פורום אוצר החכמה

כנראה שיבוש של גירסא אף שלא מדובר בתיקון של מילה או שניים. כל הענין לא שייך.

בשבת ק"ב ע"א יש אוכל אכילה אחת וחייב ד' חטאות, כתב שלא חייבים כרת בנותר והקשה למה הוזכר נותר.
אלו כמובן דברים תמוהים ביותר.
האם בהוצאה של מוסד הרב קוק כתבו על כך?

אודה למי שיביא צילום של דף זה משם.

יום טוב ותודה מראש.

בספר שאתה מכנה אותו חדושי הר"ן על שבת ישנם עוד דברים תמוהים רבים כידוע.
אלא שכבר כתבו האבני נזר ור"א וסרמן והיו שקדמום בזאת, שאינו להר"ן והדברים עתיקים.
מה שנדפס בהוצאת מוה"ק הוא הספר שהיה נודע בטעות כחי' הריטב"א וכבר כתבו הגאונים הנ"ל שהוא הר"ן האמיתי לשבת והדברים עתיקים. לכן לא יועיל לך צילום.
והריטב"א האמיתי לשבת נדפס מכ"י, גם בהוצאה הנ"ל.
ואם אתה לומד שבת עם ראשונים, כבר מזמן היית צריך להיות מודע לכל הנ"ל.

לא הבנתי, המהדורה של מוסד הרב קוק שונה מהמהדורה הרגילה?
אין שם את אותו לשון?

מתפעל כתב:לא הבנתי, המהדורה של מוסד הרב קוק שונה מהמהדורה הרגילה?
אין שם את אותו לשון?

אין כאן מה לא להבין
הספר שאתה אוחז ביד ונקרא חי' הר"ן על שבת, איננו כזה כהכרעת הגאונים הנ"ל (וכל בר-דעת יראה שלשונו ודרכו לא מתקרבת ללשון וסגנון הר"ן) , ולכן מה שהדפיסו שם בסדרת חי' הר"ן של מוה"ק, זה את מה שהיה ידוע כחי' הריטב"א על שבת, שהוא הר"ן האמיתי על שבת כדברי הגאונים הנ"ל.
ובסט של הריטב"א הדפיסו במס' שבת את הריטב"א האמיתי מכ"י, (שחלקו נדפס כמה שנים קודם)

הבנתי
אז חידושי הר"ן של מוה"ק זה משהו אחר לגמרי.

מה אם כן עושים עם חידושי הר"ן הזה?
נניח שזה לא הר"ן, אז זה אולי ראשון אחר?
האם יש בסידרה הזו של חידושי הר"ן על הש"ס עוד מסכת שנחשבת למשובשת ואולי לא הר"ן כתבו, או שזה רק על מסכת שבת?

אם כן האחרונים כלל לא מביאים את חידושי הר"ן הזה על שבת?

תוכל לתת לי מראה מקום להאבני נזר שכותב על כך? ולר' אלחנן? תודה

מדוע שלא תעיין במבוא של מוה"ק לר"ן על שבת ואולי גם בריטב"א על שבת זה נמצא ב-40 עמ' הראשונים ותוכל להכנס כאן לאוצר ולהיוכח בעצמך, בכל החומר שהביאו.
עכ"פ האבנ"ז כותב כך בכמה מקומות אחד מהם באגלי טל מ' זורע אות ב'.
רא"ו ב'ידיעות נכבדות' שבריש קובץ הערות ליבמות.
לא אמרתי שהנ"ל משובש אלא שיש שם דברים תמוהים לעיני המעיין, וכמדומני שראיתי גם מי שכותב כך, אינני זוכר היכן.
נראה שהיה תלמיד הרא"ה שמצטט אותו הרבה, יתכן שגם שמו התחיל ב-נ' ולכן נקרא ר"ן, אבל איננו המפורסם.
לפחות ב-2 מקומות הביא גירסאות מאד מענינות במקום אחד לא מצאתי מקבילה, ובשני (שמצוטטת בדק"ס) יש מקבילה מעט שונה, ואכמ"ל בזה.

צודק חוקר שאין חיבור זה לר"ן אבל הוא כנראה מראשון אחר, הרב צימבליסט במאמר במוריה (וחזר והודפס יחד עם קובץ ראשונים שלו על ביצה) משער שזהו אותו מחבר של השיטה מקובצת על ביצה.

