פורום אוצר החכמה

האקס ליבריס המודבק מעבר לכריכה, היה מקום הביטוי האמנותי/תרבותי של בעל הספר.
א"מ הברמן הקדיש לכך ספר שלם.
לאחרונה עברתי על ספרים הסרוקים ע"י בהס"ל (רבים מהם יעלו בעדכון הקרוב) ודליתי משם את שנקרה לידי.
מן הסתם רבים מהם מופיעים בספרו של הברמן, אבל איכותם כאן היא לאין ערוך.
נשמח להעשיר את האשכול בתוי ספר נוספים.

רבי יוסף יאידעל נולד בפראנקפורט תרכ"ו נפטר תרפ"ז. היה לו אוצר ספרים, ביניהם כ400 הגדש"פ. (האקס ליבריס נעשה בידי אחיו ר' נתן. אלו האותיות: .N.J)

אשכול דומה בהפורום אייועלט:
https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.p ... 94#p805794

כשם שישנם תווי ספר של בעלי הספרים כך ישנם תווי ספר של מוכרי ספרים.
בתווי ספר של מוכרי ספרים עוסק ספרו של צבי ברסקי, חנות ותווית, ירושלים תשע"ט.
ספר נפלא שמתאר דרך התוויות את מוכרי הספרים בארץ ישראל בשנים 1870 - 1948.
הספר הזה מומלץ לכל 'חולי ספר'.

בקשר להאקס ליבריס של משפחת דוידסון, ראוי להביא סעיף מדברי צוואתו של ר' לייבוש דוידסון (1853 - 1923):



<ראוי לציין, בדרך אגב, שר' לייבוש הנ"ל היה היחיד, למיטב ידיעתי, שהשתתף בשני ועידות קטוביץ הידועים, הן של 1884, בה נתייסד תנועת חובבי ציון, והן של 1912, בה נתייסד אגודת ישראל...>

איש_ספר כתב:לאחרונה עברתי על ספרים הסרוקים ע"י בהס"ל (רבים מהם יעלו בעדכון הקרוב) ודליתי משם את שנקרה לידי.
מן הסתם רבים מהם מופיעים בספרו של הברמן, אבל איכותם כאן היא לאין ערוך.
נשמח להעשיר את האשכול בתוי ספר נוספים.

תורה.
אמת.
למנות.

היה כדאי לתת את שמות הבעלים בטקסט - זה יעזור למצוא אותם בעתיד

להלן מה שעלה בחכתי בסקירה מהמצאי. ואם אדקדק מסתמא יימצאו עוד.

מעט לפני פטירתו נודע כי חייו שלו יחד עם אחיו, ניצלו הודות למפעל ״הקינדרטרנספורט״ שהציל 12,000 ילדים מציפורני הנאצים.



מיכאל היימן (Heyman;‏ 5 באפריל 1928 - 22 בינואר 2008) היה חוקר ציונות, מנהל הארכיון הציוני המרכזי ויו"ר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע. מחברם של 7 ספרים.

מספר השייך לספרייה פרטית כאן בקנדה

לא, זה לא היה קשה , אבל לקח מעט זמן,
ואגב עיון \ חיפוש לדבר מסויים, עלו עוד מספר תווים בספרים [ לא משלי].
והרי הם לפניכם:
1.
.
מה בדיוק רצה וילהלם בציור ? אולי הספר והארובות של בתי החרושת הם שמציגים את "תורה עם דרך ארץ.
אולי ? ומה תפקיד הכינור כאן ? ואולי הוא תלמיד חכם - וגם מנגן לפרנסתו ?


2.
שלמה ש, מייער היה מוהל,וכלי עבודתו בציור, וכן איזכור של אליהו מלאך הברית, והכותרת משבחת אותו : שיר השירים אשר לשלמה".


3.

השם הזה כבר טעון יותר. השם ס,ב,י, למטה הוא של מומחה לידיעת הארץ , לשביליה ואגדותיה ,
אבל לא כ"כ מחבב דת\יים.

4.

לפנינו מגזרת נייר שבה מופיעה 'מנורה' .ושתי תורים בבסיסה. לכאורה מעיד על קשר למוצא ספרדי, אך יש גם בשם זה ממוצא רומני.

5.

.כאן הרי המלל תואם את האיור: אריה = אריות. דוד = במגן דוד.
ואם יש מגן דוד - בא הפסוק "ואתה השם מגן .. וסוגר את התמונה כולה.

6.
מספרי חברה קדישא של ברלין
תווים או חותמת .

עוד אחד

יש דברים נאים "בגולה".
יש להם טעם של עוד.
תודה.

