יחיעם מלח הארץ כתב:לכאורה לפנינו הקצנה נוספת של השיטה שאין מתייחסים בהלכה אלא לדבר הנראה בעין בלתי מזויינת
מישהו יכול להסביר?הרב רבינוביץ כתב:איך ניתן לקבוע שהללו שלימים הם? מעתה כל אלה ספק חסרים הם !
איש_ספר כתב:כיון שאיני בענין בכלל, לא זכיתי להבין את ההגיון שבחידוש.
אם בריה לא בטיל מן התורה, מה יתן לך ומה יוסיף לך שזה ספק אם נחסר.
[ובכלל כשאין מקום להתספק, למה יקרא ספק]
ובסו"ד נראה שירד לחדש דבר נוסף והוא שבריה שאי אפשר להכיר בשלימותה אינה בריה, או שאולי יש לבריה שיעור למטה, ומלבד שכ"ז צריך מקור, בשביל זה לא היה צריך להרצות את הדין של נחסרו רגלי הנמלה.
חיים כתב:איש_ספר כתב:כיון שאיני בענין בכלל, לא זכיתי להבין את ההגיון שבחידוש.
אם בריה לא בטיל מן התורה, מה יתן לך ומה יוסיף לך שזה ספק אם נחסר.
[ובכלל כשאין מקום להתספק, למה יקרא ספק]
ובסו"ד נראה שירד לחדש דבר נוסף והוא שבריה שאי אפשר להכיר בשלימותה אינה בריה, או שאולי יש לבריה שיעור למטה, ומלבד שכ"ז צריך מקור, בשביל זה לא היה צריך להרצות את הדין של נחסרו רגלי הנמלה.
הדין שבריה אינה בטלה בתערובת הוא מדרבנן.
איש_ספר כתב:חיים כתב:איש_ספר כתב:כיון שאיני בענין בכלל, לא זכיתי להבין את ההגיון שבחידוש.
אם בריה לא בטיל מן התורה, מה יתן לך ומה יוסיף לך שזה ספק אם נחסר.
[ובכלל כשאין מקום להתספק, למה יקרא ספק]
ובסו"ד נראה שירד לחדש דבר נוסף והוא שבריה שאי אפשר להכיר בשלימותה אינה בריה, או שאולי יש לבריה שיעור למטה, ומלבד שכ"ז צריך מקור, בשביל זה לא היה צריך להרצות את הדין של נחסרו רגלי הנמלה.
הדין שבריה אינה בטלה בתערובת הוא מדרבנן.
אכן טעיתי לגבי ביטול. (אף שאולי יש שיטה שכזו אבל אין הלכה כן כמובן) אבל הרב רבינוביץ מדבר באופן כללי. גם על אכילה בפנ"ע.
מאיר חכמים כתב:אבל התמיהה במקומה עומדת מדוע יש להסתפק שמא נחסר
חיים כתב:הרב רבינוביץ כנראה מבין שכדי לחייב מלקות בב"ד צריך עדות ברורה שהבריה היתה שלמה
זלמן כתב:יתכן לומר, דכל מה דלא אומרים על דבר שהוא ספק במקום שאין סיבה להסתפק, זהו רק במקום דאפשר לדעת באופן וודאי כל צד וכן שאפשר לדעת כשהוא ספק, ולכן אין לנו לקבוע סתם על דבר שהוא ספק בלא שנדע באמת שספק הוא. אבל במקום דא"א בשום אופן שבעולם בכל מקרה לדעת שום צד בבירור, אזי נחשב הדבר ספק מעיקרא.
ודוג' מה שהביא הג"ר נחום אליעזר רבינוביץ, דיש בריות שלעולם א"א לדעת אם הם חסירים או לא, כיוון שהם קטנים כ"כ, ולכן בכה"ג נחשיבם לעולם כספק. דהא יש מציאות כזאת בעולם בריות שהם חסירים, וא"כ מנין לנו שבריה זו אינה מהחסירים.
איש שלום כתב:ואני תמה על הסבריכם המלומדים, דהרי יש כאן על החרקים הללו חזקה דמעיקרא שנולדו שלמים, וא"כ אין כאן ספק כלל, ופשיטא דחייב מלקות אע"פ שאין עדות ברורה שהיה שלם
איש_ספר כתב:מישהו יכול להסביר?הרב רבינוביץ כתב:איך ניתן לקבוע שהללו שלימים הם? מעתה כל אלה ספק חסרים הם !
