חד ברנש כתב:פלגינן,
כנודע נחלקו אם גם ידיעות הטבע המופיעות בחז"ל מקורם מסיני,
נחלקו בכך ר' יצחק למפרונטי, בעל 'פחד יצחק', ובני דורו, בנוגע להריגת כינה בשבת, והוא הביא את הדעות השונות ב'פחד יצחק' (איני יודע היכן בדיוק, אבל בשביל זה יש אוצר החכמה...), וכדומני שזה נדפס בתחילה באחד מכרכי 'סיני' הישנים.
יכול להיות שנאמרו שם דברים שיכולים לעזור לך בשאלתך.
וכלל גדול אומר לך שרבותינו חז"ל לבד גודל קדושתם וחכמתם בתורת ד' עוד היו יותר גדולים בחכמות טבעיות ובידיעות העולם יותר מכל המתחכמים להשיב על דבריהם הטהורים והמפקפק על דבריהם מעיד על עצמו שאינו מאמין בתורה שבעל פה אם כי יבוש מלהגיד זה בפה מלא:
שאלת בהמה שנמצאת יתרת אבר באותן אברים שהיא נטרפת בהן ובמקום שנטרפת בו, ונתברר שעברו עליה שנים עשר חודש. מי נימא כיון שעברו עליה י"ב חודש בודאי אינה נטרפת ונכשירנה דטרפה אינה חיה שנים עשר חודש (חולין נז:) ואף על פי שראיתי ושמעתי מי שמכשיר ומיקל בדבר אני רוצה לעמוד על דעתך.
תשובה אם ראית ושמעת מי שמיקל ומכשיר ביתרת או בכל מה שמנו חכמים מכלל הטרפיות אל תשמע לו ולא תאבה אליו ולא תהיה כזאת בישראל. וכל מי שמכשיר זה נראה בעיני כמוציא לעז על דברי חכמים. והריני מאריך עמך בדבר זה כדי שיהא לך ולכל ירא וחרד בדבר השם גדר בנויה. ולא יעשו דברי חכמי ישראל המקודשים כגדר הדחויה ועלה שועל ופרץ...
כיון שכן אפילו יצאו כמה ויאמרו כך ראינו אנו מכחישין אותן. כדי שיהא דברי חכמים קיימים ולא נוציא לעז על דברי חכמים ונקיים דברים של אלו. וכיוצא בדברים אלו אמרו בההיא אתתא דאמרה ליה לרב אסי אני שהיתי לאחר בעלי עשר שנים וילדתי. אמר לה בתי אל תוציאי לעז על דברי חכמים וחזרה ואמרה היא רבי לגוי נבעלתי. וכן בכרות שפכה שנקבו ביציו שאמרו שהוליד. ואמר להם רב צא וחזר על בניו מאין הם ולומר שאי אפשר שיהיו דברי חכמים בטלים. וכיוצא באלו אני אומר כאן בבקשה מכם אל תוציאו לעז על דברי חכמים...
כן בכאן אנו שואלין אותו שמעיד מאין אתה יודע ששהתה זו. שמא שכחת או שמא טעית או שמא נתחלף לך בזמן או שמא נתחלפה לך בהמה זו באחרת. שאי אפשר להעיד שתהא בהמה זו בין עיניו כל שנים עשר חודש. ואם יתחזק בטעותו ויאמר לא כי אהבתי דברים זרים והם אשר ראו עיניהם ואחריהם אלך. נאמר אליו להוציא לעז על דברי חכמים אי אפשר. ויבטל המעיד ואלף כיוצא בו ואל תבטל נקודה אחת ממה שהסכימו בו חכמי ישראל הקדושים הנביאים ובני נביאים ודברים שנאמרו למשה מסיני...
וסוף דבר מוטב נחזור אחר הטענות כדי לקיים דבריהם ולא שנדחה דבריהם המקודשים האמתיים המקויימים ונעמד ונקיים דברים בטלים של אלו.
שאין לנו לדון בדיני תורתנו ומצותיה על פי חכמי הטבע והרפואה. שאם נאמין לדבריהם אין תורה מן השמים חלילה, כי כן הניחו הם במופתיהם הכוזבים. ואם תדין בדיני הטרפות על פי חכמי הרפואה, שכר הרבה תטול מן הקצבים, כי באמת יהפכו רובם ממות לחיים ומחיים למות, ויחליפו חי' במת. כי אין ספק בנטלה הכבד ונשאר בה כזית, שאנחנו מכשירים (חולין מו.), הם יאמרו שימות לשעתו. והן בחרותה בידי שמים (חולין נה:) ואחרים. וכמה וכמה אחרים שאנחנו אוסרים כמו כל הסרכות (חולין מו:), וכל המראות הפוסלות בריאה (חולין מז:), וכן בדיני הדריסה (חולין נב:) ואחרים, שאין ספק שהם מלעיגים בנו עליהם יוצק זהב רותח לתוך פיהם.
