פורום אוצר החכמה

נתבקשתי לברר:
אשר זיו כתב מאמר על הגהות הרמ"א למרדכי (הגות עברית באמריקה, א), וטען שהן אינן של הרמ"א. הוא מסתמך על מרדכי דפוס ריווא שי"ט שברשותו. זיו נפטר לפני שנים אחדות, כנראה בארצות הברית. האם יש למישהו רעיון כיצד ניתן לברר מה עלה בגורלו של טופס זה של המרדכי?

מרדכי דפוס ריווא שי"ט
לא צריך חכם גדול לדעת שהגהות הרמ"א במרדכי אינם מהרמ"א. אפשר לחפש בשו"ת הרמ"א שהוא מזכיר מש"כ בהגהותיו באיזה מקומות ולהשוותם להנדפס בשם הגהות הרמ"א.

לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שהשאלה הנ"ל מתייחסת להגהות כת"י שבמרדכי דפוס הנ"ל, כפי שרשמם (לנטען) הרמ"א בשולי הגליון.

יתכן שההודעה הזאת תיתן לך קצה חוט: viewtopic.php?f=7&t=23497&p=234809&hilit=%D7%94%D7%92%D7%94%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99#p234809

העותק נמכר במכירה פומבית של קסטנבוים בערך לפני שנתיים

מהעבר כתב:העותק נמכר במכירה פומבית של קסטנבוים בערך לפני שנתיים

תודה לך.
תוכל לתת פרטים יותר מדוייקים? למשל, אימתי נתקיימה המכירה המדוברת.

חכם באשי כתב:

מהעבר כתב:העותק נמכר במכירה פומבית של קסטנבוים בערך לפני שנתיים

תודה לך.
תוכל לתת פרטים יותר מדוייקים? למשל, אימתי נתקיימה המכירה המדוברת.

בבידספריט אין תיעוד מן המכירות של קסטנבוים מהשנים ההם.
כעת גם אני מתעניין, האם אכן הטופס המתואר ע"י אשר זיו, הוא שנמכר שם.

מוזכר בהגהות המרדכי המיוחסות לרמ"א ואולי גם בחידושי אנשי שם

מי האיש?

איש_ספר כתב:מוזכר בהגהות המרדכי המיוחסות לרמ"א ואולי גם בחידושי אנשי שם

מי האיש?

אחרי האוצר או לפני?

חיפשתי באוצר מהר"ם וירשליר, ול"מ כמעט כלום. וכעת בזכות הערתך חיפשתי וירשליר ומצאתי ששמו היה ר' מאיר והיה מתלמידי ר' יעקב מרגליות ומרבותיו של ר' נ"ה טריוויש.
אולי גם ראיתי את מצבתו.

מצאת פרטים נוספים?

לא.
רק להשלמת הציונים, עיין גם בחצי גבורים פליטת סופרים ז עמוד תפח. שם כתוב 'ורשלר'

איש_ספר כתב:חיפשתי באוצר מהר"ם וירשליר, ול"מ כמעט כלום. וכעת בזכות הערתך חיפשתי וירשליר ומצאתי ששמו היה ר' מאיר והיה מתלמידי ר' יעקב מרגליות ומרבותיו של ר' נ"ה טריוויש.
אולי גם ראיתי את מצבתו.

מצאת פרטים נוספים?

אולי התכוונת למצבתו כאן ?

https://tablet.otzar.org/#/b/182233/p/1 ... /0/end/1/c

בספריה הלאומית ישנו "קובץ הערות והגהות לספר המרדכי" בכה"י: מאת "מאיר בן ... משה ... בכרך.
ושם בדף 48ב: "כתב חמי וזקיני מהר"ר מאיר וירשליר זצ"ל".
עם הערות בשוליים, כנראה מאת דוד אופנהים.

https://www.nli.org.il/he/manuscripts/N ... 0205171/NL

ראה עליו מצורף

חכם באשי כתב:

מהעבר כתב:העותק נמכר במכירה פומבית של קסטנבוים בערך לפני שנתיים

תודה לך.
תוכל לתת פרטים יותר מדוייקים? למשל, אימתי נתקיימה המכירה המדוברת.

מטובו של חכם וידיד מחברי בית מדרשינו.

https://www.kestenbaum.net/auction/lot/ ... 7/057-256/

חיס כתב:

איש_ספר כתב:חיפשתי באוצר מהר"ם וירשליר, ול"מ כמעט כלום. וכעת בזכות הערתך חיפשתי וירשליר ומצאתי ששמו היה ר' מאיר והיה מתלמידי ר' יעקב מרגליות ומרבותיו של ר' נ"ה טריוויש.
אולי גם ראיתי את מצבתו.

מצאת פרטים נוספים?

אולי התכוונת למצבתו כאן ?

https://tablet.otzar.org/#/b/182233/p/1 ... /0/end/1/c

כנראה מצבת נכדו של מהר"ר מאיר וירשליר:

מאיר וירשליר, ציון הלז תשא לי הארו, אשר שם נגנז אשר תמיד, משכים ומעריב לתפילה, לב"ה איש ישר ונאמן, הוא מאיר בן הר"ר יודא זצ"ל המכונה הר"ר זעלקלן מק"ק מענטץ, בן מהר"ר מאיר וירשליר נשמתו בטהרה בליל א' ונקבר בו ביום ב' כ"ב אדר שנ"א לפ"ק, בג"ע א"ס.

ב'הגהות הרמ"א' על המרדכי הוא מוזכר כמה פעמים כגדול בדורו "הגאון החסיד", הגהות הרמ"א למרדכי חולין (רמז תרצ"א) מדברי ר' הירץ טרויש: "החסיד מהר"ר מאיר וירשליר ז"ל שקיבל מרבו מהררי"ם ז"ל". רבי יעקב מרגליות בעל 'סדר הגט' נפטר בשנת רס"א, וכנראה אח"כ ר' מאיר וירשליר.

