פורום אוצר החכמה

חד ברנש כתב:דברים נפלאים! ייש"כ.
בסיום דבריך נראה דצ"ל: "ומשום כך אל יחשוב הקורא שנקודות אלו באו לציין הגהה בגליון".

בריושמא כתב:בדף קכ ע"ב נרשמו נקודות בגליון. מנהגו של ר"י צמח לרשום שלוש נקודות, בצורה של סגול הפוך, כדי לציין את הערתו לדברים שבפנים החיבור. כאן הוא לא העיר מאומה, ועל כן רשם בגליון:
'צמח. זה הדיו הוא מבתי ביין בינידא (Bien Vinida) שכתב (!) בצבע שלה בעודה בת שנה וחצי'.
כלומר, לא הוא כתב נקודות אלו אלא בתו. משום כך אין הערה שלו, ומשום כך אל יחשוב הקורא שנקודות אלו באו לציין מחיקה.

צופה_ומביט כתב:

בריושמא כתב:בדף קכ ע"ב נרשמו נקודות בגליון. מנהגו של ר"י צמח לרשום שלוש נקודות, בצורה של סגול הפוך, כדי לציין את הערתו לדברים שבפנים החיבור. כאן הוא לא העיר מאומה, ועל כן רשם בגליון:
'צמח. זה הדיו הוא מבתי ביין בינידא (Bien Vinida) שכתב (!) בצבע שלה בעודה בת שנה וחצי'.
כלומר, לא הוא כתב נקודות אלו אלא בתו. משום כך אין הערה שלו, ומשום כך אל יחשוב הקורא שנקודות אלו באו לציין מחיקה.

מכאן.

צופה_ומביט כתב:בכל מקרה, איזו מחיקה יכולות נקודות אלה לציין? הרי הן בגליון, ולא מעל הכתב.

בריושמא כתב:ראיתי שאלה ונזכרתי בדבר דומה ומיוחד במינו.
אי אז היה בידי כתב יד, אצטט כאן חלק מתיאורו.

סידור התפילה עם כוונות האר"י מאת ר' יעקב צמח, ובעצם כתיבת ידו.

הסידור פותח: 'קיצור מן הקיצור שכבר עשיתי ואין ברוב חיבור זה כי אם כונות השייכות בזמן התפילה, ומנוסח התפילה אין כאן כי אם התיבה שיש בה כונה. פה ירושלם תוב"ב, ב' משבט שנת ואת"ה' מחיה את כלם'.
ר"י צמח אסף הנה את הכוונות שנמצאו לפניו בספר הכוונות וערך אותן על פי סדר התפילה. הסידור שימש אותו שנים ארוכות. בעת כתיבת הסידור הוסיף ר"י צמח ההגהות רבות וציין 'צמח' בראשן. הגהות רבות נוספו אחר כך על ידו בגליונות, בכתיבות לא אחידות ובצבעי דיו שונים. הגהות אלה כתב תוך כדי לימודו או תפילתו, ולא תמיד ציין בראשן 'צמח'. ניכר שההגהות נכתבו בתקופה ארוכה מידי פעם בפעם.
ר"י צמח היה ממשפחת אנוסים, ואחר שחזר אל היהדות נתעלה והיה ממקובלי דמשק ואחר כך ראש מקובלי ירושלים. הוא היה תלמיד של ר' שמואל ויטל, בנו של ר' חיים ויטל. ר"י צמח ערך את כתבי ר' חיים ויטל פעמים אחדות, ונודע כעורך דייקן וקפדן. כל חיבוריו מצטיינים בסידור נאות ובכתיבת המקורות לקטעים הכלולים בהם. על דרכו המיוחדת כתבתי במאמר, כתבי ר' חיים ויטאל שנמצאו בירושלים ועריכתם בידי ר' יעקב צמח. המעין יח (תשל"ח), גליון ד, עמ' 77-61.

שתי דוגמאות, יחידות במינן, לקפדנותו של ר"י צמח נמצאות בכתב היד שלפנינו.
על שורות אחדות בראש דף כח ע"א הועבר קולמוס. ר"י צמח כתב בגליון: 'צמח, רושם זה הוא מבתי'. כלומר, הוא לא מחק שורות אלו, אלא בתו קשקשה בכתב היד.
בדף קכ ע"ב נרשמו נקודות בגליון. מנהגו של ר"י צמח לרשום שלוש נקודות, בצורה של סגול הפוך, כדי לציין את הערתו לדברים שבפנים החיבור. כאן הוא לא העיר מאומה, ועל כן רשם בגליון:
'צמח. זה הדיו הוא מבתי ביין בינידא (Bien Vinida) שכתב (!) בצבע שלה בעודה בת שנה וחצי'.
כלומר, לא הוא כתב נקודות אלו אלא בתו. משום כך אין הערה שלו, ומשום כך אל יחשוב הקורא שנקודות אלו באו לציין מחיקה.

איש_ספר כתב:כתב היד מצוי כיום בספרית קהילות ישראל ומטובם מוצגות התמונות בזה.

MS003990_031a.jpg

MS003990_130b.jpg

ראשית יש לתקן, באצבע ולא בצבע.

שנית, לענ"ד יתכן שכוונת הר"י צמח לא לנקודות שמעל הגהתו. אלא לכתם הדיו המרוח מעל הקטע של א'ל ה' וכו' ויאר וכו'.

