אם קשקשים מהני לדם אדם

[אחשדרפנטובסקי]

(ערכתי הודעתי מחדש, לאחר תגובות הסלידה)
קיי"ל דם דגים אסור באכילה משום מראית העין, ואילו מערב בו קשקשים מותר דליכא חשש מראית עין.
ונשאלת השאלה, בדם אדם שאיסורו נמי אינו אלא משום מראית העין, האם מועיל קשקשים, או לאו?

[אגרת]

נערך

[תורה תמימה]

אולי הקבס המתעורר מעשיה זו יעורר את חברי הפורום כאן לבל ישתו דם חבריהם בכזו שקיקה

[מרחביה]

[אם נרצה לתרגם את השאלה לדברים שנפשו של אדם פחות קצה בהם, ניתן יהיה לדון בבישול בשר בחלב אשה, אם יש להתיר מראית עין שבו על ידי שקדים.]

[ירושלמי]

עי' רעק"א יו"ד סוף סי' סו.

[עשוי לנחת]

(ערכתי הודעתי מחדש, לאחר תגובות הסלידה)
קיי"ל דם דגים אסור באכילה משום מראית העין, ואילו מערב בו קשקשים מותר דליכא חשש מראית עין.
ונשאלת השאלה, בדם אדם שאיסורו נמי אינו אלא משום מראית העין, האם מועיל קשקשים, או לאו?

ובכן, הרשב"א בתורת הבית (בית שלישי בבית הקצר תחילת ש"ה) כותב שדם אדם מותר כשיש בו היכר, אך ההפלאה בכתובות (ס) מדייק מרש"י שבדם אדם אין היתר אפי' עם היכר. ונפ"מ גם למציצת דם מהאצבע שלכאו' יש בזה היכר, שהכנה"ג אוסר, ובש"ך (יו"ד סו סקט"ז) וביהגר"א (סקי"ד) משמע שפסקו כהרשב"א שמותר, וכ"פ הפר"ח, הבאר שבע (טז) והפלתי. וגם לענין מילה לא מצאנו שהפוסקים הצריכו לשטוף את הפה אחר המציצה [אם לא משום נקיות לברכה], ומסתמא משום שיש בזה היכר. [נמצא רשום אצלי]
ולפי"ז יש לדון בקשקשים דידן, על אלו קשקשים מדובר [בדגים יש קשקשת של סימני טהרה ולא כמו קשקשים של אדם], אם ידוע שרק לאדם יש קשקשים ולא לבע"ח, לכאו' מותר. אך מי אמר לך שלבע"ח אין קשקשים? ואפי' את"ל שידוע בטבע שאין להם, לא כ"א יודע את זה, ואולי לא חשיב היכר.

[אחשדרפנטובסקי]

(ערכתי הודעתי מחדש, לאחר תגובות הסלידה)
קיי"ל דם דגים אסור באכילה משום מראית העין, ואילו מערב בו קשקשים מותר דליכא חשש מראית עין.
ונשאלת השאלה, בדם אדם שאיסורו נמי אינו אלא משום מראית העין, האם מועיל קשקשים, או לאו?

ובכן, הרשב"א בתורת הבית (בית שלישי בבית הקצר תחילת ש"ה) כותב שדם אדם מותר כשיש בו היכר, אך ההפלאה בכתובות (ס) מדייק מרש"י שבדם אדם אין היתר אפי' עם היכר. ונפ"מ גם למציצת דם מהאצבע שלכאו' יש בזה היכר, שהכנה"ג אוסר, ובש"ך (יו"ד סו סקט"ז) וביהגר"א (סקי"ד) משמע שפסקו כהרשב"א שמותר, וכ"פ הפר"ח, הבאר שבע (טז) והפלתי. וגם לענין מילה לא מצאנו שהפוסקים הצריכו לשטוף את הפה אחר המציצה [אם לא משום נקיות לברכה], ומסתמא משום שיש בזה היכר. [נמצא רשום אצלי]
ולפי"ז יש לדון בקשקשים דידן, על אלו קשקשים מדובר [בדגים יש קשקשת של סימני טהרה ולא כמו קשקשים של אדם], אם ידוע שרק לאדם יש קשקשים ולא לבע"ח, לכאו' מותר. אך מי אמר לך שלבע"ח אין קשקשים? ואפי' את"ל שידוע בטבע שאין להם, לא כ"א יודע את זה, ואולי לא חשיב היכר.

התכוונתי לקשקשים של דגים. ואין כאן מראית העין, כיון שהרואה סבור שהוא דם דגים.

[עשוי לנחת]

התכוונתי לקשקשים של דגים. ואין כאן מראית העין, כיון שהרואה סבור שהוא דם דגים.

[היכ"ת מעניינת, אבל] אם ככה, אז לכאו' לפי מה שכת' שהותר דם אדם כשיש בו היכר, מסתמא אין נפ"מ אם זה היכר של דם אדם דוקא, אלא סגי בהיכר שהוא דם של היתר ושרי.