אכן דברי המחבר בעניין זה תמוהים וראה שו"ת מהרש"ם ו,מא: "ולכן אין מקום ליישב ד' הר"ן התמוהים ומרפסן איגרי. ובודאי תלמיד טועה כתבו בשמו ולא יצאו מפה קדוש."

יישר כח, אכן עיקר ההתייחסות שם זה להוכיח שמה שהיה ידוע כל השנים כחידושי הריטב"א לשבת זה בעצם הר"ן.
ואכן מביא שם את האבני נזר שמה שנדפס כחידושי הר"ן אינו ממנו. ר' אלחנן רק אומר שחידושי הריטב"א הם הר"ן אבל לא מדבר על מה שהודפס כחידושי הר"ן.
השאלה כשיש שם חידושים לאורך החיבור, האם להתייחס לזה כאל אחד הראשונים שיש לזה תוקף.
מ"מ הדברים שכתב שם בדף ק"ב הם מרפסין איגרא וגם לא שייך לומר תלמיד טועה דמי לא יודע שנותר אסור באכילה וזו משנה מפורשת.
מביא שם גם שכותב על מנצפ"ך לעיין במה שכתב על כך בחידושיו למגילה.
מעניין גם שיש שם הסכמות של גדולי ירושלים ועוד.

מתפעל כתב:השאלה כשיש שם חידושים לאורך החיבור, האם להתייחס לזה כאל אחד הראשונים שיש לזה תוקף.

תסלח לי שאיני מבין את דבריך. אתה מכיר דוגמא דומה שלא מתייחסים לזה כאחד הראשונים? דברים כאלה קרויים לפעמים "שיטה לא נודע למי" (במקרה הנוכחי רגילים היום לציין ל"חידושים המיוחסים להר"ן"), מה בדיוק ההבדל משאר "שיטות הקדמונים מתלמיד הרשב"א" וכדומה שיצאו לאור? החידושים דנן אמנם לא נכתבו על ידי אחד מגדולי רבותינו הראשונים המפורסמים, אבל על כל פנים על ידי אחד מתלמידיהם, שגם הוא בשם "ראשון" יקרא.

גם מה שכתבת ש"לא שייך לומר תלמיד טועה" איני מבין. הרי על כרחך יש שתי אפשרויות, או טעות סופר או תלמיד טועה. הלא כן?

מחילה, אבל התמיהה הלזו על המובא בחי' המיוחסים לר"ן מנסרת בחלל בית המדרש מאז שהופיע ספר זה, ומי לא נטפל לה. כבר המהרש"ם ור' יעקב שור בדברי יעקב הסיקו שתלמיד טועה כתבו. ובספר המעניין פרנס לדורו נדפס מכתב נוסף בענין זה מר' יעקב שור. ובו מוסיף מילים חריפות על חידושים אלו בכלל. ועוד רבים עסקו בהערה זו. (והוסיפו לתמוה עמש"כ שם לחייב חטאת לזר שאכל קודש שגם זו טעות). וכאן ידיעה מעניינת מהביבליוגרף ר' פנחס כהן, אותה פרסם בקובץ קול התורה במענה למי שהעלה תמיהה זו, ולדבריו קטע זה אינו מצוי בכתב היד!:
אם אני לא טועה, החידושים המיוחסים לר"ן לשבת יצאו לאור מחדש, לפני שנים רבות, ע"י הוצאת פרדס, ונמסר שם על שימוש בכתב יד. וצריך לבדוק.

תוך כדי,
יש להבדיל בין משפטים תמוהים שניתן ע"י הגהת מילה או שניים לגרוס אחרת כך שלא תהיה תמיהה.
אבל כאן זה דיבור שלם מופרך שגם לא מתאים לתלמיד, הרי זו משנה מפורשת ואין שייך למישהו לא לדעת חיוב נותר.
חשבתי אולי שהכוונה היתה להותיר נותר, ליצור את הנותר שזה באמת לאו שאין בו מעשה ואין על זה כרת.
אבל הרי כאן מדברים על אכילה.
בכל אופן, אם יש כאלו שיבושים, אולי כלל לא ניתן להתייחס לזה כאל כתב של ראשונים. והשאלה באמת כמה טעויות כאלו יש לאורך החיבור.

