עמוד 1 מתוך 3

ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: ש' פברואר 17, 2024 11:07 pm
על ידי אברךפשוט
בדומה לאשכול על ספר פסקי תשובות זהו אשכול שעוסק באי דיוקים ושאר הערות על סט ספרי הילקוט יוסף, כדרכה של תורה. שני ספרים אלו הם ספרי בסיס למי שאינו לומד את ההלכה ממקורותיה ולכן חשוב לעמוד על אי דיוקים הקיימים בהם מתוך הכבוד וההערכה המתאימים למחבריהם.
בתחילת הדברים נביא את דבריו של הרב עזריאל ברגר באשכול אחר בנושא:
נא להיזהר בהלכות לשה"ר וכו', ולא חרבה ירושלים אלא על שביזו בה תלמידי חכמים.


אני מצטט כאן כמה דברים מאשכולות אחרים:
על הטענה שהובאה במבוא לילקוט טהרה (עמ' כז) שבמרוקו פסקו לפי הרמ"א מכיוון שהגיע רב אשכנזי ששינה את ההלכה האריכו כאן:
viewtopic.php?f=7&t=52744
מה שהביא בכרך א' על סימן ט עמ' שפו מקונטרס "תכלא דפזלון" - מדובר בקונטרס היתולי, ואף הדברים מוכחים בדברים עצמם המצוטטים.
עובר ושב כתב
והעולה על כולנה בנושא פ"נ (וגם ע"ז בפ"נ) שהאריך בזה בילק"י החדש שבת כרך ג' וכן במכתבו על ע"ז, השתוממתי לראות כיצד העתיק מכל הפשקווילים שיצאו לאור בנושא, דברים מופרכים בעליל ושיטות שגם הגר"ע יוסף לא העלה על דעתו מעולם (למרות שראה הכל) ולא כתב ביביע אומר, כגון שהש"ג לא התיר ברה"ר (והרי אביו התיר לגרושה על סמך זה) וכן לגבי הע"ז דברים שאינם נכונים במציאות, וגם בלבל בין בודהה לבין הפסל שהם עובדים שם.

Re: ילקוט יוסף - אי דיוקים והערות

פורסם: א' פברואר 18, 2024 8:12 am
על ידי אברךפשוט
הרב ס"ט כתב ב viewtopic.php?f=7&t=19904
ידוע כי בשו"ת מהרשד"ם (סי' קצב) מופיע נוסח קצר וסתמי שחכמי צפת "נידו והחרימו לשומרי שביעית".

בספר 'ארץ חיים' לר"ח סתהון (יו"ד שלא יט) הבין שכונת הרשד"ם על המחמירים לנהוג שתי שמיטות רצופות מספק. (שזהו הנושא בו עסק הרשד"ם קודם לכן).

בספר 'ציץ הקדש' לריצ"מ שפירא (ס"ס טו) הבין שכונת הרשד"ם על המחמירים לנהוג קדושת שביעית בפירות נכרי.

בספר 'חזון איש' (כ סוף ז) הביא דברי ציץ הקדש, וכתב: "ומה מאד יש להצטער על הדברים, שלא הוזכר בדברי רשד"ם כלל דין פירות נכרי בשביעית, רק הוא דן לענין להחמיר לנהוג ב' שנים שביעית" וכו'. (וזהו כהארץ חיים הנ"ל).

והנה בספר 'ילקוט יוסף' (שביעית) מהדו' תש"ס (עמ' שסו) כתב: "ומבית דינו של מרן הב"י עשו חרם למי שמחמיר ושומר קדושת שביעית בקרקעות של גויים".

למטה בנימוקים הביא בפשיטות כראיה את דברי מהרשד"ם הנ"ל (בלבד), וכתב שמי שמחמיר כחזו"א (לשמור קדו"ש בפירות נכרי) יש להסתפק אם לא יצא שכרו בהפסדו, כי מי לא יחוש לחרם ונידוי של מרן ובית דינו.

בשנת תשס"ח הופץ כתב מחאה מתלמידי החזו"א בזה"ל: "עוד בספר הנ"ל קבע במסמרות כביכול ע"פ שו"ת מהרשד"ם, שבית דינו של מרן הב"י עשו חרם למי שמחמיר ושומר קדושת שביעית בפירות נכרים... וכל זה סילוף, שהמהרשד"ם לא דיבר מזה, והיא טעות ישנה שעליה כתב החזו"א 'ומה מאד יש להצטער על הדברים', וכל זה פשוט ומפורש בספר ארץ חיים למהר"ח סתהון". (המכתב חזר ונדפס בסוף ספר 'חוט שני' במהדורות שלאחר מכן).

והנה, במהדו' החדשה של ילקוט יוסף (שביעית) שנדפסה זה לא מכבר, כתב להסביר ולבאר את עמדתו בענין. (ההדגשות דלהלן אינן במקור).

כתב (עמ' תלה): "והנה לפני מספר שנים הופיעה מודעת מחאה... וחבל שלא דיברו עמנו תחילה, שאין ספק שאילו היו רואים שהסתמכנו על עשרות פוסקים, לא היו מוציאים לרחובה של עיר מודעת מחאה כזו..."

וכאן ישנה אריכות כדי דף שלם, להוכיח כדבריו הראשונים שהמהרשד"ם אכן נתכוין לחרם על קדושת שביעית בפירות נכרי.

ותחילה הזכיר דעת החזו"א והארץ חיים הנ"ל, שהבינו ברשד"ם שהחרם הוא לענין שתי שמיטות, ולא פירות נכרי. אולם על זאת כתב: "מכל מקום מצינו להקת אחרונים שהבינו אחרת בדברי המהרשד"ם... שחכמי צפת נידו והחרימו על מי ששומר קדושת שביעית בפירות נכרים".

ומכאן ואילך הוא פורט את 'להקת האחרונים' המונה 'עשרות פוסקים' כדבריו, וסיים בזה"ל: "נמצא שהביאור בדברי המהרשד"ם היא בגדר מערכה לקראת מערכה... דהרי שלך לפניך בדברים מפורשים, שכמה מגדולי האחרונים הבינו בדעת המהרשד"ם שהיה חרם ונידוי על פירות שביעית".

עד כאן השתלשלות המאורעות.

אלא שתוך כדי העיון ב'להקת האחרונים', נגלו לעיני כמה דברים מוזרים ומפתיעים.

ותחילה אציג כאן את כל הרשימה בשלימותה של כל הספרים שהציג אחד לאחד (ואיני מחסיר אף שם), כפי הסדר שהם מובאים בילקו"י.

