חד ברנש כתב:חד מן קמאי, מחכמי ביזנטיון לפני כשבע מאות שנה, כותב על הראוי להיות שליח צבור:
ולכן צריך טוהר ונקיון הנכנס שליח ציבור להתפלל, לא מבני הפחותים הכורסיים, ולא משידיו צבועות אסטס, ולא מי שבגדיו בלואות, כלומר, מי שמידותיו גרועות ופחותות.
כינוי 'כורסיים' מבטא כמובן התנהגות שלילית, אך מה משמעו?
ושמא הכינוי נגזר מ'כרס', וביאורו:
הנוטים אחר כרסם, למלאות בו תאוותם. בדומה לר' בחיי אבן-פקודה הכותב ב'חובות הלבבות', על המתרחקים מן הפרישות ונוטים אל תאוותיהם, ו"
עושים בטניהם אלהיהם ותורתם מלבושיהם ומוסרם חזוק משכניהם" (חובות הלבבות, שער ט [הפרישות], פרק ב).
ואודה למי שיש לו להעיר ולהוסיף בעניין.
נראה כי צ"ל "בורסיים", בב', והכוונה לעובדים בבורסקי - שהיא מלאכה פחותה וריחה רע - וכפי שהם מכונים בכמה מקורות, ראה למשל בתוצאות כאן, ויש עוד:
החיפוש : #!בורסיים
==================
2. תשובות הגאונים - הרכבי סימן ס
וזה הזמר שאומ' מושכי הספינות שהן ניגדי וזמר רועי בקר דאינון בקרי אינון אינן משירות שלישראל ואע"פ כן התירו רב הונא שחקר וראה כי לא היו בו דברי גידופין ולא דברים מכוערין ויש בו עזרה ומסעד למושכין ולרועין אבל זמר שלבורסיים חקר כי היו בו דברים מכוערין ואסרו. ומה שהזכרתם בשאלה שהנשים משחקות בתפים ומחולות אם במושב שלאנשים אין דבר קשה מזה. ולא בתופים ובמחולות אילא אפילו בפומא מכוער הדבר ואסור דאמ' רב יוסף משרן גברי
3. תשובות הגאונים החדשות - עמנואל (אופק) סימן נד ד"ה ולענין זמרא
דטייעית +לשון ערבית+ דאית ביה פריצותא ראוי למונעו דהא אמ' רב הונא זמרא דניגדי ודבקרי שרי זמרא [ד]גלדאי אסור +סוטה מח, א+ ופי' ניגדי מושכי ספינות, ומנהגם עדיין דמשרו להון חד וענו בתרי, ובקרי רועי בקר, וגלדאי הם הבורסיים הדשין בבורסקי יש להן זמר כמה שאומ' הידד בשעה שדשין בגת. ואנחנא לא ידענא מאי טעמ' שרא רב הונא האי ואסר האי, אלא כך דומה שבדק את זה שהיה בימיו וראה בו דברי פריצות, ובדק את זה ולא ראה בו דברי
4. בית הבחירה (מאירי) מסכת נזיר דף נב עמוד א ד"ה כבר ביארנו
רביעית דם הבא משני מתים ועל שדרה הבאה מב' מתים ועל גולגולת הבאה משני מתים כולן אין מטמאין באהל ועצם כשעורה שנחלק לשנים מטמא במשא אבל לא במגע מעשה היה והביאו קפה מלאה עצמות בבית הכנסת של בורסיים מקום שלא יהו בני אדם מצויין ליגע והניחום באויר שלא יהא שם טומאה לנכנסים בבית הכנסת ובאו לחקור אם היה שם שדרה ממת אחד עד שיטמאו הנזיר שהתאהל עליהן במקום שהוציאום משם והביאו את הרופאים הבקיאים
5. בית הבחירה (מאירי) מסכת בבא בתרא דף כא עמוד א ד"ה זה שאמרו
מבוי זה את זה שלא להושיב ביניהם חייט וכו' ולשכנו אינו כופהו כבר ביארנו פירושה ופסק שלה בפרק ראשון וכבר כתבנו גם כן הפסק בכאן ומ"מ חכמי פרווינשאה פירשו בה שדרכן של בני מבואות חייטין במבוי אחד בפני עצמן וכן בורסיים וגרדיים ורופאים ולבלריים וכן שאר אומניות ועל זה אמרו שכופין שלא להושיב חייט ממקום אחר במבוי של גרדיים וכן בכלם אמנות בשל חברתה ולשכנו אינו כופהו שיכול להושיב עמו חייט ממקום אחר:
6. ספר כפתור ופרח פרק ו [עניני החורבן]
ז"ל בתשובה פי' נגדי, מושכי פירות מנהגן דמשרו להון חד וענו בתריה, ובקרי, רועה בקר, וא"כ נגדי בדל"ת גרסינן שתרגום משכו (שמות יב, כא) נגידו. ורש"י ז"ל פירש מושכי ספינות בחבל. ורבינו האי ז"ל גריס גלדאי שהם הבורסים שהדשים בבורסקי יש להם זמר במה שאומרים הידד בשעה שדשין בגת. ואנא לא ידענא מאי טעמא שרי רב הונא האי, ואסר האי, אלא כך דומה שבדק את זה בימיו וראה בו דברי פריצות ובדק את זה ולא ראה בו דברי פריצות, וכל
* * * * * * * * * * * * * *