואני רוצה לדעת אם זה טעות או שהוציא איזה ספר כך שלא הבנתי את תשובתך

[י.ש. ב]

תעשה חיפוש באוצר לפי שם המחבר

עשיתי חיפוש ולא העלתי בחכתי דבר, אני מבקש את עזרת הציבור

[אגרת]

בדרכי החיים ח"ב לגרמי"ל עמ' רל"ח נכתב: "חבל שהסמ"ע שהיה גאון עולם אין ספר ממנו המסודר על הש"ס וכו'.

[קלונימוס הזקן]

אם הספר שבידך מדויק, כנראה כוונתו לסמ"ע על אתר. בשביל זה יש עין משפט - עיין שם ותמצא נחת.

[בגולה]

אני מצאתי ציטוט בספר מסוים מהסמ"ע על ב"ק טו ואני רוצה לדעת אם זה טעות או שהוציא איזה ספר כך שלא הבנתי את תשובתך

איפה מצאת את הציטוט ?

[מעיין]

מענין לענין - קטע מספר הנפלא יש מנחילין (ע' קצח):

...והיה מספר לנו מה שאירע לרבינו הגדול מהר"ר שלמה לוריא זצ"ל שהיה חריף ועמקן גדול כידוע מחכמת שלמה, ופעם אחת היה עוסק בהלכה אחת עם מופלגים שהיו יושבים לפניו והוקשה להם בפשטות דמילתא דשמעתתא, והיו מתרצין אותה הקושיא באופן הנאות להם שהיה נכון הענין לדעת כולם, וגם על אותו האופן היה קשה להם קושיא עצומה, והיו מפלפלין בחידושים זה עם זה כדי ליישב אותו הענין כדי לתרץ ולהבין אותו הסוגיא על אופן המועיל וטוב לפניו, עד מתוך שנתגלגלו הדברים מן האופן הפשוט אל אופן אחר, ונשכח מן רבינו הקדוש מהרש"ל פשט הפשוט של אותו הענין, והיה שואל אותו מן אותן המופלגים היושבים אתו עמו, כלומר הגידו לי פשוטו של הפשט כהלכה ולפנים, וגם המה לא היו יודעים כי כל אחד היה עומד על דעתו, מיד היה המהרש"ל אומר קראו לי בחור אחד מן בני הישיבה שלי ויגיד לפנינו פשוטו של פשט איך הוא לומד לפי דרך הפשוט, והביאו לפניו בחור אחד והוא היה אשר חיבר אח"כ את הסמ"ע [הגאון מוהר"ר פלק כ"ץ זצ"ל], ואמר לו המהרש"ל הגד אתה לפנינו ופרש את הענין בהלכה זו לפי דרך הפשוט, והגיד לפניו דרך פשוט לפי פשטות, אז שב רוח מהרש"ל, ואמר אין הדבר יוצא מדרך הפשוט.

זה מזכיר מדברי הגמ' (סוכה כח א) קטן שבכולם רבן יוחנן בן זכאי אמרו עליו וכו'

[איש אשכולות]

דרישה ופרישה הוא ספר על הש"ס ללא שום ספק

לא הבנתי.
אני מצאתי ציטוט בספר מסוים מהסמ"ע על ב"ק טו ואני רוצה לדעת אם זה טעות או שהוציא איזה ספר כך שלא הבנתי את תשובתך

כל כך מוצלח!!!!!!!!

נ.ב. לי.ש.ב. את הדרישה ופרישה חיבר בעל הסמ"ע, זו כוונת בן אליהו.
לבן אליהו, אם הדרישה ופרישה הא ספר על הש"ס אז עוז והדר לא גמרו להוציא את הש"ס.

[יאיר]

מויקי:
"חיבר גם חידושים על ארבע עשרה מסכתות מתוך התלמוד, שנשרפו בלבוב בחייו. כמו כן חיבר ספר דרשות וספר ביאורים על רש"י על התורה, וספר גדול של שו"ת, ואלו נשרפו שנתיים אחרי פטירתו, יחד עם הגהות רבות שרשם בשולי כל הספרים שלמד בהם".

