רבטוב כתב:מקורו הי' מהכנסת הגדולה ומשיירי כנה''ג לא ממקורות הכת''י.
איש_ספר כתב:המג"א השתמש גם בעמק המלך.
באופן עקרוני יתכן מאד שהיו לו גם העתקות של כת"י מפרע"ח. אבל בודאי שלא של שמונה שערים כי הם כמעט לא היו מצויים אצל אשכנזים.
במקו"א ראיתי למי שכותב שכונתו לכתבי יד מהעתקות רמ"ע מפאנו אבל א"י מה מקור קביעה זו.
ואולי כדאי להסתכל במבוא של סכ"י ישן של שובי נפשי אם התייחסו לנקודה זו.
איש_ספר כתב:המג"א השתמש גם בעמק המלך
בריושמא כתב:ד. בספר עמק המלך אין כוונות תפילה אלא סדר האצילות.
איש_ספר כתב:באופן עקרוני יתכן מאד שהיו לו גם העתקות של כת"י מפרע"ח.
אם פרע"ח נחתם בת"י מנין הבטחון שלא ראהו מג"א שנפטר בתמ"ג?בריושמא כתב: ב. עריכתו של פרי עץ חיים הסתיימה בשנים ת"י-תי"א, והעתקות שלו לא הגיעו אל המגן אברהם.
בריושמא כתב: הנוסח המצוטט בספר מגן אברהם מן ה'כתבים' מתאים בדיוק לנוסח שנמצא ב'שולחן ערוך האר"י', הלכות ציצית, סעיף כ.
בריושמא כתב:ה. כך נכתב בספר קבלת האר"י, עמ' 753:
וכתוב בכתבים, האר"י לא היה מקפיד בלבישת הטלית לשום תמיד על צד א' כמו שנוהגין הרבה. ובכוונ' הגירסה, האר"י לא היה מקפיד לשום תמיד צד א' על הראש כמו שנוהגין הרבה.
ר"א גומבינר מביא את מנהג האר"י בלבישת הטלית על פי שני מקורות: 'כתבים' ו'כוונות'. הוא מצטט את שני הנוסחים בדיוק נמרץ, אף שאין ביניהם הבדל של תוכן.
בריושמא כתב:ג. לכאורה פשוט והסברה נותנת שספר הכוונות שנדפס בוונציה ש"פ ובהענא שפ"ד היה בידיו של המגן אברהם, וממנו נטל לתוך ספרו.
אלא שהנוסח שהוא מביא מתוך 'כוונות' אינו מתאים לנוסח שנמצא בספר הכוונות הנ"ל.משום כך שתקתי ולא כתבתי מאומה.
בריושמא כתב:נכון הוא שר' אברהם אבלי גומבינר נפטר בשנת תמ"ג
שלום ואמת כתב:אדרבא. אולי יהיה כאן מישהו שיוכל לעשות סדר בכל הבלבולים הנ"ל.
מספר מערכת 000311744
שם אברהם אבלי בן חיים הלוי גומבינר
מידע ביוג. מקום לידה: גומבין GABIN], אזור WARSZAW, פולין]
מידע ביוג. מקום לידה: Gabin
מידע ביוג. תאריך לידה עברי: שצ"ה
מידע ביוג. תאריך לידה: [1635]
מידע ביוג. מקום פטירה: קאליש KALISZ], פולין]
מידע ביוג. מקום פטירה: Kalisz
מידע ביוג. תאריך פטירה עברי: ג תשרי תמ"ג
מידע ביוג. תאריך פטירה: [5.10.1682].
מידע ביוג. לפי מקורות אחרים נולד בתאריך ל חשון שצ"ז [27.11.1636].
מקור מידע ש’ קנביל, תולדות גדולי הוראה, וינא תרפ"ז, עמ’ 99-103
מקור מידע א’ שטערן, מליצי אש, תשרי-מרחשון, ווראנוב תרצ"ג, דף כט-לא
מקור מידע י’ רובינשטיין, בתוך: תלפיות, א, תש"ך, עמ’ 447
מקור מידע י"ד בית-הלחמי, תולדות יהודי קאליש, תל אביב תשכ"א, עמ’ 141-144
מקור מידע צפונות, שנה ד גליון ב (יד), תשנ"ב, עמ’ עג.
עושה חדשות כתב:שאלה אחרת:
ולמה יש ענינים שהוא מביא מהכתבים ויש שלא,
האם זה אומר שהוא פוסק להלכה רק את אלו שהוא מביא, או שזה לא עקרוני,
או שללמד על הכלל כולו יצא לנהוג כמו כל האמור בכתבים ובכוונות.
הוגה כתב:שלום ואמת כתב:אדרבא. אולי יהיה כאן מישהו שיוכל לעשות סדר בכל הבלבולים הנ"ל.
אעתיק כאן מהנכתב ב'מפעל הביבליוגרפיה' אודותיו:מספר מערכת 000311744
שם אברהם אבלי בן חיים הלוי גומבינר
מידע ביוג. מקום לידה: גומבין GABIN], אזור WARSZAW, פולין]
מידע ביוג. מקום לידה: Gabin
מידע ביוג. תאריך לידה עברי: שצ"ה
מידע ביוג. תאריך לידה: [1635]
מידע ביוג. מקום פטירה: קאליש KALISZ], פולין]
מידע ביוג. מקום פטירה: Kalisz
מידע ביוג. תאריך פטירה עברי: ג תשרי תמ"ג
מידע ביוג. תאריך פטירה: [5.10.1682].
