עשרה 'בטלנים' או 'בוטלנים'.

[פי האתון]

במשניות (מגילה א, ג) כת"י קאופמן: 'אי זו היא עיר גדולה כל שיש בה עשרה בוטלנים, וכן בהלכות גדולות ובפסקי הרי"ד 'בוטלנין'.

מאי משמע?

[חד ברנש]

זה הוא כתיב ביזנטי-איטלקי קדום, ואעתיק הנה ממה שכתבתי במקומו:

ובנוגע לכתיב: "עשרה בוטלנין", החוזר גם להלן, ליד הערה 34, בדומה לכך במשנת מגילה כת"י קאופמן (שלפי המשוער נעתק באיטליה): "עשרה בוטלנים". ואפשר שהוא כתיב ביזנטי, שהוא מופיע גם בפסקי הרי"ד, סנהדרין יז ע"ב, מהדורת הרב א"י וורטהיימר, ירושלים תשנד, עמ' לד: "ועשרה בוטלנין דבית הכנסת הא מאה ותרין, דתנן במגילה: כל עיר שאין בה עשרה בוטלנין תידון ככפר". והשווה שם לדף כא ע"ב, עמ' מא: "הא מה אני מקיים סוסים, סוסים הבוטלנין". מאידך, במקומות אחרים בחיבור הזה נעשה שימוש בכתיב הרגיל: "עשרה בטלנים". ראה: פסקי הרי"ד, מגילה ג ע"ב, מהדורת הרב א"י וורטהיימר ואחרים, ירושלים תשלא, עמ' רכד; ה ע"א, עמ' רכז; כא ע"ב, עמ' רסב; פסקי הרי"ד, בבא קמא פב ע"א, מהדורת א"י וורטהיימר, ירושלים תשלו, עמ' קמו. הכתיב 'בוטלנין' מופיע במקור ביזנטי נוסף, בפירושו של ר' יוחנן ב"ר ראובן מאוכרידא (בולגריה של ימינו) לספר השאילתות. ראה: י' ברודי, 'תשלום פירוש השאילתות של ר' יוחנן ב"ר ראובן מאוכרידא', תא-שמע: מחקרים במדעי היהדות לזכרו של ישראל מ' תא-שמע, בעריכת א' ריינר ואחרים, אלון-שבות תשעב, עמ' 141. עוד על הצורה 'בוטלנין', ראה: י"נ אפשטיין, מבוא לנוסח המשנה, ירושלים תשח, עמ' 1256-1255; ב"צ גרוס, המשקלים פעלון ופעלן במקרא ובלשון חכמים, ירושלים תשנד, עמ' 57 ואילך.

[פי האתון]

יש"כ, על מה נכתבה הערה זו?

[חד ברנש]

באחד מחיבורי חכם ביזנטי, שעדיין לא ראה אור.

[סגי נהור]

לכאורה אינו ענין של כתיב, אלא זו צורה דקדוקית שונה - פועלן במקום פעלן. ומן הסתם דנים בזה במקורות שבסיפא של הערתך. ולהעיר שגם במשנה לפנינו באבות: ובוטל מדברי תורה.

[עץ הזית]

במשניות (מגילה א, ג) כת"י קאופמן: 'אי זו היא עיר גדולה כל שיש בה עשרה בוטלנים, וכן בהלכות גדולות ובפסקי הרי"ד 'בוטלנין'.

מאי משמע?

אין הבדל במשמעות בין בטלן לבוטלן ובין נקדן לנוקדן ובין קפדן לקופדן ובין סלחן לסולחן וכו', אלא שתי (או שלוש) מסורות לגבי המשקל המדוייק של כינויים אלו.

[במסתרים]

במשנה לפנינו באבות: ובוטל מדברי תורה.

גוזל, גזלן. בוטל, בטלן.

אולי יש נוסח גוזלנין.