פורום אוצר החכמה

ב"ה

שמועה שמעתי שנמצא כתוב באיזה מקום, שהבן של החפץ חיים ישב פעם וכתב חידושי תורה, וכשאביו הגדול ראה אותו בכך, הוא הניע אותו מזה, והסביר לו מדוע אין לאבד את הזמן בכתיבת חידושי תורה ובהדפסתם. וככל שהסיפור הזה נשמע לי מוזר ביותר, אולם המשמיע באוזניי את הדברים מתעקש על כך שכך הוא ראה את הדברים כתוב. על כן אני שואל ומבקש ממעלתכם, האם מישהו מכם מכיר את הדברים הללו, ויודע אולי את המקור בכתובים לסיפור זה?

מה שנכון נכון כתב:

מכתבי.PDF

ב"ה

ישר כחכם, תודה רבה !!!
אכן, ברור הדבר שלזאת נתכוון.
ברוך משיב אבידה.

-------

ואגב, עדיין צריכים אנו למודעי, כי הגם שזאת דעת קודש הקדשים החפץ חיים זצ"ל, אולם מן הסתם אין דעת כל הגדולים סתומים וחתומים כאחד בענין זה, ועל כן צריך לעיין עוד בענין זה בדעות שאר גדולי ישראל.

מסתבר שכוונת הח"ח לעריכת הדברים סידורם וניסוחם, ולא לכתיבתם בקצרה לתועלת הלומד עצמו שלא יאבדו ממנו (וראה מ"ב הל' חוה"מ ס' תקמא ס"ט).

ב"ה

אכן, כך צריך לומר לכאורה בכוונת הדברים.

הלכה פסוקה באו"ח סי' מ"ז ס"ג דהכותב חידושי תורה צריך לברך ברכת התורה, ואע"פ שכמה פוסקים ס"ל דהוי כהרהור אבל פשוט דחשיב לומד תורה ולא ח"ו מבזבז את הזמן

בית הגנזים כתב:הלכה פסוקה באו"ח סי' מ"ז ס"ג דהכותב חידושי תורה צריך לברך ברכת התורה, ואע"פ שכמה פוסקים ס"ל דהוי כהרהור אבל פשוט דחשיב לומד תורה ולא ח"ו מבזבז את הזמן

גם מי שקורא מגילת אסתר ביום חול - אסור לעשות זאת בלי ברכת התורה, אבל זה נחשב "ביטול תורה באיכות", כך שמכאן אין ראיה.

הא, מנא לך?

נטיעות כתב:הא, מנא לך?

מפורסם, ממה שאמרו חז"ל "מבטלין ת"ת למקרא מגילה" - שמע מינה שביטול איכות הלימוד גם נחשב ביטול תורה.

יפה.
תודה.

בספר "דור דעה" עמ' ריג-ריד בהערה, כותב על הגאון הקדוש מבוטאשטש, בעל ה"אשל אברהם" ושאר ספרים:

תלמידו הגאון בעל גידולי הקדש בהקדמתו לדעת קדושים כותב כזאת: ...והי' עליו כחוק לחדש ח"י הלכות בכל שבוע, ובזקנתו הכפיל לחדש ב' פעמים ככה, ואת הכל רשם בכתביו לבל יאבד טפה.
הוא היה אומר, מה נורא מאמר חז"ל השוכח דבר א' ממשנתו כו', ואמנם אם מתוך כתבו יוכל להיות נזכר, נחשב כאילו משנתו סדורה תמיד בפיו, כמו שאמרו כותב אדם עדותו על השטר ומעיד עליה אחר זמן, כשנזכר מפי כתבו ולא הוי מפי כתבם.
ומזה נקבצו באו המון רבבות ניירות כתובות באצבע איש אלוקים, משנת תק"נ ולמעלה... והיה מתאנח על אשר עצורוהו מן השמים מלסדר חיבוריו כלבבו להפיצם בישראל...".

מהרש"א (ב"ב י:): שהיו אומרים אשרי שבא לכאן ותלמודו בידו כו', יש לפרש כי עיקר הלימוד ושנעשה בו רושם הוא הלימוד הבא מכתיבת יד, אשר על כן נקראו החכמים סופרים.
היעב"ץ (בספרו מגדל עוז): הכתב יוכל האדם לבחון בו במקום המשגה או חסרון השלמות בראיית העין ובינת הלב בטרם יוציאנו מתחת ידו, וירגיש יותר במקום הצריך תיקון, ויחפש בחורים ובסדקים לכל אשר ימצא שם בדקים, ויחזקם ויצחצחם וישיבם חלקים. מה שאין כן בדברים שבלב, שאין חוש הראיה שולט בו, לא יעמוד כל כך על מקום השגיאה והמכשול...
הטורח בעיונו וכותב בספר למדו והשגתו, כי היגיעה והטורח יקבעו ויחקקו הדברים בזכרונו יותר מכל תחבולה אחרת.