מתפעל כתב:יישר כח, אכן עיקר ההתייחסות שם זה להוכיח שמה שהיה ידוע כל השנים כחידושי הריטב"א לשבת זה בעצם הר"ן.
ואכן מביא שם את האבני נזר שמה שנדפס כחידושי הר"ן אינו ממנו. ר' אלחנן רק אומר שחידושי הריטב"א הם הר"ן אבל לא מדבר על מה שהודפס כחידושי הר"ן.
השאלה כשיש שם חידושים לאורך החיבור, האם להתייחס לזה כאל אחד הראשונים שיש לזה תוקף.
מ"מ הדברים שכתב שם בדף ק"ב הם מרפסין איגרא וגם לא שייך לומר תלמיד טועה דמי לא יודע שנותר אסור באכילה וזו משנה מפורשת.
מביא שם גם שכותב על מנצפ"ך לעיין במה שכתב על כך בחידושיו למגילה.
מעניין גם שיש שם הסכמות של גדולי ירושלים ועוד.

הנה כאן גם אתה טעית שהרי לא כתב שמותר אלא שאין חטאת ומיתה.

מתפעל כתב:בכל אופן, אם יש כאלו שיבושים, אולי כלל לא ניתן להתייחס לזה כאל כתב של ראשונים. והשאלה באמת כמה טעויות כאלו יש לאורך החיבור.

אוסיף עוד תמיהה אדירה ומופלאת בדבריו, שכתבתי פעם לעצמי האם גם ע"ז דנים כמו שכתב א"ס שדנים כבר על הפליאה הקודמת?

שבת דף ה' ע"ב בתוד"ה ר"י בן נורי. מבארים דנקט טבו"י ולא שני אחר, דשני אחר יעשה את השמן תחילה ויטמא את היין, אבל טבו"י אינו עושה משקין תחילה. ובחי' המיוחסים לר"ן הקשה דטבו"י הוא ראשון ושמן שני ושני פוסל שלישי בתרומה. ודבריו נפלאו ממני, שהדבר פשוט בכל הש"ס שטבו"י עושה שלישי, יעוין בפסחים (יד.) 'מכדי שמן שנפסל בטבו"י שלישי' יעו"ש כל הסוגיה, ובפרה (פ"ח מ"ז): 'כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחילה חוץ מטבו"י', והטעם הוא משום שלעולם אינו עושה שני, ובמס' טבול יום (פ"ב מ"א ומ"ב) עיי"ש, וצ"ע.

איש_ספר כתב:מחילה, אבל התמיהה הלזו על המובא בחי' המיוחסים לר"ן מנסרת בחלל בית המדרש מאז שהופיע ספר זה, ומי לא נטפל לה. כבר המהרש"ם ור' יעקב שור בדברי יעקב הסיקו שתלמיד טועה כתבו. ובספר המעניין פרנס לדורו נדפס מכתב נוסף בענין זה מר' יעקב שור. ובו מוסיף מילים חריפות על חידושים אלו בכלל.

אודה למי שיוכל להוריד לכאן מן הספר 'פרנס לדורו' (לא להחליף בס' 'פרנס לדורות' על אותו אדם), את מכתב ר"י שור הנ"ל זה מופיע באתר האוצר מעמ' 305 והלאה, אין לי אפשרות לקרא מעבר לקטע שחיפשתי, ולא מופיע בגירסת האוצר הענתיקה שיש לי.

"מאז שהופיע ספר זה, ומי לא נטפל לה. כבר המהרש"ם ור' יעקב שור בדברי יעקב "

האם יש עוד מי שכתב על כך מלבד אלו השניים?

השפת אמת בגליון מסכת שבת דיליה כתב בצד על חידושי הר"ן הזה שתלמיד טועה כתבו. ואף שבדרך כלל הקפיד לא לכתוב הערותיו על הגיליון.

חוקר כתב:אוסיף עוד תמיהה אדירה ומופלאת בדבריו, שכתבתי פעם לעצמי האם גם ע"ז דנים כמו שכתב א"ס שדנים כבר על הפליאה הקודמת?

שבת דף ה' ע"ב בתוד"ה ר"י בן נורי. מבארים דנקט טבו"י ולא שני אחר, דשני אחר יעשה את השמן תחילה ויטמא את היין, אבל טבו"י אינו עושה משקין תחילה. ובחי' המיוחסים לר"ן הקשה דטבו"י הוא ראשון ושמן שני ושני פוסל שלישי בתרומה. ודבריו נפלאו ממני, שהדבר פשוט בכל הש"ס שטבו"י עושה שלישי, יעוין בפסחים (יד.) 'מכדי שמן שנפסל בטבו"י שלישי' יעו"ש כל הסוגיה, ובפרה (פ"ח מ"ז): 'כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחילה חוץ מטבו"י', והטעם הוא משום שלעולם אינו עושה שני, ובמס' טבול יום (פ"ב מ"א ומ"ב) עיי"ש, וצ"ע.