[אחשדרפנטובסקי]

התכוונתי לקשקשים של דגים. ואין כאן מראית העין, כיון שהרואה סבור שהוא דם דגים.

[היכ"ת מעניינת, אבל] אם ככה, אז לכאו' לפי מה שכת' שהותר דם אדם כשיש בו היכר, מסתמא אין נפ"מ אם זה היכר של דם אדם דוקא, אלא סגי בהיכר שהוא דם של היתר ושרי.

לכאורה השאלה היא אם ההיכר שצריך להיות הוא רק מה שאמרו חז"ל, או שמא כל אחד יכול להחליט על היכרים אחרים. למשל בדם דגים דמהני קשקשים, האם גם אם אכתוב שלט גדול שכתוב בו "דם דגים" האם זה מהני בתורת היכר?

[איש שלום]

הגרעק"א בשו"ע יו"ד סוף סי' ס"ו מביא ראיה מדברי התוס' שלא מהני קשקשים בדם אדם. אבל מוסיף שמדברי הרמ"א משמע דמהני. ועוד מוסיף שם דנראה דבמבושל שרי.
(וא"כ המרק שדיברת עליו אתמול מסתמא מותר לפוסקים כהרמ"א).

[יתר10]

מפשטות הסוגיא עולה שדם אדם אסור אפילו בקשקשים, דהרי דייקו בגמ' בהו"א דרצו לתרץ בלא כינסו דכותה ברישא גבי אדם וכו' וא"כ גם למסקנא דאוקי בכינסו ובהיכר דכותה גבי דם אדם אסור אפילו בכינסו והיכר

[איש שלום]

מפשטות הסוגיא עולה שדם אדם אסור אפילו בקשקשים, דהרי דייקו בגמ' בהו"א דרצו לתרץ בלא כינסו דכותה ברישא גבי אדם וכו' וא"כ גם למסקנא דאוקי בכינסו ובהיכר דכותה גבי דם אדם אסור אפילו בכינסו והיכר

הוא הוא הדיוק שדייקו התוס' וכתבו ההסבר שבאדם לא שייך היתר קשקשים, ועל זה תמה הגרע"א אמאי לא שייך וכו'. עיין הודעתי הקודמת.

[סופר]

שאלה פשוטה:
אם נניח שדם אדם שונה בצבעו מדם דגים, היותר על ידי קשקשים? פשיטא שלא.
ואם כן, הרי כלפי האוכל מזיד הנזיד ידוע שאי"ז דם דגים ושהסיפור של הקשקשים זה בדיחה, וחזר הדין דכל שאסרו כו' אפי' בחדרי חדרים.
ומראית העין שלו גופיה אכתי לא הותר, וכמובן.

[איש שלום]

שאלה פשוטה:
אם נניח שדם אדם שונה בצבעו מדם דגים, היותר על ידי קשקשים? פשיטא שלא.
ואם כן, הרי כלפי האוכל מזיד הנזיד ידוע שאי"ז דם דגים ושהסיפור של הקשקשים זה בדיחה, וחזר הדין דכל שאסרו כו' אפי' בחדרי חדרים.
ומראית העין שלו גופיה אכתי לא הותר, וכמובן.

לדידי אינו כל כך פשוט, כיון שדם אדם אינו שונה בצבעו מדם דגים, וכל האיסור הוא משום מראית העין, וכאן אין מראית העין, הו"ל ממש כמו דם דגים שאינו אסור משום מראית עין בכה"ג.
ואם הדבר היה פשוט כל כך (כמו שכתבת "וכמובן"), תסמוך על הגרע"א דבהודעתי לעיל, שלא היה נשאר בקושיא, וגם הרמ"א לא היה מתיר.

[סופר]

תקרא שוב את הודעתי במתון. אולי תבין.

[איש שלום]

תקרא שוב את הודעתי במתון. אולי תבין.

סליחה על הבורות, אבל לא זכיתי להבין. אולי תנסה להסביר יותר ברור לאנשים פשוטים כמוני.

[סופר]

אני טוען טענה פשוטה בתכלית:
אם יהודי מלק דג והריהו יחידי בחדרו אין איש אתו בבית, בכ"ז מלתא דפשיטא דבלא היכר דקשקשים אסור לו לשתות את הדם, וזה מטעם הידוע דכל מלתא דגזור רבנן משום מראית עין אסור אפי' בחדרי חדרים.
מעתה, אותו שותה דם האדם שיודע בברורות שהקשקשים דנן אינם אלא כסות עיניים, מי התיר כלפיו את איסור מראית העין?
דכלפיו אין הקשקשים מעלים ומורידים, לבד אולי השקיות של זק"א שמהם מוכחא מלתא.
מלת 'כמובן' שכ' לעיל נתכונתי על סברתי, ויש לישב כונת רעק"א.

