מקור שנבוכדנצר היה גבוה טפח

[נאשער]

יש איזה סיפור עם החזו"א שחיזק יהודי גוץ-קומה, שאנו מוצאים שאפי' שנבוכדנצר שהיה גבוה רק טפח משל על כל העולם.
א.מה המקור למעשה הנ"ל.
ב.מה המקור שנבוכדנצר היה רק טפח.

[מתעניין]

יש איזה סיפור עם החזו"א שחיזק יהודי גוץ-קומה, שאנו מוצאים שאפי' שנבוכדנצר שהיה גבוה רק טפח משל על כל העולם.
א.מה המקור למעשה הנ"ל.
ב.מה המקור שנבוכדנצר היה רק טפח.

מסופר ששאלו את הגר"ח קנייבסקי שחפשו במחשב ולא מצאו מקור במדרש שנבוכדנצר היה גבוה טפח. ור' חיים ענה להם לחפש את המלה פושכא.
חפשתי לפי ההדרכה של ר' חיים, וזאת מצאתי בילקוט שמעוני.
אמנם המפרש שם, פירש שפושכא פירושו זרת.

[יאיר.]

ויקרא רבה

[נאשער]

זה קצת חידוש, כי ידוע בש"ס ובראשונים שפושכא היא טפח.
לפי המפרש שהוא חצי אמה, [זרת הוא חצי אמה] היה חצי מגובה פרעה שהיה אמה, כמבו' במגילה.

[יאיר.]

http://www.otzar.org/aspcrops/14929746-570810051078.asp
ועיין היטב בפירוש לויקרא רבה שהבאתי לעיל.

[שמונה עשרה שעות]

מסופר ששאלו את הגר"ח קנייבסקי שחפשו במחשב ולא מצאו מקור במדרש שנבוכדנצר היה גבוה טפח. ור' חיים ענה להם לחפש את המלה פושכא.

לא מדוייק,
הג"ר דב לנדו שלח שליח למרן הגרח"ק לשאלו היכן מופיע הדבר במדרש [בעקבות המעשה עם מרן החזו"א שאמר שיש מדרש כזה] והגרח"ק השיב שאכן ראה דבר זה במדרש וחיפש על המקום בעוד השליח לפניו את המדרש הזה במשך חצי שעה [!] עד שמצא.

[שבטיישראל]

במידת שיעור הזרת פליגי הבבלי והירושלמי
להבבלי זרת הוא חצי אמה, ולהירושלמי זרת הוא שליש האמה

ויצויין שר"א הקליר שהיה בן א"י (ויסד את פיוטיו כדעת הירושלמי כשנחלקו הבבלי והירושלמי) בסילוק "אז ראית וספרת" לשבת שקלים יסד "וְכָל אַמָּה מוֹדֶדֶת שְׁלִישׁ בַּזֶרֶת" וכדעת הירושלמי שיש ג' זרתות באמה

[לייטנר]

.

[חכם באשי]

ננסותו של נבוכדנצר (בלא לציין כמה היה אלא רק 'ננסא') נזכרת בפיוט הארמי שנועד להאמר קודם קריאת הדיבר 'לא תשא', בחג השבועות.
הפיוט הזה נדפס במחזור שבועות, מהדורת פרנקל-יונה, וקודם לכן בספרם של יהלום-סוקלוף, 'שירת בני מערבא', ובמקור האחרון הביאו המהדירים בהערותיהם מקור חז"לי נוסף.

שירת בני מערבא1.png (8.22 KiB) נצפה 8320 פעמים

שירת בני מערבא2.png (13.55 KiB) נצפה 8320 פעמים

[מתעניין]

המהדירים לפיוט הנ"ל ציינו - על פי דניאל ד', יד.
ואכן שם כתוב, "ושפל אנשים יקים עליה", ופירש רס"ג שם, "הוא נבוכדנצר שהוא קצר ושפל קומה".
אמנם מפרשים אחרים לא כתבו כן, לדוגמא, המצודות מפרש, "וכאשר ירצה יעמיד על המלוכה אדם שפל ופחות מן האנשים", דהיינו באופן כללי על מלוכה ולא על מלכות בבל באותו הדור.

