פורום אוצר החכמה

י. אברהם כתב:עי' "שיבושים בהעתקת הגהות הב"ח לתלמוד" לר'יהושע מונדשיין, מוריה שנה כא גליון ה-ו רמה-רמו אדר ב' תשנ"ז

י. אברהם כתב:עי' "שיבושים בהעתקת הגהות הב"ח לתלמוד" לר'יהושע מונדשיין, מוריה שנה כא גליון ה-ו רמה-רמו אדר ב' תשנ"ז

תלמוד_ישן כתב:.........
ומה שיש לנו מכת"י הגהותיו הוא:
https://web.nli.org.il/sites/NLI/hebrew ... aspx?......
אין זה אוטוגרף המחבר, ככל הנראה הועתק מהש"ס שלו.
https://www.nli.org.il/he/manuscripts/N ... FL78289250

נוריאל עזרא כתב:ראיתי שם בספרייה הלאומית שיש גם מסכת ברכות וינציה פרק ראשון ושני עם הגהותיו.(אם כי לא בדקתי בפנים).

י. אברהם כתב:עי' "שיבושים בהעתקת הגהות הב"ח לתלמוד" לר'יהושע מונדשיין, מוריה שנה כא גליון ה-ו רמה-רמו אדר ב' תשנ"ז

תלמוד_ישן כתב:אתה בטוח שנחלת צבי לא נדפס גם לפני שנת ת"ו?

תלמוד_ישן כתב:ובאמת באתר כתיב כתוב:
אין זה אוטוגרף המחבר, ככל הנראה הועתק מהש"ס שלו.

תלמוד_ישן כתב:וע' בהקדמה לחידושי הב"ח (הוצאת עוז והדר) במה שכתבו על הענין

תלמוד_ישן כתב:

נוריאל עזרא כתב:ראיתי שם בספרייה הלאומית שיש גם מסכת ברכות וינציה פרק ראשון ושני עם הגהותיו.(אם כי לא בדקתי בפנים).

יכול להיות. מצאתי את הרשימה באתר הסיפרה"ל. האם אפשר להעלות כאן קישור לברכות?

תלמוד_ישן כתב:וע' בהקדמה לחידושי הב"ח (הוצאת עוז והדר) במה שכתבו על הענין

בינה להבין כתב:ידוע שהגהות הב"ח הנדפס בגליון הגמ' הם ממה שלקטו מגליון הגמ' של הב"ח,
והנה מצאתי דבר פלא בברכות כב ע"ב אות ד שציין לספר נחלת צבי (סימן סה סק"א -כן הוא בעוז והדר, ודלא כבשאר מהדורות 'סימן ו' ס"ה', ואיני יודע אם תקנו מסברא או מצאו כן באיזה דפוס),
והנה הספר נחלת צבי הוא לתלמיד הב"ח, ונדפס בשנת ת"ו לאחר פטירת הב"ח, ואיך יתכן שהב"ח ציין לזה? ולכאו' נראה מכאן שהיו גם אחרים שכתבו הגהות בגליון הגמ' של הב"ח ואיך נדע מה יצא מהב"ח ומה לא?

עזריאל ברגר כתב:

בינה להבין כתב:ידוע שהגהות הב"ח הנדפס בגליון הגמ' הם ממה שלקטו מגליון הגמ' של הב"ח,
והנה מצאתי דבר פלא בברכות כב ע"ב אות ד שציין לספר נחלת צבי (סימן סה סק"א -כן הוא בעוז והדר, ודלא כבשאר מהדורות 'סימן ו' ס"ה', ואיני יודע אם תקנו מסברא או מצאו כן באיזה דפוס),
והנה הספר נחלת צבי הוא לתלמיד הב"ח, ונדפס בשנת ת"ו לאחר פטירת הב"ח, ואיך יתכן שהב"ח ציין לזה? ולכאו' נראה מכאן שהיו גם אחרים שכתבו הגהות בגליון הגמ' של הב"ח ואיך נדע מה יצא מהב"ח ומה לא?

אינני מוצא את הדברים בנחלת צבי שבאוצר.
סימן ס"ה ס"ק א הוא לכאורה בעמוד https://tablet.otzar.org/#/b/101525/p/1 ... /0/end/0/c ואינני רואה בו שום דבר שקשור לענייננו...

