פורום אוצר החכמה

הקיק כתב:למרות דברי מרא דאתרא שלא מצא שהתפרסם השנה מאמר בנושא מחוץ למאמר הכפול ב'המעין' וב'ישורון' האחרונים (שאין כאן מקום לדון איך נוצרה הכפילות המוזרה הזו) - יש מקום, ולו רק בגלל נגישותו בספר ידוע, להפנות למאמר הארוך והמרתק על פולמוס הפטרות אחרי-קדושים שהתפרסם בראשית השנה ב’לוח דבר בעתו’ תשפ”ד עמודים 1183-1218 מאת העורך הר”מ גנוט, ושם הוא מפנה למקורות בראשוני אשכנז שהזכירו את המנהג לקרוא במקרה הנ”ל התשפוט לראשונה והלא כבני כושיים לשנייה כדעת הרימ"ט, והם בהקדמת ספר
המנהגים לרבי אייזיק טירנא עמ’ ב שיש ‘מהפכים’ וקוראים באחרי התשפוט ובקדושים הלא כבני כושיים, ובספר לקט יושר לתלמיד בעל תרוה”ד חלק או”ח עמ’ 52 (מהדורת מכון שלמה אומן הלכות יום השבת סע’ ג, עמ’ קיא, ועיי”ש בהערות) שפוסק כך בשם רבו בעל תרוה"ד, ועוד. הפניתי לדברים אלו בהערה בסוף המאמר שנדפס ב'המעין'. מועדים לשמחה ובשורות טובות, הק' יואל

הקיק כתב:בהקדמת ספר המנהגים לרבי אייזיק טירנא עמ’ ב שיש ‘מהפכים’ וקוראים באחרי התשפוט ובקדושים הלא כבני כושיים.

והפטירו בכאן במגנצא ובוורמשא בפרשת קדושים בהלא כבני כושיים, אף על פי שהיא קטנה, וכן עשו מעולם בכאן בכל שנה ושנה, לא פחתו ולא הותירו, כעין שעושין ב'עולותיכם' (=הפטרת צו), אף על פי שאין התורגמן, ולא תשנה ממנהג קהילות.

הקיק כתב:למרות דברי מרא דאתרא שלא מצא שהתפרסם השנה מאמר בנושא מחוץ למאמר הכפול ב'המעין' וב'ישורון' האחרונים (שאין כאן מקום לדון איך נוצרה הכפילות המוזרה הזו) - יש מקום, ולו רק בגלל נגישותו בספר ידוע, להפנות למאמר הארוך והמרתק על פולמוס הפטרות אחרי-קדושים שהתפרסם בראשית השנה ב’לוח דבר בעתו’ תשפ”ד עמודים 1183-1218 מאת העורך הר”מ גנוט, ושם הוא מפנה למקורות בראשוני אשכנז שהזכירו את המנהג לקרוא במקרה הנ”ל התשפוט לראשונה והלא כבני כושיים לשנייה כדעת הרימ"ט, והם בהקדמת ספר
המנהגים לרבי אייזיק טירנא עמ’ ב שיש ‘מהפכים’ וקוראים באחרי התשפוט ובקדושים הלא כבני כושיים, ובספר לקט יושר לתלמיד בעל תרוה”ד חלק או”ח עמ’ 52 (מהדורת מכון שלמה אומן הלכות יום השבת סע’ ג, עמ’ קיא, ועיי”ש בהערות) שפוסק כך בשם רבו בעל תרוה"ד, ועוד. הפניתי לדברים אלו בהערה בסוף המאמר שנדפס ב'המעין'. מועדים לשמחה ובשורות טובות, הק' יואל

יהושפט כתב:

הקיק כתב:למרות דברי מרא דאתרא שלא מצא שהתפרסם השנה מאמר בנושא מחוץ למאמר הכפול ב'המעין' וב'ישורון' האחרונים (שאין כאן מקום לדון איך נוצרה הכפילות המוזרה הזו) - יש מקום, ולו רק בגלל נגישותו בספר ידוע, להפנות למאמר הארוך והמרתק על פולמוס הפטרות אחרי-קדושים שהתפרסם בראשית השנה ב’לוח דבר בעתו’ תשפ”ד עמודים 1183-1218 מאת העורך הר”מ גנוט, ושם הוא מפנה למקורות בראשוני אשכנז שהזכירו את המנהג לקרוא במקרה הנ”ל התשפוט לראשונה והלא כבני כושיים לשנייה כדעת הרימ"ט, והם בהקדמת ספר
המנהגים לרבי אייזיק טירנא עמ’ ב שיש ‘מהפכים’ וקוראים באחרי התשפוט ובקדושים הלא כבני כושיים, ובספר לקט יושר לתלמיד בעל תרוה”ד חלק או”ח עמ’ 52 (מהדורת מכון שלמה אומן הלכות יום השבת סע’ ג, עמ’ קיא, ועיי”ש בהערות) שפוסק כך בשם רבו בעל תרוה"ד, ועוד. הפניתי לדברים אלו בהערה בסוף המאמר שנדפס ב'המעין'. מועדים לשמחה ובשורות טובות, הק' יואל