מתיבתא תפארת ירושלם

יהודהא כתב:1.

הקובץ המצורף תווי 1.jpg לא זמין יותר.

.
מה בדיוק רצה וילהלם בציור ? אולי הספר והארובות של בתי החרושת הם שמציגים את "תורה עם דרך ארץ.
אולי ? ומה תפקיד הכינור כאן ? ואולי הוא תלמיד חכם - וגם מנגן לפרנסתו ?

מי זה וילהלם? זה ציור ידוע של ליליין בו הוא תיאר את ר' דוד קרלינר (יש גם תמונה דומה מאד).
וכאן מספר נכדו של ר"ד על הציור המפורסם



שוב מצאתי הכל כאן
http://notrikon.blogspot.com/2011/10/blog-post_11.html

איש_ספר כתב:

יהודהא כתב:1.

הקובץ המצורף תווי 1.jpg לא זמין יותר.

.
מה בדיוק רצה וילהלם בציור ? אולי הספר והארובות של בתי החרושת הם שמציגים את "תורה עם דרך ארץ.
אולי ? ומה תפקיד הכינור כאן ? ואולי הוא תלמיד חכם - וגם מנגן לפרנסתו ?

מי זה וילהלם? זה ציור ידוע של ליליין בו הוא תיאר את ר' דוד קרלינר (יש גם תמונה דומה מאד).
וכאן מספר נכדו של ר"ד על הציור המפורסם



שוב מצאתי הכל כאן
http://notrikon.blogspot.com/2011/10/blog-post_11.html

-----------------------------------------------------------

מדהים. תודה על הפיתרון ההרחבה והחשיפה של "נוטריקון".

וכנראה שהכין תווים לאנשים רבים, שכן ראה להלן צילומים של תווים נוספים בעלי אפיונים דומים:

רבי סמואל גלסנר ?
בשוליים התחתונים של האיור יש שופרות ואתרוגים - אבל נראה שאין לחפצים קשר לאיש - שכן הם מופיעים גם בתווים של אחרים.


ראיתי שגם נוטריקון הביא צילום כזה. יצחק גודמאן ?
כאן יש תוספות: לאתרוג למטה יש "עיניים". ובשתי הצדדים יש כונניות עם ספרים.

ויש גם בלעדי ציורו של הרב. אך עדיין בעלי דמיון רב לעבודותיו:

י,ל, הכהן מימון פישמן -אישיות מפורסמת .והשפעתו בתחומים רבים.
ויש כאן שפע דברים המתקשרים לאיש ופועלו: טלית וידי ברכת כהנים. קסת סופרים = חיבר ספרים רבים.
שולחן עמוס ספרים- ואכן היתה לו ספרייה הענקית הקשורה להרבה פיקנטריה.
חומת העיר העתיקה ובמרכז הר הבית- המואר בזריחת החמה. ובשוליים השמאליים דקל ?


דןד =כלי נגינה ותווים.וגם מגדל דוד
יצחק = האיל בסבך העץ. ובארות המים שחפר.
גם הצאן והרועה [והבאר?] מתחברים לפסוק על דוד "וַיִּבְחַר, בְּדָוִד עַבְדּוֹ; וַיִּקָּחֵהוּ, מִמִּכְלְאֹת צֹאן.
מֵאַחַר עָלוֹת, הֱבִיאוֹ: לִרְעוֹת, בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ; וּבְיִשְׂרָאֵל, נַחֲלָתוֹ.

ואחד חדש אבל שונה. ויש בו רגשות מעבר לסמלים.

לו יכלו החפצים לדבר- ודאי היה מרתק לשמעם.

חלק ממה שהצטבר בינתיים:




עצי המחט המושלגים והגגות המשופעים למניעת הצטברות שלגים מעידים על סביבה אירופאית כפרית .
ממעל בשמיים שביל החלב וכוכבי הלכת הבוהקים.יוסף ובלה הרפז - מי מתי ? ?


קולג' גרץ - מכללה יהודית בפילדלפיה הוקמה ב 1928. - בתיו עדות וזיקה ליהדות: - התאריך העברי תרנ"ה = 5655 במקביל ללועזי 1895. כך גם תמונת המברך: רב מכובד וזקן, אבל הנער\ה המתברך נמצא כבר הרחק משמירת המסורת , כדרך יהודי ארה"ב בשנים ההם.


אריה + עץ תמר (גברת תמר) + ערימת ספרים + שם המשפחה - אשל..פירוש מיותר.