1) התחיל ואמר, כי פשט הלשון במהרשד"ם נראה כמו ציץ הקדש "וכן האריך בזה בספר אז נדברו ח"ד עמ' קנג".

2) חזר והביא שוב את דברי ציץ הקדש הידועים.

3) "גם הגאון ר' יום טוב ישראל בקובץ 'תורה מציון' (ירושלים תרח"ם, שנה א חוברת ד, סי' כז) הבין כך", והעתיק לשונו.

4) "ועיין להרב פאת השולחן שכתב"... והעתיק לשונו.

5) "ועיין מה שהאריך בזה הגר"י פישר בספר אבן ישראל (ח"ב הל' מאכלות אסורות פי"ג) על דברי החזו"א, לדחותם ולהשיג עליהם בכל מה שכתב בזה, וראה עוד בהערותיו על ספר חזו"א (נדפס בקובץ 'ישורון' כרך יג, אלול תשס"ג, עמ' תלה)".

6) "וכן הוכיח במחקרו הרב בצלאל לנדוי ז"ל בקובץ 'אוריתא' (ח"ט עמ' קעד)".

7) "וראה עוד בשו"ת משנת יוסף ח"ג (עמ' כח) שהעתיק מכמה וכמה מחברים שכולם כתבו דלא כהגאון חזו"א".

8) "וכן הוכיח הרב שלמה הבלין בקובץ ישורון יד עמ' תתרנ".

9) "וכן הוכיח הגאון ר' משה זאב זורגר בקונטרס אל תראי אדמה (פרק י)... ועוד כתב שם (בפי"ז) שגדולים וטובים סבירא להו שהיה חרם על זה, מ"מ אני בעניי דעתי שלא היה חרם על זה".

עד כאן כל הרשימה בשלימותה, לא הפלתי דבר.

והנה, התמיהה הראשונה העולה ומזדקרת, היכן "העשרות פוסקים" שהובטח קודם לכן? אם הרשימה מונה רק תשעה שמות? אלא שלבנתיים יש ליישב, שאולי גם הכונה בתוספת מה שצויין לעיל (מס' 7) בשם המשנת יוסף "שהעתיק מכמה וכמה מחברים" שכולם כתבו דלא כחזו"א, וכן בתוספת מה שהובא עוד לעיל (מס' 9) בשם הרב זורגר "שגדולים וטובים סוברים שהיה חרם על זה", ואולי באמת לפי כל הנזכר שם ישנם אכן עשרות פוסקים. אולי.

ועכ"פ ניתן לומר שגם רשימה של תשעה גדולים בישראל חשובה ומכובדת דיה, ואפשר בהחלט לקרוא לזה 'להקה'. וא"כ לכאורה אכן אין מקום להלין על מה שכתב הילקו"י בשם המהרשד"ם, בשעה שגדולים וטובים עומדים לצידו, ודלא כהחזו"א (וארץ חיים).

אלא שכאשר נפניתי לבדוק ולברר בכל הספרים שציין במקורם, מצאתי עצמי במרכזה של תעלומה עלומה ונעלמה, שאיני יודע פשרה. שכן מלבד ציץ הקדש הידוע (מס' 2), וכן ר' יום טוב ישראל (מס' 3) והרב פישר (מס' 5) שאכן הבינו כך במהרשד"ם כדבריו, הרי ששאר השמות שהזכיר, או שאין בדבריהם שום קשר ולו מיקרי ביותר לענין, או שהם הודפים ודוחים הבנה זו מכל וכל, והם הרוב!

ואפרט: כל הקטע שהעתיק מפאת השולחן (מס' 5), לא נזכר בו כלל ועיקר, לא חרם, ולא מהרשד"ם, לא נידוי, ולא חכמי צפת, אלא רק מבואר שהעיקר לדינא כהב"י (שאין קדושת שביעית בפירות נכרי), אבל אין שום צל של שייכות לענין הנידון כאן, דהיינו בירור ההבנה בענין החרם שהזכיר המהרשד"ם.

וכמו כן מה שהזכיר בשם 'מחקרו' של הרב בצלאל לנדוי (מס' 6), המדובר הוא על מאמר שכתב לברר שהמנהג היה שלא לנהוג קדושת שביעית בפירות נכרי, ותו לא. ובכל דבריו שם, מתחילתם עד סופם, לא נזכר ולו ברמז הקלוש ביותר את החרם שהזכיר מהרשד"ם, ממש שום כלום!

ואילו שאר הספרים שהזכיר, דהיינו, אז נדברו (מס' 1), שו"ת משנת יוסף (מס' 7), הרב שלמה הבלין בקובץ ישורון (מס' 8), הרב זורגר בקונטרס אל תיראי אדמה (מס' 9), כולם פה אחד נמנו וגמרו בהחלטה גמורה וברורה, שהאמת בהבנת המהרשד"ם היא דוקא כהחזו"א, ודחו בשתי ידים את הבנת ציץ הקדש! יעו"ש בדבריהם בהרחבה ובבהירות.

גם לענין התמיהה דלעיל איה ה'עשרות פוסקים', וכתבתי אולי התעלומה תיפתר אחר העיון במשנת יוסף ("שהעתיק מכמה וכמה מחברים") ובדברי הרב זורגר ("שגדולים וטובים סבירא להו שהיה חרם על זה"), הרי לכשעייתי במשנ"י שם מצאתי שציין בזה ל . . . ציץ הקדש ואבן ישראל ותו לא! (וכאמור כותב לדחותם בשתי ידים). ולכשעיינתי בדברי הרב זורגר, ראיתי שכתב: "הנה הגם שגדולים וטובים ס"ל שהיה חרם ע"ז, ובמשנת יוסף העתיק מכמה מחברים בזה..." וא"כ הרי שהגענו שוב לאותו מקום.

מסקנא: מכל ציוניו של הילקו"י, מתברר שאך שנים בלבד התווספו לצידו של בעל ציץ הקדש בהבנת דברי המהרשד"ם, הרב יו"ט ישראל, והרב פישר באבן ישראל, ותו לא מידי. ושאר המקורות שציין, או שלא נדרשו לענין זה כלל ועיקר, או שדוחים בשתי ידים ובדברים כדרבנות את ציץ הקדש ואבן ישראל!