[בן אליהו]

לא התכוונתי לומר שהדרו"פ נכתב על סדר הש"ס. אלא שמבחינת המהות זהו ספר שבאופן שיטתי שזורים בו ביאורים לגמרא ולראשונים ובמיוחד לרש"י רא"ש תוספות ורמב"ם.

[מתעמק]

במחילה כבוד הרב היש"ב, בשאלות כאלו ההכרח לפרש בהם קצת פרטים על המקור מהם לקחת המידע על הסמ"ע בב"ק. רצוי לפרש הכל באר היטב, שם הספר וקטע המצוטט, כך שיוכלו החברים לשפוט מכח האיזכור אם הכוונה לספר סמ"ע הידוע לנו, או לספר אחר שר"ת שמו ג"כ סמ"ע, או סתם טעות הדפוס. אך אם מאיזה סיבה יש צורך להעלים את זה (כגון אם זה נמצא בכת"י שלא נדפס שהינך עורך כעת לדפוס, או ספר בלתי מצוי שבאמצע עריכה), לכה"פ תציין תקופת כתיבתו של החיבור המצטט את הסמ"ע הנ"ל וגם תוכן החידוש המצוטט בשם הסמ"ע. אחרת כולנו מגששים באפילה בלי לידע לאיזה כיוון הדברים נוטים.
אציין שלשה השערות בכיוונים שונים, שאי אפשר להכריע ביניהם בלתי ידיעות הנ"ל. מצד אחד יתכן שהמצטט הוא תלמיד הסמ"ע שזכה לראות חיבורו על הש"ס בכתי"ק (כדלהלן). כמו כן יתכן שמדובר מחיבור אחד של הסמ"ע ששרד לפליטה עם חידושים על ב"ק שהיה בתקופה מסוימת בידי הרב המצטט (כדלהלן). לעומת יש לומר שהכוונה לס'פר מ'ראה ע'ינים, ספר שהיה נפוץ פעם, תוכנו ציונים על סדר הש"ס לספרי אחרונים הדנים בסוגיות אלו. וכן על זה הדרך.

לגוף חיבורו של הסמ"ע על הש"ס. הנה מקור דבר זה בהקדמה המפורסמת של הגאון רבי יוסף יוזפא כ"ץ בן הגאון הסמ"ע לספר דרישה ופרישה על יו"ד (בדפוס הרגיל של הטור הנפוץ נמצא בריש יו"ד ח"ב עם התנצלות המדפיס על ההשמטה ממקומה בריש יו"ד. המגן אברהם סימן רס"ג ס"ק י"ב מצטט קטע מהקדמה זו "כ"כ בסוף ס' הדרישה בא"ע", וצ"ע). רבי יוזפא בן הסמ"ע מזכיר שחיבר מר אביו ביאורים על ארבע עשרה מסכתות, אך חיבור זה נשרף עוד בחיי רבינו הסמ"ע.
אך יש לציין לדברי הרב שלמה גאטעסמאן בישורון ב' עמוד קטז במבוא ל"ביאורי הסמ"ע לספר המרדכי", שם מפרט תוכן כרך כתי"ק של הסמ"ע (שבספריית הסמינר בנ"י) שממנו הדפיס ביאורים אלו, ומזכיר שיש שם גם ביאורים על מסכת ב"ק (נראה שר"ל ביאורים על המרדכי במסכת ב"ק). האם יתכן שלביאורים אלו ציין הספר האנונימי הנזכר, שאולי ראה את כתי"ק הנ"ל?
כרך נוסף על המרדכי מסכת פסחים נמצא בספריית אוקספורד, ממנו הדפיס הרב אברהם יוסף חבצלת ב"עולת שלמה" עמודים רנה-רפט. אך לא ביאר שם אם יש בכתב יד הנזכר (שמתיאורו נראה שאינה בכתי"ק הסמ"ע) גם על שאר מסכתות או לא.
מן הענין לציין, ששני המולי"ם הנ"ל מדגישים שכפי הנראה היה חיבורו של הסמ"ע על המרדכי לעיני תלמידו השלה"ק, המצטט ממנו קטעים בשם "יש מי שכתב" ולא מביאו בשמו.