וכעת נתבשרנו על דבר קיומו של טופס מרדכי נדיר ויקר ערך יחיד בעולם, שעליו אוצר בלום של חידושי בתי מדרשות אלו, וגם שם "הגאון החסיד ר' מאיר וירשלר"
viewtopic.php?f=7&t=26417#p841886

האם זה המצבה של זקנה של מהר"ם וירשלר ?

מרת יוטא בינג צאנה וראנה בזאת
‎הציונה ׃ של אשה חשו‏בה והגונה ׃ כידוע לכל המדינה
וקנו עליה‏ ‏קינה ׃ מר׳ יוטא בת ר׳‏ משה ז״ל מילדי בינגוא‏
ואבי אמה היה מהרר״ם‏ וירשלר נפטרת ליל שני‏ של סכות ונקברת ביו׳‏
‎‏{שני של סוכות} שמ״ב {לפ״ק}
http://www.steinheim-institut.de/daten/ ... fb0906.jpg


https://tablet.otzar.org/#/b/182233/p/2 ... 1293184151

יש"כ לרבנים חיס והוגה (גדול המומחים לעניני המרדכי!)

הרב הוגה, העותק שנתת קישור לשם, לכאורה אין בו חידוש. הוא העותק ממנו הדפיסו מדפיסי זיטאמיר את ההגהות הנקראות ע"ש הרמ"א. כמו שהוכיח באותות ומופתים ר' אשר זיו ז"ל.


הגהות הרמ"א משופעות בשמות של חכמים בלתי מוכרים לי, אולי אעשה רשימה

כעת אני זוכר גם את ר' יוזפא סג"ל מפרנקפורט שהוא והמרדכי שלו נזכרים כמה פעמים.

הוגה כתב:

חיס כתב:

איש_ספר כתב:חיפשתי באוצר מהר"ם וירשליר, ול"מ כמעט כלום. וכעת בזכות הערתך חיפשתי וירשליר ומצאתי ששמו היה ר' מאיר והיה מתלמידי ר' יעקב מרגליות ומרבותיו של ר' נ"ה טריוויש.
אולי גם ראיתי את מצבתו.

מצאת פרטים נוספים?

אולי התכוונת למצבתו כאן ?

https://tablet.otzar.org/#/b/182233/p/1 ... /0/end/1/c

כנראה מצבת נכדו של מהר"ר מאיר וירשליר:

מאיר וירשליר, ציון הלז תשא לי הארו, אשר שם נגנז אשר תמיד, משכים ומעריב לתפילה, לב"ה איש ישר ונאמן, הוא מאיר בן הר"ר יודא זצ"ל המכונה הר"ר זעלקלן מק"ק מענטץ, בן מהר"ר מאיר וירשליר נשמתו בטהרה בליל א' ונקבר בו ביום ב' כ"ב אדר שנ"א לפ"ק, בג"ע א"ס.

כנראה שאתה צודק מצבה של הנכד ראה תמונה
http://www.steinheim-institut.de/daten/ ... 880A-D.jpg

ייש"כ לרב חיס על המידע ועל התמונה

איש_ספר כתב:הגהות הרמ"א משופעות בשמות של חכמים בלתי מוכרים לי, אולי אעשה רשימה

כעת אני זוכר גם את ר' יוזפא סג"ל מפרנקפורט שהוא והמרדכי שלו נזכרים כמה פעמים.

יישר כח ותודה רבה

יש 'הגהות הרמ"א' אחת, שמוזכרים שניהם - גם ר' מאיר וירשליר, וגם ר' יוזפא סג"ל, (הגהות הרמ"א על המרדכי מסכת כתובות פרק האשה שנתארמלה רמז קמו)

הועתק מכתיבת יד של הגאון מהר"ר יוזפא סג"ל מורנקפורט. ואני הדיוט אומר שהגאון הנ"ל כתב דבריו לפי שבמרדכי שלו היה כתוב אפילו לר' יוחנן אבל לפי ספרים שלנו שכתוב אפילו לר' אינו קשה דהא רב הונא אתי כר' והוי כאילו אמר אפילו לרב הונא ודו"ק. וכן מצאתי במרדכי של הגאון מהר"מ ווירשליר ז"ל שהעביר קולמס על יוחנן וגרס אפילו לרבי.

נאמר כאן שהוא העתיק מהכתב יד של ר' יוזפא סג"ל, וכן הוא מצא במרדכי של הגאון מהר"ם ווירשליר, אך מי הוא כותב הדברים?

נראה לשער שהוא ר' הירש עלזישר, תלמיד הרמ"א, מפני שלאחר הבדיקה נמצא כי בתקופת הראשונים הלשון "ואני הדיוט" היתה אופיינית ושגורה בעיקר אצל שלושה רבני בית המדרש של ספר המרדכי,
א. המחבר ר' מרדכי בן הלל, תלמיד מהר"ם מרוטנבורג, דרכו להשתמש בלשון זו, (ונפט' בשנת נ"ח).
ב. בעל ה'הגהות מרדכי' הידועות, והמקצר של המרדכי, ר' שמואל שליטשטט, אימץ את לשון זו גם לחידושיו שלו (ונתחבר בשנת קל"ו).
ג. אח"כ תלמידו של הרמ"א, רבי הירש עלזישר, אימץ את הלשון הזו בשו"ת הרמ"א סי' קי"ג (שכוללת עשר שאלות שונות בענייני המרדכי ששלח לרבו הרמ"א, ונוקט בה ארבע פעמים). ואולי הוא הוא בעל סתמא של 'הגהות הרמ"א' הנדפסות? השערה זו כבר נזכרה בדברי ר' אשר זיו מראיות אחרות, צריכה להיבדק באופן מקיף ובזהירות רבה ביותר (מפני שכידוע בקלות יכולות להתווסף הגהות מאחרים וכו', אבל עכשיו שטופס כ"י לפנינו אולי יאורו עינינו?).

