פורום אוצר החכמה

בגמרא כתובות כמה מעשיות של תנאים שנזדמנו למקומות שונים בחוץ לארץ ולמדו משם פירושם של דברים הנוגעים ללימוד.
לדוגמא במסכת ראש השנה דף כו.

אמר רבי עקיבא כשהלכתי לערביא היו קורין לדכרא יובלא ואמר ר"ע כשהלכתי לגליא היו קורין לנדה גלמודה מאי גלמודה גמולה דא מבעלה ואמר ר"ע כשהלכתי לאפריקי היו קורין למעה קשיטה למאי נפקא מינה לפרושי (בראשית לג, יט) מאה קשיטה דאורייתא מאה דנקי אמר רבי כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למכירה כירה למאי נפקא מינה לפרושי (בראשית נ, ה) אשר כריתי לי אמר ר"ש בן לקיש כשהלכתי לתחום קן נשרייא היו קורין לכלה נינפי ולתרנגול שכוי לכלה נינפי מאי קרא (תהלים מח, ג) יפה נוף משוש כל הארץ ולתרנגול שכוי אמר רב יהודה אמר רב ואיבעית אימא ריב"ל מאי קרא (איוב לח, לו) מי שת בטוחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה מי שת בטוחות חכמה אלו כליות או מי נתן לשכוי בינה זה תרנגול

האם נכתב באיזהו מקומן לשם מה יצאו מסביב לעולם האם חיו שם יהודים ויצאו ללמדם תורה או שמא למטרות בריאות וכיו"ב.

מצינו בהרבה מקומות שרבן גמליאל ר׳ יהושע ר״ע וראב״ע ירדו בספינה והיו ברומי ודיברו עם הפילוסופים ועם הקיסר וחכמי אתונא, כמבואר במע״ש ה׳ ט׳, שבת קכב., תוספ׳ ביצה ב׳ ח׳, סוכה כג. ומא., יבמות קכא., ב״מ נט:, ב״ב עד:, וע״ז נד:, ובכורות ח:. ובמעילה יז. מצינו שר״ש ור״א בר״י הלכו לרומי לבטל גזירות.
מכל אלו נראה שהוצרכו להתעסק עם המלכות. וכנראה בדרך לשם עברו בכל המקומות שהזכרת.

כתב החוקר אופנהיימר בספרו על מרד בר כוכבא:
מצויים חוקרים הטוענים כי קיימת זיקה בין מסעותיו הרבים של רבי עקיבא לתפוצות לבין ההכנות למרד בר כוכבא. חוקרים אלה קושרים את מעורבותו של רבי עקיבא במרד עם ריבוי העדויות על מסעותיו וסוברים כי יציאותיו לתפוצות נועדו לגיוס תמיכה במרד, בין בכספים ובין בכוח אדם. גישה זו משוללת יסוד, שכן אין בעדויות על המסעות כל רמז המוציא אותם מגדר המטרות הקונבנציונליות של מסעות כאלה, כגון: ביקורים בקהילות יהודיות, דרשות בציבור, מתן תשובות לשאלות הלכתיות וכיו"ב. יתר על כן ; בחלק ממסעות אלה משתתף רבי עקיבא במשלחת בראשותו של רבן גמליאל , אשר קרוב לוודאי נפטר קודם לשנת 115 לספירה. אין להעלות על הדעת שמישהוא תכנן את מרד בר כוכבא כבר קודם למרד התפוצות בימי טראיאנוס. יש להניח כי ריבוי מסעותיו של רבי עקיבא והעדויות עליהם נובע ממעמדו המרכזי של הלה

בענין רבי עקיבה יעיי' עלי תמר על מסכת יבמות עמוד ד' מעמודי הספר

ראה בפירוש רבי ראובן מרגליות על הגדה של פסח "באר מרים", דבר יפה, לפרש למה רבי אליעזר ורבי יהושע וכו' היו מסובים בבני ברק בעירו של רבי עקיבא, ומשער שחזרו בערב פסח מנסיעה ממדינת הים ולא הספיקו לנסוע לבתיהם, ובתוך דבריו הוא מסביר למה נסעו, עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/#/book/104748/ ... /0/end/0/c

ר' יצחק אייזיק הלוי עמד על רוב, או אולי אפילו על כל, השאלות הללו, בספרו דורות הראשונים. ובדבריו אפשר למצוא תשובות המיוסדות על מסורת חז"ל, והשקפת התורה.
קשה לי להצביע על המקומות המדויקים בספריו, אבל מי שיבקש יטרח וימצא.

לפעמים יצאו לצורך מזונות כמבואר בכמה עובדות בחז"ל.

ז"ל היעב"ץ (הוריות י, ב ד"ה כל כך)

כל כך בידך ואתה עולה בספינה. נ"ב משמע שר"ג היה צריך לשוט בספינה לצורך מזונותיו אע"פ שהיה נשיא.
זה דבר תימה, ובכ"מ מוכח דהוה עשיר ג"כ ובמס' מעשר שני (פ"ה) נראה שהיה לו עבודה רבה בשדה, ובריש פרק תפילת השחר (ברכות דף כח:) א"ל ר' יהושע: 'אוי לדור שאתה פרנסו, שאין אתה יודע בצערן של ת"ח'.
שמא לא היה נהנה משל ציבור, ואע"פ שהיה לו עושר ונכסים לא היה מספיק לו להתנהג לפי כבוד גדולת מעלת הנשיאות אם לא היה עוסק גם במשא ומתן ובפרגמטיא, וכ"מ דנכדו רבי - עם היותו מופלג מאד בעושר (כמ"ש ב"מ דף פה ע"א אהורייתיה דרבי כו') עסק גם במו"מ כדאיתא בב"מ (עג, א).