[מתעמק]

ואיידי דאתי לידן איזכור חיבורי הסמ"ע האבודים, נימא בה מילתא.
בהקדמת רבי יוזפא בן הסמ"ע הנ"ל, אחר שהאריך על אופן לימודו של אביו ודרכי כתיבתו חדושים וביאורים בזיקוק אחר זיקוק ובירור אחר בירור, נחית למנינא להזכיר המון חיבורים שחיבר אביו הגאון, והקורות אותם. וזה לשונו:

ובכן חבר כמה חבורים, סיני ועוקר הרים, לא הניח שום דבר אשר לא כתב עליו באורים, הן על ארבע עשר מסכתות שבששה סדרים, הן על רי"ף ור"ן סמ"ג ומרדכי והרא"ש והטורים, הן על ספרי קבלה פילסופיא תכונה קלים וחמורים, כרך גדול דרשות על התורה מקרא משנה אגדה ומדרשים אשר דרש בימיו לפני זקנים ונערים, באורים על התורה ועל פירש"י העלה הכל על ספרים, כרך עם שאלות ותשובות מלבד שאר תשובות אשר הנה והנה נפזרים, ובהיותו בחיים נשרפו חדושי הלכות אשר חידש על ארבעה עשרה מסכתות כלים ונחרצים עד גמורים, וב' שנים אחרי מותו נשרפו בק"ק לבוב בהשריפה דתוך העיר כל ספריו שלמד מתוכו והגיה אותם וכתב וביאר כל דבר הקשה ורשם על הגליון מלא על כל גדותם אשר לא יערכנו ספריו זהב וזכוכית גם הכרך דרשות שעשה והביאורים על רש"י והתורה והכרך שאלות ותשובות את כל אלו נאבד ונשרף בעו"ה רק בערך מאה ועשרים תשובות שלא באו עדיין לכרך נשארו.

והנה ר"ש גאטעסמאן במבוא הנ"ל הבין מדברים האלו ש"כל" חידושי הסמ"ע נאבדו זולת מאה ועשרים תשובות שנשארו מתוך השריפה הגדולה הנ"ל. ובכן טרח למצוא פשר לכרך כתי"ק הסמ"ע שמצא והדפיס שם, ומצא השערה ממגיה עלום שם על גבי כרך כתי"ק הנזכר, שהחיבור הזה הוליכה הרבנית אשת הסמ"ע עמה לארה"ק ולכך ניצל מהשריפה הגדולה ששרפה את כל אוצר כתבי הסמ"ע.
אך אין הדברים מסתדרים כלל. חדא, לא יובן כלל מה לה להרבנית אשת הסמ"ע להביא עמה חיבור על המרדכי לארה"ק. הן לא היו בזמן ההיא בתי דפוס בארה"ק, כך שלא לשם הדפסה הביאתה עמה. אלא מה תאמר שהוליכה החיבור עמו לצורך עצמה ללמוד ממנה? גם כן לא מסתבר. נכון שהיתה מלומדת ויודעת ספר, אבל עד כדי כך להתעמק בחידושי הסמ"ע על המרדכי?! הרי בהקדמת בנה רבי יוזפא כתב וז"ל:

וכל ימיה הן בימי החורף הן בימי הקיץ עמדה תמיד בזריזות קודם אור היום כמה שעות והרבית להתפלל בכוונה גדולה בתפילות ובתחנונים לפני המקום ב"ה, ובידה מפתח עזרת הנשים שהיתה ראשונה מבאי בית הכנסת ואחרונה שעה אחת או ב' אחר יציאת העם מבהכ"נ שהגמירה תפלותיה ותחנוניה ואחר התפלה לא שם נשפה לשום דבר בטלה רק מחיל אל חיל עוסקת בתורה פרשה של ימי השבוע עם פירש"י ושאר מפרשים כדיוע לכל תלמיד אמ"ו ז"ל מאוכלי שלחנו שתמיד אשר היו פוטרין השלחן בדברי תורה היתה אוזרת כגבר חלציה במשא ומתן הד"ת ולפמעים אשר המציאה מדעתה איזה פשוט מתוך מדבש נופת תטופנה שפתותיה, ובפרט בדיני נשים ובהלכות נדה היתה בקי כמעט כאחד מבעלי הוראה ... וכהנה וכהנה נתנה תמיד דעתה ולבה לידע טעמי התורה.

נשמע מזה שעם כל לימודה וידיעותיה עדיין לא הגיע לכדי לימוד גפ"ת, אלא כל עסקה בתורה היה בחומש ומפרשים, וכן היתה בקיאה בדינים. כך שמתמיה לשער שהוליכה חידושי בעלה עמה בדרכה לארה"ק. (אדרבה לפי הסברא הנ"ל שנסיעתה לארה"ק היה לפני השריפה הגדולה, יותר היה לה להוליך עמה הביאורים עה"ת ופירש"י בהם הגתה כל ימיה).
ויתירה מזו, ר"ש גאטעסמאן שם נתחבט בשנת נסיעתה של הרבנית וזמן פטירתה לפי נתונים שגויים, וזה גרם לו שלא עמד על התמיהות בדבר. אך כאשר נתבונן שוב בהקדמת רבי יוזפא ונחשוב חשבונו של עולם, נמצא שנסיעת הרבנית אשת הסמ"ע לארה"ק היה כבר אחר השריפה הגדולה. כי אלו הם הנתונים שבהקדמת רבי יוזפא:
אחר פטירת אמ"ו ז"ל חיתה כמו י"ז שנים (כלומר שנפטרה לערך שנת שצ"א).
אחר פטירת אמ"ו ז"ל חבבה הארץ לעלות לארץ ישראל ולירושלים תוב"ב וכאשר זכתה לדבר זה והולכת וסובבת על כל קברי הצדיקים שבכל עיר ועיר המונחים בארץ ישראל, ולבסוף יושבת בירושלים תוב"ב כמו ח' שנים. (ואגב גם מה שנתחבט שם באיזה גיל נפטרה, מפורש שם שהיתה בת נ"ח).
הסברא נותנת שהנסיעה לארה"ק והסיבוב על קברי צדיקים יחדיו לא ארכו יותר משנה שלימה, כך שמתוך י"ז שנה שבין פטירת הסמ"ע לפטירתה ישבה ח' שנים בארה"ק, שנה נוספת לפני זה נסעה בדרכים וסיבובים על קברי צדיקים, נשארו עוד ח' שנה שכנראה לא נסעה עדיין מבית בעלה המנוח. לעומת, השריפה הגדולה קרה כבר ב' שנים אחרי פטירת הסמ"ע, שעה שעדיין נמצאה הרבנית באירופא, כך שכל ההשערה הנ"ל נפל בבירא.

[מתעמק]