ספר "המרדכי של הגאון מהר"מ ווירשליר" מוזכר כ-10 פעמים בהגהות הרמ"א ממסכת למסכת (יבמות כתובות גיטין קידושין ב"ב), ומסתמא בעל 'הגהות הרמ"א' שכתב את ההגהה בשמו במסכת יבמות וכתובות, הוא גם מי שכתב את ההגהה בשמו במסכת ב"ב. א"כ יש לעיין בהשערה זו שהכל כתיבת ר' הירש עלזישר תלמיד הרמ"א.

חיס כתב:האם זה המצבה של זקנה של מהר"ם וירשלר ?

מרת יוטא בינג צאנה וראנה בזאת
‎הציונה ׃ של אשה חשו‏בה והגונה ׃ כידוע לכל המדינה
וקנו עליה‏ ‏קינה ׃ מר׳ יוטא בת ר׳‏ משה ז״ל מילדי בינגוא‏
ואבי אמה היה מהרר״ם‏ וירשלר נפטרת ליל שני‏ של סכות ונקברת ביו׳‏
‎‏{שני של סוכות} שמ״ב {לפ״ק}
http://www.steinheim-institut.de/daten/ ... fb0906.jpg


https://tablet.otzar.org/#/b/182233/p/2 ... 1293184151

נכדתו

"ואבי אמה היה מהרר"ם וירשלר"

-

בג'ני נראה שמישהו חקר עליו בעבר - הנה הפרטים שדלה:
https://www.geni.com/people/%D7%94%D7%9 ... 0157574826

הגהות הרמ"א על המרדכי מסכת גיטין פרק הניזקין רמז שצד

* [כן מצאתי מוגה במרדכי של מהר"ר ליזר טרויש

הגהות הרמ"א על מרדכי מסכת בבא בתרא פרק חזקת הבתים רמז תקנו

[*וכן הכא כשיגע הבית צריך להרחיק שלא כו'. כן מצאתי מוגה במרדכי של מוהרר"ה איטריו"ש ז"ל

אולי שניהם מכוונים לאחד.

איש_ספר כתב:הגהות הרמ"א על המרדכי מסכת גיטין פרק הניזקין רמז שצד

* [כן מצאתי מוגה במרדכי של מהר"ר ליזר טרויש

הגהות הרמ"א על מרדכי מסכת בבא בתרא פרק חזקת הבתים רמז תקנו

[*וכן הכא כשיגע הבית צריך להרחיק שלא כו'. כן מצאתי מוגה במרדכי של מוהרר"ה איטריו"ש ז"ל

אולי שניהם מכוונים לאחד.

לפי דברי הרב ישראל מאיר פלס בצפונות (א עמ' כב, ו עמ' טז) כנראה הוא רבי אליעזר טריויש שהיה רבה של פרנקפורט (ונפטר בערך בשנת שכ"ו), בנו של רבי הירץ טריויש שגם מובא בהגהות הרמ"א על המרדכי (מסכת חולין פרק כל הבשר רמז תרצא) הועתק ממרדכי של מהר"ר הירץ טריוש.



על זאת יש להוסיף שכנראה רבי הירץ טריויש הנ"ל ש"ץ פפד"מ בעל "ספר הגור", היה תלמידו של רבי מאיר וירשליר נשוא האשכול, לפי האמור ב"הגהות הרמ"א" (מסכת חולין פרק כל הבשר רמז תרצא): ראיתי הלכה למעשה מאלופי החסיד מהרר"ם וירשליר ז"ל, והוא קיבל מרבו מהררי"ם ז"ל לשער ס' במשקל. ה"ט. הועתק ממרדכי של מהר"ר הירץ טריוש.

אם כן "הגהות הרמ"א" שנדפסו על המרדכי (בזיטאמיר ובוילנא) נתחברו על ידי ר' צבי הירש עלזישר תלמידו של הרמ"א,
והוא מעתיק הגהות על טופס מרדכי דפוס ריווא שי"ט, מתוך כמה ספרי מרדכי מוגהים על ידי כמה חכמים, לבינתיים נזכרו כאן:
ספר המרדכי שהגיה רבי אליעזר טריויש, רבה של פפד"מ, שנפטר בשנת שכ"ו.
ספר המרדכי שהגיה אביו של ר' אליעזר, רבי הירץ טריויש ש"ץ פפד"מ, שנפט' בערך בשנת ש', ובעל הסידור שנדפס לאחר פטירתו בשנת ש"ך.
ספר המרדכי שהגיה רבו של ר' הירץ, הוא רבי מאיר וירשליר (שעליו התחיל האשכול). שקיבל מרבו רבי יעקב מרגליות בעל סדר הגט שנפטר בשנת רס"א.
וכן כנזכר מעתיק מתוך "מרדכי של מהר"ר יוזפא סג"ל מפרנקפורט". (ויש להעיר שגם דרכם היה לכתוב הערות בניירות ולהניח בתוך הספרים, כפי שכתב על זה רבי שמחה עמנואל באחד מספריו, ויתכן שחלק מן הכתיבות היו באופן זה).

לפני מחבר "הגהות הרמ"א" היה גם כת"י ישנים של המרדכי כמובא בדבריו פעמים רבות. וכן יצויין לדבריו בשאלתו להרמ"א (שו"ת הרמ"א סי' קיג): "וכן מצאתי בשני מרדכי ישנים... וכל זה יודיע מר לתלמידו הקטן ע"י מוקדם כדי להאיר עיני, ובכן שלומיה דמר יסגא למעלה למעלה ויאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל, נאום הירש עלזישר".

ויצויין להגהות הרמ"א על המרדכי מסכת חולין פרק גיד הנשה רמז תרסד

ובמ"י מצאתי וז"ל ואני הצעיר המחבר ק"ל ומה בכך נהי דליכא כזית מ"מ יאסור דהא חצי שיעור אסור לכ"ע ואיכא מ"ד חצי שיעור אסור מן התורה, ויתכן שהמעשה כך שראש אווז שלם נתבשל עם האווז ודו"ק. הועתק ממ"י, וכמדומה שהמחבר היה מהרר"ש שליט שטט ז"ל.

