עמוד 1 מתוך 1

שני קטעים מעניינים בפירוש תפילות קדום

פורסם: ד' נובמבר 20, 2024 4:55 pm
על ידי חד ברנש
מצאתי שני קטעים מעניינים, מצד תוכנם ומצד אומריהם (שאינם מוכרים), בפירוש מחכמי צרפת בזמן הראשונים (לדעתי ניתן להגדירו כפירוש בעלי התוספות על התפילה).
עוד לא עיינתי וחיפשתי להם מקבילות (גם כי אני מאוד מסופק אם בכלל אמצא להם מקבילות). בינתיים אני מגיש אותם לפני חברי הפורום למען ישתעשעו בהם (שלוש נקודות מציינות מילה שלא הצלחתי לפענח. סוגריים חדים = פיענוח מסופק).

[א] רבי מנחם מגליצייה (אולי: דגליצייה) היה מגיה המחזורים [...] והיה אומר: את'ה אחד ושבת אח'ד, לפי שאין שמו של הק'ב"ה עתה עתה[!] אחד, אבל לעתיד יהיה 'יי אחד ושמו אחד'.

כלומר, במקום הנוסח "אתה אחד ושמך אחד", בתפילת מנחה של שבת, הגיה ר"מ מגליצייה: "אתה אחד ושבת אחד" (ואולי צ"ל: "ושבת אחת"). מישהו מכיר כזו טענה וכזה נוסח??
ואגב, גליצייה אינה גאליציה המפורסמת, הסמוכה לפולין, אלא עיר בספרד. כן אמר לי מישהו (עוד לא ביררתי זאת).

[ב] במה מדליקין, <פי'רוש> שאינו [...] בנדה ובחלה ובהדלקת הנר. וק'שה, למה תנ'א הכא נדה, במס'כת נדה הוה ליה למיתני, וכן חלה במס'כת חלה. וי"ל, שלא [...] בערב שבת <נדה>, דעונה של תלמידים חכמים מע"ש לע"ש. וחלה, דאמרי'נן במרובה, <תקנות> שתיקן עזרא, שתהא משכמת ואופה בע"ש, כדי שתהא פת מצויה לעניים. מהר"ר יהודה בהר"ר יוסף יהוסף ממרצייף ז"ל.

הקושיא משונה בעיני, ואת התירוץ לא הצלחתי להבין כ"כ, בגלל הקיטוע והחסרון.

Re: שני קטעים מעניינים בפירוש תפילות קדום

פורסם: ד' נובמבר 20, 2024 5:33 pm
על ידי ברשילא
ראה במצורף

Re: שני קטעים מעניינים בפירוש תפילות קדום

פורסם: ד' נובמבר 20, 2024 5:39 pm
על ידי מחולת המחנים
חד ברנש כתב:
[ב] במה מדליקין, <פי'רוש> שאינו [...] בנדה ובחלה ובהדלקת הנר. וק'שה, למה תנ'א הכא נדה, במס'כת נדה הוה ליה למיתני, וכן חלה במס'כת חלה. וי"ל, שלא [...] בערב שבת <נדה>, דעונה של תלמידים חכמים מע"ש לע"ש. וחלה, דאמרי'נן במרובה, <תקנות> שתיקן עזרא, שתהא משכמת ואופה בע"ש, כדי שתהא פת מצויה לעניים. מהר"ר יהודה בהר"ר יוסף יהוסף ממרצייף ז"ל.

הקושיא משונה בעיני, ואת התירוץ לא הצלחתי להבין כ"כ, בגלל הקיטוע והחסרון.

אולי התכוון לשאול, מדוע נכתב דוקא כאן בהדלקת נרות שבת, היה לו לכתוב זאת [גם] בחלה ובנדה.
ותירץ תירוץ יפה שגם חלה וגם נדה קשורות לשבת.

Re: שני קטעים מעניינים בפירוש תפילות קדום

פורסם: ד' נובמבר 20, 2024 6:20 pm
על ידי אכשר דרא
חד ברנש כתב:ואגב, גליצייה אינה גאליציה המפורסמת, הסמוכה לפולין, אלא עיר בספרד. כן אמר לי מישהו (עוד לא ביררתי זאת).

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7 ... 7%95%D7%A1

Re: שני קטעים מעניינים בפירוש תפילות קדום

פורסם: ד' נובמבר 20, 2024 8:05 pm
על ידי יהודה בן יעקב
חד ברנש כתב:
[א] רבי מנחם מגליצייה (אולי: דגליצייה) היה מגיה המחזורים [...] והיה אומר: את'ה אחד ושבת אח'ד, לפי שאין שמו של הק'ב"ה עתה עתה[!] אחד, אבל לעתיד יהיה 'יי אחד ושמו אחד'.

כלומר, במקום הנוסח "אתה אחד ושמך אחד", בתפילת מנחה של שבת, הגיה ר"מ מגליצייה: "אתה אחד ושבת אחד" (ואולי צ"ל: "ושבת אחת"). מישהו מכיר כזו טענה וכזה נוסח??