איש_ספר כתב:ראשית יש לתקן, באצבע ולא בצבע.
שנית, לענ"ד יתכן שכוונת הר"י צמח לא לנקודות שמעל הגהתו. אלא לכתם הדיו המרוח מעל הקטע של א'ל ה' וכו' ויאר וכו'.
ועוד, יש להסתפק אם מגמת הר"י צמח בהודעות אלו היא זהירות מופלגת שלא יטעו אחריו, או התנצלות לאנשים אליהם הוא ייעד את העבודה. כידוע היה הר"י צמח כותב סידורי כוונות לתשוקת חכמים בעלי יכולת. ואם אמנם נראה מסידור זה שהיה בשימושו האישי של הרי"צ, אפשר שמתחילה כתבו לאחרים ואח"כ השאירו לעצמו, או להיפך מתחילה כתבו לעצמו ואח"כ נזקק למוכרו ואז הוסיף התנצלויות אלו.

חד ברנש כתב:כל המצוי בכתבי-יד יודע ומכיר את מנהג הסופרים שלא למחוק את טעויותיהם אלא רק לרשום נקודות על האותיות/התיבות המוטעות כסימן למחיקה.

איש_ספר כתב:כתב היד מצוי כיום בספרית קהילות ישראל ומטובם מוצגות התמונות בזה.

הולשטיין כתב:הראיתי הצילומים למפענח הצפונות הח"ר אשר זינגר שיחי' ולדידיה פשיטא דקאי על הכתמים שבימין,

הולשטיין כתב:הראיתי הצילומים למפענח הצפונות הח"ר אשר זינגר שיחי' ולדידיה פשיטא דקאי על הכתמים שבימין.

איש_ספר כתב:אני הראיתי את זה למגלה טמירין ר' נפתלי לינדר שיח' ואמר שלדידיה פשיטא שכוונתו לעיגול שבאוזן הימנית של הדף, ותדע שכך הוא שהרי אותו כתם כשיעור אצבע קטנה של בת שנה ומחצה, וחזר ובדק אצבע של בתו ומצאה קטנה יותר, אבל י"ל שנתקטנו השיעורים ואפשר שלאו כל האצבעות שוות, ומן הזכרת שמה המלא יש ללמוד שהיתה אחת לאמה ויחידה לאביה, ובשעת כתיבה היתה מוטלת באסכרא ולכן המה לב אביה אליה, אבל אח"כ נתחזקה מחוליה וגדלה ויפתה ראוה בנות ויאשרוה, עד שהשיאוה לחנניא יאודה מפקיעין וכו' וכו'.

איש_ספר כתב:אני הראיתי את זה למגלה טמירין ר' נפתלי לינדר שיח' ואמר שלדידיה פשיטא שכוונתו לעיגול שבאוזן הימנית של הדף, ותדע שכך הוא שהרי אותו כתם כשיעור אצבע קטנה של בת שנה ומחצה, וחזר ובדק אצבע של בתו ומצאה קטנה יותר, אבל י"ל שנתקטנו השיעורים ואפשר שלאו כל האצבעות שוות, ומן הזכרת שמה המלא יש ללמוד שהיתה ביינבינידא אחת לאמה ויחידה לאביה, ובשעת כתיבה היתה מוטלת באסכרא ולכן המה לב אביה אליה, אבל אח"כ נתחזקה מחוליה וגדלה ויפתה ראוה בנות ויאשרוה, עד שהשיאוה לחנניא יאודה מפקיעין וכו' וכו'.

חד ברנש כתב:כל המצוי בכתבי-יד יודע ומכיר את מנהג הסופרים שלא למחוק את טעויותיהם אלא רק לרשום נקודות על האותיות/התיבות המוטעות כסימן למחיקה.
מאידך, לפעמים ניקדו ע"ג התיבה כסימן לנוטריקון ולגימטריא.

האם אי מי מכיר מקרה שבו מעתיק בלבל בין סוגי הנקודות, והבין שהנקודות המסמנות גימטריא או נוטריקון הן באמת סימן למחיקה ולכן הוא מחק את אותה תיבה?...

מצאתי מקרה מעניין, בו ננקדה תיבת 'צדיק' כסימן לנוטריקון (והוא הנוטריקון המפורסם: צ' אמנים, ד' קדושות וכו') ומעתיקים מאוחרים חשבו שהנקודות הן סימן למחיקה ולכן השמיטו את תיבת 'צדיק' מהעתקותיהם.

חד ברנש כתב:זהו מעניין לעניין.
אשמח לדעת את הפרטים (ואביאו בשמך כמובן).

מגדל כתב:

איש_ספר כתב:כתב היד מצוי כיום בספרית קהילות ישראל ומטובם מוצגות התמונות בזה.

בזמנו כתבת כי סוף הסריקות להיות זמינות לציבור.
האם יודע כת"ר לחדש משהו בנושא?

עדיאל ברויאר כתב:

חד ברנש כתב:זהו מעניין לעניין.
אשמח לדעת את הפרטים (ואביאו בשמך כמובן).

מתוך עבודת התזה שלי: קובצי תשובות הרי"ף בדפוסים ובכתבי-יד, ירושלים תשפ"ג

חד ברנש כתב:אז בתו לא היתה חולה, ל"ע, ונרפאה בדרך נס, או כמזכרת ממנה. 'סתם ככה' הוא כתב את שמה למען הדיוק? כמה 'פשוט'...