ואם בתפילת החול הצריכונו חכמים ונבונים וטהורים לירד לפני התיבה, כל שכן בתחינות ובקורבנות, ובתפילת המרכבה, ובעבודת כהן גדול ביום הכפורים, וביום הדין בראש השנה, להיותם אנשים נקיים מעון, טהורים ומיוחסים וקדושים לקרב את קרבן יי'.
מדבריו במקום אחר נראה, שתחינות הם הימים שמרבים בהם תחינות ובקשות, כמו עשרת ימי תשובה (הוא כותב במקום אחר: "וכל שכן מראש השנה ועד יום צום הכפורים, שאנו מרבים בתחינות").
קרבנות הם, כנראה, הימים שיש בהם תפילת מוסף כנגד הקרבנות שנוספו בהם, היינו, ראשי חדשים, שבתות ומועדים.
מזה לכאורה נראה, ש"תפילת המרכבה" הוא יום מיוחד שהתפללו בו 'תפילת המרכבה'. משונה? ואפילו אם נאמר שכאן כוונתו לתפילה מסוימת, מהי?