מספרי ברוך ברנד\ל . ראשית: הציור אכן יפהפה. אבל מעבר לכך הוא סמלי . לא כ'אריה' בקודם שמבטא את שם האיש.
שכן כאן הינשוף ,[כוס החרבות] שבמרכזו, הוא סמל החכמה במיתולוגיה היוונית, ובהמשך שימש כסמל של ידע, חוכמה,
תפיסה חדה ולימוד ברחבי העולם המערבי.


מעבר לפתגם שגם אותו ראוי היה לשדרג ל "איזהו חכם הלומד מכל ספר". לשאר הפרטים בתיו של מר רוזנברג -
פירושים יתקבלו בשמחה.

יהודהא כתב:

תווים כ 2.jpg

תווים כ 3.jpg

עצי המחט המושלגים והגגות המשופעים למניעת הצטברות שלגים מעידים על סביבה אירופאית כפרית .
ממעל בשמיים שביל החלב וכוכבי הלכת הבוהקים.יוסף ובלה הרפז - מי מתי ? ?

אין פירוש, הנ''ל קיבלו במתנה את התוויות. התגוררו רוב חייהם בארץ.
ולא ללמד על עצמו יצא אלא על הכלל כולו...

הספר משירי משה אבן עזרא , הספר הודפס בפילאדלפיא תש"ו.

תרגום:
שים ספריך חבריך.
וארגזיך ותיבתיך - לפרדסיך וגנותיך.
רעה בגניהם -
ולקוט שושניהם

יהודה אבן תיבון

מספרי
מארשל ת. מאיר

קטעים קלאסיים מהתלמוד עתיק בלעז ששייך לנתן אדלר , וממילא הנשר [העיט !]מככב במרכז הסמל.
יבורך - מי שמזהה את שאר המילים -השפה אנגלית, הודפסה בלונדון. אולי ב 1876 לפי הכיתוב בתחתית עמוד השער.

אקווילה במילון
נס הלגיון, שכונה גם אקווילה (Aquila, בתרגום לעברית:עיט; התרגום "נשר" נפוץ, אך הוא מוטעה), או העיט של הלגיון היה הסמל החשוב ביותר של הלגיונות בצבא הרומי. לפי פליניוס הזקן, גאיוס מאריוס הוא שקבע את העיט כנס החשוב ביותר של הלגיון, כאמצעי לחיזוק גאוות היחידה של חייליו, במסגרת הרפורמות שערך בצבא הרומי בתקופת הרפובליקה המאוחרת. הנס שמר על מעמדו גם במסגרת הצבא הרומאי הקיסרי.

יהודהא כתב:קטעים קלאסיים מהתלמוד עתיק בלעז ששייך לנתן אדלר , וממילא הנשר [העיט !]מככב במרכז הסמל.
יבורך - מי שמזהה את שאר המילים -השפה אנגלית, הודפסה בלונדון. אולי ב 1876 לפי הכיתוב בתחתית עמוד השער.
.

כנראה שמדובר ברב הראשי של בריטניה - מחברו של נתינה לגר על אונקלוס !

מאיר יזרעאלי [2014 מחבר הספר [עליית] החסידים הראשונים ביישוב ארץ ישראל.
בתוו מודגשים הערים אליהם עלו החסידים ירושלים טבריה ועוד .
מה פירוש המילים: ר דוידל הבאת שלום,
ר שלמה יוסף הכנסת אורחים,
ר יוסף ברוך ביקור חולים,

כל אלה כתובים בעיגול שמסביב ואולי קשורים לדמויות החסידים מתוך הספר.

תודה ל ה,א. ששלח לי זיהוי כדלהלן :

הם סביו של מאיר יזרעאלי ז"ל. [אולי יזרעאלביץ'. במקור].
נדמה לי שהנ"ל היה בנו של ר' יעקב יזרעאלי שהיה חתנו של ה"ר אליאך מבית התבשיל שהיה חתנו של ר"ד מלעלוב.

השמות מסביב הם:
ר' דודל מלעלוב, חתנו ר' שלמה יוסף אליאך, ור' יוסף ברוך זה סב אחר איני זוכר את שמו.
הוא הניח עליהם את שלושת עמודי העבודה דבין אדם לחבירו המוזכרים במשנה.
ועשה מזה סמל למשפחה.

הוא היה אמן ויצר המון חפצי אומנות, היתה לו גלריה לאומנות ברחוב הרב קוק.
לספרים של עצמו מילא באמצע את המילה מאיר, לאחיו משה וחיים ואהרן וכו' עשה סמלים זהים עם שמות הסבים הנ"ל, עם שמותיהם.
הוא חיבר עוד ספרים כידוע לי מלבד הספר חסידים הנזכר.