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: א' פברואר 18, 2024 10:45 am
על ידי עובר ושב
אברךפשוט כתב:מה שהביא בכרך א' על סימן ט עמ' שפו מקונטרס "תכלא דפזלון" - מדובר בקונטרס היתולי, ואף הדברים מוכחים בדברים עצמם המצוטטים


מן הראוי לתת לינק לאותו אשכול: viewtopic.php?f=7&t=63730

ומן הראוי לציין שגם אחרי התפוצצות הענין בקול רעש גדול בכל אתר ואתר, לא נשמעה התייחסות לזה מצידו של הרב יצחק יוסף בשיעורו השבועי. אם היה צד למאן דהו שמדובר באחד ה"עורכים" - מסתבר שאין עורכים כאלה, כי אם היו - שמם היה מתפרסם כדי להסיר את הכתם הענק שישנו על הרב יצחק. אבל עד כה לא פורסם, ושתיקה כהודאה. האשכולות שנפתחו בפורומים השונים על הנושא, כולל בפורום דידן, ננעלו והחלו לשקוע בתהום הנשיה, האשכולות בפורום של חסידיו "מורשת מרן" נמחקו לחלוטין. אמנם זו התנהלות מאוד חכמה עבור מי שמעוניין להשתיק את הנושא, אבל המשמעות היא שאין באמת תשובה לתמיהה הזאת - ואם קרתה שגיאה כה חמורה, זה מלמד הרבה על "ילקוט יוסף".

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: א' פברואר 18, 2024 12:20 pm
על ידי יוסף חיים אוהב ציון

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: ו' מרץ 01, 2024 10:45 am
על ידי איש_ספר
בילקו"י (חדש ח"א תתיג, ישן או"ח ב' תרמ"ג) בשם שרידי אש (ח"ב ס"ב) שאין איסור הפחה בתפילין מכוסות.
לא עלה בידי למצוא את הדברים במקורם.

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: ו' מרץ 01, 2024 10:50 am
על ידי מה שנכון נכון
איש_ספר כתב:בילקו"י (חדש ח"א תתיג, ישן או"ח ב' תרמ"ג) בשם שרידי אש (ח"ב ס"ב) שאין איסור הפחה בתפילין מכוסות.
לא עלה בידי למצוא את הדברים במקורם.

צ"ל ס"ג. אם הציטוט מדוייק זו שאלה אחרת.

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: ו' מרץ 01, 2024 11:13 am
על ידי איש_ספר
מה שנכון נכון כתב:
איש_ספר כתב:בילקו"י (חדש ח"א תתיג, ישן או"ח ב' תרמ"ג) בשם שרידי אש (ח"ב ס"ב) שאין איסור הפחה בתפילין מכוסות.
לא עלה בידי למצוא את הדברים במקורם.

צ"ל ס"ג. אם הציטוט מדוייק זו שאלה אחרת.

יש"כ. ראיתי. ציטוט מסולף לגמרי. השרידי אש (שהכין לנער דרשה לבר מצוה...) ביקש לתת דוגמא לתועלת שבכיסוי והזכיר הפחה, וכמובן כוונתו לשו"ע מ"ד ס"א ומג"א שם ס"ק ה, שתפילין בידו אם הם בנרתיקם מותר להפיח בהם, אבל ברור שאין כוונתו לתפילין שעליו.
(יש מקום לשיטה כזו ע"פ תוס' שבת סא וכו', אבל אין זו כוונת השרידי אש, ולא היה מבליע חידוש כזה נגד סוגיא דעלמא).

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: ש' מרץ 02, 2024 9:29 pm
על ידי דרופתקי דאורייתא
ילקוי.docx
(172.89 KiB) הורד 196 פעמים

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: א' מרץ 03, 2024 1:03 am
על ידי נוריאל עזרא
איש_ספר כתב:
מה שנכון נכון כתב:
איש_ספר כתב:בילקו"י (חדש ח"א תתיג, ישן או"ח ב' תרמ"ג) בשם שרידי אש (ח"ב ס"ב) שאין איסור הפחה בתפילין מכוסות.
לא עלה בידי למצוא את הדברים במקורם.

צ"ל ס"ג. אם הציטוט מדוייק זו שאלה אחרת.

יש"כ. ראיתי. ציטוט מסולף לגמרי. השרידי אש (שהכין לנער דרשה לבר מצוה...) ביקש לתת דוגמא לתועלת שבכיסוי והזכיר הפחה, וכמובן כוונתו לשו"ע מ"ד ס"א ומג"א שם ס"ק ה, שתפילין בידו אם הם בנרתיקם מותר להפיח בהם, אבל ברור שאין כוונתו לתפילין שעליו.
(יש מקום לשיטה כזו ע"פ תוס' שבת סא וכו', אבל אין זו כוונת השרידי אש, ולא היה מבליע חידוש כזה נגד סוגיא דעלמא).

אחר המחילה רבה מהרבנים שליט"א פשוט וברור שהדברים בילקוט יוסף הם לא 'ציטוט' אלא רק תוכן הדברים. ואף שכתוב ע"כ מצינו הרבה בפוסקים שהכוונה רק לתוכן הדברים וה"ה כאן.
אלא שהיה יותר נכון לכתוב עכת"ד או ע"ש. [ואולי באמת היה כתוב ע"ש והוא ט"ס].
על ההבנה אפשר להתווכח אך ודאי שלא סילף הדברים אלא כך הבין ותו לא.
ובאמת שניראין דברי הילקוט יוסף שהשו"ת שרידי אש קאי על דברי הישועות יעקוב וכתב שתירוצו ברמב"ם קשה שמתרץ שהרמב"ם מיירי בפריס סודר על התפילין ושזה יועיל רק לעניין הפחה וכניסה לבית הכסא ולא לעניין היסח הדעת.

והרי הישועות יעקב (סימן מד בשולחן ערוך) דן בדברי הרמב"ם כשמכסה אותם בסודר כשהם על ראשו לעניין שינה ושמא יפיח בהם. כנלע"ד.

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: א' מרץ 03, 2024 1:22 am
על ידי מה שנכון נכון
השרידי אש (למען האמת - הישוע"י) אכן מיירי בכיסוי תפלין שעל ראשו, וס"ל בדעת הרמב"ם שזה מתיר חשש שמא יפיח בשינת עראי. אני התכונתי לעיל לרמוז לבעיות אחרות, ולא למש"כ הרא"ס.

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: א' מרץ 03, 2024 1:29 am
על ידי נוריאל עזרא
מה שנכון נכון כתב:השרידי אש (למען האמת - הישוע"י) אכן מיירי בכיסוי תפלין שעל ראשו, וס"ל בדעת הרמב"ם שזה מתיר חשש שמא יפיח בשינת עראי. אני התכונתי לעיל לרמוז לבעיות אחרות, ולא למש"כ הרא"ס.