תוך כדי דיבור כתב:כמו שכתבו כאן, הדברים על פניהם תמוהים לכאורה. אבל אולי הביאור להם הוא באופן אחר: עי' במנחת אשר לגר"א וייס (ויקרא סי' ט"ז), שנוטה גם הוא כאחרונים הסוברים שבחרקים זעירים ביותר לא שייך איסור בריה. וטעמו, שהרי מצינו בדין בריה שאם נימוח אחד מאיבריה הריהי בטלה, דהיינו שהפסד קטן בשלמות צורתה מבטל ממנה את חשיבותה כבריה – ומעתה בתולעים זעירות מאד, הרי אפילו אם הן שלמות אי אפשר כמעט להכיר בזה, ואין אצלנו שום הבדל אם הן חסרות רגל וכדומה, וממילא לא מסתבר כלל לומר שנתנו להן חשיבות דין בריה מעיקרא.
וא"כ אפשר שכעין זה גם הכוונה בנידו"ד (בפרט בסוף הדברים), רק שלא נוסחו הדברים היטב.
קול אומר קרא כתב:עוד פסק לא מובן של הרב רבינוביץ
http://www.otzar.org/aspcrops/164134_25 ... 412015.asp
מישהו יכול להסביר מה שייך כאן ביטול ברוב???????
לפי ההגיון הזה אפשר לפלפל: מהתורה, שמבטלין איסור לכתחילה, האם מותר לזרוק לתוך מיכל אשפה דף של גניזה, כיון שהיא בטלה ברוב, או דילמא שזה קשור לנידון של האבני מילואים אם מותר לבטל לכתחילה משום משמרת...
קול אומר קרא כתב:קול אומר קרא כתב:עוד פסק לא מובן של הרב רבינוביץ
http://www.otzar.org/aspcrops/164134_25 ... 412015.asp
מישהו יכול להסביר מה שייך כאן ביטול ברוב???????
לפי ההגיון הזה אפשר לפלפל: מהתורה, שמבטלין איסור לכתחילה, האם מותר לזרוק לתוך מיכל אשפה דף של גניזה, כיון שהיא בטלה ברוב, או דילמא שזה קשור לנידון של האבני מילואים אם מותר לבטל לכתחילה משום משמרת...
בברכה המשולשת כתב:קול אומר קרא כתב:קול אומר קרא כתב:עוד פסק לא מובן של הרב רבינוביץ
http://www.otzar.org/aspcrops/164134_25 ... 412015.asp
מישהו יכול להסביר מה שייך כאן ביטול ברוב???????
לפי ההגיון הזה אפשר לפלפל: מהתורה, שמבטלין איסור לכתחילה, האם מותר לזרוק לתוך מיכל אשפה דף של גניזה, כיון שהיא בטלה ברוב, או דילמא שזה קשור לנידון של האבני מילואים אם מותר לבטל לכתחילה משום משמרת...
לא הבנתי למה לא שייך כאן ביטול ברוב? הנייר הטעון גניזה מתבטל בניירות שלא טעונים גניזה
איש_ספר כתב:וכי הנידון כאן על האשפה הכללית איך לדונה? (וגם בזה י"ל לא שייך ביטול דיבש וכלענין טומאת משא, שאמרו בגמ' בכורות), הנידון כאן הוא השלכת כתבי קודש במקום שאפילו נימא שהם עומדים להתבטל , אבל יהיה זה בדרך בזיון, והוא גופא האיסור.
זה מסוג הדברים שכ"כ מופרכים עד כדי שקשה להסביר עד כמה.
המעיין כתב:לפי זה בכל נייר שאין עיקרו ד"ת אלא יש בו גם פסוקים ושמות כגון עיתון נוכל לומר שהמילים שהטעונות גניזה מתערבות במילים שאינן טעונות גניזה ויש כאן ביטול ברוב?
תוך כדי דיבור כתב:כמו שכתבו כאן, הדברים על פניהם תמוהים לכאורה. אבל אולי הביאור להם הוא באופן אחר: עי' במנחת אשר לגר"א וייס (ויקרא סי' ט"ז), שנוטה גם הוא כאחרונים הסוברים שבחרקים זעירים ביותר לא שייך איסור בריה. וטעמו, שהרי מצינו בדין בריה שאם נימוח אחד מאיבריה הריהי בטלה, דהיינו שהפסד קטן בשלמות צורתה מבטל ממנה את חשיבותה כבריה – ומעתה בתולעים זעירות מאד, הרי אפילו אם הן שלמות אי אפשר כמעט להכיר בזה, ואין אצלנו שום הבדל אם הן חסרות רגל וכדומה, וממילא לא מסתבר כלל לומר שנתנו להן חשיבות דין בריה מעיקרא.