המקורות הללו כבר הובאו במאמרו של הגרש"ד בהנאמן שהועלה לעיל

לפרשת אחרי מות מפטירין בתרי עשר בעמוס [ט, ז] הלא כבני כושיים אתם לי, והוא שייך לפרשה זו מפני שבזו הפרשה הזהירה התורה [ויקרא יח, לג] כמעשה ארץ מצרים לא תעשו וגו', וכתיב [שם כח] לא תקיא הארץ אתכם בטמאכם וגו', ובימי עמוס עשו כמעשה דכושים שהם אחיהם של מצרים דכתיב [בראשית י, ו] ובני חם כוש ומצרים וגו', ובא הנביא והוכיחם על זה שאם לא ישובו תקיא הארץ אותם דכתיב [עמוס שם ט] והניעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה וגו'. לפרשת קדושים מפטירין ביחזקאל [כב, ב] ואתה בן אדם התשפוט וגו', והיא מעין הפרשה שהוכיחם הנביא שעברו על כל התועבות שהוזהרו עליהם בפרשה זו.

...ועכשיו שכבר נתקן המנהג ונתפשט ע"פ מהר"א טירנ"א לומר כבני כושיים לאחרי...

...על כן נ"ל פשוט לקבוע כן הלכה למעשה להפטיר התשפוט לקדושים לעולם... (-הינו בין בנפרדות בין במחוברות)

...שנתפשט המנהג כדעת בעל המנהיג הזה התשפוט לקדושים וכושיים לאחרי...

כשהן נפרדות אין מחלוקת וכ"ע מודים שקורין בפ' אחרי הלא כבני כושים ובקדושים התשפוט. אלא כשהן כפולות ס"ל לרמ"א דנשתנה הפטרה זו משאר הפטרות. דקורין האחרונ'. וכאן קורין הראשונ' דהיינו הלא כבני כושים. וע"ז חלק הלבוש דגם כשהן כפולות יקראו התשפוט כמו בכל שאר ב' הפטרות שקורין האחרונה.

אבל כשהם מחולקין לכולי עלמא שייך הלא כבני כושיים לאחרי מות, עיין בלבוש סימן תצ"ג מבואר הטיב.

איש_ספר כתב:רשימות שרשם סבי זצ"ל לעצמו, בשנים תש"ל ותשל"ג (שניהם זח"ג). יש כאן כמה עובדות מעניינות לכשעצמן.

בשורה של הרב רוזנטל (תשל"ג) לא הבנתי המילה האחרונה: ועזר לו/ ועזב לו?
ומיהו הרב פרנק שנזכר כמכריע בכותל? (רצ"פ כבר לא היה חי כמובן וגם רש"פ פראנק נפטר בתחילת תשל"ג)

תש''ל.jpg

תשל''ג.jpg

יהושפט כתב:הכרעת הרב פרנק בכותל נזכרת ברשימת תש"ל [ולא תשל"ג], וממילא יתכן שהוא רש"פ

הוגה ומעיין כתב:מעניינת העדות של הרב אייזנבאך שבקלויז הגדול של חסידי באיאן בירושלים הפטירו "הלדרוש" (כדעת הרמב"ם וכמנהג חב"ד). בד"כ אין נוהגים בבאיאן כמנהגי חב"ד, ואולי עשו כן מחמת הבעיה שב"התשפוט".

בלוח המנהגים של חסידי באיאן - "הליכות יום" - נכתב להפטיר באחרי הלא כבני, ובקדושים התשפוט, כדעת הרמ"א. אך נראה שעורכי הלוח לא מודעים כלל לפולמוס, ובד"כ אין דעתם של זקני החסידים והבקיאים במנהגים נוחה מלוח זה.

הוד_והדר כתב:בדרכי חיים ושלום כתב שנהג כשהן נפרדין, באחרי הלא כבני, בקדושים התשפוט.
כשהן מחוברין, הלא כבני, ודלא כשאר פרשיות המחוברות שקורין האחרון.

