ראיתי היום בספר, שאמרינן דאם עבר וביטל איסור גם אם יכול להפרישו (היינו להוציא באיזו שאי דרך את האיסור) אינו צריך ומותר (כנראה לאחרים כי לו בכל מקרה הרי אסור)
ולא מצאתי מי שיביא כך אדרבה מצאתי להיפך ביד המלך על הרמב"ם מאכלות אסורות פט"ו הכ"ב שכתב:
ועכ"פ אם מכיר האיסור ויש בידו להפרישו מן ההיתר ואינו מפרישו אין לך מבטל איסור לכתחילה גדול מזה.
מישהו יכול למצא לי מקור להיתר כדברי הספר הנ"ל?
חשוב לי מאד
בתודה מראש