לא הבנתי את הראיה מהפסוק, האם ח"ו נאמר כן גם על הרישא 'יי אחד'?
הרי גם הוא לא שינה את התיבות הראשונות בברכה?!

Re: שני קטעים מעניינים בפירוש תפילות קדום

פורסם: ד' נובמבר 20, 2024 8:22 pm
על ידי אברהם שרייבר
חד ברנש כתב:כלומר, במקום הנוסח "אתה אחד ושמך אחד", בתפילת מנחה של שבת, הגיה ר"מ מגליצייה: "אתה אחד ושבת אחד" (ואולי צ"ל: "ושבת אחת"). מישהו מכיר כזו טענה וכזה נוסח??

אולי זה קשור, מדרש תנחומא במדבר, סימן יז:
בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָמִים וּבָרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: יָמִים יֵצָּרוּ וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם (תהלים קלט, טז). אֵיזֶה הוּא. אָמַר רַבִּי לֵוִי, זֶה יוֹם שַׁבָּת.

Re: שני קטעים מעניינים בפירוש תפילות קדום

פורסם: ה' נובמבר 21, 2024 7:19 am
על ידי עקבי
חד ברנש כתב:
[א] רבי מנחם מגליצייה (אולי: דגליצייה) היה מגיה המחזורים [...] והיה אומר: את'ה אחד ושבת אח'ד, לפי שאין שמו של הק'ב"ה עתה עתה[!] אחד, אבל לעתיד יהיה 'יי אחד ושמו אחד'.

אני מניח שדבריו קשורים עם דברי הפרדס. וכמדומני ישנם כתבי יד המדגישים שהמילה אחד מופיעה שלוש פעמים.
ספר הפרדם.png
ספר הפרדם.png (42.71 KiB) נצפה 110 פעמים

חד ברנש כתב:"אתה אחד ושבת אחד" (ואולי צ"ל: "ושבת אחת").

מה הבעיה עם אחד.
ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה, עי' תוס' כתובות ה. ד"ה שמא

Re: שני קטעים מעניינים בפירוש תפילות קדום

פורסם: ה' נובמבר 21, 2024 9:29 am
על ידי חד ברנש
לא אמרתי שיש בעיה לשונית עם "שבת אחד", אלא שבכת"י זה נכתב באופן מקוצר: "שבת אח'", ואני השלמתי את הקיצור "אחד" (וזו הסיבה שהוספתי גרש לסימון הקיצור בכתה"י), ויכול הייתי להשלים גם "אחת".

Re: שני קטעים מעניינים בפירוש תפילות קדום

פורסם: ה' נובמבר 21, 2024 9:37 am
על ידי תוכן
וי"ל שלא [תפרוס] בערב שבת נדה

חד ברנש כתב:מצאתי שני קטעים מעניינים, מצד תוכנם ומצד אומריהם (שאינם מוכרים), בפירוש מחכמי צרפת בזמן הראשונים (לדעתי ניתן להגדירו כפירוש בעלי התוספות על התפילה).
עוד לא עיינתי וחיפשתי להם מקבילות (גם כי אני מאוד מסופק אם בכלל אמצא להם מקבילות). בינתיים אני מגיש אותם לפני חברי הפורום למען ישתעשעו בהם (שלוש נקודות מציינות מילה שלא הצלחתי לפענח. סוגריים חדים = פיענוח מסופק).

[א] רבי מנחם מגליצייה (אולי: דגליצייה) היה מגיה המחזורים [...] והיה אומר: את'ה אחד ושבת אח'ד, לפי שאין שמו של הק'ב"ה עתה עתה[!] אחד, אבל לעתיד יהיה 'יי אחד ושמו אחד'.

כלומר, במקום הנוסח "אתה אחד ושמך אחד", בתפילת מנחה של שבת, הגיה ר"מ מגליצייה: "אתה אחד ושבת אחד" (ואולי צ"ל: "ושבת אחת"). מישהו מכיר כזו טענה וכזה נוסח??
ואגב, גליצייה אינה גאליציה המפורסמת, הסמוכה לפולין, אלא עיר בספרד. כן אמר לי מישהו (עוד לא ביררתי זאת).

[ב] במה מדליקין, <פי'רוש> שאינו [...] בנדה ובחלה ובהדלקת הנר. וק'שה, למה תנ'א הכא נדה, במס'כת נדה הוה ליה למיתני, וכן חלה במס'כת חלה. וי"ל, שלא [...] בערב שבת <נדה>, דעונה של תלמידים חכמים מע"ש לע"ש. וחלה, דאמרי'נן במרובה, <תקנות> שתיקן עזרא, שתהא משכמת ואופה בע"ש, כדי שתהא פת מצויה לעניים. מהר"ר יהודה בהר"ר יוסף יהוסף ממרצייף ז"ל.

הקושיא משונה בעיני, ואת התירוץ לא הצלחתי להבין כ"כ, בגלל הקיטוע והחסרון.