פורום אוצר החכמה

רצ"ב תמונה מתוך המחזור הנפוץ של מילר.
פרטי פרטים לאשה ששכחה להזכיר שבת/יוה"כ בברכת הדלקת הנרות.
והכל פה נראה מוזר וגם שגוי:

א. רח"ל שהאשה תדליק שוב נרות בברכה, אחרי שברכה להדליק נר של יוה"כ! וקבלה בזה את היום !
ב. לא פשוט שמישהו אחר ידליק ויברך אחרי שכבר הדליקו בבית (אולי בחדר אחד?)
ג. האם למנהג האשכנזים שמברכים אחרי ההדלקה, אין לזה שיעור? כלומר יכולה לברך כל זמן שהנר דולק?

חיפשתי במ"ב, במט"א על פירושיו ותוספיו, בשש"כ. ובכולם לא מצאתי שום פרט על שאלת השכחה.

ובכן מנין נטל הכותב את כל ההלכות הללו?

ליבי אומר לי שהוא מסידור קרבן מנחה, שמודפס היום ע"י מילר, אלא שא"י מי הוא המורה שם.

איזה נוסח המחזור?

ובכלל לך תסמוך על ההלכות במחזורים,
במחזור אחר ראיתי כתוב להוריד את הנעליים בכניסה לבית הכנסת.

השאלה היא מי האחראי על ההלכות, אך במידה והוא ימצא ,יש להם קצת מקום.לגבי הטענה הראשונה ,י"ל שכיון שהדליקה רק נרות של יוה"כ, הקבלה היא בטעות [ומהני תנאי שלא לקבל גם באשה] אכן ודאי צריך מקור לזה. אך לגבי הטענה השניה, ודאי יש לעיין, שאכן אחר שהדליקה האשה בבית בברכה, היא פוטרת את כל בני הבית,ואפילו בחדרים אחרים ,כמבואר בסי' רס"ג ס"ו ובמג"א. אכן היות וכאן הנר הודלק רק לשם יוה"כ [שהנר רק מנהג] ולא לשם שבת, א"כ לא יצאו עדין חובת הדלקת נר שבת, ויכולים להדליק שוב בברכה [ומה שיש כבר נר אינו מגרע דהרי מברכים אתוספת אורה לכה"פ האשכנזים ואכ"מ]
לגבי השאלה השלישית עי' מג"א רס"ג י"א

לדעתי, ההלכות האלו הועתקו מאיזה מקום, ויש כאן טעות סופר קטנה, שכתוב יו"כ במקום יו"ט.
והיינו שאם בירכה להדליק נר של יו"ט, אזי כיון שעדיין לא קיבלה עליה שבת עדיין, אע"פ שקיבלה יו"ט מותרת להדליק שוב בברכה כיון שלא יצאה עדיין הדלקת נר שבת.
אבל לכתחילה תמצא מישהו אחר שידליק בעבורה.
ועיין כאן:
http://www.otzar.org/aspcrops/1070490345680110331.asp

איש_ספר כתב:ג. האם למנהג האשכנזים שמברכים אחרי ההדלקה, אין לזה שיעור? כלומר יכולה לברך כל זמן שהנר דולק?

זו שאלה רק עד שבת עצמו, אבל משעת כניסת השבת שהוא זמן איסור הדלקה כו"ע מודו דאינה יכולה עוד לברך.
מביאים בשם מהר"י ברונא שעד שבת יכולה לברך. ויש חולקים.

תודה רבה לכולם.

כהן, לומר שזה קבלה בטעות רק משום שהברכה לא היתה מושלמת, זה משונה מאד.
ושו"מ בהליכות ביתה עמ' קנ"ד ואילך הרבה פרטים על השאלה שכאן, וגם הוא שולל לומר שהוי קבלה בטעות.

ידיד, אפשר לקבל תוספת למחצה?

איש_ספר כתב:רצ"ב תמונה מתוך המחזור הנפוץ של מילר.
פרטי פרטים לאשה ששכחה להזכיר שבת/יוה"כ בברכת הדלקת הנרות.
והכל פה נראה מוזר וגם שגוי:

נרות.jpg

א. רח"ל שהאשה תדליק שוב נרות בברכה, אחרי שברכה להדליק נר של יוה"כ! וקבלה בזה את היום !
.

עיינתי בטקסט, הוא כותב שתדליק שוב בברכה רק ביהו"כ שחל בשבת ושכחה ובירכה "להדליק נר של שבת" אבל אם טעתה ובירכה רק "להדליק נר של יוה"כ" כתוב שהיא לא תדליק בעצמה גם אם אין בבית מי שידליק במקומה.

נכון. ובכן מה?

ייתכן ומכיון שלא הזכירה כלל יוה"כ זה טעות ממש ולא קיבלה עליה יוה"כ?

אתה מתכון שגם שבת לא קיבלה? אולי. מי יכול לומר סברות כאלה לבד בחשש דאורייתא רק משום ברכה שהיא מנהג בלבד.
(שהרי גם ביוה"כ שחל בשבת, הזכרת יוה"כ בברכת הנר אינה אלא מנהג, כמש"כ הלבוש, ובל נשכח שבכלל ברכת הנר אינה מופיעה בגמ' שלנו)

אשאל כך: נניח בערב יו"כ שחל להיות בשבת אחר פלג המנחה ולפני השקיעה מישהו מקבל על עצמו שבת האם קיבל על עצמו גם יום הכיפורים ואסור באכילה ושתיה? והאם שבת גרידא קיבל עליו או שכל קבלתו בטעות?