יהושפט כתב:

הוד_והדר כתב:בדרכי חיים ושלום כתב שנהג כשהן נפרדין, באחרי הלא כבני, בקדושים התשפוט.
כשהן מחוברין, הלא כבני, ודלא כשאר פרשיות המחוברות שקורין האחרון.

דהיינו דעת הרמ"א כצורתה

שו"ת ציץ אליעזר חלק יא סימן לא

ב"ה. כ' טבת תש"ל. ירושלים עיה"ק תובב"א. לכבוד הרה"ג המצוין מוה"ר דוב מאיר אייזינשטיין שליט"א שלום ורב ברכה. יקרת מכתבו קבלתי ונהנתי מדבריו הנאמרים בטו"ט והנני להשיבו כדלהלן.

(א) מה ששואל חות דעתי בענין ההפטרות של אחרי ושל קדושים בשנה זו שהן נפרדות, אם לנהוג כהרמ"א ושאר פוסקים דס"ל דבאחרי קוראים הלא כבני כושיים ובקדושים התשפוט, או ככתוב בלוח להיפך, כי כתבו מזה בחו' הנאמן מרחשון דנא.

ואשיבנו, הנה החו' הנ"ז אינה תח"י, אבל לדעתי הדבר פשוט שצריכים לנהוג ככתוב ברמ"א (סי' תכ"ח) ובכל הפוסקים, דהיינו לקרוא באחרי הלא כבני כושיים ובקדושים התשפוט, ולא להיפך, דלא מצאנו שום מנהג קבוע בזה על להיפך בפעיה"ק ת"ו. וכבר הכו על קדקדו של בעל הלוח הגר"מ סטלביץ ז"ל מחסלביץ בחו' תבונה מנ"א תש"ג ותשרי תש"ד והכחיש דמיונותיו שהשיב וכתב על כאילו יש מנהג בזה בכאן, והוכיח במישור ובהרחבה שלא יכול להיות קיים מנהג על מקרה נדיר כזה. ובפרט שבעל הלוח בעצמו מודה בעדותו בזה כי תומך יסודותיו על מה ששמע מבעלי - קורא איך שנהגו בשנת תרע"ט [או אפילו גם בשנת תרס"ב] ומזה בנה מגדלו (הפורח באויר) שקיים מנהג. והגרמ"ס ז"ל הרעיש עולמות שחובה לתקן את הכתוב בלוח, ושבשום פנים ואופן אין לנהוג ככתוב בו כי אינו עפ"י דעת חכמים אלא יש לנהוג ככתוב בכל ספרי הפוסקים הראשונים והאחרונים וספרי המנהגים ולקרוא באחרי הלא כבני כושיים ובקדושים התשפוט, וכי יתד הוא וממנו לא תזוע יעו"ש, ומה שניסה בעל הלוח להשיב שם על דבריו הרואה יראה כי אין בהם כדי השב כלל.

ופוק חזי בספר לקוטי בן חבר ח"ה בחלק התשובות שבסוף הספר, שהחזיק כ"כ בדעה הזאת דסתם משמעות דברי הפוסקים דלעולם אין הפטרת כבני כושיים נדחית אפי' כשאינם מחוברים, עד שהסתפק אם תדחה גם הפטרת שבה"ג שהיא וערבה (שנקרו יחד בניסן תרט"ז), או נימא מאחר דיש לנו טעם לקרות הפטרה זו בשבת ע"פ כמ"ש הלבוש, דינה לדחות הפטרת כבני כושיים. ולא הכריע בדבר, ולכן פוסק דמאחר דקיי"ל דבתרי עשר מדלגין מנביא כמו שאנו עושין בשבת שובה ג"כ, על כן כיון ששתי ההפטרות המה א' בעמוס וא' במלאכי נקיים ונקרא שתיהן עיין שם. וזה מראה לנו עד כמה צדק הגרמ"ס ז"ל כי יתד הוא וממנו לא תזוע.

"תבנא לדינא, דבודאי בהפטורת אחרי מות אנן קיי"ל ונהגינן כן שהיא הפטורת הלא כבני כושיים, ובפ' קדושים צריך לקרות הפטורת התשפוט לדעת הרמ"א, והקורין גם בפ' קדושים הלא כבני כושיים יש להם סמך גדול בהלכה, וכן מסתבר לנהוג כן בירושלים, ובפרט שכבר נהגו כן גם מקדמת דנא לקרות בשני הסדרות הפטורת הלא כבני כושיים".