ייש"כ.

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: ו' מרץ 29, 2024 7:55 pm
על ידי רציני
בעלון 'בית נאמן' כל שבוע מביאים מאמר קטן ליישב דברי הנאמ"ן או המנוחת אהבה מהערות הילקוט יוסף.

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: א' מרץ 31, 2024 3:30 pm
על ידי מגדל
האם אחות לנושא האשכול בבית המלך?
מדוע כל אשר נכתב אודותיו ננעל ומצונזר?

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: א' מרץ 31, 2024 5:23 pm
על ידי יוסף חיים אוהב ציון
כנראה

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: א' מרץ 31, 2024 7:14 pm
על ידי ישעיהו לוריא
מגדל כתב:האם אחות לנושא האשכול בבית המלך?
מדוע כל אשר נכתב אודותיו ננעל ומצונזר?

נכתבה כאן הודעה אמש מאוד מבזה נגד הראשל"צ, אבל היא נמחקה ועמה עוד כמה הערות, וחבל שכתבו בצורה כה מבזה ולכן מישהו מחק כבר בבחינת אוי ל..ואוי לשכנו.

הבעיה הגדולה היא שהוא גדול הדור בציבור הספרדי, ותיכף גם יתמנה לנשיא מועצת המפלגה.
וכאשר מתפרסם דבר שהוא ביזיון, הוא גורם זלזול ושבר גדול גם להמוני העם שבשדות, כאשר זה לא בדקויות של הויכוחים ההלכתיים אלא בדברים פשוטים, כמו יחסו למי שחולק עליו, העלמת ראיות כפשוטן בציטוטים חלקיים וכו', לקחת סיפור שקרה עמו עצמו שלא הבין מה זה ספר מעשה בית דין ולכתוב זאת כאילו על חכם מחכמי כסא רחמים, וכמובן הקונטרס ההיתולי תכלא דפזלון והשתיקה הרועמת כולל העלמת העיסוק בכך, היכן שיכול.

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: א' מרץ 31, 2024 7:17 pm
על ידי איש_ספר
לפני שהקונספירציות מתפתחות, לא הרב ולא שלוחיו ביקשו את הנעילה. הסגנון באשכולות הנעילים חורג בכל קנה מידה לסגנון המקובל כאן. (ולא נכנסתי לשאלה היותר חשובה של המותר והאסור).

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: א' מרץ 31, 2024 7:52 pm
על ידי נוריאל עזרא
איש_ספר כתב:לפני שהקונספירציות מתפתחות, לא הרב ולא שלוחיו ביקשו את הנעילה. הסגנון באשכולות הנעילים חורג בכל קנה מידה לסגנון המקובל כאן. (ולא נכנסתי לשאלה היותר חשובה של המותר והאסור).

ייש"כ!

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: א' מרץ 31, 2024 9:13 pm
על ידי מגדל
להבדיל, האם גם את ש"ץ לא היה צריך להוקיע משום דאגה לשלום רכשות העם שבשדות?
ורחמנא אמר "ולא יזידון עוד".

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: א' מרץ 31, 2024 10:40 pm
על ידי איש_ספר
מגדל כתב:להבדיל, האם גם את ש"ץ לא היה צריך להוקיע משום דאגה לשלום רכשות העם שבשדות?
ורחמנא אמר "ולא יזידון עוד".

הוספת המילה 'להבדיל' לא מקהה את הטירוף שבסגנון הודעתך. המשך סגנון שכזה יוביל לחסימה (לצערי).

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: א' מרץ 31, 2024 11:31 pm
על ידי דרופתקי דאורייתא
ישעיהו לוריא כתב:
מגדל כתב:האם אחות לנושא האשכול בבית המלך?
מדוע כל אשר נכתב אודותיו ננעל ומצונזר?

נכתבה כאן הודעה אמש מאוד מבזה נגד הראשל"צ, אבל היא נמחקה ועמה עוד כמה הערות, וחבל שכתבו בצורה כה מבזה ולכן מישהו מחק כבר בבחינת אוי ל..ואוי לשכנו.

הבעיה הגדולה היא שהוא גדול הדור בציבור הספרדי, ותיכף גם יתמנה לנשיא מועצת המפלגה.
וכאשר מתפרסם דבר שהוא ביזיון, הוא גורם זלזול ושבר גדול גם להמוני העם שבשדות, כאשר זה לא בדקויות של הויכוחים ההלכתיים אלא בדברים פשוטים, כמו יחסו למי שחולק עליו, העלמת ראיות כפשוטן בציטוטים חלקיים וכו', לקחת סיפור שקרה עמו עצמו שלא הבין מה זה ספר מעשה בית דין ולכתוב זאת כאילו על חכם מחכמי כסא רחמים, וכמובן הקונטרס ההיתולי תכלא דפזלון והשתיקה הרועמת כולל העלמת העיסוק בכך, היכן שיכול.

"גדול הדור בציבור הספרדי", לא הבנתי מנין העוז שלך להניח כן, בגלל הגלימה?!
וחס לי מלבזות כל אדם, ק"ו מרביץ תורה (עם כל הביקורת), אבל זה לא יתכן להיות בור בענייני העולם הספרדי, ולהנחית קבל עם ועדה כאלה הנחות!
אולי גם הרב לאו הוא גדול הדור של האשכנזים?

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: א' מרץ 31, 2024 11:39 pm
על ידי ההוא אמר
לגבי הנפסק בסי' קכ"ד שצריך שיהיו תשעה עונים כי אם לא קרוב שיהיו ברכותיו לבטלה
דייק שרק קרוב להיות ברכותיו לבטלה
ולכן מספיק גם בששה עונים
והוא תמוה מאוד כי סגנון לשון מרן שם ברור שכוונתו לא לצד קולא אלא לצד חומרא להזהיר שיהיו תשעה עונים
ולכן כל אחד יזהר לענות וכו' וכך הבינו האחרונים
ומה שכתב קרוב כי יש דעות בראשונים שאין זה ברכה לבטלה,
עד לפני עשר שנים זה היה פשוט מאוד ואף אחד לא הקל בזה
ומאז שפרסם את החידוש שלו, הרבה חזנים סומכים על זה ומתחילים בששה עונים.

