פורום אוצר החכמה

ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק ויקרא פרשת אמור [ז]


"וכדברי רבינו הקדוש זצ"ל ששאל מדוע אין הכהנים מברכין בכל יום שעשני כהן,
והשיבותי הלוא גם ישראל אינם מברכין שעשני ישראל רק שלא עשני גוי ועבד וגם אין
מברכין שעשני איש רק שלא עשני אשה (ועיין באורח חיים סימן מ"ו בט"ז ומגן אברהם
שם), והטעם שאין לברך שעשני ישראל כי האדם עדיין הוא תחת הבחירה ובשם ישראל
יכונה זה שבחר בטוב ומי יודע אם יכול לעמוד בבחירתו ולכן אינם מברכין רק שלא
עשני גוי ועבד ועל כל פנים ניתן תחת הבחירה לבחור בטוב מחמת שאינו גוי ועבד,
וכן שלא עשני אשה ובבחירתו לקיים כל המצוות שהאיש מצווה יתר על האשה, וכן בכהן
לא שייך לברך שעשני כהן כי גם כן הבחירה בידו להכניס הקדושה בלבו וגם צריך שלא
לחלל את כהונתו, ושלא עשני ישראל בודאי לא שייך לברך דגם הם ישראל גם כן וחס
ושלום לומר כן. והסכים לדברי שהוא תירוץ אמיתי".

לא הבנתי דברי ר' צדוק זצ"ל, הרי ישראל אף על פי שחטא, ישראל הוא.

וגם, מה שהביא "והטעם שאין לברך שעשני ישראל כי האדם עדיין הוא תחת הבחירה וכו' ",
אלו דברי הט"ז והמגן אברהם שם? או שזו סברא שלו?

שמעתי פעם תירוץ עך הקושיא שכהן אינו יכול לברך "שלא עשני ישראל" (כמו שלא עשני גוי, עבד, אשה), ועוד תירץ שיש צצוות שכהן מפסיד בגלל היותו כהן.

רבי מתפעל,
לא כך לומדים רעב-צודעק!

והטעם שאין לברך שעשני ישראל כי האדם עדיין הוא תחת הבחירה ובשם ישראל
יכונה זה שבחר בטוב!

כלומר, השאלה אינה שאלה טכנית. לא סתם ביקש ר"צ לקבוע נוסח ברכה שעשני ישראל!
כוונתו לאיש אשר בשם ישראל יכונה - ובצדק! וכידוע דדרגת ישראל גבוה מדרגת יעקב ואכ"מ,
ואותו איש הבוחר בטוב, הוא-הוא המתאווה להודות לה' שאלמלי עזרו לא היה יכול ליצרו,
ויובן שפיר תירוצו.

יישר כח עורך אבל לא הבנתי דבריך.

"והטעם שאין לברך שעשני ישראל כי האדם עדיין הוא תחת הבחירה ובשם ישראל
יכונה זה שבחר בטוב, ומי יודע אם יכול לעמוד בבחירתו, ולכן אינם מברכין רק שלא
עשני גוי ".

בשם ישראל יכונה מי שבחר בטוב - ויהודי שלא בחר בטוב, לא בשם ישראל יכונה?

אוט-אזוי, כך לומדים, כך שואלים.

(משום שבשורה המודגשת על ידי, שם נמצא החידוש ושם מצוי הפתרון לקושייתך).

תו ונעמיק בה:
רעב צדוק, לא כיוון לכל יהודי שיעשה ברכה שעשני ישראל, כי כל ההודאה והרבותא היא על שסייע בידו ללחום ביצר! על שעשאהו ראוי לשם 'ישראל' וכנ"ל שהיא הדרגה העליונה לעומת יעקב. אין ההודאה מצד עצם היותך יהודי - שהרי לכך נתקנה ברכת שלא עשני גוי. אלא שהיתה השאלה לטבוע מטבע ברכה נוסף, על שסייע בידי להיות 'ישראל' ולא רק 'לא-גוי'.

אקווה שהובנתי.

עכשיו הובנת. השאלה אם באמת לזה התכוון ר' צדוק, שתיתווסף ברכה. אני הבנתי שכוונתו במקום שלא עשני גוי.

ומלבד קשה לי על דבריו, נניח שהישראל יש עליו חוב גדול להצדיק את התואר ישראל וכדבריו, ובכל זאת מדוע שלא יוכל להודות לה' על שנולד לעם הנבחר ויש לו את האפשרות להגיע לגבהי גבהים מה שאין כן אילו נולד גוי ודל מהכי אם אכן הצליח במשימה או לא, בינתיים הוא מודה לה' על האפשרות שנתן לו.

משל לאחד שנתן לחברו כסף לנסוע ליריד ולסחור שם. יתכן ויצליח ביריד ויתכן שלא. אבל בלי הכסף שקיבל כלל לא היה יכולת לנסוע ליריד.
וכי אין הוא צריך להודות לנותן?

רבינו המתפעל, כך למדים, מנסים שוב ושוב, ומנאי - המתלבט ומינך - המפעל, תסתיים שמעתתא.

בא נתחיל מתחילה.
מה בעצם רוצה ר"צ בקושיתו, מה לא טוב 'שלא עשני גוי'?! מה רע?!
מה יתכן ומה יוסיף 'שעשני ישראל'?!
בקיצור מה ההבדל בין שני המטבעות?!

אמור אתה!