חיפשתי בספר 'מרדכי קטן' לרבי שמואל שליטשטט בחולין שם, ולא מצאתי מזה מאומה. וכן לא מצאתי בספר "קיצור מרדכי" של רבי שמשון מדורין שם. וצ"ע.

הוגה כתב:לפני מחבר "הגהות הרמ"א" היה גם כת"י ישנים של המרדכי כמובא בדבריו פעמים רבות. וכן יצויין לדבריו בשאלתו להרמ"א (שו"ת הרמ"א סי' קיג): "וכן מצאתי בשני מרדכי ישנים... וכל זה יודיע מר לתלמידו הקטן ע"י מוקדם כדי להאיר עיני, ובכן שלומיה דמר יסגא למעלה למעלה ויאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל, נאום הירש עלזישר".

ויש לציין בדומה להנ"ל גם להגהות הרמ"א כתובות (פרק האשה שנתארמלה רמז קמו): "כל זה חסר מן הפנים, ובשני ספרים מ"י מצאתי כל זה בפנים".

המסקנה לזהות את הבסיס של הגהות הרמ"א עם רבי צבי הירש עלזישר, נאמרה בסוף דבריו של ר' אשר זיו במאמרו "הגהות הרמ"א על המרדכי" לאחר שהאריך בראיות שונות.

יש"כ לרב הוגה שממשיך להחכימנו בידיעות חשובות בנוגע להגהות המרדכי.

בענין כתבי היד בבית מדרשו של רמ"א יצוינו דברי ר"א הלפרין במבוא למרדכי השלם עמודים מד-מה, שהציון מ"י וס"א בהגהות המיוחסות לרמ"א מתאים תמיד לכתבי יד ולעולם לא לדפוסים.

בענין קרוב לזה יש משהו שלא ברור לי, אולי יהיה מי שיודע

חידושי אנ"ש לרי"ף ולמרדכי נדפס לראשונה ברב אלפס אמ"ד ת"פ (באוצר רק סדר מועד)
החיבור הוא ליקוט של הערות מתוך חמישה מקורות
א. גדולת מרדכי (נדפס לראשונה בהאנוואה שע"ז); ב מהר"ם טיקטין, (נדפס לראשונה בגליון מרדכי קראקא שהוציא, שם שנ"ח); ג דרך תמים (נדפס לראשונה בתוך תומת ישרים ונציה שפ"ב); ד שארית יוסף (נדפס לראשונה בקראקא ש"נ); ה' חידושי מהר"נ, לר' נתן שפירא.

ובכן רק החלק החמישי הוא חומר חדש ומקורי, כל השאר ליקוט ממקורות נדפסים. (החלק החמישי הוא כנראה הקטן ביותר והוא רק לרי"ף ולא למרדכי). את כל המידע הזה למדתי ממאמרו של ר"א הלפרין הנז"ל.

ובכן

בשני מקומות (יתכן שיש עוד ולא מצאתי, שמעתי שבתקליטור התורני יש חידושי אנ"ש, אודה למי שיש לו אפשרות לבדוק שם), מצאתי בחידושי אנ"ש, הגהות מתוך 'מרדכי דרמ"א' או 'מרדכי של רמ"א'. והם בב"ק רמז כ"ב וחולין רמז תרי"ג. אני מתעניין האם המלקט של חידושי אנ"ש העתיק גם את זה ממקור שעמד לפניו או שמא היה תח"י איזה טופס של מרדכי מוגה שהוא ייחסו לרמ"א.

ראוי לציין כי בשנים ההן נדפס באמשטרדם עוד באיזה ספר בשם מור"ם, ומשמע שהעותק זה מגליון כ"י מור"ם.
יתכן והסתובבו באמשטרדם או בפפד"מ טפסים של ספרים שהיו שייכים למור"ם עם הגהותיו כ"י או העתקות שלהם.
**
מצורף שער של רי"ף ח"א אמשטרדם ת"ף, ובו בפיסקא "ועל כל המעלות הנזכרים" נמנים המקורות של חידושי אנשי שם דלעיל.

שער זה המצורף פה נדיר ביותר, ולא ראיתי ממנו עד עתה כי אם עותק יחידי בלבד, ובכותרתו נוסף "מסכת עירובין ויתר חלק ראשון", מה שאינו מצוי באף עותק אחר מיתר אחד עשר העותקים של רי"ף אמשטרדם ת"ף ח"א המוכרים אצלי.

איש_ספר כתב:
בשני מקומות (יתכן שיש עוד ולא מצאתי, שמעתי שבתקליטור התורני יש חידושי אנ"ש, אודה למי שיש לו אפשרות לבדוק שם), מצאתי בחידושי אנ"ש, הגהות מתוך 'מרדכי דרמ"א' או 'מרדכי של רמ"א'. והם בב"ק רמז כ"ב וחולין רמז תרי"ג. אני מתעניין האם המלקט של חידושי אנ"ש העתיק גם את זה ממקור שעמד לפניו או שמא היה תח"י איזה טופס של מרדכי מוגה שהוא ייחסו לרמ"א.

לדעתי טופס המרדכי המוגה של הרמ"א ז"ל עצמו, עוד לא ראינו שהיה מצוי בידי כמה מחברים שונים, מפני שדברים אלו ב'חידושי אנשי שם' בשם הרמ"א, נוספו אל תוך 'חידושי אנשי שם' כנראה במהדורת זיטאמיר (דהיינו אותה מהדורה שנוספו כל שאר הגהות הרמ"א), ואינם נמצאים בדפוס ראשון של חידושי אנשי שם אמשטרדם ת"פ.

כן הוא בחולין רמז תרי"ג - בדפו"ר של חידושי אנשי שם, אמשטרדם ת"פ (שסריקתו כאן)
https://viewer.rsl.ru/ru/rsl01007840231 ... heme=white



ואילו רק במהדורות הנפוצות ע"פ זיטאמיר - נוספו התיבות "כל זה ג"כ מוגה במרדכי דרמ"א" - ונשמט סימון [*הזה].



