פורום אוצר החכמה

שו"ת הרמב"ם סימן תמח

ובאמת שהיה לישמעאלים מקודם באותם המקומות שלשה מיני ע"ז פעור ומרקוליס וכמוש, והם עצמם מודים בדברים אלו היום וקוראין להם שמות בלשון ערבי. פעורח עבודתו שיפעור עצמו לפניו או שיניח ראשו ויגביה ערותו למולו כמו שאלו הישמעאלים משתחוים היום בתפלתם ומרקוליס עבודתו ברגימת האבנים וכמוש עבודתו בפריעת הראש ושלא ילבש בגד תפור ודברים אלו כולם מפורשים וידועים אצלנו מקודם שתעמד דת הישמעאלים,

צורת ההשתחוואה זו שהרמב"ם מלעיג עליה, היא הנהוגה אצלינו בימים המקודשים ביותר. נניח לזה.

איש_ספר כתב:צורת ההשתחוואה זו שהרמב"ם מלעיג עליה, היא הנהוגה אצלינו בימים המקודשים ביותר. נניח לזה.

עושה חדשות כתב:גם בעל התניא כ' בשם הגר"א "ועל ההיפוך ברגלים למעלה אמר שהוא מן פעור".

איש_ספר כתב:צורת ההשתחוואה זו שהרמב"ם מלעיג עליה, היא הנהוגה אצלינו בימים המקודשים ביותר. נניח לזה.

איש_ספר כתב:אני כותב מבלי ידיעה מספקת כלל וכלל

כתב הרמב"ם

שו"ת הרמב"ם סימן תמח

ובאמת שהיה לישמעאלים מקודם באותם המקומות שלשה מיני ע"ז פעור ומרקוליס וכמוש, והם עצמם מודים בדברים אלו היום וקוראין להם שמות בלשון ערבי. פעורח עבודתו שיפעור עצמו לפניו או שיניח ראשו ויגביה ערותו למולו כמו שאלו הישמעאלים משתחוים היום בתפלתם ומרקוליס עבודתו ברגימת האבנים וכמוש עבודתו בפריעת הראש ושלא ילבש בגד תפור ודברים אלו כולם מפורשים וידועים אצלנו מקודם שתעמד דת הישמעאלים,

ידוע שראב"ם חידש השתחוואות רבות בהשפעות חיצוניות (האריך ע"כ וידר), האם הוא אימץ את השתחוואת המושלמים הנזכרת שאביו מבזה או השתחוואה בפישוט?

יש ע"כ אריכות בהמספיק (דנה) ול"ע כראוי.

אשמח לתשובתכם.

ואם יטעון טוען שיש בזה איסור מפני שהגוים מתפללין כך או הצדוקים השיב לו כך הנוצרים מתפללין נוכח ירושלם ולא מפני זה יאסר עלינו להתפלל נוכח ירושלם והגוים עומדין בתפלה (ואנחנו עומדים) וכורעים בשחייה כמו שאנו [עומדים ו]שוחים באבות והודאה

הגהמ כתב:הן אמת שהיו שטענו על רבנו אברהם על שהוא מאמץ חוקי הגויים, אבל אף הוא השיב אמריו להם כך (שו"ת מהד' פריימאן-גויטיין סי' סב; התשובה היא בעצם סיכום לכל הנושא שכתב ראב"ם בלה"ק לאחד (מן הרבנים הצרפתים?) ששאלוהו על החידושים שלו בכגון זה):

ואם יטעון טוען שיש בזה איסור מפני שהגוים מתפללין כך או הצדוקים השיב לו כך הנוצרים מתפללין נוכח ירושלם ולא מפני זה יאסר עלינו להתפלל נוכח ירושלם והגוים עומדין בתפלה (ואנחנו עומדים) וכורעים בשחייה כמו שאנו [עומדים ו]שוחים באבות והודאה

הגהמ כתב:לא הלעיג הרמב"ם על השתחוויית המוסלמים כשהיא לעצמה, רק גינה את המשתחווים לפעור בצורה זו כשאחוריהם מול פעור, וכך הם מפריעין עצמם ומתריזין עצמם כלפי פעור (ע"פ לשונם ז"ל בקידושין עב: ע"ש), שבעצם היא מגונה מאוד, רק שכידוע כל עבודתה של פעור בכך.

גבול ים כתב:אולי התיבה למולו מוסבת על פעור, דהיינו שאחוריהם למול פעור. ויתפרש כדבריכם.