מידע ביוג. לפי מקורות אחרים נולד בתאריך ל חשון שצ"ז [27.11.1636].
מקור מידע ש’ קנביל, תולדות גדולי הוראה, וינא תרפ"ז, עמ’ 99-103
מקור מידע א’ שטערן, מליצי אש, תשרי-מרחשון, ווראנוב תרצ"ג, דף כט-לא
מקור מידע י’ רובינשטיין, בתוך: תלפיות, א, תש"ך, עמ’ 447
מקור מידע י"ד בית-הלחמי, תולדות יהודי קאליש, תל אביב תשכ"א, עמ’ 141-144
מקור מידע צפונות, שנה ד גליון ב (יד), תשנ"ב, עמ’ עג.
אגב, לענין גוף האשכול, כיום אחר בדיקה רבה, ברור לי ללא כל ספק, ששתי המקורות המשמעותיים מהם שאב המ"א קבלת האר"י, הם;
א' - ספר הכוונות, וינציאה ש"פ, ר"מ טרינקי. מכנהו המגן אברהם "כוונות".
ב' - שלחן ערוך האר"י הנ"ל. מכנהו המ"א "כתבים".
ומהדירי ש"ע מכון ירושלים ציינו לשער הכוונות או לפרי עץ חיים וכיוצ"ב מטעמי נוחות וגישה בלבד.
עושה חדשות כתב:עושה חדשות כתב:שאלה אחרת:
ולמה יש ענינים שהוא מביא מהכתבים ויש שלא,
האם זה אומר שהוא פוסק להלכה רק את אלו שהוא מביא, או שזה לא עקרוני,
או שללמד על הכלל כולו יצא לנהוג כמו כל האמור בכתבים ובכוונות.
אשמח לקבל תשובה, (מנומקת/מבוססת). זאת שאלה שאני נתקל בה הרבה.
דרומי כתב:דוגמא נוספת בענין זה היא בשועה"ר, שמביא את רוב דברי המג"א, ולפעמים הוא משמיט פרט מסויים. ובדרך כלל רגילים הלומדים לדייק בזה דלא ס"ל הכי ולכן השמיט, אמנם פעם כתב האדמור מחבד - במענה למי שרצה להסיק מכך מסקנות למעשה - שקשה מאוד להכריע שאכן כך הוא
מראות הצובאות אבן העזר סימן יז ס"ק קי
שוב מצאתי בתשו' מוהרי"ט סי' ל"א, שכתב כן להדיא, אולם בסי' ל"ה, כתב דאין ספיקו של הרשב"א מוציא מידי ודאן של ר"ת והתוס' והרא"ש,ועוד לשון המשנה אינו כמו שהוא בנוסחת הרשב"א, ממה שמצאנו בויקרא רבה, עד ג' ימים תקפו של אבל למה, שצורת הפנים ניכרת, דתנן אין מעידין לאחר ג' ימים, וכן ראינו במשניות המוגהות ממוהר"ר יוסף אשכנזי כנוסחה זו, וכ"ה בנוסחת הירושלמי בכל הספרים, וזו משמעה דבברי לאחר ג' ימים, הוא דאין מעידין, הא סתמא מעידין, וכו' ומה שהביא מנוסח המשניות המוגהות עפ"י מה"ר יוסף אשכנזי, לא ידעתי מה ראיה היא זאת, אחר שהרשב"א עצמו מביא חלופי גרסאות בלשון המשנה, ולא הכריע, א"כ מאן ספין ומאן חשיב להכריע בין הנוסחאות, וכי רבי לא שנה, חייא מנין לו, ונראה שט"ס הוא במוהרי"ט, וצ"ל במשניות המוגהות ממו"ה יצחק אשכנזי, והוא הרב הקדוש האלד' מוהר"י לוריא זצללה"ה, די רוח אלהין קדישין ביה להכריע, וכ"מ בתשו' ב"מ סי' כ"ו שם העתיק דברי מוהרי"ט וכתב להדיא כן
איש_ספר כתב:על כוחו של האריא"ל בנגלה, כתב לאחרונה הרב אריאל אהרונוב במאמר יפה בקובץ ע"ח, יבורך המעלה את הקטעים הרלוונטים.
זאינץ כתב:איש_ספר כתב:על כוחו של האריא"ל בנגלה, כתב לאחרונה הרב אריאל אהרונוב במאמר יפה בקובץ ע"ח, יבורך המעלה את הקטעים הרלוונטים.
עיין בטעמי המצוות פרשת ואתחנן צג ב׳ שהיה מזיע מעומק עיונו בעת לומדו בנגלה והיה מפרש כל הלכה בשבע דרכים.
עניו כמשה כתב:זאינץ כתב:איש_ספר כתב:על כוחו של האריא"ל בנגלה, כתב לאחרונה הרב אריאל אהרונוב במאמר יפה בקובץ ע"ח, יבורך המעלה את הקטעים הרלוונטים.
עיין בטעמי המצוות פרשת ואתחנן צג ב׳ שהיה מזיע מעומק עיונו בעת לומדו בנגלה והיה מפרש כל הלכה בשבע דרכים.
איפה המאמר נמצא ואם אפשר להביאו לכאן
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: הרב ספריאל ו־ 34 אורחים