יהודהא כתב:ר' דודל מלעלוב, חתנו ר' שלמה יוסף אליאך, ור' יוסף ברוך זה סב אחר איני זוכר את שמו.
.

------------------
יש לומר "נחמה ריקל - אשת רבי אהרן יהושע אליאך.".
שכן היא בתו של רבי דוד צבי שלמה בידרמן (ר' דוד'ל) שנישאה לאהרון יהושע אליאך.
ולא "חתנו ר' שלמה יוסף אליאך". אלא ששלמה ,י, אביו של אהרון יהושע היה מחותנו .

מפתח גדול של תוי ספר יהודיים נמצא ב"מחקרים במדעי היהדות, ספר היובל לכבוד יצחק קיוב", חלק האנגלי, עמודים 113-131

החותמת על ספריו של הגר"י פרלא בעל החיבור לספר המצוות לרס"ג .

בתמונה חותמת על ספר תגמולי הנפש של ר הלל מוירונא- חכם פילוסוף ורופא..

ב.
ותוו ספר של ספריית בערהרעם, ב, שמשוני. פיאטרא, נ. ברומניה \מולדובה.

של מי זה?

עוד אקס ליבריס

עוד אחד

יהודהא כתב:תודה ל ה,א. ששלח לי זיהוי כדלהלן :

הם סביו של מאיר יזרעאלי ז"ל. [אולי יזרעאלביץ'. במקור].
נדמה לי שהנ"ל היה בנו של ר' יעקב יזרעאלי שהיה חתנו של ה"ר אליאך מבית התבשיל שהיה חתנו של ר"ד מלעלוב.

השמות מסביב הם:
ר' דודל מלעלוב, חתנו ר' שלמה יוסף אליאך, ור' יוסף ברוך זה סב אחר איני זוכר את שמו.
הוא הניח עליהם את שלושת עמודי העבודה דבין אדם לחבירו המוזכרים במשנה.
ועשה מזה סמל למשפחה.

הוא היה אמן ויצר המון חפצי אומנות, היתה לו גלריה לאומנות ברחוב הרב קוק.
לספרים של עצמו מילא באמצע את המילה מאיר, לאחיו משה וחיים ואהרן וכו' עשה סמלים זהים עם שמות הסבים הנ"ל, עם שמותיהם.
הוא חיבר עוד ספרים כידוע לי מלבד הספר חסידים הנזכר.

באותו הקשר:

ר' שמואל-זיגמונד זליגמאן ז"ל

דרך אגב, ספרו של הברמן על תוי הספר העבריים, נכנס לעדכון 22. ייש"כ איש ספר

יוסף שריג הוא עיברות של שם המשפחה המקורי ביידיש צוַיגֶל =ענף \שריג.
שרבוט מעניין ומקורי, אם כי לא ידוע מה תפקידו של האריה.

איור בספר פירושים על אבן עזרא.
גרפיקה עדינה ונאה. "עץ חיים היא" . מאוייר כעלים וענפים מעורקים.
והשם אורי שינק. ובאנגלית יונתן שינק .
לפי הרישום בפינה השמאלית העליונה יצירה מפוארת זו צויירה ע"י היוצר "פאר" ?

בנו הרב אברהם משה מכהן כמגיד שיעור בישיבת נחלת הלויים.
ובנו הרב אפרים מכהן כרב קהילה בבית שמש.

מידע עליו כאן -
https://www.hamichlol.org.il/%D7%90%D7% ... 7%95%D7%9D

כנראה זהו אדוארד ברנייס נכדו של הרב יצחק ברנייס,
מתלמידיו המפורסמים של הרב יצחק ברנייס הם הרש"ר הירש והרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר.
(לעומת זאת נכדתו של הרב יצחק ברנייס, מרתה, נישאה לזיגמונד פרויד,)

ספרי פרידה צדיק , ??


שייך לספר תשובת דונש והכרעות רבנו תם, השם נתלש !
איור היהודי הנודד ?


מספרי אפרים אלימלך אורבך ,פרפסור במדעי היהדות ומחבר של עשרות ספרים בתחומים שונים.

"חי צורי כמה לך בשרי" הוא שיר מאת ר' חיים הירשנזון, שפרסמו פעמיים בשנת תרמ"ג (בסוף 'תלפיות' ו'סוכת שלום' לר' אליהו מגריידיץ).
השיר הודפס גם על דף בודד, שהודבק בספרים שונים מעבר לשער, וכנראה שימש כאקס ליבריס בספרייתו של ר"ח הירשנזון.
מצורף כאן מהספר הל' יו"ט למהרי"ט אלגאזי (ליוורנו, תקנ"ד), הנמצא באוצר.