[איסתרא בלגינא]

אני טוען טענה פשוטה בתכלית:
אם יהודי מלק דג והריהו יחידי בחדרו אין איש אתו בבית, בכ"ז מלתא דפשיטא דבלא היכר דקשקשים אסור לו לשתות את הדם, וזה מטעם הידוע דכל מלתא דגזור רבנן משום מראית עין אסור אפי' בחדרי חדרים.
מעתה, אותו שותה דם האדם שיודע בברורות שהקשקשים דנן אינם אלא כסות עיניים, מי התיר כלפיו את איסור מראית העין?
דכלפיו אין הקשקשים מעלים ומורידים, לבד אולי השקיות של זק"א שמהם מוכחא מלתא.
מלת 'כמובן' שכ' לעיל נתכונתי על סברתי, ויש לישב כונת רעק"א.

ועדיין נוכל לשאול את השאלה שניכר בו שהוא מבושל דאז אין החשד אלא בדרבנן דבזה לא אמרינן כל דבר שאסרו חכמים וכו' כמו שכתבו התוס' וכמו שפסקו האחרונים סי' פ"ז ומ"ב סי' ש"א.

[איש שלום]

אני טוען טענה פשוטה בתכלית:
אם יהודי מלק דג והריהו יחידי בחדרו אין איש אתו בבית, בכ"ז מלתא דפשיטא דבלא היכר דקשקשים אסור לו לשתות את הדם, וזה מטעם הידוע דכל מלתא דגזור רבנן משום מראית עין אסור אפי' בחדרי חדרים.
מעתה, אותו שותה דם האדם שיודע בברורות שהקשקשים דנן אינם אלא כסות עיניים, מי התיר כלפיו את איסור מראית העין?
דכלפיו אין הקשקשים מעלים ומורידים, לבד אולי השקיות של זק"א שמהם מוכחא מלתא.
מלת 'כמובן' שכ' לעיל נתכונתי על סברתי, ויש לישב כונת רעק"א.

אם נאמר שהתירו ע"י קשקשים משום דאז ליכא מראית העין של דם אסור. אזי כמו שבדם דגים מהני, כך גם בדם אדם מהני. אז מה אם הוא עצמו יודע שאינו דם דגים, עכ"פ אם יבוא הרואה לתוך חדרי החדרים, לא אתי לחשוד בו שאוכל דם אדם. לכן לא זכיתי להבין דבריך למרות שלהבנתך הדברים פשוטים. מצטער.

[אוצר החכמה]

סופר תפס את החבל בשני הקצוות וזה הטעהו, מצד אחד הוא מדבר על איסור מראית העין בחדרי חדרים שיסוד איסורו הוא שגם בחדרי חדרים יש להתעלם מהעובדה שהנמצא כאן יודע את המצב האמיתי, ומצד שני הוא בא וטוען הלא הוא יודע שאין זה דם דגים. אם נתיחס לידיעתו את האמת, הלא הוא יודע גם שאין זה דם בהמה וממילא בכלל אין איסור מראית העין, כל האיסור הוא משום אנו מתעלמים מידיעותיו, ואומרים אילו היה כאן אדם שאינו יודע הרי היינו אוסרים, גם עתה הדבר אסור אע"פ שזה בחדרי חדרים.

[אריה לייב]

קיי"ל דם דגים אסור באכילה משום מראית העין, ואילו מערב בו קשקשים מותר דליכא חשש מראית עין.
ונשאלת השאלה, בדם אדם שאיסורו נמי אינו אלא משום מראית העין, האם מועיל קשקשים, או לאו?

חשבתי פעם שאלה בכיוון זה בדין המפורסם שאסור להניח בשר בהמה בחלב שקדים מפני מראית העין, ולכן יניח שקדים בתוך החלב (עיין יו"ד סימן פ"ז סעיף ג' ברמ"א).
מדין זה יוצא לכאורה שאסור להניח בשר בכל מה שדומה לחלב פרה (כגון למשל היום יש חלב סויה, או חלב ריצ'קפה פרווה וכדומה) , כעת, האם מותר להניח בשר בחלב סויה וכדומה ויוסיף שקדים מפני מראית העין ?

[בקרו טלה]

קיי"ל דם דגים אסור באכילה משום מראית העין, ואילו מערב בו קשקשים מותר דליכא חשש מראית עין.
ונשאלת השאלה, בדם אדם שאיסורו נמי אינו אלא משום מראית העין, האם מועיל קשקשים, או לאו?

חשבתי פעם שאלה בכיוון זה בדין המפורסם שאסור להניח בשר בהמה בחלב שקדים מפני מראית העין, ולכן יניח שקדים בתוך החלב (עיין יו"ד סימן פ"ז סעיף ג' ברמ"א).
מדין זה יוצא לכאורה שאסור להניח בשר בכל מה שדומה לחלב פרה (כגון למשל היום יש חלב סויה, או חלב ריצ'קפה פרווה וכדומה) , כעת, האם מותר להניח בשר בחלב סויה וכדומה ויוסיף שקדים מפני מראית העין ?

הדרכ"ת דן בשאלה דומה

[אריה לייב]

יישר כח.