בבא קמא רמז כ"ב, לא מצאתי בדפוסי המרדכי הרגילים, ולא בדפו"ר אמשטרדם ת"פ, ואיני יודע להיכן הכוונה. דפו"ר של 'חידושי אנשי שם' על סדר נזיקין אמשטרדם ת"פ, נמצא בקישור כאן.
https://viewer.rsl.ru/ru/rsl01007575550 ... heme=white

עד שלא מצאנו מובא הגהות בשמו של הרמ"א ב'חידושי אנשי שם' שבדפוס אמשטרדם ת"פ המקורי, ועדיין לא מצאנו, צריך להניח בפשיטות שזה נשתרבב במהדורת זיטאמיר. ועוד רואים כך שבדומה לזה כתב בהגהות רמ"א ב"ק (רמז י"ד) [*וכן גירסת רמ"א]. וכן הוא בדומה לזה בהגהות הרמ"א על המרדכי ב"ק להלן (רמז קפ): [*וכן גי' רמ"א]. ובהגהות הרמ"א על המרדכי (קידושין רמז תקמ"ג): [*כ"ה במרדכי של רמ"א]. ובעוד מקומות. חזינן שהטופס של הרמ"א היה אצל תלמידו בעל הגהות הרמ"א שבידינו (הנדפס במרדכי החל מדפוס זיטאמיר), ולא נראה שהיה בידי כמה וכמה מחברים שונים באותו זמן (עד שיוכח אחרת). ועתה שבידכם הטופס כ"י המקורי כפי הנדפס בזיטאמיר, תוכלו לראות שם ולבדוק את כל הדבר הזה במקורו בכת"י.

הוגה כתב:

איש_ספר כתב:הגהות הרמ"א על המרדכי מסכת גיטין פרק הניזקין רמז שצד

* [כן מצאתי מוגה במרדכי של מהר"ר ליזר טרויש

...כנראה הוא רבי אליעזר טריויש שהיה רבה של פרנקפורט (ונפטר בערך בשנת שכ"ו), בנו של רבי הירץ טריויש שגם מובא בהגהות הרמ"א על המרדכי (מסכת חולין פרק כל הבשר רמז תרצא) הועתק ממרדכי של מהר"ר הירץ טריוש.

אחד מתלמידיו של רבי אליעזר טריוש הנ"ל, היה רבי יעקב איש רוסהיים (בנו של רבי יוסף איש רוסהיים) שחיבר קיצור מרדכי חדש הנקרא ספר "פסקי מרדכי", ונמצא בכ"י בספריית אוקספורד - בודלי (אוסף ר"ד אופנהיים). בהקדמת החיבור הארוכה, מפרט המחבר רבי יעקב איש רוסהיים את סדר הדורות והחיבורים שנתחברו מזמן הגמרא עד דורו דור אחר דור, כאשר הוא מגיע למרדכי שהיה אחרי רבינו פרץ ב"ר אליהו, הוא פותח במעלתו של ספר המרדכי לעניין פסיקה (ההדגשות כאן, במקור בכ"י בצבע אדום):

ואחריו קם הגאון הגדול רבינו מרדכי בר הלל, וחבר הספר שנקרא על שמו ספר המרדכי, והוא אחרון בזמן וראש וראשון במעלה לכל הפוסקי', כי קיבץ כל הדיעות והסברות שקיבל מרבותיו, ובפרט מרבו המובהק מהר"ם שהיה רבו כפי אשר קבלתי מרבותי. ובתר ספר המרדכי גרירינן אנן בני הגולה ובצמא אנו שותין מימיו הקדושים מים חיים. ומפיו הקדו"ש אנו חיים. כי חדושיו ופסקיו אליבא דהילכתא והלכה למעשה אתא לאשמועינן. ולכן כל האחרונים שראו את יקר תפארת גדולתו הביאו את דבריו ודקדקו מלשונו. כמו תשובת מהרי"ל ותשובת מהרר"י ווייל ותשובת מהר"ר דוד קרפו, ועל כולם הגאון מהר"ר יוסף קלון כולם הביאו דבריו ודקדקו מלשונו כמו שדקדקו התוספות מלשון הגמרא. גם כל רבותי שיצקתי מים על ידיהם. ושמשתי לפניהם. כולם הלכו לאורו. ומתוכו פסקו וגם הורו. גם הפסקי' שפסק אבא מארי החסיד זלה"ה אשר קצתן ולא כולם חתומים וכמוסי' באוצרותי, כמעט כל עיקרי ראיותיו הם מהחיבור הנזכר. ולדעתי שהיה בזמן האשירי ובנו הר"ר יעקב בעל טורים, כי כולם היה תלמידי מהר"ם.

לאחר שכתב וסידר את כל חיבורי ההלכה ו'קיצורי מרדכי' השונים שהתחברו עד דורו (שהאחרון הוא רבי יהושע בועז), כתב וזה לשונו:

וכל זה איננו שוה לי, כי היה גדול צפרני' של ראשוני' מכריסם וממתניים של אחרוני', ולבן של ראשוני' כפתחו של אולם ואנן כמחט של סדקית לא. ובפרט אני הפעוט כאשר ידעתי שפלות ערכי ומצבי, וחסרון ידיעתי ובקיאתי. ומיעוט זכרנותי. רצתי אצתי. ובחצות לילה קמתי. ושינה לעיני לא נתתי. ואת חצני נערתי. לכתוב לי לעצמי ולא לזולתי. פסקי המרדכי. כאשר מאדוני מורי ורבי קבלתי. הוא הראש והראשון במעלה ובזמן גדול ישראל. כמותו ירבה בישראל. ראש גולת אריאל. הישיש הטהור והנאמן אבוהן דרבנן. זקן זה שקנה חכמה תורה וגדולה, ראש המדברי' בכל מקום, ר"ג ור"מ מורי ורבי שארי הגאון כמהר"ר אליעזר טריוש יצ"ו. בן מהר"ר נפתלי. בן מהר"ר אליעזר. בן מהר"ר שמואל. בן מהר"ר יוסף. בן מהר"ר יוחנן פריש. בן מהר"ר מתתיה. בן הגדול מהר"ר יוסף טריוש זלה"ה.