סעיף א
קראה סירוגין כו'. בפרק מי שמתו (דף כ"ב ע"ב) תנו רבנן היה עומד בתפלה ומים שותתין על ברכיו פוסק עד שיכלו המים וחוזר ומתפלל. להיכן חוזר, רב חסדא ורב המנונא חד אמר חוזר לראש וחד אמר למקום שפסק, לימא בהא קמפלגי כו', אלא דכ"ע אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש והתם בדלא שהה קמפלגי. וע"ש לשון התוס' [ד"ה אלא] והם קצת סתומין, ועיין במהרש"א בכוונת התוס', ודבריו אינן נראין לי מב' טעמים, חדא דלפי זה לא תירץ כלום השר מקוצי, דהא מוכח כאן דגם בשאר דוכתין נמי הלכה חוזר לראש. ועוד דמדברי רבינו יהודא אינו משמע כדבריו. לכן נראה לענ"ד דכוונת התוס' כאן במ"ש תירוץ בשם רבינו יהודא, והכי כוונתם דהתוס' רוצים להוכיח דהלכה הוא כמאן דאמר דחוזר לראש, והכי פירושו דהוי מצי לאוקמי דכ"ע אינו חוזר לראש, דבלא שהה כ"ע מודו דאינו חוזר לראש ובדשהה פליגי, מדלא אוקמא הכי ש"מ דכאן הלכה דחוזר לראש, וקשה משופר, ותירצו דשאני בשאר דוכתין מכאן דכאן גברא לא חזי. ורבינו יהודא תירץ על קושיא זו דאין להוכיח כאן דהלכה כמ"ד זה דסבר דחוזר לראש בלא שהה, דאפשר דאיכא למימר איפכא דהלכה דאינו חוזר לראש כלומר דליכא הוכחה, והא דלא אוקמא הכי דפליגי בדשהה ובלא שהה כ"ע מודו, לפי שאינו יכול לאוקמא כך, דהא כיון דלכ"ע באינו שהה אינו חוזר לראש נמצא דסברי דגברי חזי א"כ למה פליגי בשהה, דהא לעיל משופר מוכח היכא דגברא חזי אפילו שהה אינו חוזר לראש, להכי לא מצי לאוקמא הכי, אבל אי הוי מצי לאוקמי הכי באמת הוי אוקמא הכי, לכן אין להוכיח כאן דהלכה כמ"ד זה דאמר חוזר לראש ודוק. ודברי הרא"ש [סי' כג] כאן ארוכים, ומי שיעיין בדברי הרא"ש יראה בעין שכלו שהבין דברי התוספות כמו שכתבתי, דהא הביא תחלה לשון זה אבל לא הוי מצי למימר דכ"ע לא שהה אינו חוזר לראש ובדשהה קמפלגי כו' והוא דברי רבינו יהודא, ואחר כך הביא תירוץ של השר מקוצי כו', נמצא דהבין דברי התוספות כמו שכתבתי. וכתבתי זאת כי ראיתי שבעל לחם חמודות [שם אות עד] נתקשה בדברי הרא"ש. אבל לענ"ד נראה דדברי הרא"ש מיוסדים על אדני פז לפי דברי תוספות, ודוק בדברי הרא"ש ותמצא שכן הוא. והרי"ף [טו ע"ב] חילק בין תפלה לק"ש והלל ומגילה, דגבי תפלה אם שהה חוזר לראש, וגבי ק"ש והלל ומגילה חוזר למקום שפסק. ונראה מדבריו שאינו מחלק בין אנוס לאינו אנוס, וכך הוא דעת הרמב"ם [פ"ב הי"ב] ור"ח והרמב"ן ונמשך אחריהם הרב ש"ע, אבל הרא"ש [שם] וסמ"ג [שם] והראב"ד [בהשגות בעל המאור טו ע"ב] והרשב"א [כג ע"א ד"ה ופסק] והטור פסקו כהשר מקוצי דאין חילוק בין תפלה לק"ש והלל ומגילה, דלעולם אם שהה מחמת אונס חוזר לראש ואם לא שהה מחמת אונס אינו חוזר לראש, ונמשך אחריהם הר"ב הג"ה. והר"ר יונה [טז ע"א ד"ה אבל] כתב בשם רבני צרפת דלעולם בין תפלה וק"ש חוזר למקום שפסק, וכך הוא דעת המאור [שם]. ומאחר שאיכא ג' חלוקי דעות כאן נראה לענ"ד לדינא יש להחמיר, דהיינו גבי ק"ש והלל ומגילה אם שהה מחמת אונס חוזר לראש כדעת הרא"ש וסייעתו, וגבי תפלה אפילו בלא אונס אם שהה כדי לגמור את כולהו חוזר לראש כדעת הרי"ף וסייעתו, וכך פסק מ"ו ז"ל [ב"ח ס"א]. ועיין לקמן סי' תכ"ב סעיף ה':

איש_ספר כתב:(זכור לי אשכול על נושא זה בפורום וגם שם נידון אזכור ספר מאוחר בהגהות הב"ח, לא הצלחתי למצוא לצערי)