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: ב' אפריל 01, 2024 12:16 am
על ידי פנחסויפלל
ההוא אמר כתב:לגבי הנפסק בסי' קכ"ד שצריך שיהיו תשעה עונים כי אם לא קרוב שיהיו ברכותיו לבטלה
דייק שרק קרוב להיות ברכותיו לבטלה
ולכן מספיק גם בששה עונים
והוא תמוה מאוד כי סגנון לשון מרן שם ברור שכוונתו לא לצד קולא אלא לצד חומרא להזהיר שיהיו תשעה עונים
ולכן כל אחד יזהר לענות וכו' וכך הבינו האחרונים
ומה שכתב קרוב כי יש דעות בראשונים שאין זה ברכה לבטלה,
עד לפני עשר שנים זה היה פשוט מאוד ואף אחד לא הקל בזה
ומאז שפרסם את החידוש שלו, הרבה חזנים סומכים על זה ומתחילים בששה עונים.


איני מכיר כלל ועיקר את מה שכתב בילקו"י בענין זה בפרט, ואת פסקיו בכלל. אבל כל דבריך כאן נובעים מבורות וכנר' מאי הכרת הסוגיא כלל.
הרי יש סתירה מפורסמת בשו"ע בין סי' נה ס"ו [שהעתיק את דברי ההג"מ] לבין סי' קכד ס"ד [ששם העתיק את לשון הרא"ש בשו"ת כלל ד סי' יט, והלשון 'קרוב להיות' וכו', הוא לשון הרא"ש ממש]. והאריכו כל הפוסקים ליישב דבר זה בכמה וכמה אופנים, וכמו שסידרם יפה בפסקי תשובות (סי' נה). ומה לך כי תלין על הרב הנ"ל. ואת השי' של ששה, הרי המ"ב עצמו מביא (בסי' נה ס"ק לב) בסתם וכשי' ראשונה [!!!] ורק אח"כ הוסיף שיש מחמירין ביותר מאחד.

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: ב' אפריל 01, 2024 12:18 am
על ידי נוריאל עזרא
ההוא אמר כתב:לגבי הנפסק בסי' קכ"ד שצריך שיהיו תשעה עונים כי אם לא קרוב שיהיו ברכותיו לבטלה
דייק שרק קרוב להיות ברכותיו לבטלה
ולכן מספיק גם בששה עונים
והוא תמוה מאוד כי סגנון לשון מרן שם ברור שכוונתו לא לצד קולא אלא לצד חומרא להזהיר שיהיו תשעה עונים
ולכן כל אחד יזהר לענות וכו' וכך הבינו האחרונים
ומה שכתב קרוב כי יש דעות בראשונים שאין זה ברכה לבטלה,
עד לפני עשר שנים זה היה פשוט מאוד ואף אחד לא הקל בזה
ומאז שפרסם את החידוש שלו, הרבה חזנים סומכים על זה ומתחילים בששה עונים.

זה לא דיוק שלו אלא הוא מהדרישה (סימן קכד סעיף א). ע"ש.
ושהביאו להלכה באליה רבה סק"ח.
וכבר הובא כל זה בילקוט יוסף חלק א' תשמ"ה שהגר"ע זצ"ל בספריו מיחסו לעצמו וגם אם יש חלקים שהם מהרב יצחק יוסף שליט"א כבר כתב שם שעבר על הכל גם על ההערות בכלל ובפרט.

ובאשכול אחר הביא הרב איש ספר שליט"א שבדירשו הביאו מהגרח"ק זצ"ל שמועיל ששה עונים ע"ש [אף כי הוא עצמו העיר על זה ולא ניחא לו בזה ע"ש בדבריו הנחמדים].
viewtopic.php?t=30327

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: ב' אפריל 01, 2024 1:06 am
על ידי יוצא פוניבז'
לענין צירוף מתפללים בלחש לחזרה וכדו', התפרסם כעת מאמר במוריה מהרב י"מ רובין, אולי יהיה כאן לתועלת למישהו.

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: ב' אפריל 01, 2024 7:42 am
על ידי ההוא אמר
אין זה כוונת הדרישה, וכמו שכתב בכף החיים.
כוונתי לדעת מרן השלחן ערוך.
ברור שיש חולקים.

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: ב' אפריל 01, 2024 7:50 am
על ידי ישעיהו לוריא
דרופתקי דאורייתא כתב:
ישעיהו לוריא כתב:
מגדל כתב:האם אחות לנושא האשכול בבית המלך?
מדוע כל אשר נכתב אודותיו ננעל ומצונזר?

נכתבה כאן הודעה אמש מאוד מבזה נגד הראשל"צ, אבל היא נמחקה ועמה עוד כמה הערות, וחבל שכתבו בצורה כה מבזה ולכן מישהו מחק כבר בבחינת אוי ל..ואוי לשכנו.

הבעיה הגדולה היא שהוא גדול הדור בציבור הספרדי, ותיכף גם יתמנה לנשיא מועצת המפלגה.
וכאשר מתפרסם דבר שהוא ביזיון, הוא גורם זלזול ושבר גדול גם להמוני העם שבשדות, כאשר זה לא בדקויות של הויכוחים ההלכתיים אלא בדברים פשוטים, כמו יחסו למי שחולק עליו, העלמת ראיות כפשוטן בציטוטים חלקיים וכו', לקחת סיפור שקרה עמו עצמו שלא הבין מה זה ספר מעשה בית דין ולכתוב זאת כאילו על חכם מחכמי כסא רחמים, וכמובן הקונטרס ההיתולי תכלא דפזלון והשתיקה הרועמת כולל העלמת העיסוק בכך, היכן שיכול.

"גדול הדור בציבור הספרדי", לא הבנתי מנין העוז שלך להניח כן, בגלל הגלימה?!
וחס לי מלבזות כל אדם, ק"ו מרביץ תורה (עם כל הביקורת), אבל זה לא יתכן להיות בור בענייני העולם הספרדי, ולהנחית קבל עם ועדה כאלה הנחות!
אולי גם הרב לאו הוא גדול הדור של האשכנזים?


נו טוב. זה פשוט. ההשוואה מגוחכת, ההבדל כל כך בולט.

אצל האשכנזים, הרב הראשי מעולם לא היה ה’דמות הכי חשובה והאישיות התורנית הכי בכירה. אולי בזמן הרב הרצוג ואישיותו, בצירוף הממלכתיות ששלטה אז, הייתה סברה כזאת.
היום זה בוודאי לא כך. לא אצל החרדים ולא אצל המון העם. ואפילו לא אצל המגזר הממלכתי דתי.