[חכם באשי]

קצת משונה להנגיד את רס"ג עם המצודות. לא חושב?
אין איזה מפרש הסמוך יותר לרס"ג הנוקט כפירושו של המצודות?

[הבונה]

קצת משונה להנגיד את רס"ג עם המצודות. לא חושב?
אין איזה מפרש הסמוך יותר לרס"ג הנוקט כפירושו של המצודות?

קצת משונה גם להביא את הפיוט הנ"ל ממחזור פרנקל-יונה, ומספרם של יהלום-סוקלוף, ולא ממחזור ווטרי ח"א עמ' 337.
ואגב, שם בעמ' 320, מפרש בהדיא שהפושכא שהיה גבוה נבוכדנצר (שם: פושקא) הוא טפח.
מה שמענין שהוא מביא כן בשם הבראשית רבה, ושם בהערות שגם בערוך מובא כן בשם ב"ר פט"ז ונשמט מספרנו, וראה שם עוד בהערות.

[חכם באשי]

באמת משונה שהבאתיו ממחזור שבועות של פרנקל ומספרם של יהלום וסוקולוף, אך מקורות אלו היו רשומים לפני...
ובמיוחד, שפעמים רבות מקורות אלו מדוייקים יותר (שנדפסו ע"פ כמה עדי נוסח) וגם מפורשים יותר.

[מתעניין]

אמנם המפרש שם, פירש שפושכא פירושו זרת.

זה קצת חידוש, כי ידוע בש"ס ובראשונים שפושכא היא טפח.

אכן, המקובל לתרגם פושכא = טפח, וכן ברור בסוכה דף ה' ועוד.
אמנם, בפרשת תצוה, פרק כח פסוק טז, למלים זרת ארכו וזרת רחבו תרגום אונקלוס ותרגום יונתן "זרתא אורכיה וזרתא פתיה", אבל בתרגום ירושלמי שם כתב "פשך".
ויותר מפורש בפרשת פקודי פרק לט פסוק ט' על המילים "זרת ארכו וזרת רחבו כפול" תרגום ירושלמי - "פשך אורכיה ופשך פותיה כפיל"
ובתרגום המלה טפח - בפרשת תרומה פרק כה פסוק כה, על המלים מסגרת טפח, תרגום אונקלוס ותרגום יונתן "רומיה פושכא", אבל בתרגום ירושלמי שם כתב "גפוף טופח". והיינו כשיטתו שלעיל המתרגם פושכא לזרת ולא לטפח.
לעומת זאת, בפרשת ויקהל, פרק ל"ז פסוק י"ב בעניין מסגרת טפח, תרגום ירושלמי - גפוף פשך, כתרגום אונקלוס ויונתן בן עוזיאל.
האם יש מי שיכול להחכימנו בעניין?

[צביב]

באמת משונה שהבאתיו ממחזור שבועות של פרנקל ומספרם של יהלום וסוקולוף, אך מקורות אלו היו רשומים לפני...
ובמיוחד, שפעמים רבות מקורות אלו מדוייקים יותר (שנדפסו ע"פ כמה עדי נוסח) וגם מפורשים יותר.

נמצא גם במחזור ויטרי
ובפירוש במחזור ויטרי גם כתב כן

בעניין פירוש הרס"ג לדניאל שמעתי אומרים שאינו לרס"ג אלא מאוחר

[ישבב הסופר]

אכן, הפיוט הוא לר"מ ש"ץ ותחילתו "מישך שדרך ועבד נגו אמר להון ננסא", ומתחיל מאות מ' לסיים הדיברא שלפניו שמסיים באות ל', כך זכורני.

[חכם באשי]

בעניין פירוש הרס"ג לדניאל שמעתי אומרים שאינו לרס"ג אלא מאוחר

לאיזה פירוש רס"ג כוונתך? זה שהדפיסו הרב קאפח הוא וודאי לרס"ג!