איש_ספר כתב:ידיד, אפשר לקבל תוספת למחצה?

כך כתוב בהתעוררות תשובה הנ"ל, הלא כן?
והנה אם נאמר שאפשר לקבל תוספת למחצה, אז היינו יכולים לקיים שתי סעודות שבת ביוה"כ האחרון. הכיצד? בסעודה המפסקת היינו מקבלים תוספת שבת ולא תוספת יוה"כ ואז היינו מקיימים באותה הסעודה סעודה ראשונה של שבת.
ואח"כ בצאת יוה"כ היינו מבדילים על יוה"כ אבל נשארים בתוספת שבת, ואז הסעודה אחרי התענית היינו מקיימים בה סעודה שניה של שבת.

האם יש לזה מקור כל שהוא:
שהיות וטעתה בברכה על כן אין כאן קבלת שבת (או קבלת יוהכ"פ) בעצם הדלקת הנרות - שהרי יתכן בהחלט שבהדלקה סברא שפיר לקבל על עצמה שבת ויוהכ"פ ומהכ"ת לאפקיע את הקבלה על ידי טעות בברכה.

א.מה שיש לדון כאן טעות אינו משום הברכה אלא משום שהדליקה את הנר רק ליוה"כ שהוא רק מנהג ולא קיימה עיקר חובתה להדליק נר של שבת [ובט"ז הל' שופר דן לענין קהל שקבלו תוספת שבת בר"ה ואח"כ הגיע לידיהם שופר אי הוי קבלה בטעות]ובזה יש לעיין האם אשה ששכחה ולא הדליקה נרות וקיבלה שבת אם הוי קבלה בטעות ואם אכן הוי טעות יתכן מאד דגם כאן כ"ה אא"כ חשבה גם על שבת ומשום מה לא ברכה אך לכאורה אין זה מסתבר ויותר נראה שחשבה שהנרות לכבוד יוה"כ וצ"ע
ב. במג"א שציינתי למעלה מבואר שאפשר לברך גם לאחר שקיעת החמה שו"ר שאכן כ"כ במחצה"ש אך המ"ב בס"ה בביאוה"ל כתב בדעתו שרק עד שחשכה יכולה לברך

אני שאלתי מהכ"ת כלל שטעתה ולא רצתה לקבל שבת או יוהכ"פ וכו', ומניין לבעל ההלכות במחזור מילר לומר כך כדבר פשוט שטעות בברכה עוקר את הקבלת שבת?
---
זה עתה שמתי לב שבעצם מכובדינו הרב א"ס כבר נגע בשאלה זו.
ועמו הסליחה.

עם כל הנסיונות ליישב. צריך לומר את האמת. זו ממש הפקרות לפרסם את ההלכות האלו.

אחשדרפנטובסקי כתב:עם כל הנסיונות ליישב. צריך לומר את האמת. זו ממש הפקרות לפרסם את ההלכות האלו.

רגע, כבר שאלתם פוסקי הוראה? אולי הוא צודק?

אריה לייב כתב:

אחשדרפנטובסקי כתב:עם כל הנסיונות ליישב. צריך לומר את האמת. זו ממש הפקרות לפרסם את ההלכות האלו.

רגע, כבר שאלתם פוסקי הוראה? אולי הוא צודק?

לצורך הענין אני מורה הוראה ושאלתי כבר את עצמי.

כהן, דברי טה"ז ידועים, והם המקור לקבלה בטעות, אבל קשה לומר שההדלקה עצמה פגומה שא"כ גם לא יעזור שתברך אחרי זה, ברכה נוספת, כדברי אותו מורה, שהרי ההדלקה עצמה חסרה.
התקשרתי לר' מילר בעל ההוצאה, אמר שאת ההלכות עשו כמה ת"ח, וסירב להזכיר את שמם (ובצדק), אמר שיברר ואם טעון תיקון, יתקן.

עתה התקשר אלי, ר' מרדכי מילר, ואמר שאכן יש כאן טעות מצערת, והראה שבמחזור לסוכות, כתוב בסוכות שחל בשבת, אותם פרטים ושם כתבו, שאם הזכירה שבת בלבד, לא תדליק עוד, אבל אם הזכירה יו"ט בלבד, תדליק. וג"ז חידוש אבל יש לזה עוד איזה הבנה וכדברי ידיד נפש למעלה.

רק שא"כ שקיבלה עליה יו"ט ומדליקה נרות לשבת אולי זקוקה לעירוב תבשילין...

לענין אם אפשר לקבל שבת בלא יוה"כ לכאו' תלוי בנידון האו"ש הל' עבודת יוה"כ דהשבת שבתון חל גם על השבת ולכן מוסף דשבת בבגדי לבן
ולכן א"צ לקדש מי שאוכל ביוה"כ שחל בשבת עי"ש.

כעין מה שדנתי כאן, האם המדליקה נרות ליוה"כ יצאה ממילא גם יד"ח הדלקת נרות שבת, אף ששכחה מהשבת,יש להסתפק גם בדין האומר הלל היום מחמת חנוכה ושכח שר"ח האם יצא יד"ח אמירת הלל דר"ח