ליטוואק פון בודאפעסט כתב:שתיית מיץ לא היה שייך עד שביררו האיך להוציא את החיידקים ממנה, והוא ע"י Louis Pasteur שמת בשנת תרנ"ו. עד אז, היה אפשר לסחוט תפוח ולשתות את זה עוד באותו יום, ולא יותר.
מים פשוטים לא היו יכולים לשתות, כ"א מימי באר מים חיים. אחרת היה מעורב בבוץ ועוד חיידקים.
לא היו יכולים לשתות אלא אלכוהול או מים חמים כגון תה וכדו'.
אמנם מה שאנחנו קוראים וויסקי וכדו' אינו מרווה כלל, וצריכים משקאות קלות כמו מע"ד, בירה, וכיו"ב. אף יין אפשר לשתות בשעה"ד, אבל זה מדי חזק ליום רגיל.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:רק להעיר שמה שאנחנו קורים שכר איננה מה שקראו בבבל שכר, הנעשה משעורים
עושה חדשות כתב:ט"ז יו"ד סי' רצג - ואם כן יש לנו לדון ולומר דבמדינות אלו שהוא שעת הדחק דחייו של אדם תלוי בשתיית שכר שעורים ושבולת שועל כדאי הוא התנא קמא לסמוך עליו בשעת הדחק... והפוסקים שלא חשו לשעת הדחק בזה דבארצות שלהם אין זה דחק כל עיקר דהם היו בארצות החמים ובהרבה שנים לא יזדמן שיהיה באותה שנה איסור חדש אבל בארצות שיש בהם קרירות זמן החורף נמשך עד פסח ודאי מודים שיש לסמוך להקל בזה כיון שחייו של אדם תלוי ממש בזה שעיקר שתיה שלהם הוא שכר שעורים וכיוצא בו.
חסר לי כנראה פרטים להבין מהי המציאות שבה חיי האדם תלויים בשתיית בירה וכיו"ב.
עושה חדשות כתב:חסר לי כנראה פרטים להבין מהי המציאות שבה חיי האדם תלויים בשתיית בירה וכיו"ב.
תלמוד_ישן כתב:עושה חדשות כתב:חסר לי כנראה פרטים להבין מהי המציאות שבה חיי האדם תלויים בשתיית בירה וכיו"ב.
מעין הענין:
הרע"ב (נזיר פ"ט מ"א ד"ה ורבי יוסי) כתב ע"פ המפרש בנזיר דף סב:, שמי שלא ישתה יין יתכן שיחלה וימות
זיז שדי כתב:אין ספרי עתה בידי אך במשנ"ב הלכות שבת הביא דוגמא לדבר שהוא צורך שבת שמותר לסמוך על שיטת ר"ת בהלכות אמירה לעכו"ם כגון אם שכח להביא השכר מע"ש אבל שאר מיני פירות ומגדנות אין לסמוך עליו, אם מישהו יכול להביא הציטוט אודה לו מאוד. ועכ"פ משמע שבדורו של המשנ"ב אע"פ שלא היה חייו של אדם אבל לכה"פ לצורך שבת היה נצרך ביותר , ולא רק עונג כמו שאר מיני פירות ומגדנות. וכמדומני שהמציאות אז היתה יותר קרובה למציאות עכשיו.
יבנה כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:שתיית מיץ לא היה שייך עד שביררו האיך להוציא את החיידקים ממנה, והוא ע"י Louis Pasteur שמת בשנת תרנ"ו. עד אז, היה אפשר לסחוט תפוח ולשתות את זה עוד באותו יום, ולא יותר.
מים פשוטים לא היו יכולים לשתות, כ"א מימי באר מים חיים. אחרת היה מעורב בבוץ ועוד חיידקים.
לא היו יכולים לשתות אלא אלכוהול או מים חמים כגון תה וכדו'.
אמנם מה שאנחנו קוראים וויסקי וכדו' אינו מרווה כלל, וצריכים משקאות קלות כמו מע"ד, בירה, וכיו"ב. אף יין אפשר לשתות בשעה"ד, אבל זה מדי חזק ליום רגיל.
כאמור בזמנם לא יכלו לשתות מים רגילים כיון שהיו מלוכלכים, עם טעם רע ועם חידקים. לכן שתו משקאות אלכהוליים המעורבים במים שהרג את החידקים וביטל את טעם המים. בארץ ישראל שהיו מצויים ענבים ויין, שתו תערובת שליש יין וב׳ שליש מים, ורבא שתה רבע יין ושלשת רבעים מים. [ולא חי מפני שהיה במקום מים.] בבבל שלא היה מצוי יין, שתו שכר משעורים או מתמרים, וזה חמר מדינתם. ובארצות קרות כמקומו של הט״ז ג״כ לא היה מצוי יין, וחמר מדינתם היתה מע״ד ושכר וכדומה.