[בקרו טלה]

על היותו של נבוכדנצר ננס (ללא ציון גובהו), ראו גם בפסיקתא רבתי לא.

[ומה שהביא מפסיקתא הובא נמי במדרש תהלים - מזמור קלז
כי שם שאלונו שובינו דברי שיר. אמר להם נבוכדנצר, מה אתם יושבים ובוכים, הכינו עצמכם, עד שאנו אוכלין ושותין אני מבקש שתעמדו ותקישו לפני ולפני עבודה זרה בכנורות שלכם כדרך שהייתם מקישין לפני אלהיכם. מסתכלים אלו באלו, ואומרים, לא דיינו שהחרבנו את מקדשו אלא עכשיו אנו עומדים להקיש לפני הננס הזה ולפני העבודה זרה הזה].
עוד מענין זה
מדרש תנחומא תרומה – סי' ד
הנה עפלה לא ישרה נפשו בו זה נבוכדנצר כיצד המליך אותו הקב"ה על כל העולם ולא היה שמח בחלקו שנא' לא ישרה נפשו בו (שם) והיה מביט בעצמו ומתבייש בפני הבריות ואומר אני מלך ולא ישרה נפשו בו למה שהיה קטן כבד לכך נקרא שמו נבוכדנצר.
תנא דבי אליהו רבה - פרק לא
אמרו עליו על נבוכדנצר הרשע קצר בקומה היה וכשהיה הולך ממדינה למדינה ומעיר לעיר נתקבצו כל בני העיר ויצאו לקראתו והיו משחקים זה עם זה ואומרים זה לזה וכי זה ימלוך מסוף העולם ועד סופו שנאמר (שם) רואיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות וגו'.
פסיקתא דרב כהנא פיסקא יג - דברי ירמיהו
כך אמר הקדוש ברוך הוא חמון מה עבד לי ננסא דבבל.
[שפתי כהן במדבר פרק יט פסוק ו
והיו משליכין לתוך שריפתה עץ ארז כנגד מלכות מדי, שנאמר (אסתר ה', י"ד) יעשו עץ גבוה חמישים אמה. ושני תולעת כנגד מלכות ארם שלבושו אדום. ואזוב כנגד מלכות בבל שאמרו חז"ל נבוכדנצר גבהו אמה וזקנו אמה.]
ועי"ע ברד"ל או' ל"ד

[געצל אזולאי]

וזה"ל במחזור ויטרי (מתוך מהדורת גולדשמידט):
כי"מ: "נבוכד נצר ננסא הוא. נבו כד - שהי' נכנס בתוך כד אחד, שהוא אמה ואברו אמה וזקנו אמה. בבראשית רבה: ננסא קורטא קטע פושכא. קורטא - קצר. קטע פושכא - קצור רומו, לא הי' זולתי פושכא, טפח לבדו".
בכי"ל (הוא הידוע בשם מחז"ו הנפוץ) מובא מב"ר לבד (ונוסחתו שם "קטיע פושקא").
בב"ר וויק"ר הנפוצים חסרה לשון זו על נבוכדנאצר ונמצא במהדורות המבוססות על כת"י, אך במיוחס לרש"י על בראשית רבה (פט"ז) מובא, ושם (בסוף הפרשה ולא במקומה) מפרש: "פושכא. זרת ארכו וזרת רחבו(!). טפח סביב מתרגמינן פושכא סחור סחור".
הרי דזרת היינו טפח.

[אישצפת]

האם יש התיחסות גם בספרים חיצוניים לגובהו של נבוכדנצר לפחות בכלליות שהיה ננס?

[זאב ערבות]

מסופר ששאלו את הגר"ח קנייבסקי שחפשו במחשב ולא מצאו מקור במדרש שנבוכדנצר היה גבוה טפח. ור' חיים ענה להם לחפש את המלה פושכא.
חפשתי לפי ההדרכה של ר' חיים, וזאת מצאתי בילקוט שמעוני.
אמנם המפרש שם, פירש שפושכא פירושו זרת.

מובא בספר להדבק בדרכיו של הגרח"ק ח"ב עמ' 269