כעת מצאתי בזכות אוצרנו הנפלא, שתמה בזה בחי' הרב"ז זינגר למס' שבת.

חוקר כתב:אודה למי שיוכל להוריד לכאן מן הספר 'פרנס לדורו' (לא להחליף בס' 'פרנס לדורות' על אותו אדם), את מכתב ר"י שור הנ"ל זה מופיע באתר האוצר מעמ' 305 והלאה, אין לי אפשרות לקרא מעבר לקטע שחיפשתי, ולא מופיע בגירסת האוצר הענתיקה שיש לי.

בכבוד רב:

מתפעל כתב:"מאז שהופיע ספר זה, ומי לא נטפל לה. כבר המהרש"ם ור' יעקב שור בדברי יעקב "
האם יש עוד מי שכתב על כך מלבד אלו השניים?
השפת אמת בגליון מסכת שבת דיליה כתב בצד על חידושי הר"ן הזה שתלמיד טועה כתבו. ואף שבדרך כלל הקפיד לא לכתוב הערותיו על הגיליון.

בחיפוש באוצר מצאתי התייחסות לקושיא בספרים נוספים, מהם: שערי זיו א' עמ' של"ט, עקבי חיים סי' סב (עי"ש שהציע הגהה מסתברת מאד), משיב שלום פייגנבוים סי' קס"ב, מלחמות יהודה לובארט עמ' קלז. ועוד. ואני כמעט בטוח שגם האדר"ת מעיר ע"כ באחד מכתביו אבל לא הצלחתי למצוא היכן.

יישר כח
אנא במטותא, תוכל להביא ההגהה המסתברת של העקבי חיים? מי זה?

אולי לא למותר לציין כאן מה שכתב ר"ד מצגר בהקדמתו לר"י מלוניל על שבת, שפירוש זה מביא רבות מהר"י מלוניל ואף מצטט קטעים שלמים. ר"ד מצגר כותב שהוא השתמש במיוחסים לר"ן להשלים תיבות חסרות וכד' בר"י מלוניל.
ראו כאן:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?158196&&page=19

איש_ספר כתב:אם אני לא טועה, החידושים המיוחסים לר"ן לשבת יצאו לאור מחדש, לפני שנים רבות, ע"י הוצאת פרדס, ונמסר שם על שימוש בכתב יד. וצריך לבדוק.

צילום כתב היד מצוי, כמופיע בקטלוג הספריה הלאומית:
מס' א"ק כ"י ‬ F 29857
‫ עיול ראשי ‬ ‫ נסים בן ראובן, גרונדי ‬
‫ כותר ‬ ‫ חדושי הר"ן (שבת). ‬
‫ ספרית מקור ‬ New York - Jewish Theological Seminary Rab. 2046
‫ ניו יורק - בהמ"ל Rab. 2046 ‬
‫ מס' בספ' מק ‬ NY JTS 5060
ENA 958
NY JTS Rab. 2046
‫ מקצוע ‬ ‫ תלמוד בבלי פרשנות סדר מועד שבת (נסים בן ראובן גרונדי) ‬
‫ דפוסת ‬ ‫ מאה י"ח. ‬
‫ סוג כתיבה ‬ ‫ מזרחית ‬
‫ תאורת ‬ ‫ [58] דף. ‬
‫ הערה ‬ ‫ הפרוש הוא לאחד מתלמידי הר"ן, והוא כמו שנדפס בורשא תרכ"ב. ‬
‫ כה"י נחלק לשניים וזהו החלק השני מכה"י. ראה ב’ ריצ’לר, כתובי-יד שנתפצלו, אסופות, ספר ראשון (ירושלים, תשמ"ז), עמ’ קלא מס’ 57.

יישר כח, מעניין היה לבדוק בכתב היד הזה אם הקטע התמוה בשבת ק"ב נמצא שם.

מתפעל, אולי לא הבחנת בהודעתי מעלה, הבאתי שבכת"י לונדון אינו נמצא. ופלא שפה זה נראה שיש כתב יד נוסף וההוא בכל לא נזכר.