הרי נמצא כאן סדר יחוס 8 דורות של משפחת רבני טריוש זה אחר זה, ואינני יודע אם הנ"ל התפרסם במקום אחר. מתחיל ברבי אליעזר טריוש הנ"ל רבה של פרנקפורט שנפטר בשנת שכ"ו לערך, בן אחר בן עד רבי יוחנן מפריז, ראש ישיבת צרפת האחרון הנזכר בשו"ת הריב"ש (בשנת ק"מ-ק"נ לערך), שהיה ב"ר מתתיה ב"ר יוסף (שכבר היה קרוב לזמן רבינו פרץ בצרפת).

הוגה כתב:

איש_ספר כתב:
בשני מקומות (יתכן שיש עוד ולא מצאתי, שמעתי שבתקליטור התורני יש חידושי אנ"ש, אודה למי שיש לו אפשרות לבדוק שם), מצאתי בחידושי אנ"ש, הגהות מתוך 'מרדכי דרמ"א' או 'מרדכי של רמ"א'. והם בב"ק רמז כ"ב וחולין רמז תרי"ג. אני מתעניין האם המלקט של חידושי אנ"ש העתיק גם את זה ממקור שעמד לפניו או שמא היה תח"י איזה טופס של מרדכי מוגה שהוא ייחסו לרמ"א.

לדעתי טופס המרדכי המוגה של הרמ"א ז"ל עצמו, עוד לא ראינו שהיה מצוי בידי כמה מחברים שונים, מפני שדברים אלו ב'חידושי אנשי שם' בשם הרמ"א, נוספו אל תוך 'חידושי אנשי שם' כנראה במהדורת זיטאמיר (דהיינו אותה מהדורה שנוספו כל שאר הגהות הרמ"א), ואינם נמצאים בדפוס ראשון של חידושי אנשי שם אמשטרדם ת"פ.

כן הוא בחולין רמז תרי"ג - בדפו"ר של חידושי אנשי שם, אמשטרדם ת"פ (שסריקתו כאן)
https://viewer.rsl.ru/ru/rsl01007840231 ... heme=white

חדושי אנשי שם חולין רמז תריג זהה לאות ב - דפור אמשטרדם תפ.jpg

ואילו רק במהדורות הנפוצות ע"פ זיטאמיר - נוספו התיבות "כל זה ג"כ מוגה במרדכי דרמ"א" - ונשמט סימון [*הזה].

חידושי אנשי שם חולין רמז תריג אות ב - מהדו' עוז והדר.jpg

בבא קמא רמז כ"ב, לא מצאתי בדפוסי המרדכי הרגילים, ולא בדפו"ר אמשטרדם ת"פ, ואיני יודע להיכן הכוונה. דפו"ר של 'חידושי אנשי שם' על סדר נזיקין אמשטרדם ת"פ, נמצא בקישור כאן.
https://viewer.rsl.ru/ru/rsl01007575550 ... heme=white

עד שלא מצאנו מובא הגהות בשמו של הרמ"א ב'חידושי אנשי שם' שבדפוס אמשטרדם ת"פ המקורי, ועדיין לא מצאנו, צריך להניח בפשיטות שזה נשתרבב במהדורת זיטאמיר. ועוד רואים כך שבדומה לזה כתב בהגהות רמ"א ב"ק (רמז י"ד) [*וכן גירסת רמ"א]. וכן הוא בדומה לזה בהגהות הרמ"א על המרדכי ב"ק להלן (רמז קפ): [*וכן גי' רמ"א]. ובהגהות הרמ"א על המרדכי (קידושין רמז תקמ"ג): [*כ"ה במרדכי של רמ"א]. ובעוד מקומות. חזינן שהטופס של הרמ"א היה אצל תלמידו בעל הגהות הרמ"א שבידינו (הנדפס במרדכי החל מדפוס זיטאמיר), ולא נראה שהיה בידי כמה וכמה מחברים שונים באותו זמן (עד שיוכח אחרת). ועתה שבידכם הטופס כ"י המקורי כפי הנדפס בזיטאמיר, תוכלו לראות שם ולבדוק את כל הדבר הזה במקורו בכת"י.

תודה על התשובה המלאה.

כתבתי למעלה שישנו באנ"ש לחולין וב"ק אבל טעיתי וצ"ל בחולין ובכתובות רמז קע"ב.

ותודה על ההסבר אבל אינו מובן כ"כ. הרי מדפיסי זיטאמיר חשבו שהעותק שבידם הוא מוגה ע"י רמ"א עצמו. ולמה הגהה זו, כמו ההגהה של חולין הם לא הכניסו בתוך כל ההגהות שהם מכנים הגהות הרמ"א והסתפקו בהוספה בחידושי אנשי שם, שכן הוא בטופס של רמ"א. ותוך כדי כתיבה אני מבין שאינו קשה כ"כ... כי אולי מכיון שלא רצו לוותר על המדור של חידושי אנ"ש לכן לא רצו לכפול ההגהות ובכל מקום שמצאו שהטופס שבידם יש בו הגהה כמו הגהה שבאה בחידושי אנ"ש, הסתפקו בהודעה שם, שכ"ה במרדכי דרמ"א.

ושא_נס כתב:ראוי לציין כי בשנים ההן נדפס באמשטרדם עוד באיזה ספר בשם מור"ם, ומשמע שהעותק זה מגליון כ"י מור"ם.
.

יש"כ! איזה ספר מדובר?

הוגה כתב: ועתה שבידכם הטופס כ"י המקורי כפי הנדפס בזיטאמיר, תוכלו לראות שם ולבדוק את כל הדבר הזה במקורו בכת"י.

הטופס ממנו נדפסו ההגהות בזיטאמיר, שהיה ברשותו של ר"א זיו ומתואר על ידו במאמרו הנז"ל, כאמור מעלה נמכר אצל קסטנבוים והינו כיום בידים פרטיות ואין לי כל מידע היכן (וזה גם לא כ"כ חשוב, כי הרושם שיש ממאמרו של אשר זיו, שאין בטופס מה שלא בא בדפוס).