לייבעדיג יענקל כתב:יבנה כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:שתיית מיץ לא היה שייך עד שביררו האיך להוציא את החיידקים ממנה, והוא ע"י Louis Pasteur שמת בשנת תרנ"ו. עד אז, היה אפשר לסחוט תפוח ולשתות את זה עוד באותו יום, ולא יותר.
מים פשוטים לא היו יכולים לשתות, כ"א מימי באר מים חיים. אחרת היה מעורב בבוץ ועוד חיידקים.
לא היו יכולים לשתות אלא אלכוהול או מים חמים כגון תה וכדו'.
אמנם מה שאנחנו קוראים וויסקי וכדו' אינו מרווה כלל, וצריכים משקאות קלות כמו מע"ד, בירה, וכיו"ב. אף יין אפשר לשתות בשעה"ד, אבל זה מדי חזק ליום רגיל.
כאמור בזמנם לא יכלו לשתות מים רגילים כיון שהיו מלוכלכים, עם טעם רע ועם חידקים. לכן שתו משקאות אלכהוליים המעורבים במים שהרג את החידקים וביטל את טעם המים. בארץ ישראל שהיו מצויים ענבים ויין, שתו תערובת שליש יין וב׳ שליש מים, ורבא שתה רבע יין ושלשת רבעים מים. [ולא חי מפני שהיה במקום מים.] בבבל שלא היה מצוי יין, שתו שכר משעורים או מתמרים, וזה חמר מדינתם. ובארצות קרות כמקומו של הט״ז ג״כ לא היה מצוי יין, וחמר מדינתם היתה מע״ד ושכר וכדומה.
יש אולי מאמר מסודר שכותב את את מה שתיארת כאן? ג"א שמעתי כך בעבר, אבל אני מחפש מקור שניתן להפנות אליו.
יבנה כתב:לייבעדיג יענקל כתב:יבנה כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:שתיית מיץ לא היה שייך עד שביררו האיך להוציא את החיידקים ממנה, והוא ע"י Louis Pasteur שמת בשנת תרנ"ו. עד אז, היה אפשר לסחוט תפוח ולשתות את זה עוד באותו יום, ולא יותר.
מים פשוטים לא היו יכולים לשתות, כ"א מימי באר מים חיים. אחרת היה מעורב בבוץ ועוד חיידקים.
לא היו יכולים לשתות אלא אלכוהול או מים חמים כגון תה וכדו'.
אמנם מה שאנחנו קוראים וויסקי וכדו' אינו מרווה כלל, וצריכים משקאות קלות כמו מע"ד, בירה, וכיו"ב. אף יין אפשר לשתות בשעה"ד, אבל זה מדי חזק ליום רגיל.
כאמור בזמנם לא יכלו לשתות מים רגילים כיון שהיו מלוכלכים, עם טעם רע ועם חידקים. לכן שתו משקאות אלכהוליים המעורבים במים שהרג את החידקים וביטל את טעם המים. בארץ ישראל שהיו מצויים ענבים ויין, שתו תערובת שליש יין וב׳ שליש מים, ורבא שתה רבע יין ושלשת רבעים מים. [ולא חי מפני שהיה במקום מים.] בבבל שלא היה מצוי יין, שתו שכר משעורים או מתמרים, וזה חמר מדינתם. ובארצות קרות כמקומו של הט״ז ג״כ לא היה מצוי יין, וחמר מדינתם היתה מע״ד ושכר וכדומה.
יש אולי מאמר מסודר שכותב את את מה שתיארת כאן? ג"א שמעתי כך בעבר, אבל אני מחפש מקור שניתן להפנות אליו.
כך נמצא בויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7 ... 7%95%D7%AA ובאנגלית https://en.wikipedia.org/wiki/Medieval_cuisine#Drink, ועי׳ כאן https://www.bhol.co.il/Forums/topic.asp ... page=#R_11 המובא בשם פפירבלט ואיתן, וכאן https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=45182#5 ד״ה הסיבות לדילול היין.
באנגלית בקשר לרומאים בעמ׳ 2 https://mospace.umsystem.edu/xmlui/bits ... sequence=3
באנגלית מחקר המראה שתוחלת החיים באנגליה במאה ה18 היה יותר גבוה היכן שהיה מצוי בירה https://congress-files.s3.amazonaws.com ... -15-22.pdf
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 431 אורחים