פורום אוצר החכמה

ראיתי היום בספר, שאמרינן דאם עבר וביטל איסור גם אם יכול להפרישו (היינו להוציא באיזו שאי דרך את האיסור) אינו צריך ומותר (כנראה לאחרים כי לו בכל מקרה הרי אסור)
ולא מצאתי מי שיביא כך אדרבה מצאתי להיפך ביד המלך על הרמב"ם מאכלות אסורות פט"ו הכ"ב שכתב:
ועכ"פ אם מכיר האיסור ויש בידו להפרישו מן ההיתר ואינו מפרישו אין לך מבטל איסור לכתחילה גדול מזה.
מישהו יכול למצא לי מקור להיתר כדברי הספר הנ"ל?
חשוב לי מאד
בתודה מראש

כל מה שאיסור בטל הוא ברוב אך בקבוע לא דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ואם ניכר האיסור הוי כקבוע.

אגרת כתב:כל מה שאיסור בטל הוא ברוב אך בקבוע לא דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ואם ניכר האיסור הוי כקבוע.

לפעמים לא ניכר האיסור ובכל זאת ניתן להפרישו כגון ע"י סחיטה. ואולי בזה מדבר הספר הראשון.