אבל אצל המון העם הספרדים, ולאו דווקא בני התורה הספרדיים עצמם, אלא רבוא רבבות יהודים אחרים כצאן אדם, הגלימה והתואר, גורמים להם לימס מול הרב יוסף,
וככאלו, להיות נבוכים ומבולבלים כשנחשפים מידי פעם לחסרונות ולבעיות.
אבל גם אצל חלק מבני התורה הספרדיים, היותו בנו של, סדרת ספריו והגלימה. כן הגלימה. הופכים אותו ומעלים אותו בכמה רמות ממה שהיה בלעדיה.
יודע מה? לא רק אצל הספרדים. גם אצל חלק מהאשכנזים.
בחצר גור קוראים לו באובססיביות למבחנים פומביים ולחופות פומביות, כמעט רק בגלל הגלימה. בקושי בגלל הכח הפוליטי הלא רב שהוא מחזיק.
וגם בכל מקום אשכנזי אחר, שהוא יבוא יחד עם הרב לאו, את הרב יוסף יושיבו בראשונה, הרבה בגלל הגלימה, את הרב לאו הרבה יותר רחוק.

טוב. אולי כל אלו אשכנזים וספרדים, בורים בענייני העולם הספרדי.

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: ב' אפריל 01, 2024 7:59 am
על ידי מגדל
יוצא פוניבז' כתב:לענין צירוף מתפללים בלחש לחזרה וכדו', התפרסם כעת מאמר במוריה מהרב י"מ רובין, אולי יהיה כאן לתועלת למישהו.

יכול להעלות?

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: ב' אפריל 01, 2024 8:51 am
על ידי גביר
ישעיהו לוריא כתב:
דרופתקי דאורייתא כתב:
ישעיהו לוריא כתב:
מגדל כתב:האם אחות לנושא האשכול בבית המלך?
מדוע כל אשר נכתב אודותיו ננעל ומצונזר?

נכתבה כאן הודעה אמש מאוד מבזה נגד הראשל"צ, אבל היא נמחקה ועמה עוד כמה הערות, וחבל שכתבו בצורה כה מבזה ולכן מישהו מחק כבר בבחינת אוי ל..ואוי לשכנו.

הבעיה הגדולה היא שהוא גדול הדור בציבור הספרדי, ותיכף גם יתמנה לנשיא מועצת המפלגה.
וכאשר מתפרסם דבר שהוא ביזיון, הוא גורם זלזול ושבר גדול גם להמוני העם שבשדות, כאשר זה לא בדקויות של הויכוחים ההלכתיים אלא בדברים פשוטים, כמו יחסו למי שחולק עליו, העלמת ראיות כפשוטן בציטוטים חלקיים וכו', לקחת סיפור שקרה עמו עצמו שלא הבין מה זה ספר מעשה בית דין ולכתוב זאת כאילו על חכם מחכמי כסא רחמים, וכמובן הקונטרס ההיתולי תכלא דפזלון והשתיקה הרועמת כולל העלמת העיסוק בכך, היכן שיכול.

"גדול הדור בציבור הספרדי", לא הבנתי מנין העוז שלך להניח כן, בגלל הגלימה?!
וחס לי מלבזות כל אדם, ק"ו מרביץ תורה (עם כל הביקורת), אבל זה לא יתכן להיות בור בענייני העולם הספרדי, ולהנחית קבל עם ועדה כאלה הנחות!
אולי גם הרב לאו הוא גדול הדור של האשכנזים?


נו טוב. זה פשוט. ההשוואה מגוחכת, ההבדל כל כך בולט.

אצל האשכנזים, הרב הראשי מעולם לא היה ה’דמות הכי חשובה והאישיות התורנית הכי בכירה. אולי בזמן הרב הרצוג ואישיותו, בצירוף הממלכתיות ששלטה אז, הייתה סברה כזאת.
היום זה בוודאי לא כך. לא אצל החרדים ולא אצל המון העם. ואפילו לא אצל המגזר הממלכתי דתי.

אבל אצל המון העם הספרדים, ולאו דווקא בני התורה הספרדיים עצמם, אלא רבוא רבבות יהודים אחרים כצאן אדם, הגלימה והתואר, גורמים להם לימס מול הרב יוסף,
וככאלו, להיות נבוכים ומבולבלים כשנחשפים מידי פעם לחסרונות ולבעיות.
אבל גם אצל חלק מבני התורה הספרדיים, היותו בנו של, סדרת ספריו והגלימה. כן הגלימה. הופכים אותו ומעלים אותו בכמה רמות ממה שהיה בלעדיה.
יודע מה? לא רק אצל הספרדים. גם אצל חלק מהאשכנזים.
בחצר גור קוראים לו באובססיביות למבחנים פומביים ולחופות פומביות, כמעט רק בגלל הגלימה. בקושי בגלל הכח הפוליטי הלא רב שהוא מחזיק.
וגם בכל מקום אשכנזי אחר, שהוא יבוא יחד עם הרב לאו, את הרב יוסף יושיבו בראשונה, הרבה בגלל הגלימה, את הרב לאו הרבה יותר רחוק.

טוב. אולי כל אלו אשכנזים וספרדים, בורים בענייני העולם הספרדי.


דומה שיש משקל גם לכך שמוסד הראשון לציון הוא מוסד בעל וותק רב יותר ממשרת הרב הראשי, ומקובל אף ליחס הקמתו בשם זה לרבי משה גלנטי, מה שאין כן מוסד הרב הראשי האשכנזי, שהחל בתקופת המנדט ואינו נושא את אותה הילה שנושא מוסד הראשל"צ.

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: ב' אפריל 01, 2024 8:59 am
על ידי איש_ספר
תשובה קצרה, הלכה למעשה כיצד לנהוג במחלוקת זו, העליתי בעבר מסבי זצ"ל כאן
viewtopic.php?f=19&t=41046&p=481079#p481079

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: ב' אפריל 01, 2024 9:39 am
על ידי מגדל
גביר כתב:דומה שיש משקל גם לכך שמוסד הראשון לציון הוא מוסד בעל וותק רב יותר ממשרת הרב הראשי, ומקובל אף ליחס הקמתו בשם זה לרבי משה גלנטי, מה שאין כן מוסד הרב הראשי האשכנזי, שהחל בתקופת המנדט ואינו נושא את אותה הילה שנושא מוסד הראשל"צ.

לצערנו לא נותר מהילה זו מאומה.

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: ב' אפריל 01, 2024 1:00 pm
על ידי עובר ושב
מגדל כתב:האם אחות לנושא האשכול בבית המלך?
מדוע כל אשר נכתב אודותיו ננעל ומצונזר?