והרמב"ם ז"ל כששנה מעט ואמר שצומת הגידין הם בעצם התחתון בעופות (הלכות שחיטה ח, יד) לא הודו לו, אחרי שלפי סוגית הגמרא (חולין עו.) נראה שהוא בעצם האמצעי. ולא נזכר בתלמוד חלוק בין בהמה לעופות. ואעפ"י שהיה הרב ז"ל חכם בחכמת הרפואה והטבע ובקי בנתוח, כי לא מפי הטבע והרפואה אנו חיין, ואנחנו על חכמינו ז"ל נסמוך. אפילו יאמרו לנו על ימין שהוא שמאל. שהם קבלו האמת ופירושי המצוה, איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה. לא נאמין אל חכמי היונים והישמעאלים, שלא דברו רק מסברתם ועל פי אי זה נסיון מבלי שישגיחו על כמה ספקות יפלו בנסיון ההוא. כמו שהיו עושין חכמינו ז"ל כמוזכר בפרק המפלת (נדה ל:) אני מביא ראיה מן התורה ואתם מביאים ראיה מן השוטים.
ובכמה ענינים בסוד היצירה הם חולקים על דברי רז"ל. כמו צורת יצירת הולד לארבעים יום, וקודם לכן מיא בעלמא הוא (יבמות סט:). וכגון אביו מזריע לובן שממנו עצמות וגידין וכו' (נדה לא.) והם סוברים שהכל מן האם, וזרע האב פעולתו להקפיא ולהעמיד זרע האשה, כפעל הקיבה להעמיד החלב. וכגון אשה מזרעת תחלה יולדת זכר וכו' (שם), והם דעתם בהפך. וכן במה שאמרו ז"ל (שם) שלשה חדשים האחרונים תשמיש יפה לה ויפה לולד. והם סוברים בחדש השמיני קשה לה מאד.
גם בזה (-נדה לח. "אמר שמואל: אין אשה מתעברת ויולדת אלא למאתים ושבעים ואחד יום, או למאתים ושבעים ושנים יום, או למאתים ושבעים ושלשה... יולדת לתשעה - אינה יולדת למקוטעים, יולדת לשבעה - יולדת למקוטעים") אפשר שיהיה דעתם כנגד דברי רז"ל. כי באולי נסו באחת או בשתים וראו שנגמר לתחלת תשיעי. ואולי הי' בר ז' ואשתהי. או שהיו מבעילות קדומות. ואף אם מסרום לשומר אין אפטרופוס לעריות (חולין יא:), ואומר שומר בא עליהן. ויותר יש לנו להאמין בשמואל או לחוש לדבריו, דנהירן ליה שבילי רקיעא (ברכות נח:), ובחכמת הרפואה העיד על עצמו ואמר לכל מילי ידענא אסותיהו (ב"מ קיג:).וגם חכמי הרפוא' לא ראית בדבריהם שיאמרו שיצא מכלל נפל, אף כשמת בן יומו, אבל אולי אמרו שאפשר שתגמר יצירתו לתחלת תשעה חדשים. ועוד שאין להפליא על הרופאים שהרי גם דעת רבי יהודה היה כן [נדה לח. "שיפורא גרים" - פירש"י (ד"ה ואפי') "החדש של תשיעי גורמת לידת הולד דמכי עייל הוה זמן לידה"], אלא שהרמב"ם ז"ל (הל' יבום וחליצה א, ה) וחבריו חשו לדשמואל.
פלגינן כתב:האם יש מי שמעלה נימוק שחז"ל אינם טועים משום שלא ייתכן שההשגחה תניח לעמ"י ליפול בידי טעות?
שמעתי פעם משהו מעורפל, ואיני זוכרו במדויק.
פלגינן כתב:האם יש מי שמעלה נימוק שחז"ל אינם טועים משום שלא ייתכן שההשגחה תניח לעמ"י ליפול בידי טעות?
שמעתי פעם משהו מעורפל, ואיני זוכרו במדויק.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 389 אורחים