תח"י טופס אחר מאותו טיפוס, אבל יש בו הגהות חדשות מרמ"א וגולת הכותרת שיש בו הערות מאחד מגדולי אותו דור.

שני המקומות בהם מצאתי בחידושי אנ"ש (וממך למדתי שאינו ממנו אלא ממדפיסי זיטאמיר) ציונים למרדכי דרמ"א, מתאימים גם לטופס שתח"י.

איש_ספר כתב:ותודה על ההסבר אבל אינו מובן כ"כ. הרי מדפיסי זיטאמיר חשבו שהעותק שבידם הוא מוגה ע"י רמ"א עצמו. ולמה הגהה זו, כמו ההגהה של חולין הם לא הכניסו בתוך כל ההגהות שהם מכנים הגהות הרמ"א והסתפקו בהוספה בחידושי אנשי שם, שכן הוא בטופס של רמ"א. ותוך כדי כתיבה אני מבין שאינו קשה כ"כ... כי אולי מכיון שלא רצו לוותר על המדור של חידושי אנ"ש לכן לא רצו לכפול ההגהות ובכל מקום שמצאו שהטופס שבידם יש בו הגהה כמו הגהה שבאה בחידושי אנ"ש, הסתפקו בהודעה שם, שכ"ה במרדכי דרמ"א.

נראה שאכן מדפיסי זיטאמיר כבדה עליהם העבודה ורצו לקצר, והיכן שיכלו "תלו" את ההגהה על אחד מנושאי כלי המרדכי הקיימים על העמוד.
כדבריך נראה שהתיבות "וכן גירסת הרמ"א", אין זו כלל לשונו של תלמיד הרמ"א הנ"ל הקדמון מקבץ ההגהות, אלא לשונות אלו נעשו כנ"ל ע"י מדפיסי זיטאמיר, הכל על פי טעותם הראשונית הכללית שסברו לייחס את כל ההגהות בטופס שלפניהם לרמ"א ז"ל עצמו.
סוף דבר עתה אנו מחפשים בנירות היכן הן ההגהות האמיתיות של הרמ"א עצמו, ומנסים להבין מה הן ההגהות הקיימות הנדפסות ועל ידי מי הן נעשו...

איש_ספר כתב:

הוגה כתב: ועתה שבידכם הטופס כ"י המקורי כפי הנדפס בזיטאמיר, תוכלו לראות שם ולבדוק את כל הדבר הזה במקורו בכת"י.

הטופס ממנו נדפסו ההגהות בזיטאמיר, שהיה ברשותו של ר"א זיו ומתואר על ידו במאמרו הנז"ל, כאמור מעלה נמכר אצל קסטנבוים והינו כיום בידים פרטיות ואין לי כל מידע היכן (וזה גם לא כ"כ חשוב, כי הרושם שיש ממאמרו של אשר זיו, שאין בטופס מה שלא בא בדפוס).

תח"י טופס אחר מאותו טיפוס, אבל יש בו הגהות חדשות מרמ"א וגולת הכותרת שיש בו הערות מאחד מגדולי אותו דור.

שני המקומות בהם מצאתי בחידושי אנ"ש (וממך למדתי שאינו ממנו אלא ממדפיסי זיטאמיר) ציונים למרדכי דרמ"א, מתאימים גם לטופס שתח"י.

תודה על ההבהרה בנוגע לטפסים השונים.

הערות אחד מגדולי אותו דור, מרתק ותודה!

אם כן אינני מבין מדוע למעלה כאשר כתבתי על כתה"י של ספר המרדכי המוצע למכירה "יחיד בעולם", ענווה גדולה כיסתה ארץ באומרכם שהרוב כבר נדפס בזיטאמיר, ועינינו רואות שמי יודע אם התחלנו בכלל לתפוס את ההיקף של החיבורים האלו הפזורים שמי יודע כמה הגהות אפשר לתקן /להוסיף /לברר? כמה שורות ושיבושים בעריכה חדשה של ספר מתורת הראשונים, בין שנת ר' לשנת ש', בטפסים האלו נשתמרה מיוחד מסורת שלימה של בתי מדרשות ורבנים קדמונים - על כן כל כתב יד מסוג כזה שנגלה לרשות הציבור - לצד כתבי היד דומים - נפתחים עולמות חדשים של עיון ומחקר... אני לא מבין בתחום של הספרים מצד העלות אבל לדעתי סגנון של טפסים חשובים כאלו מוטב שיהיו בספרייה הלאומית וכדומה, סרוקים וגלויים לרשות הציבור, מפני שאלו הם טפסים היסטוריים יחידים במינם יקרים לאין שיעור למחקר היסטוריה של תולדות עם ישראל בתקופות הגנוזות והעלומות ביותר...

הוגה כתב:
[/quote]
אחד מתלמידיו של רבי אליעזר טריוש הנ"ל, היה רבי יעקב איש רוסהיים (בנו של רבי יוסף איש רוסהיים) שחיבר קיצור מרדכי חדש הנקרא ספר "פסקי מרדכי", ונמצא בכ"י בספריית אוקספורד - בודלי (אוסף ר"ד אופנהיים). בהקדמת החיבור הארוכה, מפרט המחבר רבי יעקב איש רוסהיים את סדר הדורות והחיבורים שנתחברו מזמן הגמרא עד דורו דור אחר דור, כאשר הוא מגיע למרדכי שהיה אחרי רבינו פרץ ב"ר אליהו, הוא פותח במעלתו של ספר המרדכי לעניין פסיקה (ההדגשות כאן, במקור בכ"י בצבע אדום):