אדרבה, זה הפורום התורני היחיד ברשת שמאפשר דיון אובייקטיבי בתורתו של ר' יצחק יוסף, כאשר בפורומים אחרים נמחקה ביקורת עניינית לגמרי.

ותיתי לו למנהל הפורום שעומד בלחצים, כאשר בפורומים אחרים אין זכר למשל לסיפור התמוה "תכלא דפזלון" או הסיפור התמוה של המצאת סיפור שלם על ראש מדור הלכה בצה"ל.

מאידך גיסא בוודאי שצריך לשמור על כבודו של ר' יצחק יוסף תוך הביקורת העניינית. זה המינימום הנדרש. להעיר כדרכה של תורה - מותר וחובה, לזלזל אסור.

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: ב' אפריל 01, 2024 1:45 pm
על ידי קרית מלך
ישעיהו לוריא כתב:אצל האשכנזים, הרב הראשי מעולם לא היה ה’דמות הכי חשובה והאישיות התורנית הכי בכירה. אולי בזמן הרב הרצוג ואישיותו, בצירוף הממלכתיות ששלטה אז, הייתה סברה כזאת.


הייתה סברה כזאת? בתקופת מרנן החזו"א והגרי"ז והרב מטשעבין???

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: ב' אפריל 01, 2024 2:38 pm
על ידי דרופתקי דאורייתא
ישעיהו לוריא כתב:
דרופתקי דאורייתא כתב:
ישעיהו לוריא כתב:
מגדל כתב:האם אחות לנושא האשכול בבית המלך?
מדוע כל אשר נכתב אודותיו ננעל ומצונזר?

נכתבה כאן הודעה אמש מאוד מבזה נגד הראשל"צ, אבל היא נמחקה ועמה עוד כמה הערות, וחבל שכתבו בצורה כה מבזה ולכן מישהו מחק כבר בבחינת אוי ל..ואוי לשכנו.

הבעיה הגדולה היא שהוא גדול הדור בציבור הספרדי, ותיכף גם יתמנה לנשיא מועצת המפלגה.
וכאשר מתפרסם דבר שהוא ביזיון, הוא גורם זלזול ושבר גדול גם להמוני העם שבשדות, כאשר זה לא בדקויות של הויכוחים ההלכתיים אלא בדברים פשוטים, כמו יחסו למי שחולק עליו, העלמת ראיות כפשוטן בציטוטים חלקיים וכו', לקחת סיפור שקרה עמו עצמו שלא הבין מה זה ספר מעשה בית דין ולכתוב זאת כאילו על חכם מחכמי כסא רחמים, וכמובן הקונטרס ההיתולי תכלא דפזלון והשתיקה הרועמת כולל העלמת העיסוק בכך, היכן שיכול.

"גדול הדור בציבור הספרדי", לא הבנתי מנין העוז שלך להניח כן, בגלל הגלימה?!
וחס לי מלבזות כל אדם, ק"ו מרביץ תורה (עם כל הביקורת), אבל זה לא יתכן להיות בור בענייני העולם הספרדי, ולהנחית קבל עם ועדה כאלה הנחות!
אולי גם הרב לאו הוא גדול הדור של האשכנזים?


נו טוב. זה פשוט. ההשוואה מגוחכת, ההבדל כל כך בולט.

אצל האשכנזים, הרב הראשי מעולם לא היה ה’דמות הכי חשובה והאישיות התורנית הכי בכירה. אולי בזמן הרב הרצוג ואישיותו, בצירוף הממלכתיות ששלטה אז, הייתה סברה כזאת.
היום זה בוודאי לא כך. לא אצל החרדים ולא אצל המון העם. ואפילו לא אצל המגזר הממלכתי דתי.

אבל אצל המון העם הספרדים, ולאו דווקא בני התורה הספרדיים עצמם, אלא רבוא רבבות יהודים אחרים כצאן אדם, הגלימה והתואר, גורמים להם לימס מול הרב יוסף,
וככאלו, להיות נבוכים ומבולבלים כשנחשפים מידי פעם לחסרונות ולבעיות.
אבל גם אצל חלק מבני התורה הספרדיים, היותו בנו של, סדרת ספריו והגלימה. כן הגלימה. הופכים אותו ומעלים אותו בכמה רמות ממה שהיה בלעדיה.
יודע מה? לא רק אצל הספרדים. גם אצל חלק מהאשכנזים.
בחצר גור קוראים לו באובססיביות למבחנים פומביים ולחופות פומביות, כמעט רק בגלל הגלימה. בקושי בגלל הכח הפוליטי הלא רב שהוא מחזיק.
וגם בכל מקום אשכנזי אחר, שהוא יבוא יחד עם הרב לאו, את הרב יוסף יושיבו בראשונה, הרבה בגלל הגלימה, את הרב לאו הרבה יותר רחוק.

טוב. אולי כל אלו אשכנזים וספרדים, בורים בענייני העולם הספרדי.

הכל טוב ויפה, אתה קבעת שהוא גדול הדור של הספרדים.
תגיד, אתה יודע מיהו הגר"מ צדקה שליט"א, או רק ממלחמתו בכלים הטמאים והגיוס. על הגר"י תופיק אביעזרי שליט"א שמעת? על הגר"י עדס שליט"א? על הגרי"ח סופר שליט"א? והרשימה עוד ארוכה.

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: ב' אפריל 01, 2024 3:00 pm
על ידי גביר
בלא קשר לשאלת מיהותו של 'גדול הדור', השפעת בעל ילקוט יוסף וספרו על הציבור הרחב היא גדולה. ניתן להבחין בכך הן בחיי היום יום וביתר שאת בשעה שהוא מגיע בעצמו, כך, למשל, ביום חמישי שעבר הוא היה כאן וניתן היה להתרשם מיחס הציבור, שכנראה תופס אותו גם כסמל של זהות [אם נשתמש במושגים מתחומי הסוציולוגיה והאנתרופולגיה], כלפיו.
מתוך כך, תרומתו להפצת ההקפדה על ההלכה רבה.

דומה שמן הראוי, אם כן, להיזהר שלא לבוא מתוך ביקורת עניינית ומוצדקת, ודומה שישנה כזו, לפגיעה בתחושת המחויבות להלכה ובהקפדה על קיומה בקרב חלקים גדולים בציבור.

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: ב' אפריל 01, 2024 4:21 pm
על ידי ישעיהו לוריא
קרית מלך כתב:
ישעיהו לוריא כתב:אצל האשכנזים, הרב הראשי מעולם לא היה ה’דמות הכי חשובה והאישיות התורנית הכי בכירה. אולי בזמן הרב הרצוג ואישיותו, בצירוף הממלכתיות ששלטה אז, הייתה סברה כזאת.