ובדבר הקושיא איך שרדו מקצת חיבורי הסמ"ע. כד נעיין בדבר ניווכח שההנחה ש"כל כתבי הסמ"ע נשרפו אין לה סימוכין.
איבעית אימא סברא, שהרי גם חיבור דרישה ופרישה נדפס (כ"א שנה) אחר פטירת הסמע כנזכר בהקדמה זו, והיאך שרד חיבור זה ולא נזכר הצלתו מתוך השריפה.
איבעית אימא קרא, כאשר נעבור בעיון על כל דברי רבי יוזפא הנ"ל, תמצא רשימת הספרים יתירה על רשימת הנשרפים. הרי מזכיר חיבורים על: רי"ף, ר"ן, סמ"ג, מרדכי, רא"ש, טור, קבלה, פילסופיא, תכונה, כרך דרשות, ביאורים על התורה ופירש"י, כרך שו"ת. אך בהשריפה לא נזכר רק הגהות על גליוני ספרים, כרך דרשות, ביאורים עה"ת ופירש"י, כרך שו"ת. הרי מזה שעוד נשארו כל החיבורים המנויים על הרי"ף ור"ן וסמ"ג ומרדכי והרא"ש והטור וכו'.
שמא תאמר הרי לא הזכיר רבי יוזפא לראשונה הגהות על גליוני הספרים, אם כן יתכן שכל הנזכר היו על גבי גליונות ספרים, כך שאין כאן השמטה אלא הכל נשרף כליל זולת ק"כ תשובות. ראיה נוספת לסברא זו היא הדגשת "כרך" על הדרשות והשו"ת, הרי ששאר הדברים לא היו בכרך בפני עצמם.
אך אין זה נכון, שהרי בין הספרים המנויים נזכר גם ביאוריו על הטורים, אותם ידענו להיותם חיבורים שלמים מלאים כל טוב. וכן ביאורי הסמ"ע על המרדכי הנדפס בישורון שם, גם כן איננו על הגליון אלא בכרך מיוחד. כך שמסתבר שכל הנזכר היו בכרכים בפני עצמם. ומה שמדגיש היותם ב"כרך" רק הדרשות והשו"ת אינו אלא משום ששני חיבורים אלו הינם קיבוץ נפרדים, שו"ת שונים לא ראי זה כראי זה, ודרשות שונות שכל אחת נאמרה בזמן בפני עצמה בלי קשר ביניהם, אשר לכך הדגיש היותם נאספים יחדיו לתוך כרך אחד, מה שאין כן חיבור ביאורים על ספר הטור או המרדכי אין צורך להדגיש שזה נמצא בכרך מיוחד, שהרי מישך שייכי בהדדי ביאורי דף אחד עם ביאורי דף השני.
מעתה הוי אומר, שמתוך המון חיבורים אלו שרדו כמעט כולם מתוך השריפה, ולא נשרפו אלא ספרים הנדפסים שבאוצר ספרי הסמ"ע עם הגהותיו בגליון, וכן ביאוריו עה"ת ופירש"י, ודרשותיו, וכרך שו"ת. וההדגשה במאה ועשרים תשובות ששרדו אינו משום שזה לבד נשאר להסמ"ע בכתובים, אלא כפשטות הסגנון שזה לבד נשאר מ"תשובותיו", משום שלא נכרך עדיין עם שאר התשובות.
(על תשובות הסמ"ע, ראה עוד viewtopic.php?f=7&t=7561)

[בגולה]

במחילה כבוד הרב היש"ב, בשאלות כאלו ההכרח לפרש בהם קצת פרטים על המקור מהם לקחת המידע על הסמ"ע בב"ק. רצוי לפרש הכל באר היטב, שם הספר וקטע המצוטט, כך שיוכלו החברים לשפוט מכח האיזכור אם הכוונה לספר סמ"ע הידוע לנו, או לספר אחר שר"ת שמו ג"כ סמ"ע, או סתם טעות הדפוס. אך אם מאיזה סיבה יש צורך להעלים את זה (כגון אם זה נמצא בכת"י שלא נדפס שהינך עורך כעת לדפוס, או ספר בלתי מצוי שבאמצע עריכה), לכה"פ תציין תקופת כתיבתו של החיבור המצטט את הסמ"ע הנ"ל וגם תוכן החידוש המצוטט בשם הסמ"ע. אחרת כולנו מגששים באפילה בלי לידע לאיזה כיוון הדברים נוטים.

לפי מה שכבר בררתי עם י.ש.ב בפרטי - הרי שהיה כאן איזה טעות בהקלדה ולא מיירי כלל מספר של הסמ"ע על בבא קמא - ב"ק, אלא מדובר על קטע בסמ"ע ס"ק - סעיף קטן פלוני.
ומכאן שאין שום ענין עוד לעסוק בזה לצורך עניניו.