דוקא הבחנתי, אני שאלתי על הכתב יד שהביא מבקש, כתוב שהגיע מניו יורק

כתב יד נוסף של המיוחס לר"ן, ממנו נדפסה המהדורה המצויה (ורשה תרכ"ב):

‫ מס' א"ק כ"י ‬ F 53329
‫ עיול ראשי ‬ ‫ נסים בן ראובן, גרונדי (מיוחס לו) ‬
‫ כותר ‬ ‫ שיטה על מסכת שבת ‬
‫ ספרית מקור ‬ ‫ סנקט פטרבורג - האקדמיה הרוסית - המכון ללימודים מזרחיים 184 B ‬
St. Petersburg - Inst. of Oriental Studies of the Russian Academy B 184
‫ מס' בספ' מק ‬ SP IOS B 184
‫ מקצוע ‬ ‫ תלמוד בבלי פרשנות סדר מועד שבת (נסים בן ראובן גרונדי) ‬
‫ דפוסת ‬ ‫ מאה ט"ו ‬
‫ סוג כתיבה ‬ ‫ ספרדית ‬
‫ תאורת ‬ ‫ 291 דף ‬
‫ הערה ‬ ‫ בכה"י: "שיטה להר"ן ע"מ שבת" ‬
‫ השיטה מיוחסת לר"ן גם בדפוס (ורשה, תרכ"ב), ואינה אלא לתלמידו האלמוני. ראה: מ"מ כשר, שרי האלף, א, ירושלים תשל"ט, עמ’ קצו, מס’ 35. ‬
‫ בראשו השלמה בכתיבה מאוחרת (דף 1א-1ב). ‬
‫ בסופו (דפים [287]-[291]) 5 דפים בספירה נפרדת ובהם תשובות גאונים על סוגיות במסכת הנ"ל. התשובות נדפסו יחד עם השיטה בדפוס ורשה תרכ"ב, מכ"י שקנה אברהם בן זוסמן יעב"ץ בירושלים, ויתכן שכ"י זה איננו אלא כ"י יעב"ץ הנ"ל שנמכר ל"אסף" א"ל פרידלנד. ‬
‫ הערת בעלות ‬ ‫ בראש ובסוף כה"י חותמת הבעלים: "ארי’ ליב פרידלאנד". ‬
‫ בראש כה"י הערה: "ואני קריתי בה וראיתי שהשיטה היא מהר"ן ז"ל הצעיר יצחק ערוך סל"ט". ‬
‫ מחבר שותף ‬ ‫ ערוך, יצחק (בעלים) ‬
‫ פרידלנד, אריה ליב (בעלים) ‬
‫ כת' אנליטי ‬ ‫ שאלות ותשובות הגאונים ‬
‫ נוש' כתבי י ‬ ‫ הלכה. שאלות ותשובות ‬
‫ סוג חומר ‬ MANUSCRIPT

מבקש חכמה כתב:צילום כתב היד מצוי, כמופיע בקטלוג הספריה הלאומית:
מס' א"ק כ"י ‬ F 29857
‫ עיול ראשי ‬ ‫ נסים בן ראובן, גרונדי ‬
‫ כותר ‬ ‫ חדושי הר"ן (שבת). ‬
‫ ספרית מקור ‬ New York - Jewish Theological Seminary Rab. 2046
‫ ניו יורק - בהמ"ל Rab. 2046 ‬
‫ מס' בספ' מק ‬ NY JTS 5060
ENA 958
NY JTS Rab. 2046
‫ מקצוע ‬ ‫ תלמוד בבלי פרשנות סדר מועד שבת (נסים בן ראובן גרונדי) ‬
‫ דפוסת ‬ ‫ מאה י"ח. ‬
‫ סוג כתיבה ‬ ‫ מזרחית ‬
‫ תאורת ‬ ‫ [58] דף. ‬
‫ הערה ‬ ‫ הפרוש הוא לאחד מתלמידי הר"ן, והוא כמו שנדפס בורשא תרכ"ב. ‬
‫ כה"י נחלק לשניים וזהו החלק השני מכה"י. ראה ב’ ריצ’לר, כתובי-יד שנתפצלו, אסופות, ספר ראשון (ירושלים, תשמ"ז), עמ’ קלא מס’ 57.

