הודעהעל ידי כדכד » א' ספטמבר 22, 2024 8:28 pm
שו"ת ציץ אליעזר חלק כב סימן נט
מה שכבו' מתקשה בדברי רש"י בבכורות ד' מ"ו ע"א ד"ה פשע בינוקי, שכותב: "מלקה אותן ומתים" וכותב וז"ל: ולא הבינותי, הלא אפילו אם נאמר שלא מתו מיד מהמכות אלא רק אחרי זמן איך עם כל זה החזיר רבינא לאותו מלמד לתפקידו, וכי כיון "דלא אשכח דהוה דייק כוותיה" מותר להחזיר מורה שגורם למיתת תינוקות של בית רבן למשרדו?, ולא נזכר אפילו ברמז שאותו מורה הבטיח לחזור מדרכו הרעה, ע"כ. והיא לכאורה באמת קושיא חמורה.
ואשיבנו בתרתי. ראשית אין הכרח שכוונת רש"י שמתו מיד, אלא כוונתו שכתוצאה מזה שהיה מלקה אותן יותר מדאי, או "חובטן יותר מדאי" (כלשונו של רש"י בגיטין ד' ל"ו ע"א) או "מכה אותם יותר מדאי" (כלשונו של רש"י במכות ד' ט"ז ע"ב) נחלשו ומתו לאחר זמן [וגם היה קורה בכזאת אבל לא בתמידיות אצל כולם].
ושנית. המדובר באמת דהמקרי דרדקי מאחר דאדריה רב אחא [והעביר אותו מתפקידו] חזר בתשובה והבטיח לחזור מדרכו הרעה, ורק לא יכלו אפ"ה להחזירו לתפקידו מכח הנדר דאדריה רב אחא ושהודר על דעת רבים [עיין מה שכותב מזה הב"י ביו"ד סימן רכ"ח]. עד שבא רבינא והתיר לו את נדרו היות דלא אשכח דהוה דייק כוותיה והו"ל אז כלדבר מצוה שאפשר ומותר להתיר לו את הנדר [יעו"ש בב"י ביו"ד בד"ה כתב ה"ר דוד כהן מ"ש מזה באריכות]. אבל זאת ודאי שאותו המקרי דרדקי הבטיח מקודם לכן שיחזור מדרכו הרעה.
ויעוין ביו"ד סימן רמ"ה שעפ"י הגמ' בב"ב ד' כ"א ע"א נפסק בסעי' י' דלא יכה המלמד את התינוק מכת אויב אכזרי לא בשוטים ולא במקל אלא ברצועה קטנה. ובפתחי תשובה שם בסק"ד מביא בשם שו"ת קרית חנה סימן כ"ב שפסק בדין מלמד שהכה לתלמידו ושבר את רגלו דחייב בחמשה דברים ומנדין אותו עד שיפייס את הנחבל ע"ש. ועיינתי בגוף הספר (שחיברו אחד מראשוני האחרונים) וראיתי שכותב בזה אריכות דברים בביסוס דבריו יעו"ש. ואכמ"ל יותר.
וע' בחשוקי חמד על אתר
(מקשה אותה קושיה ומתרץ בדומה).