הייתה סברה כזאת? בתקופת מרנן החזו"א והגרי"ז והרב מטשעבין???


התכוונתי אצל האשכנזים ככלל דתיים וחילוניים, כולל כל החילונים שלא שמעו כלום על הרב מטשעבין והרב מבריסק ושמעו אולי רבע מילה על הביקור אצל חזון איש.
כשם שהספרדים שכתבתי, התכוונתי למסורתיים ובני תורה יחד.

הכוונה, מאחורי הרב הרצוג עמד קהל ענק שהחשיבו כאישיות תורנית הכי בכירה או כמעט הכי בכירה,
ומאחורי הרב לאו שיהיה בריא, כמו מאחורי כלל הרבנים האשכנזיים, אין המונים.

מאחורי הרב יוסף, ישנן המוני המונים המחשיבים אותו לגדול הדור, ואיני דן כעת בגדלותו מול גדלות הרב טופיק או הגרי’’ח סופר,
זה לא הנידון ואיני מבין כלל את הרב דרופתקי ששוב ושוב מתפלא איך אפשר לומר שהרב יוסף הוא גדול הדור.
לסיכום: לא כתבתי הכי גדול בתורה, אלא ’נחשב בעיני רבואי רבבות כגדול הדור וכסמל לרב הספרדי הגדול ביותר בדור’,
בציבור הספרדי הרחב ביותר וגם בקרב המונים בציבור האשכנזי שאולי באמת לא שמעו על רבנים אחרים בגלל הגלימה.
לרבנים אונטרמן עד לאו השני, עם כל הכבוד ויש כבוד, מעולם לא הייתה תמיכה או מחשבה או סברא הנ’’ל.

אני כותב זאת בזכרי שגם הרב בקשי בשעתו, לא נחשב כאחד הגדולים הכלליים אלא יותר נתפס כמינוי מןצנח, ומנגד, בזכרי שאצל הרב גורן, החילוניים כן חשבו שהוא הרב הכי גדול, אלא שכמובן ההתנגדות החרדית העצומה, מאיינת את התמיכה מציבורים אחרים מאידך.

שוב, דיברתי על איך נתפסים, לא על איך הם באמת או מדד לגדלות אמיתית בתורה.

בעיניי האישיות, הרב לאו הבן גדול בתורה יותר מהרב יוסף.

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: ב' אפריל 01, 2024 4:38 pm
על ידי ארי שבחבורה
ישעיהו לוריא כתב:
קרית מלך כתב:
ישעיהו לוריא כתב:בעיניי האישיות, הרב לאו הבן גדול בתורה יותר מהרב יוסף.

זה חידוש.

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: ב' אפריל 01, 2024 10:49 pm
על ידי וונדרבר
רציני כתב:בעלון 'בית נאמן' כל שבוע מביאים מאמר קטן ליישב דברי הנאמ"ן או המנוחת אהבה מהערות הילקוט יוסף.

ראה לדוגמה מתוך 'בית נאמן' גליון 400 פר' פקודי תשפד
[כנראה מועתק מאוצר החכמה, ראה viewtopic.php?f=7&t=63979&p=827871#p827704

בית נאמן גליון 400 פקודי תשפד.jpg
בית נאמן גליון 400 פקודי תשפד.jpg (44.85 KiB) נצפה 7724 פעמים

וכן מתוך 'בית נאמן' גליון 402 פר' צו תשפד

בית נאמן גליון 402 צו תשפד.jpg
בית נאמן גליון 402 צו תשפד.jpg (37.45 KiB) נצפה 7724 פעמים

(יש לעיין בילקוט יוסף הל' שבת סי' רצ"ה וסי' רצ"ו)

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: ב' אפריל 01, 2024 11:04 pm
על ידי נוריאל עזרא
ההוא אמר כתב:אין זה כוונת הדרישה, וכמו שכתב בכף החיים.
כוונתי לדעת מרן השלחן ערוך.
ברור שיש חולקים.

גם להבנת הכף החיים בדרישה אין ברכותיו לבטלה. אף כי הבין שאין זה לכתחילה.
עכ"פ פרסום דעה זו כאמור יש ליחסו לגר"ע זצ"ל וכן דעת הגרח"ק זצ"ל.
בדעת השולחן ערוך. גם הפרישה דיבר בדעת השולחן ערוך.

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: ג' אפריל 02, 2024 2:07 am
על ידי אבי-העזרי
עובר ושב כתב:אדרבה, זה הפורום התורני היחיד ברשת שמאפשר דיון אובייקטיבי בתורתו של ר' יצחק יוסף, כאשר בפורומים אחרים נמחקה ביקורת עניינית לגמרי...
מאידך גיסא בוודאי שצריך לשמור על כבודו של ר' יצחק יוסף תוך הביקורת העניינית. זה המינימום הנדרש. להעיר כדרכה של תורה - מותר וחובה, לזלזל אסור.

אמת ויציב!
רק צריך לחדד, שלפעמים בלהט הויכוח, אורייתא קא מרתחא, וכו' וכו', הגבולות מטשטשים.
נפק"מ, שגם אם נאמר משהו בצורה מזלזלת, זה לא פותר את הרב יצחק (או "באי כוחו") מלתת תשובה עניינית והוגנת, אחרי המחאה. ולאפוקי מאותם אלה שכאשר הם מזהים זלזול ברב יצחק, או אחר שהם כתבו את המחאה שלהם, הם מרגישים שכעת אין על הרב יצחק טענה, ועתה הוא/הם נפטרו מלתת תשובה...
זאת ועוד, לאפוקי מאלה שתמיד ימצאו (או ימציאו) משהו של זלזול, בדיוק בשביל הסיבה האמורה...
(דברי לא מכוונים לניק "עובר ושב").

Re: ילקוט יוסף - הערות והארות

פורסם: ג' אפריל 02, 2024 12:27 pm
על ידי מגדל
שאלה שמנקרת בראשי מאז קריאת האשכול: הרי הרב עובדיה עצמו ודאי ת"ח גדול ואדם ישר היה. כאדם שמכיר היטב את בניו, מדוע בחר דוקא ברב יצחק כנציג ש"ס למשרת הראשון לציון?
כמובן שאי אפשר לכמת אנשים או רבנים, אבל דברים מעין אלו אינם מצויים בשיעורים וספרים של בניו האחרים.