גם חלקו הראשון של כת"י זה מצוי באותה ספריה:

‫ מס' א"ק כ"י ‬ F 42316
‫ עיול ראשי ‬ ‫ נסים בן ראובן, גרונדי ‬
‫ כותר ‬ ‫ חדושי הר"ן (שבת). ‬
‫ ספרית מקור ‬ ‫ ניו יורק - בהמ"ל 892 RAB. ‬
New York - Jewish Theological Seminary Rab. 892
‫ מס' בספ' מק ‬ NY JTS 6698
NY JTS Rab. 892
NY JTS Acc. 62004
‫ מקצוע ‬ ‫ תלמוד בבלי פרשנות סדר מועד שבת (נסים בן ראובן גרונדי) ‬
‫ דפוסת ‬ ‫ מאה י"ח. ‬
‫ סוג כתיבה ‬ ‫ מזרחית ‬
‫ תאורת ‬ ‫ 128 דף. ‬
‫ הערה ‬ ‫ בכה"י: "שיטה להר"ן על מסכת שבת" ‬
‫ מגיע עד צט ע"א. ‬
‫ הפרוש הוא לאחד מתלמידי הר"ן, והוא כמו שנדפס בורשא תרכ"ב. ‬
‫ כה"י נחלק לשניים וזהו החלק הראשון מכה"י. ראה ב’ ריצ’לר, כתובי-יד שנתפצלו, אסופות, ספר ראשון (ירושלים, תשמ"ז), עמ’ קלא מס’ 57. ‬
‫ הערת בעלות ‬ ‫ לפנים כ"י חיים רוזנברג, אנקונה. ‬
‫ מחבר שותף ‬ ‫ רוזנברג, חיים (בעלים) ‬
‫ סוג חומר ‬ MANUSCRIPT

אם כן, יש לנו שני כתבי יד של הפירוש הזה - כת"י JTS (שנחלק) וכת"י סנקט פטרבורג (עובדה שיכולה להעיד על החשיבות שיוחסה לו בזמנו).
אולי כדאי שמישהו ירים את הכפפה ויהדירו מחדש?

איש_ספר כתב:

חוקר כתב:אודה למי שיוכל להוריד לכאן מן הספר 'פרנס לדורו' (לא להחליף בס' 'פרנס לדורות' על אותו אדם), את מכתב ר"י שור הנ"ל זה מופיע באתר האוצר מעמ' 305 והלאה, אין לי אפשרות לקרא מעבר לקטע שחיפשתי, ולא מופיע בגירסת האוצר הענתיקה שיש לי.

בכבוד רב:

רבי יעקב שור.JPG

א"ס תודה רבה

---

...

---

...

...

מעולם לא נכנסתי לעובי הקורה בנידון דהמחבר הנ"ל, וגם לא למדתי בצורה משמעותית את חיבוריו, אבל נראה לי שיש טעם לציין שאם אכן מדובר באותו מחבר, יש ללמוד מכאן את הזהירות הנדרשת בנידון של ייחוס חיבורים, וזאת משום שההתרשמות שלי היא שיש גם הבדלי סגנון לא קטנים בין החיבורים הללו, כוונתי למקורות של המחבר ודרכי השימוש בהם. פעמים רבות אנחנו רואים שחוקרים משתמשים בדרכו של המחבר בחיבור אחד כדי לשלול את ייחוסו על חיבור אחר.
אולי אני טועה לחלוטין, אבל כך התרשמתי מהעיונים שיצא לי לעיין בחיבורים זעיר פה וזעיר שם.

מה שכתב עדיאל - אמת ויציב. חלק מהחיבורים שונים מאוד זה מזה.

מאיר חכמים כתב:אולי לא למותר לציין כאן מה שכתב ר"ד מצגר בהקדמתו לר"י מלוניל על שבת, שפירוש זה מביא רבות מהר"י מלוניל ואף מצטט קטעים שלמים. ר"ד מצגר כותב שהוא השתמש במיוחסים לר"ן להשלים תיבות חסרות וכד' בר"י מלוניל.
ראו כאן:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?158196&&page=19

להעיר שבעמודי אש סי' ד' כלל י"ג כתב להוכיח שהחיבור אינם להר"ן מחמת הטעיות שבו

ובדף כ"ד ע"א כתב בשם רבינו יונתן וזה לשונו: "וחנוכה לא איקרי מועד שיהיה אסור להתענות בו מן התורה כמו ראש חודש שחייב לקבוע סעודתו על הפת ולברך בכרת המזון" עכ"ל והוא נגד גמרא מפורשת בברכות (מ"ט.)

הנה אמת נכון הדבר שלכאו' הוא נגד הגמ', אבל מה נעשה שאכן כך כתוב בדברי רבינו יהונתן, ולא על מחבר 'חי' הר"ן' תלונתו.

בקובץ אור ישראל גליון תשרי תשע"ח יש מאמר חשוב מהגרי"ח סופר שליט"א אודות חידושי "הר"ן" על מסכת שבת יעויין שם בארוכה.