ואחריו קם הגאון הגדול רבינו מרדכי בר הלל, וחבר הספר שנקרא על שמו ספר המרדכי, והוא אחרון בזמן וראש וראשון במעלה לכל הפוסקי', כי קיבץ כל הדיעות והסברות שקיבל מרבותיו, ובפרט מרבו המובהק מהר"ם שהיה רבו כפי אשר קבלתי מרבותי. ובתר ספר המרדכי גרירינן אנן בני הגולה ובצמא אנו שותין מימיו הקדושים מים חיים. ומפיו הקדו"ש אנו חיים. כי חדושיו ופסקיו אליבא דהילכתא והלכה למעשה אתא לאשמועינן. ולכן כל האחרונים שראו את יקר תפארת גדולתו הביאו את דבריו ודקדקו מלשונו. כמו תשובת מהרי"ל ותשובת מהרר"י ווייל ותשובת מהר"ר דוד קרפו, ועל כולם הגאון מהר"ר יוסף קלון כולם הביאו דבריו ודקדקו מלשונו כמו שדקדקו התוספות מלשון הגמרא. גם כל רבותי שיצקתי מים על ידיהם. ושמשתי לפניהם. כולם הלכו לאורו. ומתוכו פסקו וגם הורו. גם הפסקי' שפסק אבא מארי החסיד זלה"ה אשר קצתן ולא כולם חתומים וכמוסי' באוצרותי, כמעט כל עיקרי ראיותיו הם מהחיבור הנזכר. ולדעתי שהיה בזמן האשירי ובנו הר"ר יעקב בעל טורים, כי כולם היה תלמידי מהר"ם.

תמהני, מעולם לא שמענו שר' יוסף מרוסהיים חיבר פסקים. שמענו שהיה שתדלן גדול, והכרנו ספרי הגות שלו (שרובם נחשבים ליקוטים). או שיש כאן חידוש גדול בתולדותיו, או שמחבר פסקי מרדכי הוא בן של אדם אחר.

הוגה כתב:תודה על ההבהרה בנוגע לטפסים השונים.

הערות אחד מגדולי אותו דור, מרתק ותודה!

אם כן אינני מבין מדוע למעלה כאשר כתבתי על כתה"י של ספר המרדכי המוצע למכירה "יחיד בעולם", ענווה גדולה כיסתה ארץ באומרכם שהרוב כבר נדפס בזיטאמיר

אסביר שוב.

קודם כל אין שום טופס המוצע עתה למכירה. היה טופס שהוצע למכירה לפני למעלה מעשור. הוא הטופס שלינק אליו ניתן למעלה. הוא הטופס שתיאר אשר זיו במאמרו, והוא הטופס ממנו נדפסו הגהות בזיטאמיר והלאה. בטופס הזה כנראה אין חדש. ככל הנראה כל מה שהיה שם, בא בדפוס זיטאמיר והלאה.

יש עוד טופס בספריה הלאומית, עליו למדתי ממאמרו הכביר של הרב יצחק סופר בחיצי גבורים. גם הוא מאותו בית מדרש. לפי התיאור בכרטיס של הטופס יש בו יותר ממה שבא בזיטאמיר.

כעת ישנו טופס נוסף אצל אדם פרטי (אפשר שיוצע למכירה) שגם הוא יש בו הגהות חדשות שלא באו בזיטאמיר ונוסף ע"ז שיש בו הערות מאחד מגדולי הדור. עוד ידובר בו. תמונות ממנו העליתי כאן וכאן
===========================
לסיום הענין, השתכנעתי כבר שההוספה בתוך אנשי שם 'כ"ה במרדכי דרמ"א' היא ממדפיסי זיטמאיר אבל בכל זאת כדי שאוכל לכתוב זאת באופן וודאי, אשמח אם מאן דהוא יוכל לבדוק גם בהופעה השניה בכתובות רמז קעב

רי"ף אמשטרדם ת"ף דף קלב ע"א

חזק וברוך! תודה ויש"כ!

איש_ספר כתב:

הוגה כתב:תודה על ההבהרה בנוגע לטפסים השונים.

הערות אחד מגדולי אותו דור, מרתק ותודה!

אם כן אינני מבין מדוע למעלה כאשר כתבתי על כתה"י של ספר המרדכי המוצע למכירה "יחיד בעולם", ענווה גדולה כיסתה ארץ באומרכם שהרוב כבר נדפס בזיטאמיר

אסביר שוב.

קודם כל אין שום טופס המוצע עתה למכירה. היה טופס שהוצע למכירה לפני למעלה מעשור. הוא הטופס שלינק אליו ניתן למעלה. הוא הטופס שתיאר אשר זיו במאמרו, והוא הטופס ממנו נדפסו הגהות בזיטאמיר והלאה. בטופס הזה כנראה אין חדש. ככל הנראה כל מה שהיה שם, בא בדפוס זיטאמיר והלאה.

יש עוד טופס בספריה הלאומית, עליו למדתי ממאמרו הכביר של הרב יצחק סופר בחיצי גבורים. גם הוא מאותו בית מדרש. לפי התיאור בכרטיס של הטופס יש בו יותר ממה שבא בזיטאמיר.

כעת ישנו טופס נוסף אצל אדם פרטי (אפשר שיוצע למכירה) שגם הוא יש בו הגהות חדשות שלא באו בזיטאמיר ונוסף ע"ז שיש בו הערות מאחד מגדולי הדור. עוד ידובר בו. תמונות ממנו העליתי כאן וכאן

מעולה, וסליחה על חוסר ההבנה.

ושא_נס כתב:ראוי לציין כי בשנים ההן נדפס באמשטרדם עוד באיזה ספר בשם מור"ם, ומשמע שהעותק זה מגליון כ"י מור"ם.
יתכן והסתובבו באמשטרדם או בפפד"מ טפסים של ספרים שהיו שייכים למור"ם עם הגהותיו כ"י או העתקות שלהם.

בהקשר לכך יש לציין שבדפוסי הגמרא במגילה טז ע"ב מצויה הגהה שנרשם בה: "וכן הגיה הרמ"א בגמ' שלו".

יפה. בדיוק לזה כיוונתי. זה נוסף בדפוס אמשטרדם תע"ד-תע"ז של התלמוד. וענית יפה לשאלתו של החכם איש ספר דלעיל באיזה ספר מדובר.