וא"כ אפשר שכעין זה גם הכוונה בנידו"ד (בפרט בסוף הדברים), רק שלא נוסחו הדברים היטב.
איש_ספר כתב:גם אם יש בזה ביטול, עצם הביטול הוא אסור משום שהוא דרך בזיון באשפה.המעיין כתב:לפי זה בכל נייר שאין עיקרו ד"ת אלא יש בו גם פסוקים ושמות כגון עיתון נוכל לומר שהמילים שהטעונות גניזה מתערבות במילים שאינן טעונות גניזה ויש כאן ביטול ברוב?
ברור שכדבריך, אכן יש בדברי אחד מחשובי האחרונים, באופן שכתב הסופר אות אחת שלא לשמה ושכח איזה מהן, שיש בזה ביטול בשאר האותיות שבס"ת (חוץ מהענין של העוניו"ט של החלת לשמה באמצעות ביטול).
חשבונות רבים כתב:תוך כדי דיבור כתב:כמו שכתבו כאן, הדברים על פניהם תמוהים לכאורה. אבל אולי הביאור להם הוא באופן אחר: עי' במנחת אשר לגר"א וייס (ויקרא סי' ט"ז), שנוטה גם הוא כאחרונים הסוברים שבחרקים זעירים ביותר לא שייך איסור בריה. וטעמו, שהרי מצינו בדין בריה שאם נימוח אחד מאיבריה הריהי בטלה, דהיינו שהפסד קטן בשלמות צורתה מבטל ממנה את חשיבותה כבריה – ומעתה בתולעים זעירות מאד, הרי אפילו אם הן שלמות אי אפשר כמעט להכיר בזה, ואין אצלנו שום הבדל אם הן חסרות רגל וכדומה, וממילא לא מסתבר כלל לומר שנתנו להן חשיבות דין בריה מעיקרא.
וא"כ אפשר שכעין זה גם הכוונה בנידו"ד (בפרט בסוף הדברים), רק שלא נוסחו הדברים היטב.
בנוסח קרוב ניתן לומר שאם נגדיר את המושג בריה כחשיבות בצורה שבה הדבר נברא הרי שיש בהחלט מקום לשמוע דכשאין ניכרת הצורה הזו אין חשיבות בריה.
ואם אין העין מכירתו מחמת קטנותו ועדיין הוא שלם אינו בטל מדרבנן מדין ברי', ... אבל מסתבר כיון שבטלה הכרתה, חשיב בלבול צורה ובטל דין ברי' וכמש"כ הרשב"א בתשובה שהביא ב"י ס"ס ק"ד, ... ואפשר דכל שאין העין שולט בו לאו ברי' היא, ולא דנו בסי' ק"ד אלא בשרץ כעדשה לדעת רש"י דחשיב ברי' ובזה אף שנתערב יבש ביבש ואינו ניכר מ"מ לא אבד חשיבות ברי' דגופו קיים וניכר אלא מפני שנתערב בגופים אחרים כתוארו אין העין מבחנת בינו לבין אחרים ...
איש שלום כתב:חיים כתב:הרב רבינוביץ כנראה מבין שכדי לחייב מלקות בב"ד צריך עדות ברורה שהבריה היתה שלמהזלמן כתב:יתכן לומר, דכל מה דלא אומרים על דבר שהוא ספק במקום שאין סיבה להסתפק, זהו רק במקום דאפשר לדעת באופן וודאי כל צד וכן שאפשר לדעת כשהוא ספק, ולכן אין לנו לקבוע סתם על דבר שהוא ספק בלא שנדע באמת שספק הוא. אבל במקום דא"א בשום אופן שבעולם בכל מקרה לדעת שום צד בבירור, אזי נחשב הדבר ספק מעיקרא.
ודוג' מה שהביא הג"ר נחום אליעזר רבינוביץ, דיש בריות שלעולם א"א לדעת אם הם חסירים או לא, כיוון שהם קטנים כ"כ, ולכן בכה"ג נחשיבם לעולם כספק. דהא יש מציאות כזאת בעולם בריות שהם חסירים, וא"כ מנין לנו שבריה זו אינה מהחסירים.
ואני תמה על הסבריכם המלומדים, דהרי יש כאן על החרקים הללו חזקה דמעיקרא שנולדו שלמים, וא"כ אין כאן ספק כלל, ופשיטא דחייב מלקות אע"פ שאין עדות ברורה שהיה שלם.
