אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו כל הכלים טעונין טבילה ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות...
מלשונו של רשב"ג נראה שבתקופתו כבר לא נהגו כך. אז עד מתי נהג מנהג זה? האם נהג עדיין בתחילת ימי בית שני? או בבית ראשון? או רק בזמן משכן שילה?