עיק כתב:איש שלום כתב:חיים כתב:הרב רבינוביץ כנראה מבין שכדי לחייב מלקות בב"ד צריך עדות ברורה שהבריה היתה שלמהזלמן כתב:יתכן לומר, דכל מה דלא אומרים על דבר שהוא ספק במקום שאין סיבה להסתפק, זהו רק במקום דאפשר לדעת באופן וודאי כל צד וכן שאפשר לדעת כשהוא ספק, ולכן אין לנו לקבוע סתם על דבר שהוא ספק בלא שנדע באמת שספק הוא. אבל במקום דא"א בשום אופן שבעולם בכל מקרה לדעת שום צד בבירור, אזי נחשב הדבר ספק מעיקרא.
ודוג' מה שהביא הג"ר נחום אליעזר רבינוביץ, דיש בריות שלעולם א"א לדעת אם הם חסירים או לא, כיוון שהם קטנים כ"כ, ולכן בכה"ג נחשיבם לעולם כספק. דהא יש מציאות כזאת בעולם בריות שהם חסירים, וא"כ מנין לנו שבריה זו אינה מהחסירים.
ואני תמה על הסבריכם המלומדים, דהרי יש כאן על החרקים הללו חזקה דמעיקרא שנולדו שלמים, וא"כ אין כאן ספק כלל, ופשיטא דחייב מלקות אע"פ שאין עדות ברורה שהיה שלם.
אין לנו חזקה מעיקרא שנולדו שלמים, שהרי אף אחד לא ראה את היווצרותם. יש לנו רק רוב, שרוב חרקים שלמים הם, ובודאי שאין סוקלים על הרוב.
עושה חדשות כתב:חשבונות רבים כתב:תוך כדי דיבור כתב:כמו שכתבו כאן, הדברים על פניהם תמוהים לכאורה. אבל אולי הביאור להם הוא באופן אחר: עי' במנחת אשר לגר"א וייס (ויקרא סי' ט"ז), שנוטה גם הוא כאחרונים הסוברים שבחרקים זעירים ביותר לא שייך איסור בריה. וטעמו, שהרי מצינו בדין בריה שאם נימוח אחד מאיבריה הריהי בטלה, דהיינו שהפסד קטן בשלמות צורתה מבטל ממנה את חשיבותה כבריה – ומעתה בתולעים זעירות מאד, הרי אפילו אם הן שלמות אי אפשר כמעט להכיר בזה, ואין אצלנו שום הבדל אם הן חסרות רגל וכדומה, וממילא לא מסתבר כלל לומר שנתנו להן חשיבות דין בריה מעיקרא.
וא"כ אפשר שכעין זה גם הכוונה בנידו"ד (בפרט בסוף הדברים), רק שלא נוסחו הדברים היטב.
בנוסח קרוב ניתן לומר שאם נגדיר את המושג בריה כחשיבות בצורה שבה הדבר נברא הרי שיש בהחלט מקום לשמוע דכשאין ניכרת הצורה הזו אין חשיבות בריה.
חזו"א יו"ד סי' יד סק"ו -ואם אין העין מכירתו מחמת קטנותו ועדיין הוא שלם אינו בטל מדרבנן מדין ברי', ... אבל מסתבר כיון שבטלה הכרתה, חשיב בלבול צורה ובטל דין ברי' וכמש"כ הרשב"א בתשובה שהביא ב"י ס"ס ק"ד, ... ואפשר דכל שאין העין שולט בו לאו ברי' היא, ולא דנו בסי' ק"ד אלא בשרץ כעדשה לדעת רש"י דחשיב ברי' ובזה אף שנתערב יבש ביבש ואינו ניכר מ"מ לא אבד חשיבות ברי' דגופו קיים וניכר אלא מפני שנתערב בגופים אחרים כתוארו אין העין מבחנת בינו לבין אחרים ...
ומעתה סרו חלק מהתלונות דלעיל...
שומע כתב:בתוס' נזיר נב. מבואר, לכאו', שחרק חי נולד שלם בהכרח. כך שיש חזקה. לבד מזאת מדובר ברובא דליתא קמן שמסתמא מלקים על סמך כזה רוב. יבמה שנישאת לשוק תוכל לטעון שגיסה הוא ספק סריס חמה?
שומע כתב:דברי החזו"א הם בחרק מבושל שנשתנתה מראיתו, כמבואר למעיין במקור.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 120 אורחים